אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הזימה ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית ואח'

הזימה ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית ואח'

תאריך פרסום : 25/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
1163-07
25/08/2011
בפני השופט:
ברכה בר-זיו

- נגד -
התובע:
1. מורשד הזימה
2. מוהנא הזימה

הנתבע:
1. מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית
2. פקיד הסדר המקרקעין
3. רשם המקרקעין – נצרת

פסק-דין

פסק דין

התובעים הגישו תביעה שכותרתה "ערעור על החלטת לוח הזכויות". בתביעתם טענו התובעים כי הם זכאים להרשם כבעלים של חלקה 23 בגוש 19789 מאדמות אבו סנאן (להלן "החלקה") וכי יש לבטל את רישומה על שם הנתבע מס' 1 , מינהל מקרקעי ישראל (להלן "המינהל").

התובעים הינם חלק מיורשי מחמד סלמאן הזימה ז"ל (להלן "המנוח"). יתר יורשי המנוח הצהירו כי התובעים הם הזכאים להרשם כבעלי הזכויות בחלקה ועל כן הוגשה התביעה על ידי התובעים בלבד.

ביום 20.5.1947 נערך הסכם מכר בין פרחה בת יוסף הזימה (להלן "פרחה") ובין המנוח ובו התחייבה פרחה למכור למנוח : "את מלוא החלקה הידועה באיזור אלח'לה מאדמות כפר אבו סנאן ששטחה חמש דונם לערך הגובלת מצד מזרח ברכוש אסעיד הזימה וממערב בשיח' סלמאן ח'יר ומצפון במהנא יוסף משלב ומדרום במטע זיתים השייך לאסעיד הזימה" (להלן "הסכם המכר").

הליכי ההסדר של גוש 18789 החלו בשנת 1946. במסגרת הליכים אלה הגישה פרחה תזכורת תביעה ביחס לחלקות מס' זמני 10 ו- 12. הליכי ההסדר לא הסתיימו בתקופת המנדט וחודשו רק בשנת 1959.

בתאריך 8.12.59 הגיש המנוח תזכורת תביעה ביחס לחלקה מס' זמני 10 בלבד, מכוח הסכם המכר בינו לבין פרחה. בתום הליכי ההסדר נרשמה חלקה מס' זמני 10 , מס' סופי 20 על שם המנוח.

פרחה נפטרה בשנת 1949 ולא הותירה אחריה יורשים.

חלקה מס' זמני 12 לא נתבעה במסגרת הליכי ההסדר ולפיכך נרשמה בסיומם על שם מדינת ישראל כחלקה מס' סופי 23.

התובעים טענו כי מאז הסכם המכר החזיק המנוח, והם אחריו, הן בחלקה 20 והן בחלקה 23 וכי העובדה שחלקה 23 אינה רשומה על שם המנוח נודעה להם רק בשנת 2006, כאשר ביקשו לקבל היתר לבניה על החלקה. התובעים טענו כי היה על פקיד ההסדר – הנתבע מס' 2 – לבדוק גם מה דין יתרת השטח המופיע בהסכם המכר ומשלא עשה כן – מדובר בטעות סופר או בהשמטת סופר. לחילופין טענו התובעים כי רישום החלקה על שם המינהל הושג במרמה , משהוסתרה עובדת רישום תביעתו של המנוח גם ביחס לחלקה, קל וחומר כאשר מדובר באדם שלא ידע קרוא וכתוב. התובעים טענו כי עם חתימת הסכם המכר בא המנוח בנעליה של פרחה וזכותו בשטח שרכש באה לו עוד בטרם חודשו הליכי ההסדר ולכן חלה על פקיד ההסדר החובה לרשום את החלקה על שם המנוח, אפילו לא נתבעה על ידו . לטענת התובעים פרחה היתה רשומה כבעלת זכויות בחלקה 23 עוד קודם להליכי ההסדר ולכן יש באי הרישום על שם המנוח משום השמטה שלא כדין. כן נטען כי זיהוי חלקה 20 נעשה על ידי המנוח במשרדי פקיד ההסדר ולא בשטח עצמו.

הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה ו/או כי היא לוקה בשיהוי רב ודי בכך כדי להביא לדחייתה. הנתבעים טענו כי המועד להגשת ערעור על לוח הזכויות חלף זה מכבר ולתובעים אין עילת תביעה מכח סעיפים 92 – 95 לפקודת ההסדר, באשר אין מדובר בהשמטה (כאשר זכויותיה של פרחה לא היו רשומות במרשם קודם) ואין מדובר במרמה. הנתבעים טענו כי גבולות השטח הנרכש בהסכם המכר הם גבולות חלקה 20 , אשר נתבעה על ידי המנוח ונרשמה על שמו, ואין כל ראיה כי המנוח רכש שטח נוסף מעבר לשטח זה, שגבולותיו נתחמו במפורש בהסכם המכר.

התובעים בעצמם הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם הנתבעים הוגשו 2 תעודות עובד ציבור של סגן פקיד ההסדר, מר לוי נזאר, שפירט את אופן התנהלות הליכי ההסדר. בהתאם למפת הקרוקי הוא העיד כי גבולות הממכר המתוארים בהסכם המכר תואמים בדיוק את גבולות חלקה 20 (מס' זמני 10) וכי אין רצף בין חלקה 20 לחלקה 23 ובינהן חלקה אחרת (בבעלות סעיד הזימה). מר נזאר אישר כי המנוח תבע את חלקה מס' זמני 10 כאשר בשלב ראשון נרשם שהוא תובע 4 דונם ולאחר מדידה הסתבר כי מדובר ב- 2,700 מ"ר כפי שנרשם בפועל. הוא אישר כי בהתאם לנספח לתזכורת התביעה נרשם שהמנוח מבקש מפקיד ההסדר לרשום את כל מה שרכש על פי ההסכם עם פרחה על שמו, וכי במפת הקרוקי ליד מקום הגוש רשום "אלחלא". הוא גם אישר כי סימון השטח הנתבע לא נעשה בפני המנוח בשטח אלא במשרד פקיד ההסדר, ורק אחר כך יצאו המודדים לשטח וסימנו את הגבולות.

דיון:

אין ספק כי המועד להגשת ערעור על לוח הזכויות חלף זה מכבר ולתובעים לא עומדת זכות ערעור על המרשם כאשר תביעתם הוגשה ביום 2.11.07 ולוח הזכויות פורסם בשנת 1959.

גם אין ספק כי אין המדובר בטעות סופר או בהשמטה מהפנקס – ולא קמה לתובעים עילה בהתאם לסעיף 95(א) לפקודת ההסדר.

לפיכך, כל שנותר לבחון הוא האם עומדות לתובעים העילות הקבועות בסעיף 93 לפקודת ההסדר. סעיף זה קובע כי:

"שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במרמה, או שזכות שהיתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או שנרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על התיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת שבית המשפט ראה לנכון. אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר".

הנה כי כן, עומדות לתובעים בגדר סעיף זה שתי עילות – עילת המרמה ועילת ההשמטה מן הפנקס, כאשר אקדים ואומר כי עילת ההשמטה אינה חלה - פרחה הגישה אמנם תזכורת תביעה בקשר לחלקה מס' זמני מס' 12 ואולם היא מעולם לא היתה רשומה במרשם כבעלת זכויות ולפיכך אין לומר כי מדובר בהעתקת נתונים בלתי נכונה ו/או ברישום טכני שגוי (וראה פסק דינו של כבוד השופט י. עמית בת"א(חיפה) 369/04 זהרוי נ. אבו רומחין).

באשר לעילת המרמה – נטית הפסיקה היא להגביל את השימוש בסעיף זה למקרים נדירים ואולם במידה ובית המשפט משתכנע כי הרישום אינו משקף כשורה את זכויות הצדדים – יש להעדיף את "האמת" על פני "היציב" ( כבוד הנשיא שמגר בד"נ 28/84 זידאן נ. ע'דיר, פ"ד מה(4) 661). בנסיבות שבפני – אני סבורה כי זה המקרה הדורש התערבות.

אין חולק כי המנוח רכש מפרחה 5 דונם – המהווים את חלקה מס' זמני 10 וחלקה מס' זמני 12 – דהיינו זכותו בחלקה – הוכחה . הוכחה זו מהווה שלב ראשון לחלותו של סעיף 93 .

פרחה עצמה תבעה את שתי החלקות במסגרת הליכי ההסדר שהחלו בתקופת המנדט והמנוח, הגם שבתזכורת התביעה נרשם כי הוא תובע רק את חלקה מס' זמני 10 – תבע בנספח לתזכורת תביעה זו את כל השטח שרכש מפרחה – כ- 4 דונם. אין חולק כי המנוח היה אנלפבית ולא ברור מי מילא את תזכורת התביעה מטעם פקיד ההסדר – אך בשים לב לעובדה שציין בתזכורת התביעה כי הוא תובע את כל השטח שרכש, ולתזכורת התביעה צורף פרט לנספח גם הסכם הרכישה – היה מקום לערוך חקירה ודרישה ראויה יותר ולא להסתפק בציון שחלקה מס' זמני 12 לא נתבעה כלל בהסדר (שחודש לאחר קום המדינה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ