אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הושיאר נ' בנק ישראל

הושיאר נ' בנק ישראל

תאריך פרסום : 03/06/2018 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
249-18
31/05/2018
בפני הרכב השופטים:
1. נ' הנדל
2. א' שהם
3. ד' ברק-ארז


- נגד -
העותרת:
גלית הושיאר
עו"ד ליטל פרלומטר
המשיב:
בנק ישראל
עו"ד אריאל שמר
פסק דין
 

השופט א' שהם:

 

  1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המורה על ביטולו של פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (כב' הרכב השופטים: א' איטח; ס' דוידוב-מוטולה; ו-ר' פוליאק, נציג הציבור (עובדים) הגב' מ' בירון בן-גרא; ונציג הציבור (מעסיקים) מר ג' צימרמן), בע"ע 33134-12-16, מיום 03.12.2016. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורה של העותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כב' השופטת ש' ברוינרישרזדה, נציג הציבור (עובדים) מר מ' ראובני; ונציג הציבור (מעסיקים) הגב' ת' סליימן), בס"ע 34122-01-12, מיום 17.11.2016, אשר דחה את תביעתה של העותרת נגד מי שהיה מעסיקה באותה העת, בנק ישראל (להלן: המשיב או הבנק).

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. בין העותרת לבנק ישראל, קיים סכסוך הנוגע להעסקתה ופיטוריה מהבנק, בגינו התקיימו הליכים משפטיים רבים. העותרת הועסקה על ידי המשיב מיום 27.01.2010, בתפקיד "מזכירת מנהל לוגיסטיקה של הבנק", כאשר מזכירתו הקבועה יצאה לחופשת לידה; ובהמשך, עבדה ב"אריזה של ספרים בספריית בנק ישראל". יצוין, כי העותרת חתמה על הסכם העסקה ראשוני, לתקופה בת שלושה חודשים, כאשר בהמשך הוארך תוקף ההסכם הראשוני פעמיים, וזאת עד ליום 20.12.2010. לאחר שנערכה בין העותרת לבין נציגי המשיב "שיחת עזיבה", הובא לידיעתה של העותרת, כי העסקתה תסתיים בתום תקופת ההארכה השנייה, קרי ביום 20.12.2010. ביום 15.11.2010, הגישה העותרת בקשה למתן צו מניעה זמני למניעת פיטוריה, לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (ס"ע 27967-11-10 הושיאר נ' בנק ישראל (20.12.2010)) (להלן: בית הדין האזורי). לאחר שנעשה ניסיון מצידו של המשיב, שלא צלח, לזמן את העותרת לשיחת בירור דחופה עימו, היא התבקשה שלא להתייצב לעבודה. חרף זאת, התייצבה העותרת במשרדי המשיב, ביום 08.12.2010, ולאחר שסירבה לעזוב את המקום היא עוכבה על ידי משטרת ישראל ולאחר מכן נאזקה והובאה לתחנת המשטרה. בעקבות פניית העותרת לבית הדין האזורי, בבקשה כי הוא יורה למשיב לחדול מנקיטת הליכים חד צדדיים כלפיה, נקבע ביום 08.12.2010, כי העותרת תשהה בחופשה בתשלום, עד ליום 20.12.2010. בו ביום, פרסם מנכ"ל הבנק אגרת לעובדיו, בה נכללה, בין היתר, התייחסות לנושא סיום העסקתה של העותרת, בלא חשיפת פרטיה האישיים, וזאת כנטען בשל ביצוע "עבירת משמעת חמורה". בנוסף, ובסמוך לאירוע, התפרסמה כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" המתארת את התרחשות העניינים, מיום 08.12.2010.

 

           ביום 20.12.2010, סיימה העותרת את העסקתה בבנק, וביום 29.12.2010, נדחתה בקשתה למתן סעד זמני. יצויין, כי התביעה העיקרית, בתיק שמסגרתו הוגשה הבקשה לסעד זמני, נמחקה ביום 02.10.2011, בשל כך שהעותרת נקטה במקביל בהליכים בבית הדין הארצי (בר"ע (ארצי) 8013-11-11 הושיאר נ' בנק ישראל (23.06.2011)) ובבית משפט זה (בג"ץ 5032/11 הושיאר נ' בנק ישראל(02.11.2011)), אשר נדחו, אף הם.

 

  1. בהמשך, הגישה העותרת תביעה נגד המשיב לבית הדין האזורי בירושלים (ע"ע 33134-12-16). העותרת טענה בתביעתה, כי המשיב הפר את הסכם העבודה שנחתם ביניהם, באופן שמזכה אותה בסעד של אכיפה או פיצוי; כי נפל פגם בהליך השימוע שהביא לפיטוריה, לרבות במשלוח הודעת הפיטורין; כי העותרת זכאית לפיצויים בגין האירוע, שבמהלכו היא הוצאה מתוך בניין המשיב, כשהיא אזוקה, על ידי משטרת ישראל; כמו כן נתבעו זכויות סוציאליות נוספות להן זכאית העותרת, לשיטתה. ביום 17.11.2016, דחה בית הדין האזורי את תביעת העותרת, עת קבע כי אין ממש בטענותיה כלפי המשיב. בית הדין האזורי דחה את טענת העותרת כי הובטח לה על ידי המשיב שהיא תועסק במשרה למשך 3 שנים, וקבע כי למשיב הייתה הסמכות להחליט על סיום העסקתה של העותרת בתום תקופת ההארכה השנייה. בהמשך, דחה בית הדין האזורי את מרבית טענותיה של העותרת בדבר הליך פיטוריה, וקבע, כי הגם ש"לא ניתנה לעותרת אפשרות כפי דרישת הפסיקה להתכונן לשימוע", לא נגרם לה כל נזק בשל פגם זה, ומשכך אין מקום לפסוק פיצוי ברכיב זה. לאחר זאת, דחה בית הדין האזורי את תביעת העותרת לפיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה לה לטענתה, בשל הוצאתה מבניין המשיב באזיקים; ובשל פרסום הכתבה בעיתון "ידיעות אחרונות". בנוסף, נדחתה גם תביעת העותרת לפיצויי פיטורין, לדמי הבראה ולפדיון ימי חופשה. לבסוף, חייב בית הדין האזורי את העותרת בהוצאות המשיב בסך 6,500 ₪, וזאת, בין היתר, לנוכח התנהלותה במסגרת ההליך המשפטי.

 

  1. העותרת הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה (ס"ע 34122-01-12) (להלן: בית הדין הארצי). ביום 03.12.2017, דחה בית הדין הארצי את ערעורה של העותרת, בקובעו כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, בהתאם לתקנה 108(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. בית הדין הארצי קבע עוד, כי פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב הן בקביעותיו העובדתיות והן במסקנותיו המשפטיות, ולא נמצאה כל עילה להתערב בו. בית הדין הארצי חייב את העותרת בהוצאותיו של המשיב בערעור, בסך של 7,500 ₪.

 

           העותרת אינה משלימה עם פסקי דינם של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי, ומכאן עתירתה.

 

           למען שלמות התמונה, יצוין כי העותרת הגישה גם תביעה נגד משטרת ישראל (ת"א 8500-05-11 הושיאר נ' משטרת ישראל-תחנת מוריה ואח' (06.11.2013), ולאחר שזו נדחתה, הגישה ערעור ובקשת רשות ערעור, אשר נדחו גם הם. בנוסף, הגישה העותרת תביעה נגד העיתון "ידיעות אחרונות" והכתב ג.ל. בעקבות הכתבה שפורסמה בעיתון, על אודות האירוע בו הייתה מעורבת (ת"א 48245-02-12 הושיאר נ' ליאור ואח' (07.09.2014)), אשר נדחתה, וגם הערעור שהוגש על פסק דין זה נדחה, בהסכמת הצדדים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ