אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוראה על עריכת בדיקת סיווג רקמות לקביעת אבהות

הוראה על עריכת בדיקת סיווג רקמות לקביעת אבהות

תאריך פרסום : 05/05/2010 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
9220-09
25/03/2010
בפני השופט:
סגנית נשיא נילי מימון

- נגד -
התובע:
ב. ב. פ.
עו"ד ישראל פלוטקין
הנתבע:
היועץ המשפטי לממשלה
החלטה

בנסיבות העולות מהבקשה והתגובה עולה כי יש מספר תמיהות בהליכים אשר ננקטו מצד המבקש.

המבקש עלה ארצה ב-91...  כרווק וכך נרשם במרשם האוכלוסין.

ב-08... עידכן במרשם האוכלוסין את מצבו האישי, מרווק לנשוי עפ"י תעודת נישואין מיום 06..., כאשר בפועל התאלמן חודש קודם לכן ב-08..., כלומר כחודש לאחר התאלמנותו ביקש לרושמו כנשוי כשמסתיר שבאותה עת היה אלמן.

עוד מסתבר מכתב התביעה שהקטינה נולדה ביום 06... כחודשיים לפני נישואיו וכשנתיים וחצי טרם רשם במרשם האוכלוסין את נישואיו.

זאת ועוד, עפ"י נוהלי משרד הפנים רישום מאוחר של לידה כאשר חלפה שנה מיום הלידה ולא נמסרה הודעת לידה יעשה על סמך פסק דין הצהרתי לרישום.

וכן, על פי נוהלי משרד הפנים, מתן מעמד לקטינים בדרך של הכרה באבהות יעשה עפ"י ראיות אוביקטיביות בדבר קיום תא משפחתי טרם הורית הקטין במקרים בהם האם נשואה למבקש.

בנסיבות כאן, לפיהן הנישואין לא דווחו אלא שנתיים וחצי לאחר קרותם, וכאשר בעת שדיווח אודות הנישואין כשנתיים וחצי לאחריהם היה המבקש אלמן והסתיר זאת, והעובדה שהקטינה נולדה טרם הנישואין שעה שעפ"י נוהלי מרשם האוכלוסין רישום אבהות לאחר שחלפה שנה מיום הלידה ולא הודע דבר הלידה מצריך הצגת פסק דין הצהרתי בדבר האבהות ונוכח הנוהלים לפיהם מעמד לקטין בדרך של הכרה באבהות יעשה לאחר קבלת ראיות אוביקטיביות בדבר קיום תא משפחתי טרם הוריית הקטין, נוכח כל האמור מצאתי כי אין בנסיבות אלה ליתן פסק דין בדבר אבהותו של המבקש ללא הוכחת ראיות והוכחות לקביעת אבהות.

משמדובר בקביעת אבהות הראיה הטובה ביותר הינה בדיקת סיווג הרקמות. התוצאות בבדיקות  סיווג הרקמות לקביעת אבהות, הינם באחוזים גבוהים של הסתברות בדבר אבהותו של אדם.

לענין זה אפנה לתמ"ש 15132/08 הדברים שנאמרו שם יפים לענייננו:

אכן, השיקולים המרכזיים במסגרת תביעה להכרה באבהות הם גילוי האמת וזכות האדם לדעת מיהו אביו, וכן זכותו של אדם לדעת כי הוא אב ומיהו ילדו.

אכן, בכבוד האדם גלומים אינטרסים, מאוויים, רצונות וזכויות אשר אחת מהעילאיות שבהן היא זכות האדם להכיר ולדעת מוצאו, זהותו, מקורו, ייחוסו, מורישיו בשרשרת הגנטית, למען לא יהא תלוש, אלמוני, בן בלי שורש.

משכך זכות האדם לדעת מיהו אביו.

אכן, זכותו של אדם היא לדעת אם יש לו ילד ומהי זהותו, מי הוא.

בנוסף, קיים האינטרס הכללי, מאבני הנדבך, התשתית והיסוד של ההליכים המשפטיים והוא גילוי האמת.

נוכח ההשפעה הקריטית והמכרעת של הידיעה מי הוא אביו ומיהו ילדו המשליכה על הליכותיו, אורח חייו, עתידו והוויתו הפיזית והפסיכולוגית של האדם, יש לקבוע אבהות עפ"י הראיה הטובה ביותר והמדעית שהיא בדיקת סיווג הרקמות.

ואכן, באחרונה נכנס לתוקף חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008 (להלן: "חוק המידע הגנטי"), בו שונה המצב המשפטי שהיה קיים משך תקופה ארוכה, ולפיו לא ניתן היה לחייב גבר בבדיקת אבהות בניגוד לרצונו, אלא סירובו לביצוע הבדיקה שימש כראיה לחובתו בתביעה שהוגשה כנגדו להכרה באבהותו.  (וראה ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) ו736; ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני, פ"ד מח(3) 837; בר"ע (ב"ש) 615/2002 פלוני נ' פלונית, תק-מח 2003(1) 858).

בסעיף 28ו' ל חוק המידע הגנטי נקבע שרשאי בית משפט לצוות על עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה גם בלא הסכמת הנבדק, בהתקיים יתר התנאים לעריכת הבדיקה לפי הוראות פרק ה'1 ל חוק המידע הגנטי, ובאם שוכנע שיש סיכוי סביר שהטענה כי אדם קשור או אינו קשור בקשרי משפחה היא נכונה וניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.

כן, בסעיף 28ח' ל חוק המידע הגנטי הוחלו על מי שסירב להיבדק לאחר מתן צו כאמור בסעיף 28ו', הוראות סעיף 6 ל פקודת ביזיון בית משפט, המקנות סמכות לבית המשפט לקנוס או לאסור אדם המסרב לציית לצו שניתן. בהמשך הסעיף אף נקבע כי בית המשפט רשאי להסיק מסירובו של אדם להיבדק, כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם (לדיון בשינויים נוספים בחוק המידע הגנטי ראה ע"מ (תל-אביב-יפו) 1260/07 ג.ק. נ' י.ע. ואח' תק-מח 2008(4), 419).

שינויי חקיקה אלו מבהירים את עוצמת החשיבות של ביצוע בדיקה גנטית;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ