החלטה בבקשה לסילוק תביעה על הסף בעניין מזונות משקמים, אישה, אזרחיים ומזונות קטינה

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף.

1. המבקש והמשיבה היו בני זוג, ללא נישואין. לטענת המבקש, הזוגיות החלה בחודש 2017/-, ולטענת המשיבה זו החלה בחודש 2016/- או בסמוך. המבקש הוא אב לשלושה ילדים והמשיבה אם לבת אחת. אין לצדדים ילדים משותפים. הצדדים התגוררו ב-----, שם החלו את מערכת היחסים הזוגית ביניהם, בשלב מסוים הצדדים הגיעו ארצה, ביום 8.18.-- שכרו דירה יחד ב-------. ביום ------הגיש המבקש בקשה לצו הגנה בתיק ה"ט 24848-09-18, במסגרתה התקיים דיון ביום 17.9.18 ובו הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של החלטה לעניין הפרדת מגוריהם. ביום -----הגישה המשיבה בקשה ליישוב סכסוך בתיק י"ס 64685-10-18 במסגרתו ביום 17.12.18 נדחתה בקשה למתן סעד דחוף של מזונות זמניים.

    

2. ביום 14.2.19 הגישה המשיבה תביעה שעניינה "מזונות משקמים, אישה, אזרחיים ומזונות קטינה". במסגרת תביעתה עותרת המשיבה, בין היתר, לתשלום מזונות עבורה ועבור בתה בסך של 24,880 ₪ לחודש (ראו סעיפים 284-292 , 297- 300 לכתב התביעה). יוער כי כתב תביעה, לרבות נספחיו, מונה 309 עמודים, מתוכם 53 עמודים המהווים את כתב התביעה. לטענת המשיבה, היא ובתה היו סמוכות על שולחנו של המבקש ותלויות בו כלכלית. לטענתה, היא ויתרה על עבודתה ודאגה לצרכי כלל הילדים כאם. טרם הוגש כתב הגנה.

    

3. ביום 13.3.19 הגיש המבקש את הבקשה דנן. לטענתו, המשיבה אינה מתגוררת בישראל ושבה ב---- 2019 ל-------לצמיתות, לאחר שיצאה לשנת שבתון ב----- 2018. לטענתו, המשיבה והוא אזרחי ----- משך שנים רבות ולפיכך מירב הזיקות מצביעות על כך שהפורום המתאים לדון בתביעה הוא לבית המשפט ב------. לטענתו, המשיבה לא צרפה לתביעתה הרצאת פרטים, תדפיסים עדכניים של כלל חשבונות הבנק, אשראי, הצהרת בעלות על נכסים, תלושי שכר, הוצאות וכיו"ב, לצורך הוכחת מזונות משקמים ומזונות ילדים. לטענתו, המשיבה עותרת לפיצוי במסגרת תביעה למזונות משקמים ולא בתביעה נזיקית. לטענתו, הצדדים לא התגוררו יחד ב---- אלא רק בישראל למשך שבועיים לכל היותר. לטענתו, למשיבה לא הייתה כל תרומה לפיתוח הקריירה שלו. לטענתו, המשיבה ---- במקצועה העובדת בעבודה קבועה, מפרנסת את עצמה, בעלת בית ב-----ובתה לומדת בבית ספר פרטי. לטענתו, אין כתב התביעה מגלה עילה למזונות משקמים ולמזונות קטינה. לטענתו, יש להורות על סילוק התביעה על הסף בהעדר עילה, נוכח היות התביעה קנטרנית ומשיקולי צדק והוגנות.

    

4. ביום 31.3.19 הגישה המשיבה תגובתה לבקשה. לטענתה, המבקש לא הגיש כתב הגנה ולא צרף הרצאת פרטים ולכן יש ליתן פסק דין כנגדו או לחייבו בהוצאות. לטענתה, ככל שתינתן ארכה להגשת כתב הגנה יש להורות למבקש להפקיד ערובה. לטענתה, היא לא עזבה את ישראל לצמיתות אלא שבה ל----- על מנת להסדיר עניינים משפטיים וכלכליים במקום עבודתה בעקבות הכאוס שנוצר מפעולותיו של המבקש. לדבריה, כשיחלו ההליכים בהליך כאן תשוב ארצה, בעת הצורך היא רשאית לחתום בפני קונסול על כל מסמך ותצהיר. לטענתה, היא אזרחית ישראלית בעלת תעודת זהות ישראלית וגם המבקש אזרח ישראלי, לכן, לטענתה, הסמכות נתונה לבית המשפט בישראל. לטענתה, היא צרפה את האסמכתאות הרלוונטיות כגון: הרצאת פרטים, פירוט כרטיס אשראי, דפי חשבון, תדפיס עו"ש, דו"ח יתרת משכנתא, העתק משכנתא ומיסוי הנכס והלוואות. ההליך כאן הוגש בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 17.12.18 בתיק י"ס 64685-10-18. המבקש לקח ממנה כספים שהיו ברשותה ובחשבונה, לקח רכוש מהבית שהשכירו בניגוד להחלטת בית המשפט, לא קיים את הבטחותיו והיא נותרה חסרת כל. הבקשה מעורפלת וכוללת טענות שאינן משקפות את המציאות כדוגמת חזרתה ל------לצמיתות ובעלותה על בית צמוד קרקע ובריכת שחיה. על בית המשפט להפעיל את הוראת סעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה- 1995.

    

5. ביום 1.5.19 התקיים בפניי דיון בנוכחות ב"כ הצדדים והמבקש. המשיבה, היא התובעת, לא התייצבה לדיון.

   הכלל המשפטי

    

6. תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעות כדלקמן:

    

   " מחיקה על הסף 

   100.בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

   1. אין הכתב מראה עילת תביעה;

      1. נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;

         1. שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;

         2. שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.

             

            דחיה על הסף 

            101.(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

         3. מעשה בית דין;

         4. חוסר סמכות;

         5. כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.

         6. (ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט."

             

7. הלכה פסוקה היא כי על בית המשפט לנהוג משנה זהירות ורק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן להורות על סילוק על הסף. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ב-ע"א 2582/09 הדייה גנאים נ' בית החולים רמב"ם (ניתן ביום 8.8.10), לפיהם:

    

   "סילוק תובענה על הסף קשה מאוד לתובע, שהרי שערי המשפט ננעלים בפניו עוד טרם שטרוניותיו כלפי בעל דינו ישמעו לגופן. בהקשר זה חמור במיוחד הוא סילוק על תובענה בדרך של דחייתה, דבר היוצר מעשה בית דין, וכמוהו כמסר לתובע, כי לא רק ששערי המשפט נעולים בפניו והוא נשרד לשוב כלעומת שבא, אלא שאל לו לחזור עוד אל היכל המשפט".

    

8. מכח מדיניות זו, הרי רק במקרים בהם ניתן לקבוע כי לתובע אין שום סיכוי לזכות בסעד המבוקש על ידו, תסולק התביעה על הסף. מהאמור עולה כי מדובר במקרים חריגים ויוצאי דופן, שרק בהם יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו ויורה על סילוק התביעה על הסף. אם יתברר בסופו של דבר כי לא היה מקום להגשת התביעה, ניתן לפצות על כך בהשתת הוצאות מתאימות. [ראה: ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (ניתן ביום 4.6.07)]

    

9. עם זאת, נאמר לא אחת כי תקנות 100 ו-101 לתקנות "לא באו לעולם לתפארת המליצה בלבד", אלא כמקור לסלק מעל דרכו של בית המשפט הליכים שניכר וברור לגביהם, כי גם אם יתבררו עד תום, עדיין לא יהיה בכך כדי להצדיק מתן הסעד המבוקש. [ראה: ע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עירית הרצליה (ניתן ביום 11.6.09)].

    

   מן הכלל אל הפרט

    

10. תום לב – לאחר עיון בכלל החומר המצוי בתיק, דומני כי אכן התובעת לא גילתה את כלל הנתונים הדרושים, לרבות העובדה כי מרכז חייה למעשה מחוץ לישראל, לא צרפה נתונים ומסמכים דרושים אודות עבודתה הכנסותיה ורכושה. בפסיקה נקבע כי חובת תום הלב בפניה לבית המשפט, ובפרט לבית המשפט למשפחה, הנה חובה מהותית והפרת חובה זו עלולה להביא, בין היתר לסילוק התביעה על הסף ( רע"א 9200/06 רזין נ' Bea Hotels N.V [פורסם במאגרים המקוונים, 3.12.2006], תמ"ש (טב') 4380-09-10 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים, 6.1.2011).

     

11. אי התייצבות לדיון - התובעת לא התייצבה לדיון בעניינה, וזאת ללא קבלת פטור, וללא שהוגשה כלל בקשה בעניין, ובניגוד להוראות תקנה 258יא' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

     

12. הפורום הנאות - בהתאם לפסיקה, שלושה מבחנים משמשים לצורך בחינת שאלת תחולתה של דוקטרינת הפורום הבלתי נאות; ראשית, האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי"; שנית, מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך; שלישית יש לשקול שיקולים ציבוריים, ובעיקר מה הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה ( ראו רע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' INCOMACS LTD (פורסם בנבו) (2.8.2012)). בענייננו, המשיבה מתגוררת ב----. במסגרת תגובתה לבקשה ציינה המשיבה כי תחזור לארץ לאחר שיסתדרו העניינים במקום עבודתה ובמהרה (ס' 46). לשאלת בית המשפט היכן מרכז חייה של המשיבה, השיב בא כוחה "מרכז חייה כרגע הוא בישראל וב----- מסיבה אחת פשוטה- היא נאלצה לחזור ולהסדיר את העניינים שלה...." (עמ' 2, ש' 31). לשאלה מתי המשיבה מתכוונת לחזור לישראל, השיב בא כוחה "ברגע שבית המשפט יקבע מועד דיון להוכחות, היא תגיע" (עמ' 3, ש' 10). מעיון בנספחי כתב התביעה עולה כי המשיבה ---- העובדת מעל 21 שנים כ----------(ס' 47). ככל הנראה המשיבה שהתה בחופשה של שנה ממקום עבודתה ולאחר מכן שבה ל-----(עמ' 140 לנספחי כתב התביעה, מכתב מיום 17.8.18). המבקש צרף בנספחי הבקשה תמונות ודף קשר לפיהם בתה של המשיבה חזרה ללמוד בבית הספר ב-------. מן האמור עולה כי למשיבה עבודה קבועה ויציבה ב-----, וכי בתה שבה ללימודיה ב------, סבורני כי שהותה בארץ הייתה אך לתקופה קצרה ומוגדרת בזמן. על פניו נראה כי המשיבה מתגוררת דרך קבע ב------, שם מרכז חייה. המבקש, אזרח -----, התגורר משך שנים רבות ב------ומזה כשנה מתגורר בישראל.

     

13. על בית המשפט להידרש לשאלה מהו הפורום המשמעותי והמהותי ביותר למחלוקת שבפניו בהתאם למבחן מירב הזיקות. הוכח כי המשיבה איננה מתגוררת בישראל ונראה כי מרכז חייה עודנו ב------. כמו כן, הסכסוך מתייחס לתביעת מזונות משקמים בהתבסס על חייהם המשותפים של הצדדים אשר החלק העיקרי שבהם התנהל ב------. בפני בית משפט זה התנהלו שני הליכים (ה"ט וי"ס) המתייחסים לאירועים נקודתיים שאירעו במהלך התקופה הקצרה בה התגוררו יחד בישראל. בנסיבות אלו סבורני כי מירב הזיקות מצביעות על כך שישראל איננה הפורום הנאות לדון בתביעה.

     

     

14. עילת התביעה - המשיבה עותרת בבקשה לחייב את המבקש בתשלום דמי מזונות משקמים עבורה וכן דמי מזונות עבור בתה, שאיננה בתו הביולוגית של המבקש. במסגרת הדיון נשאל ב"כ המשיבה על אודות הבסיס המשפטי לתביעה , והשיב "זה לא רק מזונות....הוא הביא אותה לישראל. מכאן מתחילים הנזקים..." (עמ' 2, ש' 25). לשאלת בית המשפט מהי עילת התביעה למזונות הילדה, השיב ב"כ המשיבה "מזונות הקטינה ומזונות אישה הן מזונות משקמים. הם חיו יחד. צירפנו תמונות. הילדה לא משותפת כמו שאר הילדים האחרים." (עמ' 3, ש' 1). לשאלת בית המשפט ממה נובעת חובתו של המבקש לזון את הקטינה, השיב ב"כ המשיבה "מכח זה שיש התחייבות חוזית. גם אם לא נשואים, בית המשפט השאיר לי את הפתח בהחלטה האחרונה, פעלתי כמצוות בית המשפט, צירפנו כל מסמכים שמעידים על יחסי זוגיות כבעל ואישה..." (עמ' 3, ש' 3).

     

15. לעניין מזונות הקטינה, סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התש"יט- 1959 (להלן: "החוק"), קובע כדלקמן:

     

    " (א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

    (ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה."

     

16. בענייננו, מאחר והצדדים אינם נשואים, אין להם ילדים משותפים, והקשר בין הצדדים היה קצר ביותר, ונמשך מספר חודשים בלבד, ספק רב מאוד באם ניתן יהא לחייב את המבקש בדמי מזונות, וזאת, בין היתר, לנוכח הפרשנות שניתנה בפסיקה למונח "בן זוג" בחוק אשר אינו כולל ידוע בציבור. בבע"מ 4751/12 אלמוני נ' אלמונית [פורסם במאגרים המקוונים, 29.8.2013] נידונה בבית המשפט העליון השאלה העקרונית, על רקע הנסיבות הספציפיות, האם ניתן לחייב בן זוג במזונות ילדיו הקטינים של בן זוגו הידוע בציבור (שאינם ילדיו הביולוגיים או המאומצים של בן הזוג "הראשון"), מקום שבו הילדים "הובאו" לתוך התא המשפחתי בהסכמתו ובמהלך הקשר. הושארה בצריך עיון השאלה, כבענייננו, האם ניתן לחייב בן זוג במזונות ילדיו הקטינים של בן זוגו הידוע בציבור, מקום בו אחד מבני הזוג הידועים בציבור (או שניהם) "מביא עימו" לתא המשפחתי ילדים קטינים מקשרים קודמים.

     

17. גם ביחס למשיבה, הרי שלנוכח העובדה כי מדובר בקשר קצר ביותר, כאשר המשיבה אשה משכילה, עובדת ומפרנסת את עצמה בכבודה, ספק רב ביותר אם ניתן להגדיר הצדדים כידועים בציבור, ולפיכך, דומני כי ניתן לקבוע שעילת התביעה קלושה ביותר, אם בכלל קיימת.

     

18. מעבר לכל הטעמים כמפורט לעיל, הבאתי בחשבון, את הוראות פרק ו' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018. אמנם מועד כניסת התקנות לתוקף יחול רק בחודש 02/20, ואולם, ע"פ הפסיקה אשר החלה מתהווה, על בתי המשפט ליתן משקל לרוח התיקון ולנוסח התקנות [ר' רע"א 66024-12-18, ת"א 28836-07-12, ת"א 47175-05-16, תא [י-ם] 38158-02-16, פורסמו במאגרים המקוונים [פורסם בנבו]]. דומני כי עיון בתקנה 5, בעניין חובתו של בית המשפט לאזן בין האינטרס של בעלי הדין בפניו, לבין האינטרס הציבורי, יחד עם הוראות תקנה 41, 43, במסגרתן, רשאי בית המשפט להורות על סילוק כתב התביעה "מכל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה", בצירוף כל יתר הנסיבות כמפורט לעיל, מביאה בהכרח למסקנה כי יש מקום להורות על סילוק התביעה על הסף (תלה"מ (חד') 55661-03-18 אלמוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים, 4.4.19]).

     

19. לאור האמור, דין הבקשה להתקבל.

     

20. המשיבה תישא ותשלם למבקש הוצאות בסך של 1,500 ₪.

     

    המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותסגור התיק.

    ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ט, 16 יוני 2019, בהעדר הצדדים.