אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשה לסגירת תיק למימוש משכנתא

החלטה בבקשה לסגירת תיק למימוש משכנתא

תאריך פרסום : 16/01/2014 | גרסת הדפסה
תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל פתח תקווה
20-15744-13-1
16/01/2014
בפני השופט:
הרשמת דיאנה פסו-ואגו

- נגד -
התובע:
החייבים
הנתבע:
הזוכה
החלטה

תיק ההוצאה לפועל נפתח למימוש משכנתא על נכס הידוע כגוש **** חלקה *** ותת חלקה ** בגין עילות שונות והן:

1.      על הנכס המשועבד לבנק, הוטלו ביום 13.08.12 שני עיקולים ע"י הזוכה עצמה, במסגרת תיק הוצל"פ 01-43455-04-4 שהחוב במסגרתו הינו למעלה מ- 6,146,000 ש"ח נכון ליום 15.12.13. העיקולים הוטלו על זכויות כל אחד מבעלי הנכס.

2.      החייבים התחייבו לשעבד הנכס לטובת צד ג' (לוי חיים ומזל) ואף בשנים 2001-2002 נרשמו הערות אזהרה (לפי שטר מס' 017743, בהתאם לסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969, בסכום של 500,000 ש"ח).

3.      לחייבים חוב לזוכה בהתאם לפסק דין שניתן בת.א 215490/02, בגינו נפתח תיק הוצל"פ 01-43455-04-4 ביום 02.05.04.

בפני בקשה לסגירת התיק, בטענה, כי נפתח בחוסר תום לב על ידי הזוכה היות ולא קיים חוב פיגורים (צורף דו"ח הבנק לשנת 2012). בהתייחס להערת האזהרה, טענו החייבים, כי נרשמה עוד בשנת 2001, כאשר ממועד זה תשלומי המשכנתא שולמו כסדרם וקיומה לא היווה בעיה מצד הזוכה ואינו צריך להוות בעיה, שכן הזוכה הינו נושה מובטח אשר זכותו גוברת.

באשר לעיקול שהוטל מתיק הוצל"פ 01-43455-04-4 - טענו החייבים כי הזוכה שם הינה הזוכה בתיק שבפני - " הבנק מבקש צו עיקול על נכס ולאחר מכן בא בטענה שכעת הממשכן הפר את השטר כאשר הגורם להפרה הוא לא אחר מאשר הבנק עצמו". הפועל היוצא, לגרסתם, הנו כי הבנק עושה שימוש במימוש השטר על מנת לגבות חוב בתיק הוצל"פ אחר.

הזוכה בתגובתה טענה, כי החייבים נטלו שתי הלוואות, הראשונה מספרה 895758603 ויתרתה נכון ליום 10.10.13 עמדה על סך של 330,373.83 ש"ח. והשנייה שמספרה 425683137 שיתרתה נכון ליום 10.10.13 עמדה על סך של 55,063.33 ש"ח.

לטענת הזוכה די באחת מהעילות, בגינן נפתח תיק ההוצל"פ, על מנת לאפשר לה לעתור למימוש המשכנתא על מלוא יתרת ההלוואה.

באשר לעילה הראשונה - בהתאם לסעיף 22(ו) לשטר המשכנתא, הטלת עיקול על הנכס מהווה עילה להעמדת מלוא יתרת ההלוואות לפירעון מידי ומימוש המשכנתא על הנכס. הזוכה הוסיפה, כי בהתאם להחלטה שניתנה בבית המשפט העליון, על ידי כבוד השופט זילברטל, בתיק רע"א 3180/13 בן ארי נגד בנק מזרחי, הבנק רשאי לפעול למימוש משכנתא במקרה של הטלת עיקול על ידו, אף אם לא קיים חוב פיגורים ואין באמור בסעיף 81ב1 לחוק ההוצל"פ למנוע זאת. במקרה שנידון בהחלטה זו, הבנק עצמו הטיל העיקול על הנכס הממושכן ונקבע שאין בפעולה זו משום חוסר תום לב כפי שטוענים החייבים.

עוד הוסיפו, כי פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק רע"א 7357/07 עצמון נ' בנק לאומי למשכנתאות, קובע כי אכן פעולת הבנק כשרה -

עצם הטלת עיקולים על הנכס למעשה מהווה הפרה של הסכם ההלוואה ע"י המבקשים ומקנה לבנק את זכותו, לפי סע' 23 להסכם ההלוואה, להעמיד את מלוא סכום ההלוואה לפירעון מיידי"

כך גם ברע"א 2527/05 אהרון זוננשוילי ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, תק-על 2005 (2) 3221-

"נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. סעיף 20 להסכם ההלוואה מונה שורה של תנאים אשר בהתקיימם רשאי יהיה הבנק לדרוש פירעון מיידי של ההלוואה שניתנה למבקשים. בסעיף נקבע, כי הבנק רשאי לעשות כן, בין היתר, אם לא ימלאו המבקשים אחר התחייבויותיהם לבנק, בין אם על פי אותו הסכם, ובין אם על פי הסכמים אחרים (סעיף קטן (יא)) וכן אם יוטלו עיקולים על הבטוחות שניתנו לבנק (סעיף קטן (ג)). עוד יצויין, כי חיובי המבקשים על פי הסכם ההלוואה הינם ביחד ולחוד. בענייננו, שני התנאים האמורים מתקיימים. ראשית, המבקש חב לבנק סכומי כסף רבים בשל ההלוואות הנוספות שנטל ואשר בגינם ניתן פסק הדין ונפתחו הליכי ההוצאה לפועל. שנית, על הדירה שבבעלות המבקשים, אשר משמשת כבטוחה של הבנק, הוטלו 6 עיקולים על ידי שני נושים נוספים מלבד הבנק. חמישה מן העיקולים הוטלו על ידי אותו נושה, נפתלי טפירו (להלן - טפירו), אשר אף הגיש בקשה למינוי כונס נכסים על הדירה. ביום 13.12.04 הגיע המבקש להסדר פשרה עם טפירו אשר קיבל תוקף של פסק דין. בהסדר הוסכם על עיכוב כל הליכי ההוצאה לפועל שהפעיל טפירו כנגד המבקש, כל עוד יעמוד המבקש בתשלומים החודשיים שנקבעו בהסדר הפשרה. נכון לעת הזו, המבקש מקיים את התחייבויותיו על פי הסדר הפשרה. אלא מאי? על דירת המבקשים רובץ עיקול נוסף אשר הוטל על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ. טענת המבקשים לפיה בנק לאומי למשכנתאות ובנק לאומי לישראל חד הם, בטעות יסודה. המדובר בשתי חברות נפרדות מבחינה משפטית. במצב דברים שכזה, נראה כי אין חולק על כך שהתנאי הקבוע בסעיף 20(ג) להסכם ההלוואה מתקיים. לפיכך, דעתי היא כי דרישת הבנק לפירעון מיידי של סכומי הלוואה שטרם שולמו, עולה בקנה אחד עם ההתחייבויות החוזיות שנטלו עליהם שני המבקשים יחדיו בהסכם ההלוואה.

טענה נוספת אשר בפי המבקשים הינה כי עצם ההסדר שנקבע בסעיף 20 להסכם ההלוואה הינו בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד. סבורני, כי בצדק קבעה הערכאה דלמטה כי סעיף זה אינו מהווה תנאי מקפח. תכלית סעיף 20 היא להגן על הבטוחות שהועמדו לרשות הבנק ולוודא כי לא ייגרר, כנגד רצונו, אחר מהלכיו של נושה אחר שמעמדו נחות יותר בסדר הנשייה. במקרה דומה לענייננו, קבע בעבר בית משפט זה, כי אין לראות בעמידת הבנק על זכותו החוזית לפרוע את סכומי ההלוואה כחוסר תום לב (ע"א 57/89 בנק הפועלים בע"מ נ' מכבשים הדרום בע"מ, פ"ד מה (3) 182, 187-186). שם נפסק:

"זכותו של הבנק להעמיד לפירעון מיידי את הסכומים המגיעים ושיגיעו לו במקרה של הטלת עיקול איננה עניין טכני או פורמאלי בלבד והשימוש בה אינו חסר תום לב. הטלת עיקול מצביעה על שינוי לרעה במצבו הכספי של החייב ועל יצירת סיכון לנושה... לא זו בלבד שרשאי היה הבנק להפעיל את זכותו אלא שהיה זה חוסר אחריות מצדו לו עצם את עיניו להתפתחות שנוצרה ונמנע מלהפעילה"."

אעיר כי במסגרת פסק הדין הנ"ל בית המשפט לא נתן התייחסות למקרה בו לא עסקינן בשתי חברות נפרדות משפטית. אך כפי שעולה מהפסיקה הנוספת, אין בכך מניעה, שכן, כפי שיובא מטה, אין ההסכם בין הצדדים, קובע זהות מטיל העיקול ולכן אין בעובדה שהמעקל הוא הבנק הממשכן בעצמו - כדי למנוע הפעלת התנאי הקבוע בהסכם.

באשר לעילה השנייה - ציינה הזוכה, כי שעבוד הנכס לטובת צד ג' נעשה בניגוד לסעיף 8(ג) לשטר המשכנתא.

באשר לעילה השלישית - קיומו של חוב זה הינו בניגוד לסעיף 10 לשטר המשכנתא הקובע, כי "משכנתא זו תשמש בתור ביטחון חוזר עבור כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק מאת הלווה ו/או הממשכן על פי חוזה ההלוואה ו/או שטר משכנתה זה ועבור על הכספים שמגיעים ו/או יגיעו לבנק מהלווה ו/או מהממשכן מכל מקור שהוא...".

באשר לקיום מימוש המשכנתא, ציינו החייבים, כי בהחלטה ברע"א 3180/13 כבוד השופט זילברטל קבע, כי מימוש המשכנתא שם מתאפשר הואיל ובמסמכי ההלוואה נקבע כי משכנתא זו מבטיחה כל חוב, בניגוד למקרה שבפנינו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ