אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הורביץ נ' ברגר

הורביץ נ' ברגר

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום ירושלים
52192-12-12
14/04/2013
בפני השופט:
סיגל אלבו

- נגד -
התובע:
מירב ברגר
הנתבע:
יעל הורביץ

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק אשר נמשך על ידי המבקשת לפקודת מר יעקב אלון (להלן: "המשכיר"). עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקשת ביום 31.8.12.

ביום 23.12.12 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

בתצהיר התומך בבקשה טוענת המבקשת, כי האזהרה לא הומצאה לידיה וכי נודע לה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל רק ביום 13.12.12 עת קיבלה הודיעה על עיקול משכורתה.

לגופה של התביעה, טוענת המבקשת כי שכרה דירה מהמשכיר וכבטחון לקיום ההסכם הפקידה בידיו שיק בטחון על סך של 12,000 ₪. המשיבה היא אחותו של המשכיר, עמה עמדה במבקשת בקשר לשכירות הדירה.

ביום 1.6.11 פנתה המשיבה למבקשת בדרישה לפנות את הדירה בתוך 3 חודשים. לאחר דין ודברים הוסכם כי פינוי הדירה יידחה לחודש נובמבר 2011, אז ייקבעו הצדדים מועד מדויק לפינוי הדירה. חרף הסכמה זו, הופיעו בעלה של המבקשת ובנה בראשית חודש נובמבר 2011 ודרשו מהמשיבה לפנות את הדירה בתוך ימים ספורים. המבקשת פינתה את הדירה באמצע חודש נובמבר 2011, בהתאם למוסכם, תוך שהותירה אחריה דירה מסודרת במצב תקין. השבת החזקה לידי המשכיר נעשתה במעמד בעלה של המשיבה, אשר סייר בדירה, בדק אותה ואישר את מצבה ולא הלין על דבר.

המבקשת טוענת כי אינה יודעת מדוע הוגש שיק הבטחון לביצוע וכי העסקה נשוא השיק הסתיימה בחלוף למעלה משנה ללא תלונה מצד המשיבה או המשכיר או דרישה לתיקון הפרה כלשהי.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, האזהרה הומצאה למבקשת עוד ביום 31.8.12, וכי המבקשת לא הציגה טעם מיוחד להארכת המועד.

אשר לטענות שהעלתה המבקשת בהתנגדות, טוענת המשיבה, כי המבקשת פינתה את הדירה רק בעקבות הגשת תביעה לפינוי מושכר, כאשר לא שילמה את שכר הדירה עבור חודש אוקטובר 2011 ומחצית חודש נובמבר. כך גם לא שולמו חשבונות המים והחשמל עבור הדירה. שיק הבטחון הוגש לביצוע בגין תשלום דמי השכירות וחשבונות שלא שולמו.

בתשובה טוענת המבקשת כי לא קיבלה אזהרה ביום 31.8.12 וכי המשיבה אף לא צירפה לתגובתה את אישור המסירה של האזהרה ואישור זה אף לא נמצא בתיק ההוצאה לפועל. עוד טוענת המבקשת, כי שילמה את מלוא דמי השכירות עד למועד הפינוי וכן את התשלומים השוטפים הנדרשים. המבקשת חוזרת על טענתה כי דחיית מועד הפינוי נעשה בהסכמה.

המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).

שאלת הטעמים המיוחדים נבחנה בפסיקה בהקשרים שונים, ובין היתר, כאשר נתבקשה הארכת מועד להגשת ערעור. כך נפסק, כי טעותו של בעל דין או בא כוחו, שבעטיה נגרם האיחור, ואפילו רשלנותם, אינם מונעים לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ע"א 8547/96 אלימלך ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תקדין עליון 98(3), 275; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 889). עוד נפסק כי בבוא ביהמ"ש לבחון האם להיענות לבקשה להארכת מועד, עליו להתחשב גם במידת האיחור – ככל שהאיחור רב יותר, כך יידרש טעם מיוחד כבד משקל יותר (בר"ע (ת"א-יפו) 2444/04 ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ואח', תקדין-מחוזי 2006(2), 7192; בש"א (נצרת) 1625/05 אבראהים נ' אלרחמאן, תקדין-מחוזי 2005(3), 9012).

כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).

כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).

במקרה זה, טוענת המבקשת כי נודע לה לראשונה על קומו של תיק ההוצאה לפועל רק ביום 13.12.12 עת קיבלה הודעה על עיקול משכורתה. אמנם בהתאם לרישומים בתיק ההוצאה לפועל הומצאה האזהרה לידי המשיבה ביום 31.8.12 ואולם המשיבה לא צירפה לתגובתה את אישור המסירה של האזהרה ממנו ניתן ללמוד על נסיבות ביצוע המסירה, ועל כן אני מקבלת את טענת המבקשת כי לא ידעה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדה עובר ליום 13.12.12 ומטעם זה יש להאריך את המועד להגשת התנגדות.

אשר לטענות שמעלה המבקשת בהתנגדות, הרי שלטענתה שילמה את מלוא הדמי השכירות וכן את החשבונות השוטפים עד למועד הפינוי אשר נדחה בהסכמת המשיבה. בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית בשאלה זו, הטעונה בירור ראייתי. כידוע, בשלב זה בית המשפט מניח שהאמור בתצהירו של המבקש אמת הוא ואין הוא בוחן את טיב ראיותיו. לפיכך, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

התוצאה היא שאני מורה על קבלת הבקשה. לנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ