אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוכחת שעות נוספות של עובדי סיעוד המתגוררים בבית המעסיק

הוכחת שעות נוספות של עובדי סיעוד המתגוררים בבית המעסיק

תאריך פרסום : 28/06/2006 | גרסת הדפסה
ע"ב
בית דין אזורי לעבודה תל-אביב -יפו
9623-04
13/06/2006
בפני השופט:
ע. פוגל

- נגד -
התובע:
לאטקה בוגוסלבה ג'אדביקה
עו"ד יעקב נטר
הנתבע:
עזבון המנוחה חנה קירש ז"ל באמצעות מנהל העזבון דוד גרינשטיין
עו"ד שלמה בכור
פסק-דין

1.         בפנינו תביעתה של התובעת לזכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתה כעובדת סיעוד אצל חנה קירש ז"ל (להלן: "המנוחה"), ומסיום העבודה.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

2.         התובעת, אזרחית פולין, עבדה אצל המנוחה - שסבלה מבעיות בריאותיות שונות - במתן עזרה אישית וסיעודית.

3.         התובעת החלה לעבוד אצל המנוחה ביום 8.9.99, והתגוררה עם המנוחה בביתה, עד אשר הועברה המנוחה לאישפוז במחלקה הסיעודית בבית אבות, ביום 8.8.04.

            התובעת המשיכה לסעוד את המנוחה גם בעת שהותה בבית האבות, אם כי במתכונת עבודה שונה, והיא סיימה עבודתה עבור המנוחה בדצמבר 2004. יצוין, כי הצדדים נחלקו ביניהם באשר לנסיבות סיום העבודה, וכי עוד בנובמבר 2004 הגישה התובעת את התביעה נשוא פסק דין זה, נגד המנוחה.

4.         במרץ 2005 נפטרה המנוחה, ועל כן שונה שם הנתבעת בתובענה שהגישה המשיבה ל"עזבון המנוחה חנה קירש ז"ל", בהתאם להחלטת בית הדין מיום 3.7.05. את התביעה ניהל ממועד זה ואילך מנהל העזבון, דוד גרינשטיין, אחיה של המנוחה.

            מעט מאוחר יותר, גם הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, כפי שיפורט להלן.

5.         בתביעתה המקורית, טענה התובעת כי במשך כל שנות עבודתה עבור המנוחה, העניקה לה התובעת עזרה סיעודית, דאגה לנקיון הבית, ערכה עבורה קניות, ליוותה אותה כל אימת שנדרשה לצאת את ביתה, ועמדה לרשותה לטיפול ולעזרה בכל שעות היממה, למעט שעות החופשה השבועיות שניתנו לה.

6.         למרות זאת, כך טענה התובעת, לא שולם לה גמול בגין עבודה בשעות נוספות, ולכן תבעה שכר בגין 6 שעות עבודה נוספות בכל יום, למשך כל תקופת עבודתה.

7.         בנוסף, טענה התובעת כי במשך כל תקופת עבודתה אושרו לה רק 15 שעות מנוחה שבועיות. מכיוון שהתובעת זכאית ל-36 שעות חופשיות בכל שבוע, היא תבעה הפרשי שכר בגין שעות המנוחה השבועיות שלא ניתנו לה, במשך כל תקופת עבודתה.

8.         מעבר לתביעות אלה, העלתה התובעת בכתב התביעה המקורי טענות באשר לסיום עבודתה עבור המנוחה: לטענתה, מאז שהועברה המנוחה לאשפוז בבית אבות, נתבקשה התובעת ע"י אחי המנוחה, מר גרינשטיין, לסייע בטיפול במנוחה עד שזו תתאקלם בבית האבות. לטענת התובעת, היא הבינה שעבודתה עומדת להסתיים בקרוב, ולכן ביקשה ממר גרינשטיין את כל זכויותיה, ובכלל זה פיצויי פיטורים. עם זאת, מר גרינשטיין סירב ליתן לה זכויותיה, מכיוון שידע כי אשרת שהייתה בארץ עמדה בפני סיום ומתוך תקווה שהתובעת תתפס ע"י משטרת ההגירה, ותגורש מן הארץ.

למרות זאת, כך לטענת התובעת, היא המשיכה לבצע עבודתה נאמנה, ולשהות לצד המנוחה בבית האבות, למרות שסבלה מיחס משפיל ומבזה מצוות בית האבות. לאור השינוי המהותי לרעה בתנאי עבודתה, טענה התובעת כי היא זכאית לפיצויי פיטורים בגין הרעה מוחשית בתנאי עבודתה (סעיף 14 לכתב התביעה).

            עם זאת, בהמשך כתב התביעה המשיכה התובעת וטענה שבשלב מסוים עדכן אותה מר גרינשטיין שמעברה של המנוחה לבית האבות ייתר את המשך העסקתה, ולכן טענה כי ממילא פוטרה מעבודתה, והיא זכאית לפיצויי פיטורים (סעיף 18 לכתב התביעה).

9.         התובעת העמידה תביעתה לפיצויי פיטורים, לתשלום שכר בגין שעות חופשה שבועיות, ולתשלום שכר בגין שעות נוספות, על סך כולל של 495,535 ש"ח, מהם 25,151 ש"ח כפיצויי פיטורים.

            עם זאת, לאחר שבמהלך ההליכים המוקדמים בתיק התברר כי לתובעת דווקא שולמו פיצויי פיטורים - אשר שולמו לה לפנים משורת הדין, כך לטענת הנתבע, ועל אף שהיא זו שהתפטרה מעבודתה - אישרה התובעת בהודעה לבית הדין (מיום 7.6.05) את העובדה כי אכן קיבלה פיצויי פיטורים מהנתבע, בסך 22,150 ש"ח.

10.       ביום 18.8.05 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, שעיקר השינוי בו נגע להוספת נסיבות פטירתה של המנוחה, ולתיקון תביעתה לפיצויי פיטורים: לעניין זה, טענה התובעת כי המנוחה נפטרה ביום 17.3.05 וכי היא (התובעת) " המשיכה לטפל בה ללא הפסקה עד 6.3.05" (סעיף 23 לכתב התביעה המתוקן).

בכתב התביעה המתוקן הפחיתה התובעת מסכום פיצויי הפיטורים הנתבע את הסכום שכבר קיבלה מהמנוחה, כך שתביעתה לגבי רכיב זה עמדה כעת על 3,000 ש"ח בלבד.

11.       בתגובה לכל טענות התובעת, טענה המנוחה, ומאוחר יותר - הנתבע, שבא במקומה, כי שעות עבודתה של התובעת בפועל לא עלו על 7 שעות ביממה, וכי היא לא היתה זכאית לגמול מיוחד בעבור עבודה בשעות נוספות; מה גם שעם מעברה של המנוחה לבית האבות, באוגוסט 2004, נדרשה התובעת לעבוד מספר שעות מצומצם בלבד בכל יום, למרות שהמשיכה לקבל שכרה כרגיל.

            באשר לשעות המנוחה השבועיות, טען הנתבע כי התובעת היתה חופשייה החל ממוצאי שבת ועד ליום ב' בבוקר, בכל שבוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ