אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הושיאר נ' המועצה האזורית מטה בנימין

הושיאר נ' המועצה האזורית מטה בנימין

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
18754-12-13
30/12/2013
בפני השופט:
תמר בזק-רפפורט

- נגד -
התובע:
1. ראובן הושיאר
2. איריס הושיאר

הנתבע:
המועצה האזורית מטה בנימין

החלטה

בקשה לעיכוב ביצועה של החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים מעלה אדומים (כב' השופט מ' כדורי) מיום 26.11.13, המתנה מתן רשות להתגונן מפני תובענה שהוגשה בסדר דין מקוצר בהפקדת סכום התביעה בקופת בית המשפט.

אלה עיקר העובדות הנחוצות לעניין: המשיבה הגישה נגד המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 55,091 ₪, בגין חיובי ארנונה. המבקשים הגישו בקשת רשות להגן, שבגדרה טענו כי הם זכאים להנחה בארנונה; כי הגישו השגה למשיבה בעניין, אך זו לא נענתה בתוך 60 יום; כי התובענה התיישנה; כי תשלומים ששילמו למשיבה לא נזקפו לזכותם במלואם; וכי המשיבה הגישה נגדם תביעה זהה ללשכת ההוצאה לפועל לתשלום דמי ועד. בית משפט קמא דחה את טענות המבקשים וקבע, כי הם לא פירטו בתצהירם את העובדות המבססות את זכותם הנטענת לקבל הנחה בארנונה, ואף לא הסבירו מדוע עובדות אלה מחייבות את המשיבה להעניק את ההנחה. בית המשפט מצא, כי בהתאם לסעיף 69ב לתקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון), התשל"ט-1979, טענה בדבר זכאות לקבלת הנחה בתשלום ארנונה אינה מאפשרת הגשת השגה, ובמצב זה לא ניתן לראות את היעדר תשובת המשיבה במועד הקצוב לכך כקבלת טענות המבקשים. בית המשפט קבע, כי כיוון שהחוב שלגביו הוגשה התובענה נצבר בתוך תקופת ההתיישנות, דין טענה זו להידחות. עוד צוין בהחלטה, כי הטענה בדבר אי זקיפת תשלומים לזכות המבקשים הופרכה, כמו גם טענתם בדבר ניהול הליך זהה בלשכת ההוצאה לפועל. בסיומה של ההחלטה קבע בית משפט קמא, כי אף שמן הדין היה לדחות את בקשת הרשות להגן כולה, הרי שבהתחשב בכך שטענת המבקשים בדבר זכותם לקבל הנחה מתשלום ארנונה נדחתה בשל היעדר פירוט מספיק, תינתן למבקשים רשות להגן בטענה זו בלבד, אך זאת בכפוף להפקדת סכום התביעה בקופת בית המשפט (בניכוי סכומים ששולמו לאחר הגשת התביעה), עד יום 31.12.13.

על החלטת בית משפט קמא הוגשה בקשת רשות ערעור, שטרם הוקצתה לגורם שיפוטי. בד בבד הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכים, שבגדרה טענו כי אם לא יעוכב ביצועה של ההחלטה, לא תינתן להם ההזדמנות להציג את עמדתם, וזאת בשל מצבם הכלכלי הדחוק. כן צוין, כי אין מדובר בפסק דין כספי, אלא בעיכוב הפקדה לקופת בית המשפט עד להחלטה סופית בבקשת רשות הערעור שסיכויה, כך נטען ללא פירוט, טובים. המשיבה התנגדה לבקשה מטעמים אלה: לא פורטו בגדרה סיכויי הערעור; אין קושי בהשבת המצב לקדמותו אם תבוצע ההפקדה ובקשת רשות הערעור תתקבל; המבקשים הגישו נגד המשיבה עתירה מינהלית בעילות דומות, כך שממילא יהיה להם יומם בבית המשפט.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות) קובעת, כי ניתן להתנות רשות להתגונן בתשלום כספים לקופת בית המשפט. ככלל יורה בית המשפט על הפקדה כאמור במקרי גבול, כאשר נראה כי הנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט, אך בשל הספק ניתנת הרשות (ראו: ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 47 (2004)). כך גם כאן, בית משפט קמא ציין בהחלטתו, כי המבקשים לא הציגו הגנה אפשרית מפני התביעה, אך כיוון שטענתם בדבר זכאותם להנחה מארנונה נדחתה בשל היעדר פירוט מספיק, התעורר הספק, אשר בגינו ניתנה רשות מוגבלת להתגונן. לעניין סכום ההפקדה שנקבע לא טענו המבקשים דבר, וממילא שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין זה הוא רחב, ובדרך כלל אין בית המשפט שלערעור מתערב בו (שם).

המבקשים אף לא הרימו את הנטל להראות, כי מתקיימים בעניינם שני התנאים המצטברים שבהתמלאם ניתן לעכב ביצועה של החלטה לפי תקנה 467 לתקנות: האחד, כי סיכויי הערעור טובים; והשני, כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה לטובתם, דהיינו – כי אם יבוצע פסק הדין יעמדו בפני קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו. במקרה דנן, איני נדרשת להעריך את סיכויי בקשת רשות הערעור, כיוון שהמבקשים לא עמדו בנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. בתגובתם מיום 29.12.13 הסכימו המבקשים, כי במידה שיתקבלו טענותיהם בבקשת רשות הערעור, לא יעמוד בפניהם כל קושי להשיב את המצב לקדמותו. גם הקשיים הכלכליים שבהם נתונים המבקשים, כנטען, אינם מובילים לשינוי התוצאה, שכן ההלכה לעניין זה היא "שככלל מצבו הכלכלי של המערער אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שבו הוטל עליו חיוב כספי" (ע"א 9351/07 הוועדה המקומית לתכנון מצפה אפק נ' נגל (פורסם במאגרים, 23.12.07)).

אשר על כן, איני מוצאת עילה לעכב את ביצועה של החלטת בית משפט קמא עד לאחר שתוכרע בקשת רשות הערעור. הואיל והיום האחרון שנקצב להפקדה הוא מחר, 31.12.13, וכדי לאפשר למבקשים להתארגן כנדרש, מוארך המועד לביצוע ההפקדה עד יום 7.1.14.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ד, 30 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ