אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוקל עונשו של אימאם שהורשע בביצוע עבירות מין- ירצה 10 שנות מאסר חלף 12 שנים

הוקל עונשו של אימאם שהורשע בביצוע עבירות מין- ירצה 10 שנות מאסר חלף 12 שנים

תאריך פרסום : 26/09/2011 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
4793-08
26/09/2011
בפני השופט:
1. המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. ח' מלצר
3. נ' הנדל


- נגד -
התובע:
פתחי רג'בי
עו"ד יעקב קמר
עו"ד מירב זמיר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד יעל שרף
פסק-דין

השופט ח' מלצר:

1.        לפנינו ערעור על הכרעת דין ועל גזר דין שניתנו בעניינו של המערער על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיאה, השופט צ' סגל וכב' השופטים: י' שפירא ו-י' נועם). במסגרת הכרעת הדין הורשע המערער בשורה של עבירות מין וכן בעבירות של ריבוי נישואין ושל שיבוש מהלכי משפט, ובגזר הדין הושתו עליו 12 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, בצד פיצוי כספי שהוא נדרש לשלם למתלוננים, הכל כפי שיפורט בהמשך הדברים.

           נפתח בהבאת העובדות הצריכות לענייננו.

כתב האישום

2.        כנגד המערער, שהיה שייח' ואימאם בכפרו, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשים מגונים, מעשה סדום בקטין, מעשה מגונה בכח בקטין, מעשי סדום בקטין נוסף תוך ניצול לקותו השכלית, ריבוי נישואין ושיבוש הליכי משפט. כתב האישום העדכני בעניינו (כתב אישום מתוקן 2) החזיק שישה אישומים נפרדים, שתיאור מקוצר שלהם יובא להלן:

(א)      לפי הנטען באישום מס' 1, בחודש אוקטובר של שנת 2004, אסף המערער קטין בן קרוב ל-18 שנים (להלן: מתלונן 1) כנוסע יחיד באוטובוס-הסעות שבו נהג. במהלך הנסיעה עצר המערער את האוטובוס בתואנה שיש לו תקר בגלגל. מתלונן 1 ביקש לצאת מן האוטובוס, אך המערער סירב לאפשר לו הדבר ונגע בירכו, סמוך לאיבר מינו. מתלונן 1 ברח לכיוון ירכתי האוטובוס, והמערער רדף אחריו, הוציא עשרים ש"ח מכיסו, והציע אותם למתלונן 1 בתמורה לקיום יחסי מין. מתלונן 1 סירב ובין השניים התפתח עימות אלים, אשר הסתיים רק כאשר הגיעו ארבעה אנשים לקרבת האוטובוס. אלו שאלו את מתלונן 1 לפשר האירוע, והוא הסביר כי המערער רוצה ממנו כסף. בסמוך לאחר מכן, מתלונן 1 ברח, וזאת לאחר שניקב את צמיגי האוטובוס שבו נהג המערער.

(ב)      לפי הנטען באישום מס' 2, המערער נסע (כנוסע) באוטובוס יחד עם אשה (להלן: מתלוננת 2), שהזמינה אותו לביתה, על מנת לסייע לבתה (להלן: מתלוננת 3) בבעיות שהתגלו אצל האחרונה בענייני זוגיות. ככל הנראה, ההזמנה ניתנה על רקע היותו של המערער איש דת מוכר באזור. המערער הגיע לביתה של מתלוננת 2, והתחיל לבצע במתלוננת 3 טיפול, אשר כלל פתיחת פיה ולחיצה על גבה ובטנה. בסיום הטיפול המערער הודיע להוריה של מתלוננת 3, כי יש בגופה של מתלוננת 3 "שדים" וביקש מהם רשות להיכנס עמה ביחידות לחדר. לאחר שקיבל את רשות ההורים, המערער נכנס עם מתלוננת 3 לחדר, והתחיל לגעת בגופה, תוך שהוא מציג לה שאלות בעלות אופי מיני. מתלוננת 3 הזיזה את ידיו של המערער, ואיימה שתצרח אם ימשיך, אך הוא הסביר שמדובר בטיפול רגיל שהוא מעביר לנשים רבות, ומתלוננת 3 התרצתה עקב כך. המערער המשיך ושאל את מתלוננת 3 האם יש לה כאבים בבטן התחתונה, והכניס את ידו מתחת למכנסיה. אז בעטה מתלוננת 3 במערער וניסתה לצאת מן החדר, בעוד שהוא מחזיק בדלת, מחבק אותה בחוזקה, ומבקש ממנה שלא לספר דבר על מה שקרה. לאחר שמתלוננת 3 יצאה לבסוף מן החדר, המערער שוחח עם הוריה, ואף קיבל לידיו את מסמכי הגירושין הלא-חתומים של מתלוננת 3, כדי שיסייע לה. בתוך כך, ביקש המערער להיכנס עם מתלוננת 2 (אמה של מתלוננת 3) לחדר נפרד. מתלוננת 2 סירבה, אך לאחר דברי שכנוע מבעלה, היא נכנסה עם המערער לחדר. עם הכניסה, דחף המערער את מתלוננת 2 למיטה וניסה לשכב עליה, אך מתלוננת 2 הדפה אותו.

(ג)       לפי הנטען באישום מס' 3, בינואר 2007 הציע המערער לקטין כבן 16 (להלן: מתלונן 4) להצטרף אליו לנסיעה ברכבו, שבסופה הובטח למתלונן 4 כי יוכל לצפות במערער מקיים יחסי מין עם אישה. במהלך הנסיעה, המערער העלה לרכב אישה (להלן: הנוסעת), כשהיא מלווה בבתה הקטנה (ויש גירסה שהיה מדובר בנכדתה). במהלך הנסיעה, כך בכתב האישום, המערער נגע בחלקי גופה של הנוסעת, למרות מחאותיה, כאשר מתלונן 4 צופה באירועים. לאחר שהנוסעת ובתה הוחזרו לביתן, והמערער ומתלונן 4 נותרו לבדם, ביקש המערער ממתלונן 4, על פי הנטען, לשבת לצידו במושב הקדמי. בשלב מסוים עצר המערער את הרכב בדרך עפר ללא מוצא, הפשיל את מכנסיו ותחתוניו, והציע למתלונן 4 לבצע בו מין אוראלי, תמורת תשלום. מתלונן 4 סירב, ובתגובה המערער החדיר בכוח את איבר מינו לפיו. לאחר מכן, פתח המערער את חגורת מכנסיו של מתלונן 4, ביקשו להסתובב, נשכב מעליו ונגע באיבר מינו - כאשר כל אותה עת מתלונן 4 צועק ובוכה. לבסוף, שלושה אנשים שעברו במקום סייעו למתלונן 4 להיחלץ, תוך שהם תוקפים את המערער ופוגעים ברכבו.

(ד)      לפי הנטען באישום מס' 4, במשך תקופה בת כשבועיים בתחילת שנת 2007 ביצע המערער מספר מעשי סדום ומעשים מגונים בקטין הלוקה בשכלו, שהוא אחיו של מתלונן 1 (להלן: מתלונן 5). כך, בהזדמנויות שונות הורה המערער למתלונן 5 לבצע בו מין אוראלי. כן מישש המערער את גופו של מתלונן 5, נגע באיבר מינו, נשכב מעליו ואונן בפניו, כל זאת - בעודו מודע למגבלותיו.

(ה)      באישום מס' 5 יוחסה למערער עבירה של ריבוי נישואין, על פיה בעודו נשוי כדין - הוא נישא לאישה אחרת.

(ו)       לפי הנטען באישום מס' 6, בעת העברתו של המערער להארכת מעצרו בבית המשפט השלום בירושלים, הוא צעק לקרובי משפחתו את שמותיהם של חלק מהמתלוננים נגדו, ואת מענם, וביקש "לטפל בהם".

3.        בתשובתו לכתב האישום, המערער הכחיש את המיוחס לו בכל האישומים, לבד מאישום מס' 5, שבו הודה. בתוך כך, המערער טען כי הוא קורבן לעלילה, אשר מטרתה לפגוע ב"חמולה" שבראשה הוא עומד.

הכרעת הדין

4.        בית המשפט המחוזי הנכבד הרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו. הכרעת הדין נכתבה בידי סגן הנשיאה, השופט צ' סגל ולחוות דעתו הצטרפו השופטים: י' שפירא וי' נועם. להלן תוצג, בתמצית, התשתית שנקבעה בבית המשפט הנכבד, ושעל בסיסה נקבע היקף אחריותו הפלילית של המערער.

5.        אישום מס' 1: בית המשפט מצא כי עדותו של מתלונן 1 מהימנה, עקבית,  ונתמכת בראיות חיצוניות. בית המשפט התרשם מן התיאור המפורט שסיפק מתלונן 1 לאירוע, הן ברובד העובדתי והן בנוגע לשאלת מצבו הנפשי בזמן התרחשות האירועים. עדות אמו של מתלונן 1 שימשה חיזוק לעדות בנה. בית המשפט דחה את טענת המערער שלפיה עדותו של מתלונן 1 נכבשה משך שלוש שנים, באופן שמעלה תמיהות בנוגע לגרסתו של זה. בית המשפט קיבל את דברי מתלונן 1, שהעיד כי תלונתו הוגשה לאחר שהוא שמע על מה שעולל המערער לאחיו (מתלונן 5) והחליט להתלונן גם הוא על מה שהמערער עשה לו (עמ' 51 להכרעת הדין).

           לעומת המהימנות שיחס בית המשפט לגרסתו של מתלונן 1, הוא מצא מספר סתירות ופירכות בגרסתו של המערער בהקשר לאישום זה, שלא איפשרו מתן אמון בה. כך לדוגמה המערער טען כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, הוא לא עבד כנהג אוטובוס. בית המשפט הנכבד דן בטענה זו, וקבע כי אין בכך כדי לשלול את האפשרות שהמערער אכן נהג במיניבוס שבו אירעה ההתרחשות, מושא כתב האישום, אף שלא הועסק, בתאריך הרלבנטי לאישום מס' 1 כנהג אוטובוס. מסקנה זו התחזקה נוכח הערתו של המערער למתלונן 1, שנאמרה במסגרת העימות שנערך ביניהם במהלך החקירה ולפיה, האחרון "פינצ'ר" לו את האוטובוס (עובדה שגם המתלונן 1 אישר אותה).

6.        אישום מס' 2: בית המשפט ביכר את עדותן של מתלוננות 2 ו-3 וכן את עדותו של אבי המשפחה (שהעיד מטעם ההגנה), על פני גרסתו של המערער, אשר מסר בחקירתו גרסה כבושה, שלא עלתה בקנה אחד עם מה שאמר בתשובה לכתב האישום. כזכור, במסגרת אישום 2 קובצו למעשה שני אירועים שונים, אשר יש להתייחס אליהם בנפרד.

7.        באשר לפגיעה במתלוננת 3 (בתה של המתלוננת 2): בית המשפט הנכבד התרשם מעדותה של מתלוננת זו לעניין האירועים שהתרחשו בחדר הסגור, וקבע כי עדותה ניתנה באופן סדור, מאורגן, וקוהרנטי, והיא סיפקה הסברים באשר לפירכות אפשריות שהתעוררו בדבריה. לדוגמה, בתשובה לשאלה - מדוע לא התנגדה מתלוננת 3 מיד עם תחילת נגיעותיו הראשונות של המערער בגופה, הסבירה מתלוננת 3, כי היא חשבה כי הוא אכן תר אחר השדים השוכנים בגופה, ורק לאחר מספר דקות, וככל שבדיקתו נעה לכיוון איברים מוצנעים, גברה בה תחושת האי-נוחות, עד שלבסוף היא ניסתה לחלץ עצמה מן המצב אליו נקלעה. מתלוננת 3 אף העידה על תחושת שיתוק שאחזה אותה במהלך האירוע, ובתוך כך ניסתה להסביר כיצד לא היתה יכולה, לשיטתה, לזעוק לעזרה. לעניין זה העלתה מתלוננת 3 סברה, לפיה המערער מרח על לשונה חומר הרדמה, אשר מנע ממנה את היכולת לצעוק לעזרה. בית המשפט דחה הסבר זה, אך הציע הסבר חלופי, אשר התבסס על מצבה הנפשי הרעוע של מתלוננת 3 בזמן האירוע, שהופתעה והיתה בהלם.

           גרסתו של המערער לאירועים היתה כי הורי המתלוננת 3 ביקשו ממנו להיכנס עם מתלוננת 3 לחדר פרטי, שאינו צופה אל הרחוב, עקב חששם מפומביות הטיפול, ובנוסף, סירבו להיכנס עמו לחדר, למרות שהזמין אותם. עם כניסתם של השניים לחדר, ביצע המערער, לדבריו, רק תחקור מילולי של המתלוננת, ולא נגע בה. גרסה זו נמצאה כאמור כבלתי מהימנה, מכיוון שהיא עמדה בסתירה למה שמסר המערער בחקירתו למשטרה, שם הכחיש המערער את דבר קיומו של האירוע מכל וכל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ