אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מחוז צפון נ' זנגריה ואח'

הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מחוז צפון נ' זנגריה ואח'

תאריך פרסום : 02/04/2013 | גרסת הדפסה
תו"ח
בית משפט השלום בית שאן
43515-07-12
24/03/2013
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי

- נגד -
התובע:
1. אחמד זנגריה
2. זנגריה אחמד עלי ובניו בע"מ

הנתבע:
הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מחוז צפון

החלטה

פתח דבר

ביום 05.07.12 הגישה המאשימה כתב אישום כנגד הנאשמים, בו מיוחסות להם עבירות של אי קיום צו הריסה שיפוטי, וכן המשך שימוש חורג, בנוסף לביצוע עבודות ושימוש ללא היתר ובסטיה מתוכנית, כל זאת במקרקעין הידועים כגוש 13563 חלקה 1 וגוש 13562 חלקה 2 המצויים בכפר טובא זנגריה (להלן: "המקרקעין"), כל זאת כמפורט בכתב האישום.

את העבירות הנ"ל ביצעו הנאשמים בניגוד להוראות סעיפים 204 ו- 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

בטרם השיבו לעובדות כתב האישום, העלו הנאשמים טענות של "הגנה מן הצדק", המצדיקות, לשיטתם, ביטול כתב האישום הנ"ל ו/או חלקים ממנו.

בבקשתם ביססו הנאשמים את טענתם המקדמית של "הגנה מן הצדק" על מס' אדנים. האחד לפיו יש לבטל את כתב האישום לאור הפגמים שנפלו בו, כאשר חלק מהעובדות שתוארו בו אינן מהוות עבירה. בנוסף טענו הנאשמים כי חלק מהמבנים המתוארים בכתב האישום התיישנו ועל כן, יש לבטל סעיפי האישום הנוגעים אליהם. עוד טענו הנאשמים כי המאשימה ביצעה "אכיפה בררנית" כנגדם.

בתגובתה בדיון בפניי מיום 11.02.13 ביקשה המאשימה לדחות את טענות ההגנה מן הצדק אותה העלו הנאשמים.

בתשובה לתגובת המאשימה, חזרו הנאשמים על טענותיהם לביטול כתב האישום.

לאחר שעיינתי בבקשת הנאשמים, בתגובת המאשימה ובתשובה לתגובה, הגעתי למסקנה כי דין טענות הנאשמים, להגנה מן הצדק , בשלב זה, להידחות.

דיון

טענת הגנה מן הצדק- המסגרת הנורמטיבית:

סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ") קובע כי, לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן:

"10. הגשת כתב האישום, או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

טענת הגנה מן הצדק, טענה מקדמית היא במשפט הפלילי. הגנה זו אינה נטענת לעיתים קרובות, ומתקבלת היא לעיתים רחוקות ביותר, ועל כך מעידים דברי המלומדים שלגי-כהן, בספרם סדר הדין הפלילי, כך:

"עיקרה של תורה זו היא כדי לרסן את עוצמתה של הרשות כשהיא עושה שימוש פרוע, בלתי הוגן ובלתי חוקי בסמכויותיה, כגון, כאשר מי שמעמיד את הנאשם לדין, והוא שהביא לכלל מעשה העבירה".

הדוקטרינה של הגנה מן הצדק הותוותה לראשונה בע"פ 2910/94 ארנסט יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 221 (להלן: "הלכת יפת"), בו הכיר בית המשפט בסמכותו הטבועה לבטל כתב אישום העומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. עיקר עניינה של דוקטרינה זו הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן.

בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ ואח', פ"ד נט(6) 766 (להלן: "הלכת בורוביץ"), הורחבו הטעמים וההצדקות להפעלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק, ואין היא מוגבלת עוד לטעמיה המצמצמים בהלכת יפת, קרי "להתנהגות בלתי נסבלת של הרשות", שיש בה "לזעזע את המצפון". בהלכת בורוביץ נבחנו כלל הנסיבות מבחינה תכליתית – מהותית.

בהלכת בורוביץ נפסק כי:

"עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית-המשפט. מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים. ואולם לרוב (אם כי לא תמיד) תיוחס הפגיעה בצדקתו ובהגינותו של ההליך הפלילי להתנהגות נפסדת של הרשויות; ובמקרים כאלה אכן מוטל על בית-המשפט לבקר את מהלכיהן. ברם, לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק; בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה, כמדומה, המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות."

עוד נפסק בהלכת בורוביץ כי :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ