אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הופמן(אחר/נוסף) ואח' נ' טימור ואח'

הופמן(אחר/נוסף) ואח' נ' טימור ואח'

תאריך פרסום : 31/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
3423-06-09
27/10/2010
בפני השופט:
אבישי רובס

- נגד -
התובע:
1. רון הופמן
2. יוכי הופמן

הנתבע:
1. ארז טימור
2. רפאל בנוליאל
3. ורד מור

החלטה

1.הנתבעים 1 ו - 2 (להלן "הנתבעים") הגישו בקשה לתיקון כתב התבעה שכנגד, בדרך של תיקון הסעדים הכספיים הנזכרים בה.

2.הבקשה הועברה לתגובת התובעים ואילו הנתבעים בחרו שלא להגיש תשובה לתגובה ומכאן החלטתי.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת התובעים, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, אם כי בתנאים.

3.בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, רשאי בית המשפט, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

ככלל, בית המשפט יעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, ככל שיתברר לו כי התיקון נדרש לצורך בירור המחלוקות בין הצדדים והוא יעתר לבקשה מעין זו ביתר קלות בשלבים מוקדמים של התביעה.

בתי המשפט נוהגים בגישה ליברלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות אולם, לא מדובר בהיתרים גורפים. בעת בחינת בקשה לתיקון כתב התביעה, יש לבחון את השלב בו היא מוגשת, הסיבה להגשתה באופן כללי והסיבה להגשתה באיחור מקום בו ההליך נמצא בשלב מתקדם. לצד הפסיקה הליברלית בתיקון כתבי טענות עומדים בתי המשפט על הגורמים הנוספים שעל בית המשפט לשקול, בעת דיון בבקשה לתיקון כתב תביעה (ראה רע"א 1118/06 סימי הראש נגד מדינת ישראל (2.7.06)). כך, בבש"א (מחוזי י-ם) 3815/08 KAYEMA-ICII שותפות בלתי רשומה ואח' נגד BABCOCK & BROWN ואח' (6.05.2009) נקבע כי:

"באופן עקבי, מגלים בתי המשפט גישה ליברלית לתיקון כתבי טענות על מנת לאפשר לבעלי הדין להעמיד לבירור את השאלות "האמיתיות", וכך לייעל את ההליך המשפטי. בית המשפט ייעתר לבקשה לתיקון כתב טענות ברוחב לב ככל שהדבר נדרש להכרעה שלמה ויעילה ובא לקדמה, ובפרט ככל שהשלב שבו מצויה התביעה מוקדם יותר (אזכיר, כי בענייננו עדיין מצויה התביעה בשלב קדם משפט). יחד עם זאת, שיקולים אלה בדבר יעילות ההליך המשפטי אינם חזות הכל ויש לאזנם מול האינטרסים של הצד שכנגד. כך, ניתן לדחות בקשה לתיקון כתב טענות אם התיקון יקפח בעל דין יריב ויפגע בו שלא כדין, אם בקשת התיקון הוגשה באיחור או אם נהג המבקש בחוסר תום לב".

בנוסף, יש לבחון האם תיקון כתב התביעה עולה בקנה אחד עם טובת כלל ציבור המתדיינים ואינטרס שיש לכלל המתדיינים בהתנהלות יעילה של מערכת המשפט, שעה שהקצאת זמן שיפוטי מוגזם להליך מסויים, באה על חשבונם של מתדיינים אחרים (ראה רע"א 10005/08 צאלח צויר נגד קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח', (29.3.09)).

4.בענייננו - ביום 7.7.2009, בד בבד עם הגשת כתב הגנתם, הגישו הנתבעים כתב תביעה שכנגד, במסגרתו טענו כי עקב הפרת זכרון הדברים שנחתם על ידי הצדדים, הם זכאים לפיצוי בשיעור של 10% משווי המכירה, כנהוג בענף בשל הפרת חוזה, ובקיזוז המקדמה ששולמה על ידי התובעים, בנוסף לפיצוי בסך של 20,000 ₪ ובסה"כ - 107,000 ₪.

5.מיד עם העברת התיק לטיפולי, הורתי בהחלטת מיום 22.12.2009 על הגשת תצהירי עדות ראשית. התובעים הגישו תצהיריהם ביום 23.2.2009 ואילו הנתבעים לא פעלו להגשת תצהיריהם עד לישיבה שהתקיימה ביום 14.4.2010. באותה ישיבה הועלתה ביוזמת בית המשפט השאלה מהו הבסיס לטענת הנתבעים בכתב התביעה שכנגד לפיה, הם זכאים לפיצוי בשיעור של 10% משווי המכירה, שעה שלא קיים סעיף בדבר פיצוי מוסכם בהסכם. תשובתו של ב"כ נתבעים היתה כי מדובר בנוהג שיש בהסכמים מעין אלה. בהחלטתי מאותו יום ניתנה לנתבעים ארכה להגשת תצהיריהם, למשך 30 ימים.

6.תצהירי הנתבעים הוגשו בסופו של דבר ביום 10.6.2010, לאחר ארכה נוספת שניתנה להם. במסגרת תצהירי העדות הראשית, העלו הנתבעים טענות בדברי נזקים נוספים שנגרמו להם, אשר לא נזכרו כלל בכתב התביעה שכנגד. ענין זה עלה בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 7.7.2010 ולאחר שב"כ התובעים הבהיר כי הוא יתנגד לכל הרחבת חזית, בקש ב"כ הנתבעים לתקן את כתב התביעה. בהחלטה מאותו יום ניתנה לנתבעים אפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, תוך זמן קצוב.

7.לטענת הנתבעים, נזקיהם התגבשו רק לאחר שנמכרה הדירה והם מצביעים, לדוגמא, על נזקי הריבית שנותרו עד לקבלת הסכום העיקרי מאת הרוכשים, בחדש פברואר 2010. הנה כי כן, שני ראשי הנזק העיקריים הנטענים - מכירת הדירה במחיר נמוך ונזקי הריבית - שניהם התגבשו עוד בחודש פברואר 2010, עוד בטרם הגישו התובעים את תצהיריהם. יתירה מזאת, אין ספק כי במועד הגשת תצהירי הנתבעים, התגבשו נזקיהם אלא, שגם באותו מועד לא בקשו לתקן את תביעתם, ואף לא שעו להערות בית המשפט במהלך הדיון מיום 14.4.2010. בקשתם הועלתה, בסופו של דבר, רק לאחר שב"כ התובעים הבהיר במהלך ישיבת קדם המשפט את התנגדותו לכל הרחבת חזית. ההליכים בתיק נמצאים בשלב מתקדם - הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ושלב קדם המשפט הסתיים, למעשה. דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 7.7.2010 נועד לצורך ניסיון פישור בין הצדדים והצעת הסדרים דיוניים או קביעת התיק להוכחות.

8.התיקונים המבוקשים בכתב התביעה הינם תיקונים יסודיים ומהותיים, אשר מצריכים, הלכה למעשה, ניהול הליכים מקדמיים נוספים ויתכן שאף הגשת תצהירי עדות ראשית חדשים ויש בכך כדי לפגוע בזכויות הנתבעים ובאינטרס שלה לקדם את תביעתם בהליך העיקרי.

9.ב"כ התובעים טען כי יש לדחות את הבקשה, מאחר והיא אינה נתמכת בתצהיר יאמת את העובדות אותן מבקשים הנתבעים להעלות בכתב התביעה המתוקן. אכן, תצהירם של התובעים התומך בבקשה לתיקון כתב התביעה נוגע בעיקרו לעיתוי הגשת הבקשה. עם זאת, אותן עובדות שמבקשים התובעים להוסיף מצויות בתצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידם ואינני מוצא מקום להכביד עמם בענין זה.

10.חרף השיהוי שבהגשת הבקשה, כמו גם יתר מחדליהם של הנתבעים, על מנת שהסכסוך בין הצדדים יתברר ויוכרע כולו בשלמות, אני סבור כי ראוי לאפשר להם לתקן את כתב התביעה שכנגד, אם כי בתנאים. ראשית, הנתבעים לא יהיו רשאים להגיש תצהירי עדות ראשית נוספים על אלה שהגישו עד כה (שהרי העלו את כל טענותיהם בנוגע לנזקיהם בתצהירים שהוגשו על ידם), בעוד שהתובעים יהיו רשאים להשלים תצהיריהם כנגד הטענות החדשות. בנוסף, יש מקום לחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות הולמות לטובת התובעים, כתנאי לתיקון כתב התביעה שכנגד וללא קשר להליך העיקרי.

11.לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה בתנאים שפורטו לעיל ואני מורה כדלקמן:

א.כתב תביעה מתוקן יוגש על ידי הנתבעים עד 10.11.2010, בצירוף אסמכתא בדבר תשלום ההוצאות המפורטות בסעיף ד' להלן.

ב.הנתבעים ימציאו לידי התובעים תצהיר גילוי מסמכים מעודכן, עד לאותו מועד.

ג.התובעים רשאים להגיש תצהירי עדות ראשית משלימים, עד ליום 10.12.2010.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ