אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 24/05/2018 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
3262-18
24/05/2018
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
המערערים:
1. הוצאת עיתון הארץ בע"מ
2. אלמוג בן זכרי

עו"ד פז מוזר
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. פלוני

עו"ד יוני חדד[בשם משיבה 1]
עו"ד יורם שפטל[בשם משיב 2]
פסק דין
 

 

  1.  לפניי ערעור על החלטת בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.4.2018 (כבוד השופט צ' גורפינקל, ת"פ 37053-04-17) (להלן: ההחלטה ו- בית המשפט לנוער או בית המשפט,בהתאמה), בה נדחתה בקשת המערערים – המו"ל של העיתון היומי "הארץ", ועיתונאי בעיתון (להלן יחדיו: עיתון הארץ או העיתון) לפתיחת דלתיים ולהתרת פרסום ההליך הפלילי המתנהל בבית המשפט לנוער, לרבות הדיונים ושמו של הנאשם. להלן יובאו בקצרה העובדות הרלוונטיות לעניין.

 

  1. נגד המשיב 2 (להלן: הנאשם) הוגש כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות במהלך תקופה של כשנתיים ימים, ובהן סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון, תיווך לסחר בסם מסוכן ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום, בתמצית, נהג הנאשם באלפי הזדמנויות שונות עד למעצרו, להתקשר ולפנות באמצעים ממוחשבים מתוחכמים לגורמים שונים ברחבי העולם ובהם שדות תעופה, בתי ספר, גני ילדים, קניונים, ותחנות משטרה, ולאיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע במקום. המעשים המיוחסים לנאשם גרמו לבהלה בקרב הציבור ולנזקים נרחבים: הוזנקו לשווא כוחות חירום, פונו מוסדות ובתי ספר, הונחתו מטוסי נוסעים ואף הוזנק מטוס קרב לליווי מטוס נוסעים מאוים. זאת ועוד, הנאשם הציע ב"רשת האפלה" (Darknet) – המאפשרת שימוש והתקשרות באנונימיות – את שירותיו בביצוע עבירות כאלה, ואכן סיפק בפועל "שירותים" שונים (כגון שיחות הפחדה, סחיטה, ואיומים), שהניבו לו הכנסה של מאות אלפי שקלים. עוד מתואר בכתב האישום כי עם הגעת כוחות משטרה לערוך חיפוש בביתו, תקף הנאשם קצינת משטרה, גרם לה חבלות, חטף את אקדחה וניסה לכוונו, עד שנתפס בידי שוטרים אחרים שחילצו את האקדח מידו.

 

  1. העבירות המיוחסות לנאשם בוצעו חלקן בעת שהיה קטין וחלקן לאחר שהפך לבגיר, וכתב האישום הוגש טרם שמלאו לנאשם 19 שנים. בשל הקושי להפריד בין העבירות שבוצעו בהיותו קטין לאלו שבוצעו בהיותו בגיר, ובהתאם לסעיף 5(א) לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) שעניינו "שפיטת בגיר בעבירה שביצע בהיותו קטין", כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב. מטעם הצדדים נמסר כי בעת הזו נסוב הדיון בבית המשפט לנוער בשאלת אחריות הנאשם למעשיו ומסוגלותו לעמוד לדין, כמי שאובחן כלוקה באוטיזם. כן נמסר כי נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין פשעי שנאה גם על ידי משרד המשפטים של ארצות הברית.

 

          עם תחילתו של ההליך התיר בית המשפט לנוער את גילוי עובדות כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לזהות את הנאשם. עוד הבהיר כי ההליכים מתקיימים בבית המשפט לנוער על כל המשתמע מכך מבחינת החוק, לרבות ובמיוחד חשיפת זהותו של הנאשם.

 

  1. ביום 11.4.2018 הגישו המערערים "בקשה לפתיחת דלתיים ולהתרת פרסום". בא-כוח הנאשם הסכים לבקשה לפתיחת הדלתות ולפרסום ההליך, ונימק זאת באינטרס הנאשם והוריו שפעילות התביעה וגורמי החקירה תהיה גלויה וחשופה לציבור. הסכמה זו נעוצה בטענותיו שלפיהן הגורם המרכזי למעשיו של הנאשם הוא היותו לוקה באוטיזם, וכי הוא "האוטיסט היחיד במדינה המוחזק במעצר, קל וחומר, זה יותר משנה". המדינה בתגובתה עמדה על קיום הדיון בדלתיים סגורות לנוכח הוראות חוק הנוער, ועם זאת את עניין הפרסום הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט. בדיון הוסיפה, כי אין לה התנגדות לנוכחות עיתונאים בבית המשפט לצורך זה.

 

בהחלטה מיום 16.4.2018 דחה כאמור בית המשפט לנוער את הבקשה לפתיחת הדלתיים ופרסום ההליך. בית המשפט הבהיר כי מרגע שמתנהל ההליך בבית המשפט לנוער חלות עליו הוראות חוק הנוער, המורה מפורשות על קיום ההליך בדלתיים סגורות, ואין בהסכמת הצדדים כדי להתנות על כך. עוד קבע כי כפועל יוצא מניהול הדיון בדלתיים סגורות לא ניתן לפרסם את ההליך. לבסוף הורה בית המשפט כי הדיון ימשיך להתנהל בדלתיים סגורות, אולם לנוכח האינטרס הציבורי בהליך, יתאפשר בסיום המשפט גילוי מלא של פסק הדין ופרטי הפרשה תוך הטלת חיסיון על שמו וזהותו של הנאשם.

 

הטענות בערעור

 

  1. עיתון הארץ סבור כי לנוכח חשיבותו הציבורית הרבה של ההליך ובהינתן הדין וההלכה שנתגבשו בישראל בדבר זכות הציבור לדעת ועקרונות הדיון הפומבי, ראוי להתיר את פתיחת הדלתיים ואת פרסום ההליך. משכך, לגישתו, היה על בית המשפט לעשות שימוש בחריג המופיע בסעיף 9 לחוק הנוער המאפשר לבית המשפט "להרשות לאדם או לסוגי בני אדם... להיות נוכחים בשעת הדיון", ולהתיר לעיתונאי של עיתון הארץ להיות נוכח בדיונים וכך להביא את הדברים לידיעת הציבור הרחב. עוד נטען כי שגה בית המשפט בקביעתו כי פועל יוצא מניהול הדיון בדלתיים סגורות הוא איסור פרסום ההליך, שכן סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) מעניק לבית המשפט את הסמכות להתיר פרסומים על דיונים המתנהלים בדלתיים סגורות. העיתון סבור כי שגה בית המשפט כשהתעלם מעמדת הנאשם והמדינה שנתנו הסכמתם לפרסום ההליך ולהתרת כניסתו של עיתונאי עיתון הארץ לדיונים. העיתון אף מציין כי התפרסמו דיווחים על אודות הפרשה בכלי התקשורת העולמיים, ובהם אף פורסם שמו המלא של הנאשם. לשיטתו של העיתון הותרת איסור הפרסום על כנו בנסיבות אלו משולה ל"סגירת דלתות האורווה לאחר שהסוסים ברחו"; ויתרה מכך, מובילה לדיווח חלקי וחסר של הפרשה בכלי התקשורת למיניהם. ביחס לפרסום פרטים מזהים של הנאשם, טוען עיתון הארץ כי בהינתן שחלק מהעבירות בוצעו לאחר שהנאשם הפך לבגיר, לנוכח ההלכות המושרשות בדבר פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, ושעה שהנאשם עצמו מסכים לבקשה, שומה היה על בית המשפט להתיר אף את פרסום שמו של הנאשם. העיתון מוסיף ומלין על כך שהדיון בבקשה בבית המשפט לנוער התנהל במעמד צד אחד ומבלי שניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו; ואולם לנוכח התוצאה שאליה הגעתי אינני רואה מקום להרחיב בנושא זה.

 

          בא-כוחו של הנאשם שב בתגובתו שבכתב על העמדה שלפיה יש להתיר את פתיחת הדלתיים ואת פרסום ההליך למען ייחשף הציבור "להתנהלות" התביעה, ואף ביקש בנסיבות אלה פטור מהתייצבות לדיון שהתקיים לפני בית משפט זה, לו ולמרשו. פטור כמבוקש ניתן, אך אביו של הנאשם שנכח בדיון אישר כי עמדה זו מוסכמת על הנאשם ועל הוריו. עוד הוסיף האב בדיון כי: "זה לא מגן על הקטין, זה לא מגן על הבן שלי, העובדה שהעניין לא מפורסם. אנחנו מבקשים לפרסם את ההליך כולו, כולל הכל, כולל הנושא הפסיכיאטרי, כולל כל התיקים הרפואיים, בוודאי כולל שמו ופרטים מזהים של הבן שלנו... זה מקרה נדיר. זו מחלה נדירה... אם נחשוף רק חצי מהתיק, אם לא נפרסם את זה בכלל לא נוכל להציג את המקרה כמו שהוא והציבור לא יבין בכלל את המקרה הנדיר הזה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ