אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הותרת צו העיקול על כנו תוך צמצמו

הותרת צו העיקול על כנו תוך צמצמו

תאריך פרסום : 02/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט לעניני משפחה - מחוז ת"א
13062-06
26/06/2007
בפני השופט:
הרשמת כ"ץ קרן

- נגד -
התובע:
ו' כ'
עו"ד אריה בדנר ו/או דיאנה שמיר
עו"ד על פי מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי התשל"ב - 1972
הנתבע:
מ' ש'
עו"ד יוחאי שלמה א/או אביעד אבישי
החלטה

לפני מונחת בקשה לביטול עיקול.

על פי ההלכה הנוהגת נדרש ביהמ"ש לדון מחדש בבקשה לעיקול יחד עם הבקשה לביטולו הנחשבת כתגובה לבקשה המקורית ולבחון האם זכאית המבקשת למתן הצו. לפיכך, תכונה התובעת "מבקשת" ואילו הנתבע יכונה "המשיב" (ראה רע"א 8420/99, דן מרגליות נ' משכן בנק פועלים)

צו העיקול ניתן במסגרת תביעת מזונות שהגישה המבקשת בשם ילדיה  כנגד המשיב. ביום 18.10.05 ניתנה ע"י עמיתי, כב' השופט גייפמן החלטה למזונות טרום זמניים בסך של 2,000 ש"ח לחודש לשלושת הקטינים. בהחלטתו ציין כב' השופט כי " הסכום נפסק על הסך הנמוך לאור העדר הכנסות של האב " (סעיף ו' להחלטה) ואולם ציין כי " אין מניעה לגבות את מלא חוב המזונות אם יאותר רכוש הנתבע"  (סעיף ה' , שם). למבקשת נודע על כספים בגין הפרשי קצבת נכות שנצברו לטובת המשיב במוסד לביטוח לאומי והעיקול הוטל על מלוא הסכומים הללו.

התקיים דיון. המבקשת והמשיב נחקרו בפני ובאי הכח הגישו סכומים בכתב.

בבקשה לבטול העקול טוען המשיב כי אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות של המל"ל בסך 3,650 ש"ח ממנה מנוכה סך של 1,500 ש"ח בגין המזונות, כך שלמחייתו נותר סכום של 2,145 ש"ח בלבד. כמו כן מציין המשיב, כי הפרש המזונות בסך 500 ש"ח מקוזז מהכספים המעוקלים ומשולם לידי המבקשת ע"י המל"ל.

עוד מוסיף המשיב, כי בתקופה בה לא שולמה לו מלא הקצבה צבר חובות שעליו לפרוע ועל כן אין לראות בכספים אלו שינוי מהותי במצבו מה גם שאינו עובד ובעל נכות מלאה.

כמו כן נטען במסגרת הבקשה לביטול עיקול, כי העובדה שהכספים מובטחים ומגיעים למבקשת ישירות מהמל"ל מייתרת את הצורך בבטוחות.

בסיכומיו חוזר המשיב וטוען כי אין לראות בכספים שנצברו לטובתו  כשינוי  מהותי לעניין סכום המזונות ולפיכך יש להעמיד את העקול לפי גובה המזונות הזמניים שנפסקו כפול 24 חודשים כאמור בתקנה 258יז לתקנות סד"א. אולם לדעת המשיב, בשל העובדה כי המבקשת גובה את מזונות הקטינים מהמל"ל באופן שמהקצבה המשתלמת לו מנוכה אוטומטית הסך של 1,500 ש"ח כתשלום המזונות, יש לחייבו רק בתשלום ההפרש קרי: 500 ש"ח לשנתיים.

המשיב מעלה בסיכומיו טענה לגבי חוב העבר. טענה זו לא נטענה בבקשה לבטול ומהווה הרחבת חזית, אולם לפנים משורת הדין אדרש לה.

המשיב מסתמך בטענתו על מסמך שצרפה המבקשת (מב1) ממנו עולה כי מיום הגשת התביעה ועד שנה וחצי אחריה קיים הפרש חוב המזונות לגביה עצמית בסך של 16,507 ש"ח . לטעמו של המשיב, אם מבוקש לעקל כספים הרי שיש לחשב סכום זה בתוספת ההפרש העתידי בסך 500 ש"ח לחצי שנה כהשלמת 24 ח' ויחד להעמיד את סכום העקול על סך של 19,507 ש"ח בלבד.

לטענת המבקשת, הכספים שנתפסו מהווים את הבטוחה היחידה העומדת לזכות המבקשת למימוש פסה"ד הן לגבית הפרשי המזונות שיפסקו בעתיד והן לגבית הפרשי חוב העבר זאת משום שלמשיב אין רכוש אחר שניתן לעקלו וכן בגין העדר הכנסות מצידו, כנטען.

מוסיפה המבקשת בסיכומיה וטוענת לעניין ההכבדה על ביצוע פסה"ד, כי המשיב עצמו הודה בקיום חובות בסכומים גדולים וכי בכוונתו להשתמש בכספים אלה לתשלום חובותיו לפיכך יש לדעתה להותיר את העקול על כנו.

לעניין הקף הסכום המעוקל טוענת המבקשת, כי העקול הזמני אמור להבטיח את סכום המזונות הנתבע לתקופה של שנתיים על כן אין להתבסס על סכום שנקבע בהחלטת בינים למזונות טרום זמניים מה גם שסכום זה נמוך באופן חריג מדמי המזונות המינימאליים שנקבעו בפסיקה.

כמו כן טוענת המבקשת כי יש לצרף את הפרשי חוב העבר לעקול שניתן זאת ע"פ תקנה 258יז המאפשרת להגדיל את סכום העיקול מעבר לאמור, מטעמים מיוחדים שירשמו.

לגופו של עניין:

אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכום שנתפס עומד על סך של 71,273 ש"ח  בלבד, לאחר קיזוז חוב  מזונות רטרואקטיביים. כמו כן, אין מחלוקת כי המבקשת אינה מקבלת את מלא סכום המזונות הזמניים שנפסקו ואף לדעת המשיב זכאית היא למצער לתשלום ההפרשים לתקופה של 24 חודשים.

השאלה המשפטית העיקרית העומדת בפנינו היא לעניין הקף הסכום עליו צריך לחול העקול. אך תחילה יש לבחון האם זכאית המבקשת למתן הצו.

בבואו לדון במתן סעד זמני נדרש ביהמ"ש לשקול האם עומדת הבקשה בתנאים ההכרחיים ע"פ התקנות: א. קיום ראיה מהימנה לכאורה לחשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסה"ד.

ב. איזון בין הנזקים העלולים להיגרם לצדדים עקב מתן הצו או ביטולו ובנוסף בוחן ביהמ"ש את תום ליבם של הצדדים והיות הסעד ראוי וצודק בנסיבות העניין (תקנה 362 )

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ