אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשת אב להטיל סנקציות על אם להבטחת קיום מפגשים עם שלוש בנותיהם

החלטה בבקשת אב להטיל סנקציות על אם להבטחת קיום מפגשים עם שלוש בנותיהם

תאריך פרסום : 22/05/2022 | גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
10664-12-20
14/03/2022
בפני השופט:
יהורם שקד

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד מאיה הרצברג אלון
הנתבעת:
פלונית
עו"ד רוני שרעבי
החלטה
 

 

האם יש להטיל סנקציות על האם בשל אי קיום מפגש בין קטינות לבין אביהם, זו השאלה הניצבת בבסיס החלטתי זו? (הערה: שמות הילדים הם שמות בדויים למניעת זיהויים).

 

  1. התובע והנתבעת (להלן: האב ו-האם) הם בני זוג לשעבר, שמיחסיהם נולדו הילדים: השלישייה ר', ל' ואלמוני (שוהה במוסד שיקומי) ילידי 2007 ו- ש', ילידת 2009 (להלן ובהתאמה: ר', ל', אלמוני ו- ש'; הבנות ביחד: הקטינות). ביום 17.6.20 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין מיום 9.6.20 (להלן: ההסכם) במכלול העניינים בינם, לרבות בעניין מזונות אפוטרופסות (ס' 3 להסכם) וזמני שהות עם הקטינות (ס' 4 להסכם). בחודש יולי 2020 פנה האב לבית המשפט בתביעה לאכיפת ההסכם בדבר זמני השהות ובענייני רכוש אחרים שבין הצדדים. ביום 16.11.20 התקיים דיון בתובענה הנ"ל ובמסגרתו הועלה נושא אי קיום הקשר בין האב לבין הקטינות, שאז נקבע כי כל אחד מהצדדים יהא רשאי להגיש כל תביעה בעניין הקטינות (ר' עמ' 2 ש' 30-33 לפרוט').

     

  2. בחודש דצמבר 2020 הגיש האב את התביעה שבכותרת להבטחת קשריו בינו ובין הקטינות, שלטענתו, האם מסכלת ומונעת. האב עתר בתביעתו ליתן כל סעד בקשר עם קיום מפגשים בינו ובין הקטינות ולחיוב האם בסנקציה כספית על סך של 500 ₪ עבור כל הפרה ו/או מניעת מפגשים בינו לבין הקטינות (ס' 52 לכתב התביעה). מיד לאחר הגשת כתב התביעה הופנו הצדדים ליח"ס לקבלת המלצות ראשוניות ודחופות. ביום 16.12.20 הוגשו המלצות יח"ס בדבר הגשת תסקיר עו"ס לסדרי דין במקום המגורים ובשל אי קיום קשר ומפגשים בין האב לבין הקטינות לתקופה של למעלה מכ-9 חודשים. ביום 21.12.20 הגישה האם כתב הגנתה וטענה כי האב הוא זה שבעטיו לא מתקיים כל קשר בינו ובין הקטינות וכי לאם אין כל קשר לכך (ר' ס' 11-17 לכתב ההגנה). ביום 3.1.21 הוגש דיווח מאת יח"ס כי הצדדים הגיעו להסכמות זמניות בדבר הסרת חסימות הדדיות בטלפונים; קיום תקשורת עניינית בכל הנוגע לקטינות ובעניין תיאום הביקורים. עוד הוסכם כי המפגש הראשון של האב עם הבנות יתקיים ביום 4.1.21. כן הומלץ על ידי עו"ס יח"ס כי יוגש תסקיר עו"ס בעניינם של הצדדים ובהלימה עם טובת הקטינות. ביום 4.1.22 ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים והוזמן תסקיר עו"ס לסדרי דין במקום המגורים. ביום 31.1.22 הוגש דיווח יח"ס כי המפגש שתואם לא התקיים מאחר והאב לא התייצב למפגש כך שההסכמות הנ"ל לא קוימו בפועל.

  3. ביום 16.2.21 הוגש לתיק עדכון מהעו"ס במחלקה לשירותים חברתיים במקום מגורי הצדדים בעיריית..., לפיו תסקיר בעניין המשפחה יוגש לקראת חודש יולי 2021. ביום 25.2.22 הגיש האב בקשה לקביעת מועד לדיון דחוף נוכח הסלמה במערכת היחסים המשפחתית וברקע לתלונות שווא, לטענת האב, שהגישה האם כנגדו למשטרת ישראל. האם לא הגישה תשובה לבקשה הנ"ל שאז נקבע מועד לדיון דחוף בעניינם של הצדדים ליום 16.3.21. בדיון הנ"ל נאמר ע"י ב"כ האב כי מזה למעלה משנה אין קשר בין האב לבין הקטינות וכי מצבן הנפשי והפיזי של הבנות מתדרדר. כן הוסיפה ב"כ האב כי הקשר היחיד שמתקיים הוא בין האב לבין הבת ר' באמצעות מסרונים (ר' עמ' 1 לפרוט'). נוכח המועד הצפוי להגשת התסקיר עתרה ב"כ האב למינוי גורם פרטי לעריכת תסקיר בעניינם של הצדדים והקטינות (עמ' 1 ש' 24-29 לפרוט'). האם הסכימה למינוי הנ"ל שאז מונתה הגב' ענת ורון כהן כמומחית מטעם בית המשפט (להלן: המומחית) להגשת תסקיר פרטי (עמ' 2, ש' 14-26 לפרוט').

     

  4. ביום 28.4.21 הוגש תסקיר מטעם המומחית (להלן: התסקיר). בִּקְצִירַת-הָאֹמֶר עולה מן התסקיר כי לטענות האב בדבר הניכור של הילדות כלפיו כתוצאה מפעולות בהן נקטה או ממחדלי האם לא נטענו בעלמא. כך למשל בסעיף 96 לתסקיר נרשם כדלהלן: "עולה התחושה שאין מנוס אלא לבצע תהליך שמורכב ממספר פעולות שתתקיימנה במקביל: האחת – אילוץ הבנות לפגוש באביהן, כדי לשמוע ממנו גרסה מורכבת יותר של המציאות; השנייה- תהליך שמטרתו להביא לשינוי אצל האם, במטרה שהאם תוכל "לפטר" את הבנות מתפקידיהן והן תוכלנה לאהוב את שני ההורים במקביל, והשלישית – עבודה עם האב על שיקום הקשר עם הבנות, בין השאר על ידי הדרכה שתאפשר לו לתת לבנות "לרדת מהעץ" ולשקם את האמון כלפיו, ותתן לו כלים טובים יותר כדי שלא יחזור על שגיאות העבר".

     

  5. באשר לקביעת סנקציות על אי קיום מפגשים נרשם על ידי המומחית בתסקיר כדלהלן: "ראוי להבהיר, שלא בכל מצב תמליץ החת"מ על סנקציות לצורך אילוץ הבנות לפגוש באביהן. אולם, במקרה שלפנינו נראה שאין מנוס מכך. האם בעצמה הצהירה שאמרה לבנותיה, לא אחת, ש"זה אבא שלכן" ושעליהן לפגוש אותו ולחזור לקשר עימו. ואולם, דבריה לא עזרו והבנות לא פעלו כך. או שמדובר באם שסמכותה ההורית, כרגע לפחות, חלשה מאוד; או שהבנות קולטות את הדואליות של האם ואת מסריה הסמויים. בכל מקרה, התוצאה זהה והבנות אינן פוגשות באב. במצב זה אין מנוס מלעזור לאם לייצר מוטיבציה חזקה וגבולות ברורים שייאכפו על ידי סנקציה כספית... כך יובהר לבנות כי יכולת הבחירה ניטלה מהן, "המבוגרים" מחליטים בשבילן: הן חייבות לפגוש באב, כי כך הורה בית המשפט... כך גם יהיה ברור שפגישתן עם האב איננה "בגידה" באם, אלא דווקא סיוע לה" (שם, ס' 97).

     

  6. המלצות המומחית בתסקיר היו כדלהלן: בין האב לקטינות יתקיים מפגש חד שבועי בימי שני אחר הצהריים וכי במידה ומי מהבנות לא תתייצב למפגש; האם תשלם סך של 500 ₪ לכל בת בקיזוז מדמי המזונות, אלא אם נבצר מהבת להתייצב בשל מחלה או אילוץ חיצוני אחר וככל שלא נקבע מפגש חליפי על ידי ההורים (סעיפים 101.1 ו-101.3 לתסקיר); הדרכה הורית להורים בתיאום ובעיבוד עם התהליכים הנ"ל (סעיפים 101.4-101.5 לתסקיר); טיפול רגשי לבת ר' ולהגשת תסקיר משלים בתוך ארבעה חודשים לאחר מכן (סעיפים 101.8 -101.9 לתסקיר). שני ההורים הסכימו על מתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר בדבר חידוש הקשר. האם הודיעה כי היא אינה מסכימה להטלת סנקציות כספיות בכישלון המפגשים/אי הגעה וכיוצב'. ביום 7.6.21 ניתנה החלטה המאמצת המלצות התסקיר במלואן ולרבות בעניין הטלת הסנקציה הכספית על האם בהתאם לאמור בסעיף 101.3 להמלצות התסקיר.

     

  7. ביום 5.9.21 הגיש האב בקשה להעברת הקטינות לסמכותו ההורית הבלעדית. זאת, ברקע לכך שהבת ר' עברה להתגורר עמו החל מחודש אוגוסט 2021 וכי שתי הקטינות הנוספות: ל' וש' עוברות מסכת התעללות רגשית שמונעת מהן לקיים הקשר עם האב, באופן המצדיק העברת האחריות ההורית מהאם אל כתפי האב. האם התנגדה לבקשת האב והוסיפה לטעון כי אי קיום הקשר בין האב לבין הקטינות ש' ול' נובעת מהתנהגותו והתנהלותו של האב באי הגעתו למפגשים שנקבעו ובשל התמכרויותיו לחומרים מסוכנים ולשתיית אלכוהול (ר' ס' 26-29 לתשובת האם מיום 4.10.21).

     

  8. ביום 14.10.21 הוגש תסקיר משלים מאת המומחית (להלן: התסקיר המשלים). בתסקיר המשלים נרשם כי האב לא פוגש בש' ול' בשל אי שיתוף פעולה מצד הבנות וחרף ניסיונות חוזרים מצד האב לקיים המפגשים בהתאם להמלצות הקודמות (ר' ס' 15 לתסקיר המשלים). כן דווח בתסקיר המשלים כי: "חלק משמעותי בסיפור הוא ההזדהות של ל' וש' עם אימן ורצונן להגן עליה ולנקום את נקמתה באב, והסימביוזה (שאף מתחזקת) בין האם לבין ש'. הבנות כיום כה מגויסות עד שנראה שהן אף מוכנות לשקר כדי לייצג את עמדת האם ולהשחיר את פני האב. עוד אפשרי שהבנות מפנימות סיפורים שעוותו באופן שגורם להן להאמין בהם והדבר מביא אותן לחשוש מאביהן. דפוס זה הינו מסוכן במיוחד שכן הוא מקבע אצלן זיכרונות ותפיסות שעלולות להשתרש באופן בלתי הפיך... כפי שדווח, הנתק בין האב לבין ש' ול' שריר וקיים... מול כל זאת עומדת, לבדה, הבת ר'. לה אין אחות שקרובה אליה ומתגוררת עמה בבית האב. היא מורחקת ומצורעת ממשפחת האם... היא גרה עם אביה ואין לה דמות אם בבית... דמות האם שהייתה לה, מתכחשת אליה... מצב זה הינו מצב מסוכן עבור נערה בגיל ההתבגרות... האב עושה כמיטב יכולתו לשמש לה משפחה, הוא אוהב אותה מאוד, והיא אוהבת אותו..." (ס' 17 -18 ו-20 לתסקיר המשלים; הדגשות לא במקור).

     

  9. לאור כל האמור לעיל, המליצה המומחית בתסקיר המשלים, בשנית, על חידוש המפגשים בין ש' ול' לבין האב בנוכחות גורם טיפולי (ס' 21.1); הפקדת סכום כספי מצד האם בקופת בית המשפט להבטחת המפגשים (ס' 21.2); טיפול פסיכולוגי לבת ר' (ס' 21.3); הדרכה הורית לצדדים (ס' 21.4). ביום 26.12.21 ניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר המשלים על יסוד הסכמות הצדדים. כן ניתנה הוראה כי האם תגיש רשימת מפגשים שנמנעו בשל התנהלות האב וכי לאב תינתן זכות להשיב. ביום 20.1.22 הוגשה רשימה מצד האם שאז נקבע מועד לדיון במעמד הצדדים ליום 26.1.22 וכן זומנה המומחית לדיון לבקשת האב.

  10. ביום 26.1.22 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים. במסגרת הדיון חזרה ב"כ האב על הטענות בעניין ניכור הבנות ש' ול' כלפי האב וכלפי אחותן, ר' ובאי התייצבות הבנות למפגשים השבועיים שנקבעו על פי ההמלצות שלעיל (ר' עמ' 5 לפרוט'). מנגד, נטען על ידי בא כח האם כי האב "מנכר ואימפולסיבי, ערמומי, שאינו דובר אמת בלשון המעטה ועושה שימוש לרעה בהליכי בית משפט ומציג מצג שווא... האב לא בא לראות את בנותיו הקטינות אף לא פעם אחת... הבנות ממתינות לאב בכל פעם..." (ר' עמ' 6, ש' 8-31 לפרוט'). כן עלה בדיון כי האב החל בהדרכה הורית במרכז קשר בעוד שהאם לא פנתה להדרכה הורית ובניגוד להמלצות התסקיר והתסקיר המשלים (ר' עמ' 7, ש' 8-16 לפרוט'). כן עלה בדיון ומעיון בתכתובות וואטסאפ בין האם לבין הבת ר' כי קיימת מערכת יחסים מורכבת ביותר (בלשון עדינה) בין האם לבין הבת ר' (ר' עמ' 9-10 לפרוט'). לפיכך, נשאלה המומחית על ידי, האם בנסיבות הנוכחיות, ניתן יהיה כדי לסייע למשפחה בבניית תכנית משפחתית. המומחית השיבה כדלהלן:

    "אני מתלבטת... אני חושבת שיש פה הפנמה מוחלטת של הגישה של האם בעיקר, שמדברת על בחירת צד וממש מחיקת דמות האב, בעיקר אצל ל', אבל גם אצל ש'. אני חושבת שאם זה לא יבוא כהוראה שבלתי משתמעת לשתי פנים ולצערי גם סנקציה בצידה, אני מתקשה להאמין שהם יפעלו אחרת. ישבתי עם הבנות לפני שלושה חודשים, לפני הגשת הדוח המשלים ומהן שמעתי סירוב מוחלט לשתף פעולה עם האב, לפגוש בו. כשדיברתי על דרך חדשה, על מחילה, אז נאמר לי בצורה אפשר לומר חדה כתער, שזה לא יקרה ולכן אני מתקשה להאמין שיש שם איזושהי "דלת פתוחה" להליך טיפולי, אלא אם באמת יהיה עם דרישה חד משמעית ועם סנקציה בצדה, זו ההתרשמות שלי. לגבי הבת ר' שם, אני כיום מתקשה כמומחית לשלח אותה אל בית האם ולקשר עם האם בלי שיש הדרכה הורית וטיפול אצל האם, כדי שתדע באמת לקבל אותה עם המסרים הנכונים ובלי אותה סוג של הדיפה שבית המשפט אני מניחה ראה גם בהודעות. צריך לעשות שם הכנה ועבודה יותר עמוקה. לעומת זאת, אני סבורה שבמידה והבנות האחרות ישולחו אל האב, לאב יש יותר כלים לקבל אותן ומבלי לשפוט אותן, מבלי להעניש אותן ולאפשר חיבור יותר טוב... יש לי דאגה עמוקה מהמצב של ר', היא מרגישה בודדה ובלי משפחה, אין לה מקום שהיא יכולה לפרוק את הכאב שלה" (עמ' 10, ש' 30- עמ' 11, ש' 15 לפרוט'; הדגשה לא במקור).

     

  11. לנוכח השיח שתועד בפרוטוקול הדיון מצאתי להקדיש זמן בניסיון לקדם שיח והבנות בין הצדדים מחוץ לפרוטוקול, בהסכמת הצדדים. בעקבות השיח הנ"ל ניתנה ההחלטה כי "הצדדים ובאי כוחם יתאמו מפגש משפחתי משותף, בו יציגו בפני הבנות חזית אחידה של שלום ושל העדר סכסוך בין האב לבין האם... ההורים ידווחו לבית המשפט בתוך 15 ימים" (עמ' 12, ש' 10-20 לפרוט').

     

  12. ביום 20.2.22 הגיש האב עדכון בו נרשם כי מפגש בין בני המשפחה התקיים ביום 11.2.22 במסעדה וכי "המפגש היה טעון, כלל האשמות וטענות קשות. הבת ל' הטיחה באב דברים קשים הבהירה שהגיעה רק בשל החלטת בית המשפט... ואין היא מעוניינת לפגוש אותו כלל... האם לא הוסיפה כאשר אמרה בנוכחות הבנות "ברוך השם שהתפטרתי ממך" והרבה סופרלטיבים קשים, אשר הסלימו את המצב עד אשר המפגש הפך לבלתי נסבל... התובע אמר לבנותיו כי בדעתו להגיע לקחת אותן ביום שני בהתאם לזמני השהות שבהסכם אולם הן הבהירו לו שהן לא מעוניינות לפגוש אותו לא יגיעו למפגשים איתו..." (ס' 3-5 לעדכון). לפיכך עתר האב לקביעת סנקציות כנגד האם בגין אי קיום המפגשים ובאי קיום קשר בין האב לבין הבנות ש' ול'. ביום 6.3.22 הגישה האם את התייחסותה לנ"ל וטענה כי נעשו מאמצים רבים מצדה ומצד בא כוחה לשכנע הבנות להגיע למפגש וכי הבת ל' אמנם הטיחה באב "דברי קשים" אולם גם הבת ר' "הטיחה דברים קשים באם".

     

    האם הכחישה את הדברים שהאב ייחס לה שאמרה עליו. כן טענה האם כי האב נקט באלימות מילולית כלפי ל'. לבסוף טענה האם כי "האב מתאר מציאות של תשוקה להיפגש עם בנותיו, אולם בפועל לא עושה דבר וחצי דבר על מנת לשקם את היחסים עימן, נהפוך הוא. הניתוק בין האב לבנותיו בעטיו של האב. מהתנהגותו זו של האב עולה כי אין לו כל אמביציה לראות את בנותיו... מהתנהגותה של הבת ר' עולה כי מדובר בניכור הורי עמוק של הבת ר'... האב לא בא לראות את בנותיו אף לא פעם אחת ויש לחייבו בשל כך... אין ליתן פרס ותמריץ למי שאינו דובר אמת אלא להענישו..." (ס' 19-24 לתשובת האם).

     

    בנסיבות העניין, אין כל מנוס אלא ממתן החלטה.

     

  13. תופעת סרבנות קשר בין קטינים לבין אחד מהוריהם, היא תופעה חמורה וקשה שעלולה לגרום לקטינים נזק נפשי מצטבר, משמעותי ובלתי הפיך (ר' בעמ"ש (ת"א) 51782-01-20 ע' ע' נ' ש' א' (7.6.20); רמ"ש (ת"א) 48940-03-20 פלונית נ' פלוני (10.8.20); רע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני, פ"ד נו (4), 872 (2002) ובעמ"ש (ת"א) 60592-03-15 י.ל. נ' י. פ (8.6.15)).

     

  14. לאור הוראות הדין החל, ומשעה שבתסקיר ובתסקיר המשלים כמו גם מהיכרותי את הצדדים כפי שהתוודעתי אליהם בדיונים שהתקיימו בפניי סבורני כי הונחה בפניי תשתית עובדתית מספקת על מנת לקבוע שאכן מדובר במקרה של ניכור הורי, בהסתה של האם את הקטינות ש' ול' לניתוק הקשר עם האב, ללא כל הצדקה. להלן אפרט הנימוקים והטעמים שביסוד קביעתי שלעיל.

     

  15. הסכם הגירושין קבע זמני שהות משמעותיים שלא קויימו מעולם: ביום 9.6.20 חתמו ההורים על הסכם גירושין שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 17.6.20. בהסכם הוסכם על הצדדים כי הם ימשיכו לשמש אפוטרופוסים משותפים לכל ילדיהם על כל המשמעויות הנלוות לכך (סעיף 3 להסכם הגירושין). כן הוסכם על הצדדים כי האב ישהה עם הבנות פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים וכן בכל סופ"ש שני מסיום המסגרת החינוכית ועד למוצאי שבת (ס' 4.2-4.3 להסכם). ללמדנו שבסמוך לפרידת הצדדים הוסכם על הצדדים, מתוך היכרותם אחד את השנייה וכן את ילדותיהם, כי יתקיימו זמני שהות ממשיים ומשמעותיים.

     

     

  16. והנה אך בחלוף מספר ימים (כחודש סה"כ) פנה האב לבית המשפט בבקשה לאכיפת הסכם הגירושין בשל אי קיומו מצד האם. עצם מפגש הרצונות בין הצדדים בהסכם הגירושין לכנן זמני שהות אל מול אי קיומם מיד ולאחר שההסכם קיבל תוקף של פסק דין מעלה תהיות בדבר הסיבה שמנעה קיום המפגשים.

     

  17. על החסר בפאזל חייהן של הקטינות, מאז פרידת ההורים ועד לאי קיום הקשר בינן ובין האב, ניתן ללמוד מן האמור בתסקיר, וכך נרשם: "מביטים אנו במשפחה, שבה הורה אחד, אשר גמר אומר בליבו להתגרש מההורה השני, מצא את עצמו מודר לחלוטין מהמשפחה, לפחות מבחינת האם ושתיים מבנותיה; הבת השלישית ר'.. מוצאת את עצמה במקום דואלי, בלתי אפשרי... לפני הפרידה, האב היה אהוב על ידי האם, על ידי הבת ש' וגם על ידי הבת ל'... גם אם התנהגותו של האב הייתה לא מושלמת (בלשון המעטה) ואף אגרסיבית לעיתים, הרי שמבחינת הבנות... לא הייתה בכך סיבה לקרע מהאב... לו האב לא היה עוזב את הבית, כל בנותיו היו ממשיכות להיות קשורות אליו ולאהוב אותו..." ס' 79-80 לתסקיר. ובהמשך: "במשפחה זו, דמותו של האב מושחרת לחלוטין. אירועים שבעבר לא נתפסו כאלימים או בעייתים ולו לאור העובדה שהאם לא פנתה בגינם למשטרה או ללשכת הרווחה – הופכים כעת למזעזעים... משפחתו של האב... הוגדרה כ"מחוץ לתחום" והקשר עימה נותק. הגדרותיהן של הבנות לעזיבת האב את הבית הפכו להגדרות שזהות לתפיסתה של אשה שבעלה נטש אותה לאנחות. הן עצמן מזוהות לחלוטין עם האב, ומרגישות נבגדות כמוה...." (שם, ס' 87).

     

  18. מן הדברים שלעיל כמו גם מיתר הדברים האמורים בתסקיר ובתסקיר המשלים, ברור אפוא לחלוטין שהאם לא רואה כל חשיבות בקשר של הקטינות עם האב לאחר פרידת ההורים ואדרבא, האם תומכת "ברצונן" של הקטינות למחוק את דמות האב מחייהן. זאת בשים לב כי לא אירע, על פניו, שום אירוע שגרם לניתוק הפתאומי לאחר חתימת הסכם הגירושין, שיש בו כדי להסביר ולו בדוחק את אי רצון הקטינות לפגוש את האב.

     

  19. עוד אוסיף כי העלאת טענה כבושה מצד האם כי האב היה אלים כלפי הבנות במהלך החיים המשותפים וכי אלימות זו היא שמונעת קיום המפגשים והקשר לאחר פרידת ההורים, לאחר שניתן זה מכבר פסק דין שאישר הסכם הגירושין בין ההורים שחזקה כי נעשה בהתחשב עם טובת הילדים, מעוררת תהיות.

     

  20. העיקר, כעולה מהתסקיר והתסקיר המשלים וממפגשי המומחית עם הקטינות ועם ההורים, הוא כי מדובר בניכור הורי וכי האם עצמה מעודדת את הקטינות להתנגד לכל ניסיון לחדש את הקשר עם האב, תוך ניסיון לעודד סימביוזה בין האם לבין הקטינות בהזדהותן עם האם (ר' סעיפים 16-20 לתסקיר המשלים). אזכיר כי על פי הדין משעה שמונה מומחה מטעם בית המשפט הרי שככלל בית המשפט יאמץ מסקנותיו אלא אם קיימת הצדקה מיוחדת לסטות מן המסקנות וההמלצות שהגיש המומחה. במקרה דנן לא הורם הנטל הכבד המצדיק סטייה מן ההמלצות ולפיכך גם מצאתי לאשרן וליתן להן תוקף של החלטות כפי האמור לעיל.

  21. הדברים נכונים אף ביתר שאת שעה שהמומחית הוזמנה על ידי האב לדיון שהתקיים בפניי ביום 26.1.22 והדברים שנאמרו על ידה בדיון תאמו את מסקנותיה בתסקיר ובתסקיר המשלים ולא הופרכו, לא מניה ולא מקצתיה (ר' והשווה בבע"מ 5451/19 פלונית ה' פלוני (22.8.19) וברמ"ש (חי') 45319-05-19 ש.ו.ב נ' א.ב. (14.8.19)).

     

  22. לפיכך, ולצערי הרב, אין מנוס אלא מלקבוע כי לא קיימת כל הצדקה עניינית לסרבנות הקשר וכי, כאמור לעיל, המדובר בפירות באושים של הניכור הורי.

     

  23. על פי הדין חובתו של הורה משמורן לדאוג לטובתו של קטין ובכלל זה לקשר סביר עם ההורה השני. במקרה דנן, האם מתעלמת לחלוטין מהחלטות בית המשפט, מתעלמת לחלוטין מהמומחית ומההמלצות שניתן להן תוקף של החלטה כך שבפועל הבנות ש' ול' מתנכרות לאביהן. בעניין זה נקבע ברמ"ש (ת"א) 48940-03-20 פלונית נ' פלוני (10.8.20) כי: "חובתו של הורה משמורן לפעול כך שהקטין ירגיש נח בקשר עם ההורה השני. הורה שמגלגל עיניו לשמיים וטוען שזה רצון הקטין, מועל באופן קשה בחובתו ובתפקידו. הורה שלא משתף פעולה עם גורמי טיפול שמונו לצורך חידוש הקשר, מבצע עוולה חמורה לא רק כנגד ההורה המנוכר אלא אף כנגד הקטין..." (ס' 18 לפסק הדין).

     

  24. עוד ובנוסף, מצאתי להביא מדבריו של כב' השופט המנוח שניאור זלמן חשין, אשר לפני למעלה מששה עשורים כתב: "טובת הילד כוללת גם חינוך טוב, הכשרת הלב לנימוסים נאים, לדרך ארץ בפני אנשים קרובים ורחוקים, ובייחוד לכיבוד אם ואב. ההורים חייבים להיות אנשי המעלה בעיני הילד ויהיו אשר יהיו היחסים ההדדיים בינם לבין עצמם. כך ההכרח לנטוע בלב הילד רגשי אהבה והערצה לאב ולאם לא רק משום שמגיע להם הדבר בזכות היותם הורים... נטיעת רגשי שנאה בלב הילד לאב או לאם פירושה השרשת איבה לאדם מן החברה. פעל זה מזיק לילד לכל תהליכי התפתחותו הרוחנית ועשוי להתנקם ברבות הימים בסביבתו הקרובה והרחוקה כאחד" (ע"א 319/54; המ' 106/56 ד.ג. נ' ה.ג. וערעורים שכנגד, פ"ד יא(1) 261; הדגשה לא במקור).

     

  25. אשר על כן, סבורני כי קיימת הצדקה בהטלת סנקציות על האם, בתקווה שאלו ימנעו המשך נזק לקטינות ש' ול' ולמצבן הנפשי. לפיכך מצאתי להורות כי בתוך 7 ימים מהיום תפקיד האם בקופת בית המשפט סך של 5,000 ₪ להבטחת הקשר בין האב לבין הקטינות כפיקדון, וכי על כל מפגש שלא יקוים בין האב לבין הקטינות יהא האב זכאי לקבל לידיו סך של 500 ₪ מתוך הסך הנ"ל בעבור כל בת שלא תתייצב למפגש, למעט מפגשים שלא יתקיימו בשל אילוץ אמיתי חיצוני.

     

  26. על האם להעביר מסר חד משמעי לקטינות כי הדרת האב אינה לגיטימית ולא תתאפשר. על האם להפנים כי לאחר שהעכירה את הבארות, מחובתה לטהר את המים ואם הדבר לא יבוצע, היא עלולה למצוא עצמה ניצבת מול החלטות משלימות. על האם מוטלת החובה לחנך הקטינות למידות טובות ולמתן כבוד ויחס טוב לאביהן.

  27. על האם להפנים כי אם לא תשנה את דרכיה ויתברר שהסנקציות שהוטלו עליה לא גורמות לה לשתף פעולה, עשוי בית המשפט להחריף את הסנקציות ולהשתמש בכלים חמורים יותר על מנת להביא לחידוש הקשר. על האם חובה לאפשר לקטינות ש' ול' את הזכות להיות בקשר עם שני ההורים שלהן והקטינות ש' ול' אכן זקוקות לאביהן בדיוק כפי שהאב זקוק לקטינות. המפתח לאי הטלת הסנקציות מצוי בכיסה של האם ואין הדבר תלוי אלא בה. מאידך, ככל שיתברר כי קיימת הצדקה עניינית לסירובן של הקטינות לקשר עם האב – ובשלב זה לא מצאתי הצדקה מסוג זה - וכי נזקו של הקשר עולה על תועלתו, לא מן הנמנע כי אבחן הנושא שוב על רקע הממצאים שיעלו.

     

  28. אשר על כן, הריני להורות כדלהלן:

     

    • בקשת האב להטיל סנקציות על האם בשל אי קיום מפגשים בינו ובין הקטינות ש' ול' מתקבלת בהתאם לאמור בסעיף 25 לעיל.

    • האם תישא בשכ"ט ב"כ האב בסך של 3,000 ₪.

    • תסקיר נוסף מאת המומחית יוגש לתיק בתוך חצי שנה.

    • החלטתי זו מותרת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

    • ת"פ 15.9.22.

       

      ניתן היום, י"א אדר ב' תשפ"ב, 14 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.

       

      Picture 1

       

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ