החלטה בבקשה להורות על היפוך הבאת הראיות ונטל ההוכחה ובקשה להשלמת גילוי מסמכים

1. ביום 10.2.2021 הגישה התובעת בקשה להורות על היפוך סדר הבאת הראיות ונטל ההוכחה ובקשה להשלמת גילוי מסמכים.

2. לשיטת המבקשת, עניינה של התביעה הינה לסעד הצהרתי לפיו היא בעלת זכויות במחצית מנכס הידוע כגוש *****, חלקה **, תת חלקה * הרשום ע"ש הנתבעים בלשכת רישום המקרקעין, וזאת על בסיס התחייבויות והסכמות בכתב, ובעיקרם מסמך מיום ****.*.* שכותרתו "נספח להסכם מתאריך ****/*/* בין "ב' ל'" לבין ד' מ' ו- ד' ר'".

לטענת המבקשת, המשיבים הודו בקיומו של ההסכם (אך טענו כי הוא אינו מחייב את המשיבה 1 שכן היא אינה חתומה על גביו). כמו כן, הודו המשיבים כי הנכס נרכש באמצעות כספים שקיבלו מהמבקשת, אך לשיטתם של הראשונים - כספים אלו הם הלוואה שקיבלו מהמבקשת, להבדיל מהשתתפות האחרונה ברכישה משותפת של הנכס.

אם כן, טוענת המבקשת כי מאחר והמשיבים הודו בטענות התביעה, יש להורות על היפוך סדר הבאת הראיות מכוח דוקטרינת ה"הודאה והדחה".

3. ביום 21.2.2021 הוגשה התנגדות הנתבעים/המשיבים לבקשה.

עוד בפתח תגובתם טענו המשיבים, כי דינה של הבקשה להידחות על הסף בהיעדר תצהיר מטעם התובעת.

לגופו של עניין נטען כי אין לקבל את טענות המבקשת, שכן במסגרת כתב הגנתם המשיבים לא הודו בכל העובדות העומדות בגרעין כתב התביעה, וכדי שדוקטרינת ה"הודאה והדחה" לא תחול, דיי בהכחשת אחת מן העובדות המקימות את עילת התביעה. 

בנוסף טענו המשיבים כי המסמך עליו מסתמכת המבקשת אינו מקים זכות קניינית בנכס, שכן אין הוא מהווה "מסמך בכתב", כמשמעותו בסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. לא זו אף זו, אין דיי בעצם קיומו של המסמך כדי להוות הודאה בטענות התביעה.

4. ובכן, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שוכנעתי לדחות את הבקשה בשל הנימוקים הבאים שיבוארו להלן.

5. אולם בטרם אצלול לעומק הדברים אציין כי לא היה מקום לחייב התובעת להגיש תצהיר, שכן הבקשה נסמכת בעיקר על טענות משפטיות ולא על טענות עובדתיות הדורשות אימות באמצעות תצהיר.