אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מרכז רמלה נ' קיבוץ געש ואח'

הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מרכז רמלה נ' קיבוץ געש ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2011 | גרסת הדפסה
עמ"א
בית משפט השלום נתניה
22566-01-10
17/03/2011
בפני השופט:
אביבה טלמור

- נגד -
התובע:
הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מרכז רמלה – עו"ד יעל מרמור
הנתבע:
1. קיבוץ געש
2. סקום (ישראל) בע"מ

גזר-דין

גזר דין (נאשמים 1 ו- 2)

במסגרת תיק עמ"א 22566-01-10 בית משפט שלום נתניה הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירה שעניינה ביצוע שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר, עבירה על סעיף 145(א)(3), 204 (א), 205, 208 ו- 253 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965.ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה הדברים הבאים :" הנאשמים 1 ו- 2 הודו והורשעו בביצוע שימוש ללא היתר בהיקף ניכר של כ- 1800 מ"ר כאשר ב- 800 מ"ר נעשה שימוש למכירת ואחסון ספרים וב- 1000 מ"ר נעשה שימוש לחניה הכל ללא היתר. הלכה פסוקה היא כי הענישה בגין שימוש במקרקעין חקלאית מוכרזת לצורכי מסחר ולהפקת רווחים צריכה להיות מרתיעה ומחמירה. אני מבקשת בנסיבות אלה להטיל על כל אחד מהנאשמים קנס ההולם את היקף העבירה הניכר ואת מהותה והתחייבות להימנע מלבצע אותן עבירות בעתיד שתחתם ע"י כל אחד מהנאשמות באמצעות מנהלם. הנאשמים הבהירו בפני התביעה כי אינם עוד בעלי המקרקעין לפיכך מתייתר הצורך לבקשת המאשימה לצו הפסקת שימוש".

ב"כ נאשמת 1 עתר להקלה בעונשה של הנאשמת בציינו הדברים הבאים :"המבנה עצמו שבו נעשה השימוש דהיינו אותו מבנה של 800 מ"ר הוא מבנה בהיתר ונבנה בשנות ה- 30. בשנת 1997 ניתן היתר לשימוש חורג למחסן מכר ספרים שאושר על ידי הועדה המחוזית והן על ידי הועדה לשימוש בשטחים חקלאיים. ההיתר ניתן ל- 10 שנים – אני מגיש העתק צילומי ממנו – מוגש ומסומן נ/1, ניתן לראות מהיתר זה שהשימוש החורג בשלהי שנת 2007 ל- 5 שנים מיום נתינתו. בסמוך לפני פקיעת היתר נ/1 ננקטו שני הליכים אחד הוגשה תוכנית תב"ע שחלה על שטחים נרחבים בקיבוץ געש וקבע שהשטח הזה יעודו יהיה למסחר, הדבר נעשה על פי הנחיות הועדה המחוזית – מגיש את ההנחיות משנת 2006 נ/2, מפנה לעמ' 2 בנ/2 וסימנתי את הקטע הרלבנטי. ההליך השני שננקט היה להארכת השימוש החורג. באותה עת הנחיות הועדה המחוזית היתה שכל בקשה לשימוש חורג בשטחי המועצה חוף השרון יועבר לאישורה ולכן אני מגיש את מכתב הועדה המקומית למחוזי – מוגש ומסומן נ/3, הועדה המקומית במכתב זה מציינת שבחנה את הבקשה ומבקשת לאשרה. תגובת הועדה המחוזית לפניה זו לא התקבלה אפילו עד עצם היום הזה, בכל הנוגע לתוכנית שהוגשה, הועדה המחוזית אישרה הפקדתה בתנאים שאחד התנאים היה שלא ישונה הייעוד של מתחום הזה וזה בניגוד להנחיה קודמת על החלטה זו הוגש ערר ע"י הועדה המקומית למועצה הארצית שקיבוץ הצטרף אליו מגיש את המסמך נ/4. הדיון הראשון בערר בפני המועצה הארצית היה בינואר 2009, דיון נוסף היה באפריל 2009 ומשהסתבר שהדיונים התארכו וההחלטה מתעכבת ולאחר דין ודברים עם השוכר של הנכס, הנכס נמכר לשוכר ב- 09/09 עוד לפני הגשת כתב האישום ואני מגיש את הסכם המכר – מוגש ומסומן נ/5. הנאשמת 2 רכשה מהקיבוץ מחצית מהזכויות במתחם הזה בשנת 2001 הרכישה נעשתה כחלק ממה שידוע כהסדר הקיבוצים שבמסגרתו הקיבוץ "אולץ" למכור חלק מנכסיו לצורך פרעון חובות אדירים, כל התמורה מהמכירה עד השקל האחרון הלכה למדינת ישראל ולבנקים וגם אחרי ההסדר עדיין חובות הקיבוץ עמדו על מיליונים רבים. צריך לקחת בחשבון את העובדה שהנאשמת הקיבוץ הודתה וחסכה זמן שיפוטי יקר ואת משאבי התביעה ואני מפנה את בית המשפט לשלושה פסקי דין בעניין סטנדרט הענישה, האחד ע"י בית משפט זה בתיק 40279/06 הוא מתייחס לגן אירועים בשטח אלפי מטרים רבועים שפעל משנת 2001 על קנס שנפסק 150,000 ₪. השני של בית משפט זה בתיק 3233/02 בעניין גן אירועים בשטח של כ- 4000 מ"ר ופעל שנים רבות והקנס שנפסק 100,000 ₪.השלישי שהוא קרוב ביותר לענייננו שמדבר על מחסן מכר לקרמיקה ומתנות בתיק 3572/02 ע"י בית משפט זה בשנת 2009 שם נפסק קנס על סך 20,000 ₪. פסקי הדין שעוסקים בגני אירועים הם על שטחים נרחבים בהרבה מהרבה ענייננו ולתקופות ארוכות יותר שנעשה בהם השימוש. בנסיבות אלה מבקש להקל בגובה הקנס על נאשמת 1.

ב"כ נאשמת 2 עתר להקלה בעונשה של הנאשמת בציינו הדברים הבאים :"מצטרף לטיעוני ב"כ נאשמת 1 ומוסיף שב"כ נאשמת 1 ציין שבשנת 2001 נאשמת 2 רכשה חלק מהמקרקעין של נאשמת 1 ולכן כל טיעוני ב"כ נאשמת 1 תקפים באופן מלא לגבי נאשמת 2. כאשר מרשתי רכשה את המקרקעין המתחם פעל כדין, היה היתר לשימוש חורג וכפי שב"כ נאשמת 1 הסביר עד 2007. ההבנה והציפיה של כולם היתה לכך שיתאפשר בהמשך שימוש מסחרי במתחם וזה על בסיס הבנות שהיו עם הוועדה. מה שקרה הוא שבשנת 2008 הועדה שינתה טעמיה ואישרה את התוכנית שהוגשה בשינוי שלא אפשר במתחם הספציפי שימוש מסחרי. נאשמות 1 ו- 2 עררו על ההחלטה בדרכים המקובלות וגם הועדה המקומית ערערה אך שהם הבינו שההליכים מתמשכים הן לא חפצו להמשיך ולהחזיק בנכס ומכרו אותו באופן המהיר ביותר לשוכר שישב בנכס הכל טרם הגשת כתב האישום בתיק זה. אומר שאילו הרשות היתה ערה בזמן אמת שהנכס נמכר טרם הגשת כתב האישום אינני בטוח כלל שכתב האישום היה מוגש כנגד נאשמות 1 ו- 2. בנסיבות הענין המיוחדות ויוצאות הדופן האמורות אני מבקש שיוטל קנס סימלי על נאשמת 2".

העבירה שעבר כל אחד מהנאשמים הינה עבירה חמורה ביותר. מדובר בשימוש בהיקף משמעותי ביותר במקרקעין שהינם קרקע חקלאית מוכרזת וזאת לצורכי מסחר, שימוש שבוצע ללא היתר כדין ושימוש בהיקף שכזה ללא היתר כדין מצדיק ענישה משמעותית שיהא בה כדי לבטא את חומרת העבירות ואת החומרה שבית המשפט מייחס לעבירות שכאלה, וכן את הסיכונים הגלומים בביצוע עבירות בהיקף משמעותי שכזה . המסר הברור שצריך לצאת מלפני בית המשפט הינו חד משמעי ללא כל קשר בקשיים בהשגת היתר, שאין לעשות שימוש במקרקעין שימוש הטעון היתר כל עוד אין בידי המשתמש היתר כדין במשמעותו בחוק.

מאידך , אני מתחשבת לקולא בכך שהנאשמים הודו באשמה, אין להם הרשעות קודמות, השימוש החורג נשוא כתב האישום הופסק ובכך הוסר המחדל ובהסרת המחדל רואה הפסיקה נסיבה מקילה משמעותית.

בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי כאמור בזהירות יתירה הנסיבות כולן אני מורה בזאת כדלקמן :

1.   אני דנה נאשמת 1 לתשלום קנס בסך של 75,000 ₪ . הקנס ישולם ב – 5 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.4.11 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

2.   אני דנה נאשמת 2 לתשלום קנס בסך של 75,000 ₪.הקנס ישולם ב – 5 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.4.11 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי. 3. הנאשמת 1 תחתום באמצעות מנהלה מר אופיר סיטרין על התחייבות על סך 50,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מלעבור אותה עבירה. ההתחייבות תיחתם בבית המשפט תוך 7 ימים ואם לא תיחתם ייעצר מנהל הנאשמת מר אופיר סיטרין למשך 7 ימים.

4. נאשמת 2 תחתום באמצעות מנהלה מר אלירן דן על התחייבות על סך 50,000 ₪ למשך שנתיים להמנע מלעבור אותה עבירה. ההתחייבות תחתם בבית המשפט תוך 30 יום מהיום ואם לא תחתם, יעצר מנהל הנאשמת מר אלירן דן למשך 7 ימים.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י"א אדר ב תשע"א, 17/03/2011 במעמד הנוכחים.

אביבה טלמור, שופטת בכירה

הוקלד על ידי: נאוה לוי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ