אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הופמן ואח' נ' יפה ואח'

הופמן ואח' נ' יפה ואח'

תאריך פרסום : 05/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
1928-08-07
31/01/2012
בפני השופט:
מיכל נד"ב

- נגד -
התובע:
עמי הופמן
הנתבע:
1. יואל רשף
2. אייל יפה ואח'

החלטה

לפניי בקשה לעיון בתיק בית משפט שבכותרת (ת"א (מח'-מרכז) 1928-08-07 הופמן נ' יפה), (להלן: "התיק") ובמיוחד בתצהירו של הופמן בצירוף נספחים כ"ב ו-כ"ג. הנתבעים - יפה (להלן: "יפה") מתנגדים לבקשה ואילו התובעים – הופמן לא הגישו תגובה.

מבקש העיון, עו"ד יואל רשף, מייצג אדם בשם אליעזר הרלניג (להלן: "הרלינג"). נגד הרלינג הוגשה תביעה לפינוי מושכר על ידי יפה (ת"א 3650-12-11 לבית משפט השלום בפתח תקווה). הטעם להגשת בקשת העיון הוא: "בכתב התביעה הנ"ל התובעים מתעלמים מעצם העובדה כי מר הרלינג הוא דייר מוגן, וקרוב לוודאי כי חוזה השכירות ומסמכים נוספים המתייחסים לנכס... מצוי בין המסמכים והנספחים אשר צורפו לתיק בית המשפט/ לתצהירו של מר הופמן".

יפה מתנגדים כאמור לבקשה. לטענתם, המחסן בגינו הוגשה התביעה נמצא בחלק קטן מהנכס נושא התיק; דיירות מוגנת נקבעת על פי חוק הגנת הדייר או חוזה לשכירות מוגנת ואינה תלויה בחילופי בעלי הנכס. על כן אין להרלינג צורך לעיין בתיק, שעניינו בעלות על נכס או חילופי בעלים. הרלינג המציא ליפה חוזה שכירות ולא ציין זאת בבקשה. הנטל להוכחת דיירות מוגנת הוא על הטוען לכך. המבקש יכול להזמין לעדות את הצדדים בתיק; בקשת העיון היא טורדנית וקנטרנית בפרט נוכח חוזה השכירות שהומצא כאמור ליפה; נוכח זכותם של יפה לפרטיות ולחיסיון ואפשרותו של המבקש להוכיח דיירות מוגנת באמצעות ראיות, עדים וגילוי מסמכים יש לדחות את הבקשה.

הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט מתקיימים באופן פומבי. סעיף 3 בחוק-יסוד: השפיטה קובע כי "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק". סעיף 68(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") קובע בסעיף קטן (א) את הכלל לפיו "בית משפט ידון בפומבי" ובהמשך הסעיף מונה את החריגים לכלל שבהתקיימם ידון בית המשפט בדלתיים סגורות.

המבקש אינו בעל דין בתיק ולכן עניין לנו בתקנה 4 בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:

"(א)כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה)בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו)החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת.

(ז)התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון".

בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09) בחן בית המשפט העליון את חוקתיותה של חובת ההנמקה שבסעיף 4(ג) בתקנות ובמסגרת הכרעתו קבע את הדברים הבאים באשר למהותה של זכות העיון:

"...זכות העיון הינה נגזרת של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, והיא אחת הערובות למימוש עקרון זה... לפיכך, עלינו להכיר בכך שהכלל הרחב הינו שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט" (פסקה 21).

...

"בדומה לעקרון פומביות הדיון, אף זכות העיון בתיקי בית המשפט הינה זכות יחסית שיש לאזנה למול זכויות ואינטרסים שונים העלולים להיפגע כתוצאה מעיון בתיקי בית המשפט. כידוע, בהגשמת עקרון פומביות הדיון - ובזכות העיון הנגזרת ממנו - כרוכה באופן טבעי פגיעה פוטנציאלית בזכויות ובאינטרסים של בעלי דין ושל צדדים שלישיים, ולעיתים אף של האינטרס הציבורי. זהו חלק ממחירם של הליכים פומביים (ראו דברי השופט ת' אור בעניין אבי-יצחק, עמ' 70 ; דברי הנשיא א' ברק בעניין בית הדין למשמעת, עמ' 536; אורי שנהר דיני לשון הרע 209 (1997)). כך למשל, יכול ויעמדו למול הזכות החוקתית לפומביות הדיון זכויות חוקתיות נוספות, ובעיקרן הזכות החוקתית לפרטיות, המעוגנת בהוראות סעיף 7 לחוק יסוד: כובד האדם וחירותו.

...

קיימים אינטרסים מוגנים נוספים אותם יש לשקול למול זכות זו, ביניהם ההגנה על שמו הטוב של אדם, שמירה על בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, הגנה על ההליך השיפוטי, על סודות מסחריים, רגשות הציבור, האינטרס הציבורי בשימורו הפיזי של תיק (ראו בג"ץ 1/49 יראקצ'י נ' שר המשטרה (28.2.2006), להלן: עניין יראקצ'י) וכן האינטרס שבניהול המשאבים של מערכת המשפט" (פסקה 22).

ובהמשך מונה בית המשפט את שלבי בחינתה של בקשה לעיון (בפסקאות 26-24):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ