אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא נ' פזגז ואח'

הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא נ' פזגז ואח'

תאריך פרסום : 20/08/2017 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
8600-15
16/08/2017
בפני הרשם:
גלעד לובינסקי זיו

- נגד -
המערערת:
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית אתא
המשיבות:
1. פז גז בע"מ
2. החברה האמריקאית לגז בע"מ
3. סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ

החלטה

 

  1. לפניי בקשה מטעם המערערת לסילוק הערעור שכנגד אשר הוגש מטעם המשיבות על הסף, וזאת בטענה שלא עומדת להן זכות להגישו. בפתח הדברים אציין כי הטיפול בהליך זה התעכב ועם הצדדים הסליחה.

 

  1. השתלשלות האירועים בפרשה זו סבוכה, והיא מפורטת בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים מושא הערעור (עמ"נ 59598-12-12 ועמ"נ 5458-02-13, פסק דין מיום 19.5.2014). אפרט את הדברים בתמצית, ככל שהם נוגעים לענייננו.

 

  1. המשיבות (להלן:חברות הגז) מחזיקות במקרקעין מסוימים המצויים בקרית אתא ומפעילות בהם אתר לאחסנת גז פחממני מעובה ולהפצתו (להלן: חוות הגז). בשנת 2000 פורסמה תכנית מתאר ארצית (תמ"א/32) בגדרה סווגה חוות הגז כאתר לביטול (להלן:התכנית הראשונה). בהמשך, בשנת 2006, פורסמה תכנית מתאר ארצית חלקית הכוללת שינויים בתכנית הראשונה (תמ"א/32/ג'), במסגרתה נקבע כי חברות הגז תהיינה רשאיות להמשיך ולהפעיל את חוות הגז לתקופת זמן מוגבלת שלא נקצבה אך זאת בכפוף להטמנת מיכלי הגז באדמה ולקיום תנאים נוספים (להלן: התוכנית השנייה). חברות הגז הגישו תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ביחס לתוכנית הראשונה; ואילו המערערת (להלן: הוועדה המקומית) הוציאה לחברות הגז שומות לתשלום היטל השבחה בגין התוכנית השנייה.

 

  1. סוגית הפיצויים וסוגית היטל ההשבחה התגלגלה לפתחה של ועדת הערר. ועדת הערר קבעה כי יש לבחון את השפעתן של שתי התוכניות במאוחד, ובהחלטתה מיום 5.11.2012 אימצה את מסקנת השמאית המייעצת אשר מונתה ולפיה אין מקום לפצות את חברות הגז בגין הפגיעה כתוצאה מהתוכנית הראשונה ואף אין מקום לחייבן בתשלום היטל השבחה בגין התכנית השנייה (להלן:החלטת ועדת הערר). על פי קביעת ועדת הערר, עובר לתוכנית הראשונה חברות הגז היו אמנם רשאיות להפעיל את חוות הגז במקרקעין, אך הן היו מחויבות לבצע שיפורי מיגון ובהם הטמנת המיכלים. התכנית הראשונה הביאה לפגיעה בערך המקרקעין, ואולם התוכנית השנייה ריפאה פגיעה זו בכך שאפשרה את המשך הפעלת חוות הגז למשך פרק זמן ארוך בכפוף לעריכת שיפורי מיגון אשר אינם שונים מהותית מאלה שחלו עובר לתכנית הראשונה. לפיכך, לאחר אישור התוכנית השנייה מצב הדברים לא היה שונה באופן מהותי מזה שחל עובר לאישור התכנית הראשונה, ועל כן "אין השבחה של המקרקעין ואין ירידת ערך". יצוין, כי ביום 12.12.2012 הכריעה ועדת הערר בסוגיה נוספת וקשורה שעניינה החלטה מסוימת של המועצה הארצית לתכנון ובנייה מיום 7.2.2012, ואולם היבט זה אינו נדרש לענייננו.

 

  1. הוועדה המקומית ערערה על החלטת ועדת הערר לבית המשפט לעניינים מינהליים, ואילו חברות הגז הגישו ערעור שכנגד (ערעור נוסף הוגש על ידי הוועדה המקומית על החלטת ועדת הערר מיום 12.12.2012). בשונה מהחלטתה של ועדת הערר, בפסק הדין אשר הכריע בערעורים נקבע כי יש לבחון את שאלת זכאותן של חברות הגז לפיצויים בגין התוכנית הראשונה בנפרד ובמנותק משאלת חבותן בתשלום היטל השבחה בגין התכנית השנייה. בית המשפט המשיך וקבע כי לא ניתן לחייב את חברות הגז בתשלום היטל השבחה, ומשכך דחה את ערעורה של הוועדה המקומית. בד בבד קיבל בית המשפט את הערעור שכנגד מטעם חברות הגז ופסק כי הן זכאיות, עקרונית, לפיצוי בגין ירידת ערך המקרקעין בעקבות אישורה של התכנית הראשונה. לעניין זה נקבע, כי משהשמאית המייעצת לא כללה בחוות דעתה הערכה שמאית של השווי עובר לתכנית הראשונה לעומת השווי בהמשך הדרך - אין מנוס מהשבת העניין לוועדת הערר על מנת שתיתן הנחיות מתאימות לשמאית לעניין קביעת היקף הפגיעה וסכום הפיצוי.   

 

  1. הוועדה המקומית לא השלימה עם הכרעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים והגישה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (בר"מ 4479/14). בהחלטת הרכב השופטות אשר ניתנה ביום 12.11.2015 נקבע כהאי לישנא:

 

"1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתיק עמ"נ 59598-12-12 מיום 19.5.2015 [צריך להיות 19.5.2014 - ג'ל'].

 

  1. המשיבות לבקשה [חברות הגז - ג'ל'] יוצרות הכבדה דיונית על ידי שמירת כל האפשרויות לעצמן באופן שאפשר ובית המשפט ינהל פעמים דיון בפסק הדין מושא הבקשה.

 

  1. במסגרת השלמת טיעון מטעמם שהוגשה ב-16.4.2015 ציינו המשיבות: '... נשוב ונבהיר שכיוון שלא ניתנה רשות ערעור, הרי מסמך זה אינו כולל טענות שהמשיבות עשויות להעלות במסגרת ערעור שכנגד. אם תינתן רשות ערעור, אזיישקלוהמשיבות לעשות שימוש בזכותן על-פי הדין להגיש ערעור שכנגד, ויבקשו שיוקצה להם זמן נאות להעלות את טענותיהן בכתב. המשיבות חוזרות איפוא על התנגדותן לדיון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור' (ההדגשה הוספה).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ