אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה, הכרעת דין וגזר דין בתיק פ 1317/05

החלטה, הכרעת דין וגזר דין בתיק פ 1317/05

תאריך פרסום : 07/05/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1317-05
14/02/2006
בפני השופט:
דורית רייך - שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רינת כהן-שדה
הנתבע:
סרוב סרגיי - בעצמו
עו"ד חסידים
החלטה, הכרעת דין וגזר דין

ה ח ל ט ה

כתב האישום שבפני מייחס לסרגיי סרוב, יליד 1961 (להלן: " הנאשם") שב- 17.09.04 בחצות הלילה תקף את אשתו ואיים עליה. בישיבת יום 21.02.05 כפר הנאשם במיוחס לו וביקש לדחות את הדיון על מנת שתהא לו שהות להיוועץ בעורך דין.

ב- 6.07.05 בנוכחות הנאשם ובא כוחו עו"ד חסידים ועל דעתם הודיעה נציגת התביעה על הסדר טיעון לפיו הנאשם ביקש רשות לחזור מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום. במסגרת הסדר שביניהם המליצו בפני ב"כ הצדדים לדחות הרשעת הנאשם ולהזמין בענייננו תסקיר משירות המבחן, שיידרש למכלול נסיבותיו של הנאשם, התמכרותו לאלכוהול, אפשרות שילובו במסגרת טיפולית כמו גם ליחסי הזוגיות שבין הנאשם למתלוננת ולמידת המסוכנות שהוא מסכן אותה. בהתאם לכך נדחה הדיון ל- 15.11.05.

בתסקיר הראשון שהוגש בפני נדרש שירות המבחן כמקובל למכלול נסיבותיו האישיות של הנאשם, ההתמכרות לאלכוהול והשפעת הרשעה בדין לתפקודו התעסקותי. הנאשם עצמו מצא לנכון לציין בפני קצינת המבחן שהוא לא צופה פגיעה בתעסוקתו וביטא נכונות, ולו מילולית לבצע עבודות של"צ. בהתאם לכך, הופנה לגיבוש תוכנית בבי"ח גריאטרי ביפו, אך לא השלים את הדרישות. במחדל זה ראה השירות אינדיקציה לקושי שמתקשה הנאשם לקבל על עצמו אחריות ונמנע מלהמליץ על צו של"צ.

למרות זאת נענה בית המשפט לבקשת הנאשם וסנגורו ונתן לנאשם הזדמנות נוספת והדיון לא הסתיים באותה ישיבה ושירות המבחן התבקש להכין תסקיר משלים בעניינו של הנאשם. הדיון נדחה ל- 7.02.06.

למרבה הצער בתסקיר המשלים התחזקה התרשמותו של שירות המבחן שהנאשם לא מכיר בבעייתיות שבהתמכרותו לאלכוהול ולא הראה עניין להתערבות טיפולית או הליך גמילה מחוסר בשלות לשינוי. גם הפעם נמנע שירות המבחן מלהמליץ על תוצאה של אי הרשעה.

בדיון עמדה התובעת על הרשעת הנאשם לנוכח חומרת העבירות והתסקיר השלילי. בהתחשב בעברו הנקי של הנאשם לא ביקשה להחמיר בדינו והמליצה להסתפק במאסר שחלקו לריצוי בפועל בעבודות שירות ויתרתו של תנאי.

הסנגור, באופן טבעי, ביקש להתחשב בנאשם ובנסיבותיו המשפחתיות, האישיות והכלכליות הקשות, הקשורות בנכותה של אשתו ובמצבו לאחר תאונה קשה בה היה מעורב.

הסנגור ביקש ליתן משקל בכורה לעברו הנקי של הנאשם ולעובדה שהרשעתו בפלילים עלולה להפריע לו בעבודתו, למרות שהנאשם עצמו לא מודע לכך.

לאחר ששמעתי הטיעונים עיינתי באסמכתאות ובתסקירים ושקלתי מכלול הנסיבות, הגעתי למסקנות כדלקמן:

1.       ככלל - מי שהודה בביצוע עבירה פלילית או שאשמתו הוכחה כנדרש במשפט פלילי, יורשע בדינו. התוצאה היא פועל יוצא ומתחייב ממהותו של ההליך הפלילי שעיקרו אכיפת חוק שוויונית, שבה מביעה החברה סלידתה ממעשה העבירה שביצע הנאשם ומקווה להשיג הרתעה אישית וכללית, ראו ע"פ 9262/03 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 644.

2.      ביחד עם זאת הסמיך המחוקק את בית המשפט להימנע מהרשעה או לבטלה כקבוע בסעיפים 1(2) לפקודת מבחן [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969, וסעיף 71א(ב) לחוק העונשין+ 192(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, וזאת במקרים בהם הנזק שיגרם לנאשם, אם יורשע, יהיה חמור ביותר ובגדר "מכת מוות" מבחינתו, באופן בלתי מידתי לתועלת שתפיק החברה מהרשעתו. לעניין זה ראו ע"פ 2083/96, כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ב(3) 337. וספרו של כב' השופט י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני, מהדורה משולבת ומעודכנת תשס"ד-2003, עמ' 1105.

3.      יישומה בפועל של הסמכות הקבועה בפקודת המבחן וכפי שפורשה בהלכת כתב קשה. על הקושי עמד בית המשפט המחוזי בע"פ (ת"א) 71272/02 מדינת ישראל נ' שאול עמרן הרכב בראשות כב' השופטת ברלינר. מכל מקום על בית המשפט להזהיר עצמו פעם כפעם, שהתוצאה של אי הרשעה היא בבחינת חריג והשימוש בסמכות זו, תעשה אך ורק במקרים בלתי שגרתיים שבהם אין יחס בין האינטרס הציבורי שבהרשעה, לתוצאתה החמורה מבחינת הנאשם הספציפי.

4.       על חומרתן של עבירות אלימות במשפחה ואלימות מילולית בכלל זה והצורך לשרשן נאמר ונכתב הרבה ואין צורך לחזור.

5.      במקרה דנן - טענת הסנגור שהרשעה עלולה להפריע לנאשם בעבודתו, נכונה לכשעצמה, אך כל נאשם שמשפטו הפלילי מסתיים בהרשעה נפגע וניזוק ממשית מעצם הרשעתו. למרות התוצאה הקשה מבחינת הנאשם, קבע המחוקק שלמעט מקרים חריגים ביותר, הרשעה בדין היא בגדר הכלל, הנגזרת מעצם מהותו של ההליך הפלילי.

6.       לא שוכנעתי שהרשעת הנאשם בתיק זה  היא בבחינת מכת מוות עבורו ושהנזק שייגרם לו עולה בהרבה על הנזק שייגרם לציבור באם לא יורשע.לא נעלם מעיני עברו הנקי של הנאשם, עובדה זו היא רק אחד מבין מכלול השיקולים שבית המשפט חייב ליתן להם משקל בטרם יחליט אם לעשות שימוש בסמכות ולהימנע מהרשעה. ראו לעניין זה פסק דינו של בית המשפט המחוזי ת"א בע"פ 71390/03 מדינת ישראל נ' אוחיון, מיום 8.12.04, הרכב בראשות כב' השופטת ברלינר, בפסקה ח' לפסק הדין :

"... לא מעט מן הנאשמים המופיעים בפנינו הם אנשים נורמטיביים ככלל, שבשלב מסוים ובנסיבות כאלה ואחרות פונים לדרך התנהגות אחרת. המשיב איננו חריג, זאת הרשעתו הראשונה, אך לו חפץ המחוקק שעבירה ראשונה לעולם תסיים באי הרשעה, חזקה שהיה אומר זאת. אין באמור בתסקיר שירות המבחן ביטוי לחומרה שבעבירה. מטבע הדברים שירות המבחן רואה לנגד עינינו את אינטרס של המשיב מחובתנו כבית משפט לראות לנגד עינינו גם את אינטרס הציבור".ו

7.      כשם שלא נעלמה מעיני העובדה שעברו של הנאשם נקי, לא נעלמו מעיני שאר נסיבותיו האישות הקשות. מידי יום נאלץ בית המשפט לדון ולהכריע בעבירות שבוצעו על רקע נסיבות אישיות קשות. לא יכולה להיות מחלוקת שהמצוקה אישית לא מהווה לגיטימציה לביצוע עבירות ואיננה מעניקה חסינות מפני הרשעה בפלילים. גישה סלחנית למי שנסיבותיו האישיות קשות לא רק שלא תקדם הרתעה ושירוש אלימות, היא תהווה מסר הרתעתי שלילי, תערער את אמון הציבור באכיפה שוויונית של החוק ותפגע בתכלית החקיקתית שבהעמדה לדין, שמטרתה לעשות צדק עם הקורבן,  להתריע את הנאשם הספציפי ועבריינים בכוח.

8.      זאת ועוד -  בבסיס הסמכות להימנע מהרשעה התקווה שעבריין ישתקם לצד נזק חמור מאוד הצפוי מהרשעה. במקרה שבפני אין לי אלא להסיק בצער שאף אחד מתנאים אלו לא קיים. אין פגיעה קונקרטית בהמשך עיסוק של הנאשם שלכשעצמו איננו עושה לשיקומו ונמנע מלשתף פעולה עם שירות המבחן.

9.      בשולי ההחלטה עלי להביע מורת רוח מטענת הסנגור לפיה ראוי הנאשם להקלה בהתחשב בכך שאת העבירות המיוחסות לו, ביצע לאחר שנפצע בתאונת דרכים קשה, בעוד שמהתיעוד שהוא עצמו הגיש עולה שתאונת הדרכים ארעה כ-5 חודשים לאחר תאריך העבירות וללא קשר לתיק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ