אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הועדה המקומית לתכנון ולבניה שקמים נ' אלל

הועדה המקומית לתכנון ולבניה שקמים נ' אלל

תאריך פרסום : 02/06/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום אשקלון
48136-02-10
22/05/2013
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
התובע:
הועדה המקומית לתכנון ולבניה "שקמים"
הנתבע:
חיים אלל
הכרעת-דין

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר בניה כדין- עבירה לפי סעיפים 145(א)(2), 145(א)(3), 204 ו-208(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (החוק).

הנאשם מחזיק ומשתמש בחלק מהמקרקעין המצויים בנחלה מספר 48 במושב שדה דוד הידוע כגוש 2116 חלקה 48 (המקרקעין).

מיוחס לנאשם כי בתאריך 29.05.09 או בסמוך לכך, בנה הנאשם במקרקעין, בעצמו או באמצעות אחר, מבנה למגורים בשטח של 160 מ"ר ועשה בו שימוש, ללא היתר כדין ובניגוד לחוק.

2.אין מחלוקת כי הנאשם מחזיק במבנה נשוא כתב האישום ועושה בו שימוש. בנוסף, אין חולק כי הנאשם איננו בעל הזכויות במקרקעין אלא אחות רעייתו, הגב' אסתר סעדון (אסתר) בהתאם להסכם בין היורשים קיבלה את הזכויות שאמורות לעבור על שמה.

הנאשם טען כי מדובר במבנה שנבנה ביוזמת חמו ז"ל אשר היה בעל המקרקעין. לאחר מותו, ניתנה לנאשם ולבני למשפחתו רשות להתגורר במקום עד לסוף ימי חיי רעייתו, בהסכמת היורשים ועל פי פסק דין שאישר הסכם פשרה בין היורשים בבית המשפט לענייני משפחה. נטען בנוסף כי הרקע להגשת כתב האישום הינו תלונה שהתקבלה במשרדי המאשימה מטעם אסתר אשר לדבריו, מעוניינת בפינויו מהמבנה ולפיכך אף אינה מוכנה לחתום על המסמכים הנחוצים לשם הסדרת מעמדו החוקי של המבנה וקבלת ההיתרים.

בשל הנסיבות המפורטות לעיל, העלה הנאשם טענה להגנה מן הצדק וטען כי יש להורות על ביטול כתב האישום.

פרשת הראיות

3.במסגרת פרשת התביעה העיד מר משה עיני, מפקח מטעם המאשימה. העד מסר בעדותו כי התלונה על ביצוע העבירה התקבלה מבני משפחת הנאשם, המושב והועדה המחוזית. העד הדגיש שכתב האישום הוגש בהתאם לחוק ושלא מתוך כוונה להתערב בסכסוך משפחתי, זה או אחר.

העד מסר בנוסף כי אין למבנה נשוא כתב האישום היתר בניה וכי באופן עקרוני, ניתן לקבל היתר לשני בתים במגרש ולא ליותר מכך. למרות גודל המבנה בכתב האישום, הסכים ב"כ המאשימה כי גודל המבנה בפועל הינו 120 מ"ר. לא מצאתי הודאה מפורשת של הנאשם בדבר גודל המבנה ומהמוצגים שערך העד עולה כי גודל המבנה קטן יותר, כ- 75 מ"ר.

במסגרת פרשת ההגנה העידה אסתר. העדה לא הכחישה כי במסגרת הסכם פשרה שנעשה בין היורשים , התחייבה לאפשר לאחותה, רעיית הנאשם, להמשיך להתגורר במבנה עד לסוף ימי חייה. עם זאת, טענה כי בעת מתן ההתחייבות, לא ידעה שמדובר במבנה בלתי חוקי. אסתר הכחישה את טענת הנאשם לפיה פנתה לוועדה לתכנון ובניה והודיעה להם כי הנאשם ואחותה מתגוררים במבנה שאיננו חוקי. עם זאת, מעדותה השתמע כי אינה מעוניינת לחתום על המסמכים לשם קבלת היתר הבנייה מאחר והיא חוששת כי זכויותיה יפגעו כתוצאה מכך.

הנאשם הודה כי המבנה נשוא כתב האישום נבנה פיזית על ידו אולם טען כי הדבר נעשה ביוזמת חמו ז"ל אשר רצה לתת לבתו ולמשפחתה קורת גג. לטענתו המבנה נבנה בשנת 2000 לערך. מדובר בלול אשר הוסב לדירת מגורים. לטענתו, בטרם שהספיק להשלים את הליך אישור הבניה, נפטר האב והחל להתנהל סכסוך על המשק. בנוסף לדברי הנאשם, הוסכם כי המשק ירשם על שם אסתר בכפוף להתחייבותה לאפשר לאחותה לגור בלול שהוסב לבית כל ימי חייה. לאחר ביצוע ההסכם, פנה הנאשם לאסתר וביקש את חתימתה לשם הסדרת היתר הבניה אולם הנ"ל סירבה: "היא פתאום התחרטה ואמרה שהיא לא חותמת, אמרה שהבית לא חוקי והיא היתה מודעת לזה מראש..." בעקבות סירוב האחות לשתף עמו פעולה, הגיש נגדה הנאשם תביעה בביהמ"ש לענייני משפחה אשר טרם החלה להתנהל. הנאשם מסר בנוסף בעדותו כי לאור הנסיבות, ידיו כבולות ואין באפשרותו להגיש בקשה להיתר בניה.

סיכומי הצדדים

4.במסגרת סיכומי המאשימה עתר ב"כ המאשימה להרשיע את הנאשם בביצוע העבירה, על בסיס הודאתו כי הקים את המבנה ועושה בו שימוש שלא כדין. נטען כי גם אם לא ניתן להרשיע בעבירת הבניה, עבירת השימוש אינה מתיישנת.

אשר לטענת ההגנה מן הצדק, נטען כי יש לדחותה מאחר ואין המדובר במקרה של התעמרות בנאשם או במקרה בו מתעוררת תחושת אי צדק נוכח ניהול ההליכים כנגד הנאשם.

אשר לבעלת המשק, אסתר, נטען כי הוכח כי אין לה קשר למבנה נשוא כתב האישום מאחר ולא היא זו שהקימה אותו ועושה זו שימוש ועל כן לא היה מקום להגשת כתב אישום כנגדה, נוכח ההגנה בסעיף 208 (ב) לחוק, וודאי שטענה זו אינה מקימה עילה של אכיפה בררנית.

ב"כ הנאשם מנגד, עתר לזכות את הנאשם מעבירת הבנייה שלא כדין ואף מהשימוש. נטען כי המבנה נבנה על ידי חמו ז"ל של הנאשם וכי המאשימה לא הביאה ראייה לכך שהנאשם הקים את המבנה.

אשר לשימוש הנעשה במבנה- ב"כ הנאשם העלה טענת "הגנה מן הצדק". לדבריו, גיסתו של הנאשם וגורמים נוספים, עושים "שימוש ציני" במאשימה על מנת לפנות את הנאשם מהמבנה לצורך טובתם האישית. עוד נטען ל"אכיפה בררנית"- לגישת ב"כ הנאשם, יש להגיש כתב אישום אף נגד בעלת הזכויות במקרקעין, אסתר.

ב"כ הנאשם טען בנוסף כי ממועד הקמת המבנה חלף זמן ממושך, מבלי שננקטו כלפי הנאשם צעדים כל שהם וטעם זה מחייב אף הוא את ביטול כתב האישום מחובת הצדק.

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ