אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הופחת עונשו של נאשם שהרג אדם במהלך ויכוח בין בעלי כלבים מ 18 ל 15 שנות מאסר בפועל

הופחת עונשו של נאשם שהרג אדם במהלך ויכוח בין בעלי כלבים מ 18 ל 15 שנות מאסר בפועל

תאריך פרסום : 11/01/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
3251-05,3506-05
11/01/2007
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. א' גרוניס
3. א' חיות


- נגד -
התובע:
1. אושרי מלול
2. ברק צרפתי

עו"ד רונן חליוה
עו"ד דוד יפתח
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אביגיל פילובסקי
פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.         מריבה פעוטה בין בעלי כלבים הסלימה תוך שניות לתיגרה קטלנית, שהביאה לתוצאה טראגית של מותו של אבינועם שושן ז"ל (להלן - המנוח) עקב דקירתו על ידי ברק צרפתי (להלן - ברק). בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס והשופטים י' דר וי' עמית) הרשיע את הדוקר, בעבירה של הריגה. חברו אושרי מלול (להלן - אושרי) הורשע בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ובחבלה חמורה. ברק נדון פה אחד לעשרים שנות מאסר, מתוכן שמונה עשרה שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. אושרי נדון ברוב דעות (כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס והשופט י' דר) לעשרים וארבעה חודשי מאסר, אשר מחציתם לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. בפנינו ערעוריהם של ברק ואושרי על הכרעת הדין ולחלופין על גזר הדין.

העובדות וגדר המחלוקת

2.         קפה-מסעדה נירוונה (להלן - נירוונה) שוכן על שפת ימה של חיפה במתחם הכולל מבנה ורחבה (להלן - הרחבה). המבנה והרחבה נמצאים שניהם על שפת הים. ברחבה נמצאים ספסלים ושולחנות. ממזרח לנירוונה, בצמוד לה, עוברת מדרכה המשמשת כטיילת (להלן - הטיילת). ממזרח לטיילת ישנה גבעה המכוסה בדשא. ביום 30.4.03 סמוך לשעה 17:00 ישבו המנוח ורעייתו (להלן - ענת) על ספסל ברחבה. שני כלביהם, מגזע זאב מעורב, היו לידם, אחד מהם משוחרר ללא רצועה. בשלב מסוים עברו בטיילת ברק, אושרי (להלן ביחד - המערערים) וחברתו של ברק, אורטל חכים (להלן - אורטל). עימם, קשור ברצועה, היה גם כלבם של המערערים, מגזע אמסטף-בולטרייר. אחד מהכלבים של ענת והמנוח רץ לכיוון כלבם של המערערים. ברק הדף את הכלב ועורר עליו בכך את חמתה של ענת. בין השניים פרצה מריבה מילולית, אליה הצטרף בשלב כלשהו גם המנוח. המריבה התפתחה לכלל תיגרה אלימה, במהלכה נדקר המנוח על ידי ברק דקירה אחת, ממנה מצא את מותו. כלי הדקירה לא נמצא מעולם. מייד לאחר הדקירה נמלטו המערערים ואורטל מן המקום. באותו היום, בסביבות חצות הליל, הסגירו המערערים את עצמם למשטרה. עד כאן באשר למסגרת האירועים, שאינה שנויה במחלוקת. פרטיו המדויקים של האירוע נתונים, לעומת זאת, במחלוקת חריפה ויסודית. יהיה זה מן המועיל אם נעמוד כבר בשלב זה על עיקרי גירסאות הצדדים.

3.         לגירסת המשיבה, השתלשלות האירועים הייתה זו: ברק בעט בראשו של הכלב של המנוח וענת, בשעה שזה רץ לכיוון כלבם של המערערים. ענת הבחינה בכך, ניגשה אל ברק והחלה לצעוק עליו. ברק הגיב בצעקות ובקללות שבעקבותיהן הגיע למקום המנוח. בינו לבין ברק פרץ ויכוח מילולי, אשר הפך לעימות אלים כאשר החלו שני המערערים להכות את המנוח. ענת ניסתה להתערב לטובת המנוח ואז תפס אותה אושרי בחוזקה, מנע ממנה להשתחרר, חבט בפניה באגרוף והזהיר אותה שייאלץ להכותה למרות היותה אישה. שן קדמית של ענת נשברה כתוצאה ממכת האגרוף. כל אותה עת המשיך ברק להכות את המנוח. ענת הוחזקה על ידי אושרי כשגבה אל מוקד הקטטה, אולם בשלב מסוים היא הצליחה להסב את ראשה והבחינה שהמנוח שכוב על הקרקע, על גבו, וברק מתכופף מעליו ומכה אותו. היא הצליחה לתפוס בעורפו של ברק, אחזה בשערותיו וניסתה למשוך אותו, אולם אושרי הרחיק אותה והמשיך ללפות אותה. בשלב מסוים, התרומם המנוח ועמד מול ברק ואז שלף האחרון אולר, פתח אותו ונעץ את הלהב בליבו של המנוח. מייד לאחר מכן נמלטו המערערים מהמקום. ביום 13.5.03 הוגש כתב אישום כנגד המערערים. התביעה ביקשה להרשיע את ברק בעבירות של רצח ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. את אושרי ביקשה התביעה להרשיע בעבירות של סיוע להריגה, חבלה חמורה, סיוע לאחר מעשה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.

4.         גירסת המערערים שונה לחלוטין. נפתח בהצגתה מנקודת ראותו של ברק: במהלך הטיול שעשו המערערים ואורטל בטיילת, הבחין ברק בכלב הרץ לעברם והרחיק אותו בהדיפה קלה ברגלו. ענת נחפזה למקום והחלה לצעוק עליו ולקללו תוך שימוש במילים קשות. ברק הגיב ואמר שהכלב לא היה קשור ולא נגרם לו כל נזק. במקום התלהט ויכוח מילולי. בשלב מסוים הגיע לשם המנוח והחל לקלל את ברק ולדחוף אותו. ברק השיב בדחיפות. בשלב זה התנפלה ענת על ברק והחלה שורטת אותו בעורפו. ברק דחף אותה על מנת שתרפה ממנו. או אז התנפל המנוח על ברק, החל להכותו ומשך בשערותיו. ברק ניסה לנערו ולהשיב לו מכות. בשלב זה הצטרפו להתרחשות אנשים נוספים, דחפו את ברק והפילו אותו אל הקרקע. כתוצאה מהדחיפות והנפילה, נפלו חפצים וכלי אוכל מאחד מהשולחנות שניצב בסמוך. ברק מצא עצמו כורע על הקרקע, מוקף בטבעת אנשים, והמנוח ממשיך לאחוז בשערות ראשו ולחבוט בו. הוא ניסה לקום מספר פעמים, אולם המנוח ואנשים נוספים דחפו אותו ומנעו ממנו בכוח להתרומם. הוא חש כאבים ונלחץ מכך שאינו מצליח להיחלץ. בחרדתו הוא גישש אחר החפצים שנפלו מהשולחן, מתוך מחשבה שיוכל להיעזר בהם כדי להרתיע את הסובבים אותו ולהימלט. ידו אחזה בחפץ, שבדיעבד התברר כסכין, והוא הניף את ידיו בתנועת ניעור לאחור. מכה לא מכוונת זו פגעה במנוח והחדירה את הסכין לחזהו. ברק יצא בזחילה מהטבעת האנושית שהקיפה אותו, התרחק מעט מהמקום, השליך את החפץ שהרים, קרא לאושרי ולאורטל ויחדיו הם נמלטו במרוצה מהמקום.

5.         לגירסתו של אושרי, הוא לא היה מעורב באירוע ואף לא הבחין בפרטיו. החל מהנקודה בה הדף ברק את הכלב שרץ לעברם, הוא החזיק את הכלב של המערערים ברצועה, הרחיק אותו והשגיח שהוא לא יפגע באנשים או בכלבים האחרים. בהמולת ההתגוששות, וכיוון שההשגחה על הכלב דרשה את מלוא תשומת ליבו, הוא לא הבחין מה אירע בדיוק ומי היכה את מי. לאורך כל זמן המריבה לא היה לו קשר עין עם ברק או עם אורטל וכמובן שלא היה לו מגע כלשהו עם ענת.

ראיות התביעה

6.         התביעה התבססה בעיקר על עדותה של ענת ושל אדם נוסף בשם רונן ארנרייך (להלן - רונן), שנכח במקום בזמן התיגרה. מלבדם העידו אנשים נוספים שהיו במקום ונחשפו לחלק זה או אחר של מהלך האירועים. בתחילת פסק דינו ציין בית המשפט המחוזי, כי רק חלק מאלו שהיו עדים לאירוע הגיעו למסור עדות ועל כך יש להצר. רבים מהנוכחים לא אותרו למרות מאמצים מצד המשטרה, שהוציאה הודעה לתקשורת בעניין, ומצד ההגנה, אשר פירסמה מודעה בעיתונות הקוראת למי שהיה במקום לבוא ולהעיד. יצוין גם, כי בתחילת המשפט טענה ההגנה כי התקשורת המקומית שולהבה נגד המערערים על ידי משפחת המנוח ונסיבות אלו לא איפשרו קיום משפט הוגן. בקשה להעברת מקום דיון למחוז אחר נדחתה על ידי בית המשפט ביום 23.9.03. אעבור כעת לסקור בקצרה את מסכת העדויות שנפרשה בבית משפט קמא, תוך שאתעכב על אותם חלקים הנוגעים לעובדות השנויות במחלוקת.

7.         ענת גוללה בעדותה את השתלשלות האירועים כפי שהיא ראתה וחוותה אותם. היא ראתה את ברק בועט בכלב, קמה לעברו והחלה לצעוק עליו. התפתח דין ודברים מילולי קולני שנמשך כמה דקות. המנוח הצטרף על מנת לראות את המתרחש ובמקום התפתח ויכוח סוער בינו לבין המערערים. החלה מריבה בין הכלבים עליה השתלטו במהירות. לאחר מכן החלו שני המערערים להכות את המנוח, שניסה להכותם בחזרה. היא ניסתה להתערב ולהפריד, ואז תפס אותה אושרי במותניה, הרחיק אותה והחזיק בה במרחק של מטר עד מטר וחצי מהמקום, כשפניה מול פניו וגבה אל מוקד העימות בין ברק למנוח. היא ניסתה להשתחרר והיכתה את אושרי באגרופים. אושרי הזהיר אותה שייאלץ להכותה למרות היותה אישה "ובאותה הזדמנות הכניס לי אגרוף קטן", אשר ממנו נשברה לה שן קדמית. ברגע מסוים היא הצליחה להביט לאחור וראתה את המנוח שוכב על הארץ על גבו ואת ברק רכון מעליו. היא הצליחה לתפוס בשערות ראשו של ברק, אך אושרי הרחיק אותה והמשיך להחזיקה בכוח. לפתע עזב אותה אושרי ואז היא ראתה את שני המערערים בורחים בריצה. היא הסתובבה לכיוון המנוח, ראתה אותו עומד, ושנייה לאחר מכן מתמוטט. היא הבחינה שחולצתו מלאה דם, הרימה אותה ונוכחה שנדקר. את רגע הדקירה עצמו לא ראתה. ענת מעידה, כי לא ראתה שולחן הפוך והיא אינה זוכרת שראתה דברים שנפלו מהשולחנות.

8.         עד נוסף מטעם התביעה הוא רונן. חשיבותו של רונן כעד רבה, שכן הוא היחיד המעיד כי ראה את רגע הדקירה. רונן סיפר, כי הגיע לנירוונה לאחר יום עבודה וישב שם עם חבריו. הוא הבחין בקטטה המתפתחת והתקרב למקום כדי להיטיב לראות. לתחילתו של האירוע היה עד במעורפל בלבד. הוא הבחין בחיכוך פיזי בין ברק למנוח שהתבטא בכעין משיכות הדדיות באזור הראש, כאשר המנוח היה ישוב על ספסל. כמו כן, הוא ראה תזוזה מסויימת באזור השולחנות, אך לא הבחין אם נפלו חפצים או פריטי סכו"ם מהשולחן. לדבריו, ייתכן שהתהפך ספסל, אך בוודאי שלא התהפך שולחן. כשהתקרב והחל לראות את המתרחש באופן ברור היה הדבר בעת הפוגה רגעית במריבה ורגע לפני הדקירה הקטלנית:

"הם שניהם עמדו...אז אני זוכר בודאות את ברק אומר פעמיים את המשפט הזה: זה יותר טוב, זה יותר טוב... בעצבים. ואז הוא הניף את יד ימין, כשהיא ישרה, מרפק נעול, בתנועה לכיוון בית החזה בתנועה סיבובית, כשהיד מתוחה הצידה, לכיוון בית החזה בצד...כשהוא הניף בחזרה את היד, הבחנתי באולר, אני לא הבחנתי מה זה היה, אני ראיתי שהוא קיפל את זה בסוף, כנראה זה אולר. לא ראיתי שום דם על הלהב. וזהו, ואז הוא פשוט סגר, עלה על הטריבונה לקח את הכלב ורץ בריצה מהירה."

רונן המשיך ותיאר מה ראה מן הדקירה  ולאחריה (בעמודים שונים בפרוטוקול):

"אני הבחנתי פעם ראשונה בסכין אחרי שהוא הוציא את היד חזרה. לא חשבתי שהוא דקר אותו. חשבתי שזה היה איום...

...אבינועם פשוט עמד. אם הוא היה מזיז את היד המנוח, זה היה פוגע ביד ולא במקום שפגע...

...ברגע שברק ברח, הוא [המנוח - א' ג'] הסתכל עליו בורח. לא ידעתי שהוא נדקר. הוא תפס לאשתו את הידיים... חשבתי שזו תוצאה של המריבה...אז התחיל לאבד שיווי משקל..."

רונן העיד כי ראה את ענת במרחק של כמטר וחצי מהמקום, אך לא הבחין אם מישהו היה לידה ולאן היו מופנות פניה. החלק מהאירוע שהיה עד לו מקרוב ארך כחצי דקה עד דקה. 

9.         עדים נוספים העידו מטעמה של התביעה, רובם עובדים בנירוונה או אנשים ששהו במקום בעת האירוע. בית המשפט המחוזי ציין, כי איש מהם לא היה עד לליבת האירוע ונקודת המבט שלהם הייתה חלקית או רחוקה יחסית. כל אחד מהם הביט על האירוע מזווית שונה ונחשף לחלק מסוים ממנו ולפיכך ניתן למצוא בעדויותיהם סתירות שוליות או מלאכותיות, שככלל אין בהן כדי לפגוע במהימנותן. החשיבות הנודעת לעדויות אלו הינה בחיזוק או בהפרכה של העדויות העיקריות ושל הגירסאות העובדתיות המנוגדות. בית משפט קמא התייחס בפירוט רב לכל העדויות. איני רואה טעם לחזור ולפרוש את היריעה כולה. אנו נתייחס לעדויות השונות בהמשך, ככל שיהא בכך צורך.

10.       מטעם התביעה הוגשו מספר חוות דעת מומחה (להלן - הדו"ח הפתולוגי) שנכתבו על ידי ד"ר נחמן נחמן (להלן - ד"ר נחמן), אשר ביצע את הנתיחה שלאחר המוות בגופו של המנוח. אחד מהדו"חות הפתולוגים התייחס לאפשרות שהסכין בה בוצעה הדקירה הינה סכין מן הסוג המצוי בשימוש בנירוונה. בעניין זה קובע הדו"ח, כי "הלהב של הסכין היה יכול לגרום את פצעו [של המנוח - א.ג] (בהתחשב במידותיו)" (ת/26). דו"ח הנתיחה שלאחר המוות קובע, כי מסלול הדקירה היה "מקדימה אחורה, מלמטה למעלה ומשמאל לימין" וכי הדקירה נגרמה "מחפץ חד כגון להב של סכין עם לפחות שפה אחת חדה"(ת/25). ד"ר נחמן גם העיד מטעם התביעה. בעדותו ובמשמעויות העולות מהדו"ח הפתולוגי ניגע בהמשך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ