אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוחמר עונשם של מורשעים בעשיית הסדר כובל בשוק תחזוקת הרמזורים

הוחמר עונשם של מורשעים בעשיית הסדר כובל בשוק תחזוקת הרמזורים

תאריך פרסום : 31/05/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
7068-06
31/05/2007
בפני השופט:
1. ע' ארבל
2. א' רובינשטיין
3. ס' ג'ובראן


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ד' גדעוני
הנתבע:
1. אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ
2. אברהם הרשלום
3. שי אופיר

עו"ד ד' שינמן
עו"ד קליינמן
פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

           ערעור המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' מזרחי), שבו הושתו על המשיבים שהורשעו בעשיית הסדר כובל עונשים כדלהלן: על המשיבה 1 הושת קנס של 120,000 ש"ח; על המשיב 2 הושת קנס של 40,000 ש"ח והוא חויב לחתום על התחייבות בסך 150,000 ש"ח להימנע מעבירה על חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: החוק) למשך שנתיים; ועל המשיב 3 אשר הורשע בעבירה של סיוע להסדר כובל, הושת קנס של 20,000 ש"ח והוא חויב לחתום על התחייבות בסך 100,000 ש"ח להימנע מעבירה על החוק למשך שנתיים.

1.        המשיבה 1 היא חברה שעיסוקה בתחזוק ובהפעלת מערכות רמזורים. המשיב 2 כיהן בשנים הרלוונטיות כמנהל המשיבה 1. המשיב 3 הוא איש עסקים ששימש כבורר בסכסוך שפרץ בין המשיבה 1 לבין חברת מנורה רמזורים בע"מ (להלן:מנורה), שאף היא חברה העוסקת בהתקנת מערכות רמזורים ובאחזקתן. המשיבים 2-1 הורשעו בבית המשפט העליון בעבירה של עשיית הסדר כובל לפי סעיף 47(א)(1) בשילוב עם סעיף 2(ב)(3) לחוק, וביחס למשיב 2- בשילוב גם עם סעיף 48 לחוק, לאחר שבבית המשפט המחוזי זוכו מן העבירות שיוחסו להם מחמת הסייג לאחריות פלילית בדבר "זוטי דברים", לפי סעיף 34יז לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). המשיב 3 הורשע בעבירה של סיוע ליצירתו של הסדר כובל, לאחר שבבית המשפט המחוזי זוכה מעבירה זו, אף הוא מחמת "זוטי דברים", וכן נוכח סעיף 34כ לחוק העונשין, המעניק פטור מאחריות פלילית לנושא משרה שיפוטית, עקב מעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בביצוע העבירה מתחום סמכותו. סייג זה ניתן למשיב 3, מכוח היותו בורר.

2.        ברקע הדברים עומד הסכם שנחתם ביום 25.10.92 בין מנורה לבין המשיבים 2-1 (להלן: ההסדר), שבמסגרתו התחייבו אלה האחרונים כי המשיבה 1 תימנע מלהשתתף במכרז לתחזוקת מערכת הרמזורים בעיר חיפה (להלן: מכרז חיפה). עוד התחייבו המשיבים 2-1 במסגרת ההסדר, להפקיד בידיו של בורר מוסכם בין הצדדים, הוא המשיב 3, סכום כסף לשם הבטחת התחייבותה של המשיבה 1. מנורה התחייבה מצדה לשלם למשיבה 1 סכום כסף שייקבע על ידי המשיב 3 בשל מה שהוגדר כ"סכסוכי עבר". בעניין זה נקבע בסעיף 7 להסדר, כי הבורר יהיה רשאי לקבוע כי תשלום הכסף מצד מנורה ייעשה בדרך של מסירת עבודות שונות ממנורה למשיבה 1. ההסדר נחתם יומיים בלבד לפני המועד האחרון להגשת הצעות למכרז חיפה.

           המשיבה 1 מילאה אחר חלקה בהסדר ונמנעה מלהגיש הצעה למכרז חיפה. מנורה זכתה במכרז לאחר שהצעתה הייתה הזולה ביותר, גם אם יקרה באופן משמעותי מאומדן העירייה שהתבסס על מכרזים קודמים. לאחר המכרז, פנה המשיב 2 למשיב 3 בדרישה כי ישיב לידי המשיבה 1 את הכספים ששילמה לשם הבטחת התחייבותה, וכי יפסוק בנוגע לגובה הסכום שחבה לה מנורה מכוח ההסדר. ואמנם, ביום 15.6.93 פסק המשיב 3 כי על מנורה לשלם למשיבה 1 סכום של 1,150,000 ש"ח ולמסור לה את הטיפול במערכת הרמזורים במספר צמתים בירושלים, שעד לאותו הזמן, תוחזקו על-ידי מנורה. שתי החלטותיו אלו של המשיב 3 בוצעו כלשונן, ובמכרז שפרסמה עיריית ירושלים לתחזוקת הרמזורים בעיר בשנת 1994, זכתה המשיבה 1, לאחר שהצעתה הייתה זולה במידה ניכרת מהצעתה של מנורה. ההסדר בין המשיבה 1 לבין מנורה נמשך לפחות עד לשנת 1997, כשם שעולה ממכתב ששיגר המשיב 2 למשיב 3 בשנת 1996 שלפיו "אנו מסכימים באם יהיו מכרזים לעבודות בעיריית חיפה להיות איתך בקשר ולהגיש הצעות בתיאום ובשיתוף איתך". התיאום המדובר הוליד כפי הנראה את זכייתה של מנורה גם בשני המכרזים שערכה עיריית חיפה בשנים 1997-1996.

3.        בעקבות המעשים האמורים, הוגש נגד המשיבים כתב אישום, שבו נטען כי המשיבים 1 ו-2, יחד עם ארבעה אחרים, היו צדדים להסדר כובל שעניינו חלוקת שוק,  כך שמנורה תתחזק את מערכת הרמזורים בחיפה, ואילו המשיבה 1 תתחזק את מערכת הרמזורים בירושלים. לאור הסדר זה ביקשה, כאמור, המדינה להרשיע את המשיבים 2-1 בעבירה לפי סעיפים 47(א)(1) לחוק, בצירוף עם סעיפים 2(א), 2(ב)(3), 2(ב)(4) וסעיף 48 לו, ואילו את המשיב 3 ביקשה המדינה להרשיע בסיוע לביצוען של עבירות אלה. בית המשפט קמא (כב' השופטת מ' מזרחי) זיכה את המשיבים מן העבירות שיוחסו להם.

           בית המשפט קבע כי שוק הרמזורים בכלל, ובעיר חיפה בפרט, מתאפיין בקיומה של זיקה בין התקנה לתחזוקה, כך שמי שמחזיק בידע הטכני הנוגע להתקנת הרמזור, נהנה מיתרון תחרותי בנוגע לתחזוקתו, עקב ההשפעה הרבה של הידע הטכני של מתחזק הרמזורים על רמת הבטיחות באותו צומת. מצב זה הוביל רשויות מקומיות להשתמש בשירותיהם של מי שהתקינו את הרמזורים, גם לשם תחזוקתם, ובאופן קונקרטי הגביר את המוטיבציה של עירית חיפה להתקשר דווקא עם מנורה, כדי לנצל את הידע שצברה עת הקימה בצוותא עם העירייה מרכז בקרת רמזורים חדיש ויקר שהפעלתו מורכבת. ביטוי לרצון העירייה להשתמש דווקא בשירותיה של מנורה, ניתן למצוא בניסיונות העירייה, שקדמו למכרז חיפה, להתקשר בהסכם עם מנורה ללא מכרז, ניסיון שנכשל רק בעקבות התערבות שיפוטית (בג"צ 4672/90 אריאל הנדסת חשמל רמזורים נ' עירית חיפה, פ"ד מו(3), 267 (1992) (להלן: עניין אריאל)). לאור מאפייניו אלה של שוק הרמזורים, מצא בית המשפט המחוזי, כי לא הייתה למשיבה 1 אפשרות מעשית לזכות במכרז חיפה ומכאן שלא הייתה להסדר בינה ובין מנורה השפעה רבה על התחרות בשוק הרמזורים בעיר. במצב דברים זה, פסק בית המשפט שלהתחייבותה של המשיבה 1 שלא להשתתף במכרז חיפה יש להתייחס כהתחייבות להימנע מנקיטתם של הליכים משפטיים, ותו לא. בעניין זה הוסיף בית המשפט המחוזי, כי אין ללמוד מן המחיר הגבוה שהוצע במסגרת המכרז על-ידי מנורה, לבדו, אודות קיומו של קרטל בינה ובין המשיבה 1.

           בית המשפט הוסיף וקבע כי אין לראות בהעברת הצמתים בירושלים לתפעולה של המשיבה 1 מהלך אנטי תחרותי, זאת משנקבע בהסדר כי הצמתים בירושלים יועברו למשיבה 1 בדרך של קבלנות משנה שאין בה כדי להשפיע על מחירי ההתקשרות עם העירייה. עוד נקבע כממצא עובדתי, כי בעת שנחתם ההסדר, והוסכם כי המשיבה 1 לא תשתתף במכרז חיפה, לא ידעו הצדדים על קיומו של המכרז בירושלים. כן ציין בית המשפט, כי בפועל זכתה המשיבה 1 בתחזוקת הרמזורים בירושלים בדרך של מכרז ולא כתוצאה מהסדר בינה לבין מנורה.

           לאור הטעמים האמורים, פסק בית המשפט קמא כי לא היה במעשי המשיבים 2-1 כדי להשפיע על התחרות בשוק הרמזורים, ומכאן שלא ניתן להרשיעם בעבירה לפי סעיף 2(א) לחוק. עם זאת, פסק בית המשפט, כי ההסדר נשא אופי של חלוקת שוק ומכאן שהמשיבים 2-1 מקיימים את יסודות העבירה לפי סעיף 2(ב)(3), הקובע חזקה חלוטה בדבר פגיעה בתחרות. חרף כך, ונוכח קביעותיו שלעיל, מצא בית המשפט לזכות את המשיבים מכוח "זוטי דברים" לפי סעיף 34יז לחוק העונשין.

           בית המשפט זיכה את המשיב 3 מעבירה של סיוע לעריכת הסדר כובל, לאחר שקבע כי כמי שלא הגה את ההסדר, לא קבע את תוכן ההסדר ולא שימש אלא כבורר בהתנדבות בסכסוך שבין הצדדים, הייתה השפעתו על ביצוע העבירה שולית, ומכאן שאף הוא חוסה בצילו של הסייג בדבר "זוטי דברים". עוד קבע בית המשפט כי בהיותו בורר, נופל המשיב 3 אף בגדרה של ההגנה המעניקה חסינות מפני העמדה לדין למי שהם נושאי משרה שיפוטית לפי סעיף 34כ לחוק העונשין, אף שאינו עובד מדינה, ואף מסיבה זו יש לזכותו. על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית משפט זה.

4.        בית המשפט העליון (כב' הש' א' א' לוי,ס' ג'ובראן, א' חיות) קיבל את הערעור שהגישה המדינה על הכרעת הדין. בית המשפט פסק כי ההסדר בין מנורה לבין המשיבה 1 נועד לחלק את שוק תחזוקת הרמזורים והפעלתם בין השתיים, ומכאן שהוא מקיים את תנאי סעיף 2(ב)(3) לחוק, היוצרים חזקה חלוטה לפגיעה בתחרות, ולקיומה של כבילה אסורה. בעניין זה לא ראה בית המשפט חשיבות לשאלה אם את התחזוקה בצמתים בירושלים התכוונו הצדדים להעביר למשיבה 1 בדרך של קבלנות משנה או בדרך של זכייה במכרז, משקבע כי הדגש הוא על עצם חלוקת השוק על בסיס גיאוגרפי, ולא על הדרך שבה בוצעה החלוקה. כן דחה בית המשפט את טענת המשיבים כי ממילא הייתה תחרות בעיר חיפה, בקובעו, כי אם זה היה מצב הדברים, ניתן להניח כי מנורה לא הייתה חותמת על הסכם עם המשיבה 1 ומתחייבת במסגרתו לשלם לה תמורה כנגד התחייבותה שלא לנקוט נגדה הליכים משפטיים, וכי הצעתה הזוכה של מנורה במכרז חיפה לא הייתה גבוהה בצורה ניכרת מאומדן העירייה.

           בנוגע להחלטתו של בית המשפט המחוזי לפטור את המשיבים 2-1 מאחריות פלילית מחמת "זוטי דברים", פסק בית המשפט, כי אף שניתן להחיל את הסייג גם על עבירות מכוחו של החוק, אין הסייג חל בנוגע למשיבים 2-1, שכן לא ניתן להגדיר את ההסדר שערכו כ"קל ערך" או כזוטות. בית המשפט דחה גם את קביעתו של בית המשפט קמא שלפיה המשיב 3 חוסה תחת סייג ה"זוטי דברים" כשקבע כי "אף אם במעשיו, לא סייע בגיבושו של ההסדר הכובל, יוחד לו תפקיד מרכזי בהוצאתו אל הפועל ולאכיפתו במישור היחסים שבין מנורה ואריאל".

           לבסוף, דחה בית המשפט את קביעתו של בית המשפט קמא, כי המשיב 3 נהנה מחסינות מפני העמדה לדין בגין המעשים שביצע במהלך תפקידו כבורר מכוח סעיף 34כ לחוק העונשין, בעמדו על ההבחנה שבין בורר לבין שופט, שיש בה, לאור התכלית העומדת בבסיס ההגנה על הרשות השופטת, למנוע את כניסתו של בורר לגדר הסעיף.

           לאור קבלת הערעור, החזיר בית המשפט את הדיון לבית המשפט המחוזי לשם גזירת דינם של המשיבים.

5.        בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' מזרחי) קבע כי בגזירת העונש, יש לתת את הדעת למידת ההשפעה של ההסדר על התחרות בשוק הרלוונטי. לשם כך, סקר בית המשפט מספר נתוני רקע הרלוונטיים לשוק הרמזורים, שיש בהם, לפי קביעתו, כדי ליתן תמונה בנוגע להשפעת ההסדר על התחרות. כך, שב וסקר בית המשפט את נסיבות השוק, ובכלל זה את העובדה שמנורה הקימה בצוותא עם עיריית חיפה מרכז בקרה חדיש, אשר הציב מכשול של ממש בפני חברות שהתחרו מולה במכרז חיפה. לאור זאת, פסק בית המשפט, נבצר מן המשיבה 1, באופן מעשי, לזכות במכרז. מודעותה של המשיבה 1 לכך שעיריית חיפה מעדיפה להתקשר עם מנורה, ולסיכוייה הנמוכים לזכות במכרז באמצעות הורדת מחירים, הביא, על-פי קביעת בית המשפט, לכך שהתהליך התחרותי המוביל בסופו, להורדת מחירים, לא התפתח.

           בית המשפט סבר כי מנורה חתמה על ההסדר עם המשיבה 1 מתוך רצון למנוע "צרות משפטיות" כהגדרתו, קרי התדיינות משפטית מצד המשיבה 1 לאחר זכייתה של מנורה במכרז, שאף אם לא תשפיע על  זכייתה של מנורה, העדיפה זו האחרונה למנוע. מכאן, פסק בית המשפט, אין ללמוד מן החתימה על ההסדר לבדו, שלמשיבה 1 היה סיכוי לזכות במכרז. בית המשפט הוסיף וציין, כי למכתב ששלח המשיב 2 למשיב 3 בשנת 1996, שבו דובר בהגשת הצעות למכרזים בעיריית חיפה "בתיאום ובשיתוף", אין, כשלעצמו, השפעה על התחרות. לפי קביעת בית המשפט, הנסיבה החשובה לעניין זה, היא עובדת ההשקעה במרכז הבקרה והשלכתה על סיכוייה של מנורה לזכות במכרז. נסיבה זו היא שצריכה להישקל במסגרת השיקולים לגזירת העונש, שכן עוצמתה בהקשר התחרותי גדולה בהרבה מעוצמת הטיעון המצביע על קיום הכבילה בהסדר. בהקשר זה הוסיף בית המשפט קמא, כי בית משפט זה לא ביטל את קביעותיו בנוגע להשפעת הקמת מרכז הבקרה על-ידי מנורה על יכולתה המעשית של המשיבה 1 להתמודד במכרז, וכי קביעתו של בית משפט זה שלפיה ההסדר פגע בתחרות, נשען בעיקרו על עצם קיומה של כבילה, ועל החזקות החלוטות הקבועות בסעיף 2 לחוק.

           מכל האמור הסיק בית המשפט, כי אף לאחר הכרעת דינו של בית המשפט העליון, וחרף דחיית הטענה ל"זוטי דברים", אין ללמוד כי מדובר בענייננו בדרגה גבוהה של פגיעה בתחרות בשוק הרמזורים. לדברי בית המשפט, קביעתו של בית משפט זה שאין מדובר בזוטי דברים, עניינה בשאלת עצם האחריות הפלילית, אך היא אינה מחייבת גם מסקנה שחומרת העבירה רבה. לפי קביעתו של בית המשפט קמא, הנימוקים שהובילו את בית משפט זה להכרעת דינו אינם משנים את התמונה בדבר השפעתו המועטה של  ההסדר על התחרות בחיפה ובירושלים. לאור השפעה מועטה זו, מצא בית המשפט קמא כי מעשיהם של המשיבים אינם מחייבים ענישה מחמירה.

           לצד השיקולים הנוגעים למידת הפגיעה בתחרות, סבר בית המשפט, כי משלא היה בהסדר כדי לפגוע באופן ממשי בציבור, לא היה מקום להחמיר בעונשם של המשיבים. את מסקנתו בנוגע לפגיעה המועטה של ההסדר בציבור, קשר בית המשפט לממצאו כי את מחיר ההתקשרות הגבוה של העירייה עם מנורה יש לייחס לסדר העדיפויות של העירייה, שבראשו עמדו שיקולי בטיחות, לעובדה שהצמתים בירושלים הועברו למשיבה 1 בדרך של קבלנות משנה, שאין לה השלכה תחרותית, ולכך שהכספים ששילמה מנורה למשיבה 1 במסגרת ההסדר לא באו על חשבון הציבור ולא גרעו ממנו דבר. עוד נשקלו על ידי בית המשפט פעולתם האינטנסיבית של המשיבים למען התחרות בשוק הרמזורים בשנים שקדמו להסדר, חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות ושיקולים אינדיבידואלים שונים, הפועלים לטובת המשיבים 3-2. לצד זה, ציין בית המשפט, כי העונשים שנגזרו על הנאשמים הנוספים בתיק, שמשפטם הסתיים בהסדר טיעון, לא הדריכוהו בגזירת העונש על המשיבים, מחמת כך שהקביעות העובדתיות שעמדו ביסוד גזר הדין נגד המשיבים התקבלו לאחר שמיעת ראיות והן רלוונטיות לאלו שהמשיכו בניהול משפט בלבד. לאור הטעמים הללו גזר בית המשפט על המשיבים את העונשים שצוינו. על גזר דין זה הגישה המדינה את הערעור שבפנינו.

טענות הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ