אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשתו של ישראל פרי לקיים דיון נוסף

החלטה בבקשתו של ישראל פרי לקיים דיון נוסף

תאריך פרסום : 01/11/2009 | גרסת הדפסה
דנ"פ
בית המשפט העליון
2334-09
22/10/2009
בפני השופט:
המשנה לנשיאה א' ריבלין

- נגד -
התובע:
1. ישראל פרי
2. הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי

עו"ד ד"ר יעקב וינרוט
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מיכל רוזן-עוזר
עו"ד יונתן קרמר
החלטה

1.        לפני עתירה להורות על קיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון (כבוד השופטים א' לוי, ס' ג'ובראן וי' דנציגר) בע"פ 1784/08 פרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.2.09). החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי ואלה נימוקי.

           ישראל פרי (להלן: העותר) והארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל-מערב גרמניה) (להלן: הארגון; שניהם ביחד: העותרים) הורשעו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופט ז' כספי) בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה ותיווך בביטוח שלא בהיתר - עבירות לפי סעיפים 415, 393(2), לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיף 24 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח). בנוסף הורשע העותר עצמו בעבירות של עיסוק בביטוח, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט - עבירות לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח ולפי סעיפים 245(ב) ו-244 לחוק העונשין. בית המשפט המחוזי דן את העותר ל-12 שנות מאסר והשית עליו קנס כספי בסך 21,750,000 ש"ח. כן חויב העותר לפצות עשרה מתלוננים בסכום של 15,000 ש"ח כל אחד ועל הארגון הושת קנס כספי בסך 2,600,000 ש"ח. בפסק הדין נשוא העתירה (להלן גם: פסק הדין) אישר בית המשפט העליון את הרשעתם של העותרים בעבירות המפורטות. עם זאת, נפסק כי תקופת המאסר הכוללת שהושתה על המערער נוטה לחומרת יתר, ולפיכך הופחת עונש המאסר ל-10 שנים.

עיקרי העובדות

2.        ברקע הפרשה שלפנינו אמנה עליה חתמו ישראל ומערב גרמניה (להלן: האמנה), אשר מכוחה רשאים היו תושבי ישראל שמילאו אחר תנאים מסוימים, להצטרף לתכנית לביטוח פנסיוני (להלן: התכנית או תכנית הפנסיה הגרמנית) של המוסד לביטוח סוציאלי של מערב גרמניה (להלן: המוסד לביטוח סוציאלי הגרמני). ההצטרפות לתכנית הפנסיה הותנתה בתשלום חד פעמי של כל הפרמיות, רטרואקטיבית, לתקופה של כ-25 שנים. אדם ששילם את הסכום האמור קנה לעצמו את הזכות לקבל רנטה חודשית בסכום מסוים עם הגיעו לגיל 65. 


           העותרים עמדו על הפוטנציאל הגלום בתכנית הפנסיה הגרמנית. הם פרסמו מודעות שהביאו לידיעת הציבור את האפשרות להצטרף לתכנית, תוך שהם מציגים עצמם כמי שפועלים לשרת את הזכאים ולסייע להם במימוש זכויותיהם. ואמנם, אלפי ישראלים הגישו באמצעות הארגון בקשות הצטרפות לאמנה. ואולם, רבים מהפונים אל העותרים התקשו לממן את תשלום הפרמיות הרטרואקטיביות, זאת, בין השאר, משום שמשרד האוצר ביטל את ההיתר להקצאת מטבע חוץ לצורך ההרשמה לתכנית. העותרים זיהו קושי זה. הם השיגו את הסכמתו של בנק גרמני להעמיד אשראי ללווים. הבנק הגרמני התנה את הקצאת האשראי בכך שתוקם חברה לה יוקצה האשראי והיא אשר תעניק את ההלוואות למצטרפים הישראלים לתכנית הפנסיה. כן העמיד הבנק תנאי נוסף, לפיו תיערך לכל לווה פוליסת ביטוח להבטחת ההלוואה.

           לאור האמור, הקימו העותרים חברות זרות, שהעניקו ללקוחות הלוואות לצורך הצטרפות לתכנית הפנסיה הגרמנית. כך, הוקמה חברת B.G. FINANCING  (להלן: BGF), שהעניקה הלוואות לצרוך מימון תשלום הפרמיות הרטרואקטיביות. כן גבתה חברה זו פרמיית ביטוח בשיעור 6 פרומיל מיתרת החוב הלא מסולקת לביטוח חיי הלקוחות. בנוסף, הוקמה חברת B.G. ASSISTANCE  (להלן: BGA), שהיתה אמורה להשלים ללקוחות את יתרת הסכום הדרוש לתשלום הפרמיות הרטרואקטיביות, את תשלום פרמיות הביטוח המגולמות מראש לכל תקופת ההלוואה ואת שכר הטרחה לעותר ולעורכי דין אחרים עמם התקשר (חברות BGF ו- BGA יכונו להלן שתיהן ביחד: חברות האשראי). אין חולק כי במקרים בהם ניטלו הלוואות, שימשה הרנטה המשולמת ללקוחות מקור יחיד לפירעונן.

3.        ביטוחם של הלקוחות נעשה תחילה דרך חברת הביטוח "שמשון". בפברואר 1992 הופסקה ההתקשרות עם "שמשון" והביטוח הועבר לחברת "הסנה", עד לפירוקה חודשים אחדים לאחר מכן. במהלך שנת 1992 הקים העותר חברת ביטוח עצמאית שנרשמה באיי קיימן ונקראה לבסוףBRITANNIA GUARANTEE NATIONAL INSURANCE  (להלן: חברת "בריטניה"). חברה זו קיבלה רישיון לעסוק בענייני ביטוח ביולי אותה שנה. המערער היה המוטב האחרון בהכנסותיה, אולם עובדה זו לא היתה ידועה ללקוחות הארגון. באמצע שנת 1993 כרת הארגון הסכם עם חברת "בריטניה" לביטוחם של הלקוחות, ובהסכם זה נקבעה BGF  כמוטב. בפועל, כך התברר, הותירו העותרים בידיהם את פרמיות הביטוח שגבו ולא העבירו אותן לחברת ביטוח חיצונית. יחד עם זאת, אין חולק כי בהסכמים שבין העותרים לבין לקוחותיהם, ניתן ליורשי הלווה שנפטר פטור מהחזרת ההלוואה במקרה של פטירה וכי פטור זה היה שווה ערך לביטוח.

פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור

4.        בית המשפט העליון אישר את קביעת הערכאה המבררת לפיה העותר היה הבעלים של חברות האשראי BGA ו-BGF, של חברת BGO (OVERSEAS) AG, חברה שהחזיקה במניות של חברות האשראי (להלן: BGO) ושל חברת הביטוח "בריטניה". העותר גם היה המוטב האחרון בחלק הארי של הפרמיות ששילמו הלקוחות, אותו חלק שלא הועבר לחברות ביטוח חיצוניות.

           בפסק הדין הודגש כי התנהלותו של העותר, בכל הנוגע לבעלותו בחברות האמורות, התאפיינה במשך שנים בהסתרה, בהטעיה ובאי אמירת האמת. כך, הובא לעניין זה מכתב מטעמו של העותר לוועדה לביקורת מדינה של הכנסת, שעמדה לקיים דיון בנושא "הפנסיה הגרמנית". במכתב ציין העותר כי "...שני הגופים "בי.גי.פיננסינג" ו"בי.גי.אסיסטנס" לא נוסדו על ידי פרי ואינם בבעלותו...". בדיון בפני הוועדה השיב  העותר:  "אני מוצא לנכון לחזור, במאמר מוסגר, לכך שאין לא לי ולא לארגון כל חלק או זכות בעקיפין ולא במישרין לא בחברת BGA ולא בחברת BGF...". באופן דומה הסתיר העותר את בעלותו ושליטתו באותן חברות בהליכים משפטיים שונים בהם נקט כנגד לקוחות. כך, ציין הוא בתצהיר שהוגש בהליך אחד כי: "הטענה כי אני או מי מטעמי עומד מאחורי החברות BGA-BGF או מאחורי החברה BGO הינה טענה כוזבת..."; בסעיף נוסף באותו תצהיר ציין הוא: "אחזור ואציין שלא אני ולא איש מהמשיבים הקימו את BGA או BGF, ואין לנו לא היה לנו חלק בחברות אלה"; ובסעיף אחר: "אני חוזר ומצהיר כי החברות BGA ו-BGF לא הוקמו על ידי או על ידי מי מן מהמשיבים ואינן שייכות להם, במישרין או בעקיפין".

           התרשמותו של בית המשפט המחוזי מן העותר, שבאה, בין השאר, בשל גרסאותיו האמורות של העותר בהליכים קודמים, נתקבלה במלואה על ידי ערכאת הערעור. נקבע כי ניסיונו רב השנים של העותר להסתיר את בעלותו בחברות האמורות הוא "...דבר השקר הגדול והרחב ביותר של הנאשם [העותר], שיש לו לגופם של דברים, משמעות רבה למשפט זה ולתוצאותיו" (עמ' 10442 להכרעת דינו של בית המשפט המחוזי; להלן: הכרעת הדין). ההסבר שהציע העותר לדבר ההסתרה - כי חשש שהבנק הגרמני יבטל את האשראי שהעניק לו אם היה נודע לו כי הוא פועל בניגוד לחוקי המטבע הזר של מדינת ישראל - נמצא לא ראוי לאמון. לפיכך אישר בית המשפט העליון את המסקנה כי "...המניע להסתרה זו (מן הרשויות השונות ומן הלקוחות עצמם) היה מניע שיסודו מרמה. בדרך זו ביקש להונות את הגורמים השונים, להיטיב את שכנועם של הלקוחות לפעול על פי מה שהתוותה להם הנאשמת ולהסיר מדרך הפעולה הארוכה, מכשלות, בלשון המעטה, שהיו צפויות מגורמים שונים (כמו בתי המשפט והוועדה לביקורת המדינה) אילו ידעו את האמת במלואה..." (עמ' 10443 להכרעת הדין).

5.        בית המשפט העליון, כבית המשפט המחוזי לפניו, דחה מכל וכל את גרסתו של העותר לפיה הארגון היה בבחינת "נותן שירותים" גרידא וכי אין לראות בו מיצגם של הלקוחות. נקבע כי העותרים נטלו על עצמם את ייצוגם של הלקוחות על כל המתחייב מכך. כך, נדרש כל לקוח לחתום על "כתב מינוי" במסגרתו הצהיר: "אני ממנה אתכם בזה לנציגי סוכני ומיופה כוח בפועל (ATTORNEY-IN-FACT) כדי להשיג עבורי אשראי למימון השקעתי בתכנית הנבחרת וכדי לעשות את כל הסידורים הנדרשים להבטיח את סילוק ההלוואות שניתנו לי במסגרת אותו אשראי מתוך תקבולי הפנסיה...". כן הסמיך הלקוח את העותרים לבצע בשמו ובמקומו "כל פעולה אותה תחשבו כנחוצה או מועילה כדי לשמור על האינטרסים שלי לצורך קבלת ההלוואה הנ"ל", וכן למצות את מירב הזכויות להן זכאי הלקוח "בהשקעה הנמוכה ביותר האפשרית". באופן דומה, בהסכם שחתם הלקוח עם BGA, התחייבה האחרונה, בין היתר, לבחור עבור הלקוח את התכנית הנבחרת, וכן לעשות את כל המאמצים כדי להביא לכך שתאושר ללקוח רנטה "שתתבסס על השילוב האופטימאלי בין הסכומים הפנויים אותם ניתן להעמיד ללקוח מדי חודש בחודשו ובין גובה ביטוח השאירים שיובטח לשאיריו הזכאים של הלקוח, לאחר מותו ותוך הבאה בחשבון של מתן הלוואה...".

           נוכח המארג הראייתי האמור נקבע כי העותרים "הפרו באורח בוטה את חובתם כשלוחיו של הלקוח. הם העלימו ממנו את העובדה שאין חשובה ממנה, היינו, שהם פועלים בתוך ניגוד אינטרסים חמור, כאשר את המשא ומתן עם החברות המלוות, ככל שניתן לקרוא לו משא ומתן, הם ניהלו עם עצמם [הדגשה במקור]. כתוצאה מכך הם היו אלה שקבעו את תנאי ההלוואה, את שיעורי הריבית ותנאי ההחזר, כאשר לנגד עיניהם לא עומד עניינו של הלקוח, אלא הרצון להעצים את הרווח הצפוי להם" (עמ' 31 לפסק הדין).

           בסיכומם של דברים הובהר, אפוא, כי הכנסותיהם של העותרים מתכנית הפנסיה הגרמנית באו להם משלושה מקורות: "אחד גלוי - שכר טרחה בשיעור 7.2 עד 12 רנטות חודשיות, ושניים סמויים - פירות ההלוואות שניתנו ללקוחות ופרמיות הביטוח שהותירו המערערים [העותרים] בידיהם" (עמ' 38 לפסק הדין).

6.        בית המשפט העליון אישר את הרשעת העותרים בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין. הובהר כי לקוח שפנה לארגון כדי להסתייע בו נדרש לחתום על מסמכים שונים. בין השאר, הוחתם הלקוח על ייפוי כוח ועל הסכם ייצוג, במסגרתו מונו העותרים ואחרים להתקשר עם עורך דין גרמני כדי שייצג את הלקוח מול הביטוח הסוציאלי הגרמני ומול חברות האשראי, וזאת כנגד תשלום שכר טרחה. בהמשך הוחלף הסכם הייצוג בנוסח אחר, בו מינה הלקוח את העותר ואחרים לפעול כשלוחיו לצורך חתימה על הסכם עם חברת BGA, שאמורה היתה לייצגו בכל הנוגע למימוש זכויותיו על פי האמנה.

           נקבע כי העותרים הציגו בפני לקוחותיהם מצגי שווא העולים כדי "מרמה", כהגדרתה בסעיף 414 לחוק העונשין. הארגון הוצג בפני הלקוחות כמי שיפעל לקידום ענייניהם וכמי שייצג אותם במשא ומתן להשגתו של אשראי בתנאים מיטביים לצורך הצטרפותם לתכנית הפנסיה. במקביל, הוסתר מן הלקוחות במכוון דבר שליטתו של העותר בגופים השונים עמם התקשרו, בהם חברות האשראי BGA ו-BGF, חברת BGO  וחברת "בריטניה". כך, הוטעו הלקוחות להאמין כי לעותרים אין אינטרס או טובת הנאה בחברות האשראי והביטוח, על אף קיומו של ניגוד אינטרסים מובנה בין הצדדים. בין השאר, הוצג בפני הלקוחות מצג לפיו תנאי האשראי והביטוח יקבעו על ידי גופים מקצועיים ועל פי המקובל באותם ענפים, ואולם בפועל לא התקיים כל משא ומתן מול חברת אשראי או מול חברת ביטוח. העותר, ששלט באשכול החברות האמור, הכתיב את תנאי ההלוואות ואת דרך חישוב פרמיות הביטוח המגולמות מראש, הכל מתוך כוונה להאדיר את הכנסותיו. 

7.        ה"דבר" שנתקבל במרמה כתוצאה ממצגי שווא אלה היה הסכמתם של הלקוחות למסור לידי העותרים התחייבות בלתי מותנית לתשלום שכר טרחה בשיעור של מספר רנטות חודשיות, וזאת גם אם בסופו של דבר החליט הלקוח שלא להצטרף לתכנית או שלא ליטול את ההלוואה. הודגש כי ככלל, אין נפקא מינה אם נגרם למרומה נזק או הפסד מוחשי בעטייה של המרמה. האינטרסים החברתיים עליהם נועדה עבירת המרמה להגן הם חופש הרצון, חופש הבחירה וחופש הפעולה, ומכאן שיתכן כי ההפסד שנגרם למרומה יתבטא אך ורק בנטילת חופש הבחירה ושיקול הדעת שלו. במקרה זה, קבע בית המשפט כי לדידו "...אין כלל ספק, שלו ידעו הלקוחות את האמת שהוסתרה מהם, הם היו נמנעים מלמנות את העותרים לייצגם נוכח ניגוד האינטרסים המובנה הכרוך בייצוג זה, ולמצער, היתה נתונה ללקוחות היכולת לקבל את החלטותיהם באופן מושכל בטרם חתמו על אותה התחייבות שהפקידו בידי העותרים" (עמ' 41 לפסק הדין). אשר ל"נסיבות המחמירות" הנזכרות בסעיף 415, נקבע כי אלה נתמלאו לאור "ריבוי המקרים, והמרמה השיטתית והממושכת, שקדמו לה מחשבה ותכנון מדויק והופעלה על ידי מנגנון מיומן" (עמ' 40 לפסק הדין).    

8.        הרשעתם של העותרים בעבירה של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק העונשין אושרה אף היא על ידי ערכאת הערעור. בית המשפט עמד על כך שעבירת הגניבה בידי מורשה מהווה מקרה פרטני של עבירת הגניבה, ועל כן, כדי לבסס הרשעה לפי סעיף 393 לחוק, יש להוכיח את יסודות עבירת הגניבה לפי סעיף 383 לחוק העונשין ובנוסף יש להוכיח את התקיימותן של נסיבותיו המחמירות של סעיף 393, לאמור שהגנב "הורשה" עובר לאירוע הגניבה להחזיק בנכס. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ