אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הורים שיודעו על סיכויי העובר להיוולד עם מומים לא יפוצו

הורים שיודעו על סיכויי העובר להיוולד עם מומים לא יפוצו

תאריך פרסום : 31/05/2010 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
143-08
26/05/2010
בפני השופט:
1. א' ריבלין
2. מ' נאור
3. י' עמית


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד עודד בולדו
הנתבע:
1. שירותי בריאות כללית
2. מדינת ישראל - משרד בריאות

עו"ד אבשלום אלרום
עו"ד אסף אלרום
עו"ד יצחק שפרבר
פסק-דין

השופט י' עמית:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 21.11.07 (כב' השופטת ש' שטמר) בת"א 1034/01 בגדרו נדחתה תביעת המערער כנגד המשיבות.

           עניינו של הערעור נסב על טענה להולדה בעוולה כתוצאה מהסבר מוטעה לגבי סיכויי העובר להיוולד בריא.

תמצית העובדות הצריכות לעניין

1.        המערער, קטין יליד 19.10.95, נולד בניתוח קיסרי במשקל 633 גרם, כשהוא נזקק להחייאה ולמתן חמצן, הוא אושפז במחלקת טיפול נמרץ ילודים ושהה בבית החולים למעלה מארבעה חודשים בשל פגות קשה. נכותו של המערער עומדת על 100% לצמיתות - הוא  לוקה בפיגור שכלי קשה ופיגור פסיכומוטורי, לא מסוגל לדבר וללכת בכוחות עצמו, לא שולט על הסוגרים, מזונו כולל אוכל נוזלי בלבד והוא תלוי ויהא תלוי כל ימי חייו בעזרת הזולת.

2.        נספר לקורא כי הוריו של המערער עלו לארץ מאוקראינה בחודש אפריל 1995, כחצי שינה לפני הלידה. אמו של המערער הייתה במעקב הריון במרפאת נשים של המשיבה 1 (להלן: שירותי בריאות כללית) בקרית שמונה. בשלב מסויים של ההריון אובחן בבדיקת אולטרסאונד כי גיל ההריון לא תואם את גודל העובר. האם הופנתה ביום 17.10.95 לבית החולים "רבקה זיו" בצפת (להלן: בית החולים) של המשיבה 2 (להלן: המשיבה), שם בוצע לאם אולטרסאונד נוסף ובבדיקה נמצא פיגור בגדילה תוך רחמית I(UGR - Intra Uterine Growth)). גודל העובר תאם גיל 24-25 שבועות למרות שגיל ההריון היה 30 שבועות + 3 ימים, דהיינו, פיגור בגדילה של בין חמישה לשישה שבועות. בבדיקה נמצא מיעוט מי שפיר, מיעוט תנועות עובר והיעדר זרימה דיאסטולית בעורק טבורי.

           נוכח תוצאות הבדיקה אושפזה האם בבית החולים והוצע לה לבצע בדיקה נוספת, לה סירבה מחשש שהבדיקה תגרום לזירוז הלידה. ביום 19.10.95 הובהר להורי המערער על ידי רופאי המחלקה בבית החולים כי אם לא יבוצע ניתוח קיסרי העובר ימות תוך זמן קצר ביותר ואם יבוצע ניתוח קיסרי יש 50%  שיוולד בריא ללא מומים קשים (בהמשך נעמוד על טיב ההסבר שניתן). ההורים הסכימו ליילד את המערער בניתוח קיסרי, וכאמור, המערער נולד פג והוא סובל משורה של מומים קשים.

3.        המערער הגיש באמצעות הוריו תביעה נגד שירותי בריאות כללית ונגד המשיבה בעילה של הולדה בעוולה (wrongful life).

           באשר לשירותי בריאות כללית, טען המערער כי התנהלותה הרשלנית באה לידי ביטוי בכך שהרופא שניהל את מעקב ההיריון לא השכיל להפנות את אמו במועד לבית החולים או לוועדת העל המאשרת הפסקת הריון, על אף שהבחין בכך בבדיקות האולטרא סאונד. 

           באשר למשיבה, טען המערער כי התנהלותה הרשלנית באה לידי ביטוי בכך שרופאי המשיבה לחצו על הוריו לבצע את הניתוח הקיסרי והטעו את הוריו באשר לסיכוייו להיוולד בריא, שאילולא כן, היה נותר ברחם אמו ולא בא לעולם במומיו הקשים.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

4.        בפסק דינו סקר בית משפט קמא בפירוט את מהלך הריונה של האם לרבות הבדיקות שביצעה, התייעצות הורי המערער עם הרופאים והמידע שנמסר להם בכל שלב ושלב של ההיריון, עדויות הצדדים וחוות הדעת הרפואיות מטעמם.

           בסופו של יום, דחה בית המשפט המחוזי את תביעת המערער ונביא להלן, בתמצית שבתמצית, את עיקרי מסקנותיו:

           (-) מצבו של המערער הוא כזה שניתן לומר כי טוב היה אילו לא בא לאוויר העולם, נוכח המומים שמהם הוא סובל;

             (-) אין להחיל בנסיבות המקרה את הכלל "הדבר מדבר בעדו", כך שאין להעביר את נטל ההוכחה אל המשיבות.  

             (-) לא הייתה התרשלות מצד שירותי בריאות כללית במהלך מעקב ההריון, וגם אם הייתה, אין  קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק;

             (-) הרופאים השאירו בידי ההורים את הברירה בין הותרת המערער ברחם, מה שהיה מביא למותו תוך זמן קצר, לבין ביצוע הניתוח הקיסרי בניסיון להצילו. ההחלטה לבצע את הניתוח הקיסרי להולדת המערער נעשתה על פי בחירת ההורים, לא עקב "שכנוע" והצגת "תמונה ורודה" על ידי רופאי המשיבה, אף לא בשל  הנתונים שנמסרו להורי המערער על ידי רופאי המשיבה (בהמשך נעמוד ביתר פירוט על המידע שנמסר להורים ועל ממצאיו של בית משפט קמא בעניין זה).

             על מסקנות אלה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נסב הערעור שבפנינו. 

הערעור וטענות הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ