אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוקל עונשו של מבצע מעשים מגונים בקטינות עקב איחור בתחילת התהליך השיקומי

הוקל עונשו של מבצע מעשים מגונים בקטינות עקב איחור בתחילת התהליך השיקומי

תאריך פרסום : 31/07/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
11750-04
30/07/2008
בפני השופט:
1. המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' פרוקצ'יה
3. ע' ארבל


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד יעקב רובין
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד דגנית כהן ויליאמס
פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        לפנינו ערעור על גזר הדין שהושת על המערער בידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטים ר. אבידע, ב. אזולאי וח. סלוטקי).

2.        אלה עובדות הרקע הצריכות לענין:

           המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. ההרשעה מתייחסת ל-11 אישומים בעבירות של מעשים מגונים שביצע המערער במספר רב של קטינות, שגילן נמוך מ-16 שנים, בלא הסכמתן. אלה הם פרטי העבירות נשוא ההרשעה:

           הארוע הראשון מתייחס ליום 24.5.02, ובו בשעת צהריים, בכניסה לבנין באילת, פנה המערער לקטינה, ילידת 95, ואמר לה כי הוא רוצה לבדוק את שריריה. הוא אחז בידיה, והורה לה לפסק את רגליה. כאשר הקטינה עשתה כרצונו, הוא ליטף את ראשה, את פניה, ונגע בידיה וברגליה. כשעבר עובר אורח במקום, הפסיק את מעשיו, וברח מן המקום. (אישום מס' 2).

           בארוע שני, ביום 18.6.02, בשעת ערב בגן שעשועים באילת, פנה המערער לילדה, ילידת 95, ושאל אותה אם היא רוצה לראות חתול: הילדה נענתה, ואז הוא הוביל אותה בין השיחים, הורה לה לפסק את רגליה, וכאשר עשתה כן, נגע באיבר מינה מתחת לחצאיתה (אישום מס. 3).

           בארוע נוסף, ביום 11.4.03, בסמוך לבנין באילת, פנה המערער לקטינה ילידת 98, אחז בידה בכוח, והוביל אותה לקומה שניה בבנין, באומרו שיש לו משהו טעים עבורה. המערער אמר לקטינה כי ברצונו לבדוק אם יש לה כח, והכניס את ידו מתחת לחצאית שלה, הסיט את תחתוניה, ונגע באיבר מינה (אישום מס. 4).

           בארוע נוסף, ביום 9.8.03 אחר הצהריים בסמוך לבנין באילת, פנה המערער לילדה, ילידת 96, וביקש כי תתלווה אליו לחפש כלבים. היא נענתה לבקשתו, והמערער הוביל אותה לעבר עצים בקרבת מקום. שם הורה לה לפסק את רגליה, ולאחר שעשתה כן, נגע ברגליה ובידיה, הכניס את ידו מתחת למכנסיה, ונגע באיבר מינה מעל תחתוניה (אישום מס. 6).

           בארוע ביום 16.8.03, בסמוך לבנין באילת, פנה המערער לקטינה ילידת 96 ולקטין יליד 97, כששחקו יחדיו. הוא הציע להם להתלוות לביתו, והבטיח להם כי יתן להם כסף, ממתקים ודברים יפים. לאחר מכן, הכניס המערער את ידו מתחת למכנסי הקטינה, ונגע באיבר מינה מעל לתחתוניה. בסמוך לאחר מכן, נכנס המערער לחדר מדרגות בבנין באילת, פנה אל קטינה ילידת 97 ושאל אם היא יודעת לעשות ספורט ואם יש לה כוח. היא השיבה בשלילה, ופנתה ללכת, אך הוא המשיך ללכת אחריה, והציע לה ממתקים וכסף. בהמשך, הכניס את ידו מתחת למכנסיה, ונגע באיבר מינה מעל לתחתוניה (אישום מס. 7).

           באישום מס. 8, בחודש אוקטובר 2003, בשעת ערב, פנה המערער לקטינה, ילידת 98, הורה לה לשבת על המדרגות, לנשום עמוק ולעצום את עיניה, וכאשר עשתה כן, הכניס את ידו מתחת לתחתוניה, ונגע באיבר מינה, תוך שהוא מכאיב לה.

           על פי אישום מס. 9, ביום 29.10.03, בסמוך לבית ספר באילת, פנה המערער לילדה, ילידת 97 בעת שעשתה דרכה לבית ספר, ושאל אותה אם ראתה את כלבו. אחר כך אחז בידה ואמר שהוא רוצה לבדוק את שריריה. הוא הכניס את ידו מתחת למכנסיה, ונגע בידו באיבר מינה מעל התחתונים. הילדה השתחררה מאחיזתו, ונמלטה מהמקום.

           באישום נוסף ביום 4.11.03, בסמוך לגן באילת, פנה המערער לשלוש קטינות ששחקו בגן, ילידות 96 ו-97. הוא הציע להן ללמד אותן ספורט . הוא הורה להן לשבת על הרצפה, ועזר להן לפסק את רגליהן תוך שהוא נוגע בהן. אחר כך נגע ברגליה של קטינה 2, הזיז את חצאיתה של קטינה 3, ונגע בידו באיבר מינה מעל לתחתוניה. בהמשך, הכניס ידו מתחת לתחתוניה של קטינה 1 ונגע באצבעו באיבר מינה, עד שתחתוניה נקרעו ונגרם לה כאב באיבר המין (אישום מס. 10).

           באישום מס. 11, ביום 17.12.03, סמוך לבנין באילת, פנה המערער לקטינה ילידת 95 ושאל אם היא ראתה  כלב לבן, הוא אחז בידה, והובילה לחפש עמו את הכלב. לאחר מכן, אמר לה שהוא רוצה לבדוק אם יש לה כוח. הוא הושיב אותה בפיסוק, ונגע באיבר מינה מעל המכנסיים שלבשה.

           באישום מס. 12, ביום 2.1.04 בחוף הים של אילת, פנה המערער לקטינה, ילידת 98 ואמר לה כי יתן לה כסף ויעשה עמה ספורט. הוא אחז בידה, הובילה אל מאחורי דוכן, ושם פיסק את רגליה. הוא הסיט את בגד הים שלבשה, והכניס את ידו ונגע בישבנה ובאיבר מינה של הקטינה.

           באישום האחרון, ביום 6.2.04 בסמוך לבנין באילת, פנה המערער לקטינה ילידת 98 ושאל אותה אם ראתה  כלב. הקטינה השיבה בשלילה, ואז הציע לה סוכריה והיא השיבה בשלילה. הוא אמר שברצונו לבדוק אם יש לה כוח, והוריד את חצאיתה ונגע בידו באיבר מינה מעל התחתונים והגרביונים שלבשה. הקטינה החלה לבכות ולצעוק, ואז שם המערער את ידו על פיה, ונמלט מן המקום.

3.        המערער הודה, כאמור, בכל האישומים המתוארים לעיל, והורשע בעקבות כך בשורה ארוכה של עבירות במעשים מגונים בקטינים שטרם מלאו להם שש עשרה, בניגוד לסעיף 348(ב) בנסיבות של סעיף 345(ב)(1) + סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

4.        בדונו בעונש, התייחס בית המשפט קמא, בין היתר, לתשעה תסקירי נפגעות הנוגעים לתשע מהקטינות שנפגעו ממעשיו של המערער. מתוך תסקירי נפגעות אלה עולה, כי חלקן הצליחו להתמודד עם הפגיעות שנגרמו להן עקב ארועי העבירות, וחזרו למסלול חיים תקין, ואילו שלוש מהן זקוקות לטיפול נפשי מסייע. כל הנפגעות ללא יוצא מן הכלל עוברות ביחד עם משפחותיהן תהליך התמודדות קשה. בית המשפט עמד בהרחבה על כל אחד מתסקירי הנפגעות, ופירט את מידת עוצמתן של הפגיעות, ודרכי ההתמודדות של כל אחת מהילדות עם השפעת ארועי העבירות עליהן.

5.        בית המשפט נתן משקל בשיקולי הענישה גם לרקע הפלילי הקודם של המערער, אשר הורשע בשנת 1993 בשבע עבירות של מעשים מגונים, ונדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, ולפיקוח שירות מבחן ל-24 חודשים. אותה הרשעה מתייחסת לשבעה מקרים שארעו בנסיבות דומות לאלה שארעו במקרה הנדון כאן. המעשים נשוא שני ההליכים כוונו כנגד מספר רב של קטינות, בוצעו בצורה דומה, ללא שימוש בכח, והופסקו כאשר הקטינות הראו סימני התנגדות.

6.        בית המשפט נתן דעתו לחוות דעת פסיכולוגיות שהוגשו על ידי ד"ר וייל וכן פרופ' ויצטום ופרופ' רסלר. שלושת המומחים הגיעו למסקנה כי אין מדובר במקרה זה בפדופיל, אלא במי שסובל מנטיות פדופיליות המופיעות בתקופות משבריות מסוימות, ובנסיבות ייחודיות. עמדת המומחים היא כי טיפול תרופתי למערער במשך שלוש שנים הפועל להורדת הדחף המיני, עשוי להביא לשיקומו היעיל, במיוחד אם הוא ינתן במקביל לטיפול קבוצתי ופרטני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ