אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוועדה המקומית מצפה אפק נ' אבו גאנם

הוועדה המקומית מצפה אפק נ' אבו גאנם

תאריך פרסום : 10/05/2011 | גרסת הדפסה
צ"ה
בית משפט השלום רמלה
52579-08-10
10/05/2011
בפני השופט:
שרון קיסר

- נגד -
התובע:
הוועדה המקומית מצפה אפק
הנתבע:
עבד אל האדי אבו גאנם

החלטה

לפניי בקשה בהתאם לסעיף 212 (5) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), למתן צו הריסה ללא הרשעה, למבנה שהוקם ללא היתר כאשר מי שביצע את העבירה איננו בר עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות את פעולתו החוקית.

על פי האמור בבקשה, בתאריך 12.1.10 או בסמוך לכך, ערך מפקח הבניה מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבניה "מצפה אפק" (להלן: "הועדה"), ביקורת במקרקעין הידועים כגוש 4041 חלקות 8,42,51,71,72 בבאר יעקב, הנמצאים במרחב התכנון של הוועדה, ומצא כי קיימים בהם מבנים ושימושים כמפורט להלן: מבנה בשטח של כ-70 מ"ר המשמש למגורים; מבנה בשטח של כ-50 מ"ר המשמש למגורים; דיר צאן בשטח של כ-130 מ"ר; דיר צאן בשטח של כ-110 מ"ר; דיר צאן בשטח של כ-45 מ"ר; מטבח בשטח של כ-7 מ"ר; אורווה בשטח של כ- 50 מ"ר; מכלאה בשטח של כ-350 מ"ר; מכלאה בשטח של כ-250 מ"ר ומכלאה בשטח של כ-150 מ"ר.

על פי הבקשה, הבניה טעונה היתר והיא הוקמה ללא היתר, כאשר המשיב הינו המחזיק והמשתמש בפועל בבניה ובמקרקעין הנ"ל. עוד נטען, כי מי שביצע את העבירה איננו בר עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות את פעולתו חוקית. כן נטען כי במקרקעין פורסם דבר אישורה של תוכנית ממ/1517/א בי"פ 6136 מיום 24.12.09 אשר שינתה את ייעוד המקרקעין הנ"ל מקרקע חקלאית למגרשי מגורים דרכים ושטחי ציבור אחרים (להלן: "תוכנית שינוי הייעוד") וכי בימים אלה קיימת תוכנית איחוד וחלוקה הנמצאת בהליכי אישור מתקדמים לביצוע תוכנית ממ/מק/1517/א. על כן נוצר צורך ציבורי חשוב ודחוף בפינוי השטח והריסת הבניה הנ"ל.

הבקשה נסמכה על תצהיר של מפקח הבניה בוועדה, נתן הופמן, אשר פירט את העובדות שנטענו בבקשה. כן צוין בתצהיר כי לא ידוע למפקח תאריך ביצוע הבנייה.

בנוסף, הגישה המבקשת תצהיר של מרדכי רייבמן, אשר מכהן כמהנדס הועדה (להלן: "רייבמן"). בתצהיר ציין המהנדס כי עם אישורה של התוכנית ממ/517א' שבתחומה נמצאים המקרקעין נשוא הבקשה, נוצר מצב תכנוני חדש והמקרקעין הנ"ל הפכו משטחים חקלאיים לשטחים ציבוריים בעלי חשיבות רבה ודחופה לצורך מימוש התוכנית הנ"ל. עוד צוין בתצהיר כי התוכנית נועדה להקמת מתחם מגורים של מעל ל-3500 יחידות דיור בבאר יעקב עם כל הפונקציות הציבוריות הנחוצות לצורך הקמת השכונה הנ"ל, וכי היא באה לתת מענה לצורך הציבורי בהיצע מספיק של יחידות דיור באזור המרכז. על פי התצהיר, עם אישורה של התוכנית הנ"ל נוצר הצורך בטיפול בכל המכשולים שיש בהם כדי לסכל את ביצועה, לרבות הריסת ופינוי כל בניה בלתי חוקית בתחומה. עוד צוין כי מכוח התוכנית הנ"ל ניתן להוציא היתרי בניה לסלילת מערכת הדרכים בתחומה, ועניין מתן היתר בנייה להקמת המבנים מחייב אישורה של תוכנית איחוד וחלוקה, כאשר התוכנית לאיחוד וחלוקה כבר הוגשה והוחלט להפקידה בתנאים והיא נקראת תוכנית ממ/מק/2/1517.

בעדותו הוסיף רייבמן כי השטח עליו מצוי המשיב הינו אזור מעורב שחלקו ציבורי וחלקו מגורים. הוא הדגיש את חיוניות מימוש התוכנית האמורה.

המשיב הגיש אף הוא תצהיר ונחקר על תצהירו. בתצהירו ציין כי הוא מחזיק במקרקעין נשוא הבקשה למעלה מ-30 שנים ברציפות, תוך שהוא נוהג בהם מנהג בעלים לכל דבר ועניין; כי המקרקעין משמשים למגוריו ולמגורי בני משפחתו המונים 14 נפשות; הם משמשים מקור פרנסה לו ולמשפחתו והוא השקיע בהם כספים רבים לצורך בניית המבנים המפורטים בבקשה. לדבריו, במשך כל התקופה האמורה לא הועלתה נגדו כל טענה או דרישה לפינוי מצד כלשהו בנוגע למקרקעין ולא בכדי. לטענתו, המניע האמיתי בהוצאת הבקשה הוא רצונם של הבעלים של המקרקעין והבעלים של החלקות הסמוכות בפינויו נוכח שינוי היעוד, אשר פנו למבקשת ועודדו אותה לפעול נגדו.

לטענת המבקשת אין מחלוקת על פי העובדות שהוצגו בבית המשפט, כי מדובר בשטח שהיה עד לאישורה של תוכנית 5157א בשנת 2009 שטח ליעוד חקלאי, ומאישורה של התוכנית השטח משנה את יעודו ליעודים אחרים, כאשר מטרת התוכנית היא הקמת שכונת מגורים רחבת היקף של אלפי יחידות דיור עם כל הפונקציות הציבוריות הנחוצות לשכונה כזו, אשר עתידה לשכן למעלה מ- 15,000 תושבים. לטענתה, חשיבותה הציבורית של התוכנית היא רבה מאד, והיא צפויה להיות מאושרת תוך זמן קצר. כן טענה כי המשיב לא הוכיח כל זיקה למקרקעין והוגש אף מסמך בו הוא מתחייב לפינוי בחלקות 46,47 בגוש נשוא הבקשה.

לטענת המשיב, ההליך במהותו הוא הליך של פינוי ומי שרשאי להגיש תביעת פינוי הינו בעל המקרקעין ולפיכך מדובר בבקשה שהוגשה ממניעים זרים ובחוסר תום לב. כן טען המשיב כי צו לפי סעיף 212 לחוק אינו ניתן כדבר שבשגרה ועל בית המשפט מוטל לשקול בכל מקרה ומקרה אם הצו מוצדק בנסיבות העניין, כאשר יש לשקול במסגרת השיקולים את משך הזמן שחלף מאז הקמת המבנים.

בענייננו אין למעשה מחלוקת כי התקיימו התנאים למתן צו הריסה לפי סעיף 212 (5) לחוק. המשיב לא טען ולא הציג כל ראיה המלמדת על זיקה שלו למקרקעין או כי קיים היתר למבנים וטענתו היחידה היא כי הוא מתגורר במקום במשך זמן רב, כי הבקשה הוגשה ממניעים זרים וכי הריסת המבנים תגרום לפגיעה קשה בו ובבני משפחתו.

אכן על פי הפסיקה, לא די בהוכחה כי התקיימו התנאים למתן צו הריסה ללא הרשעה על מנת ליתן צו זה.

יפים לעניין זה דברי כב' השופטת נאור ברע"פ 124/01 ניקר מדינת ישראל, פ"ד נו (3) 151, אשר הפנתה בין היתר לאשר נקבע בע"פ 3490/97 יצחק נ' הועדה המקומית כפר סבא, פ"ד נב(1) 136:

"בשאלה היכן "נקודת המוצא" לגבי צו הריסה לפי סעיף 212 לחוק אמר בית-משפט זה את דברו בפרשת יצחק [1]: נ

"כאשר מדובר בהריסה מכוח הסמכות שבסעיף 205 לחוק התכנון, די לה לתביעה בקיומה של הרשעה בהקמת מבנה ללא היתר, והכלל שקבע בית-משפט השלום כנקודת מוצא למתן צו ההריסה במקרה דנן – 'אכן, בדרך כלל בנין שנבנה ללא היתר דינו להיהרס' – כוחו יפה בעניין זה.

ברם, כאשר מדובר בבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה – לפי סעיף 212 לחוק התכנון – שונים פני הדברים. בעניין זה, אין די לה למדינה בהוכחה כי נתקיימו התנאים המקימים את הסמכות לצוות על ההריסה, ועליה להוכיח כי בנסיבות העניין ישנה הצדקה ליתן צו כזה מטעמים של 'עניין ציבורי' חשוב; כאשר בפני המתנגד למתן הצו פתוחה האפשרות להציג שיקולים התומכים בהתנגדותו. צו הריסה יינתן רק במקום ששיקולי ה'עניין הציבורי' גוברים על השיקולים האחרים שמציג המתנגד" וז...

ו

ז

דברים אלה מקובלים עליי. לעניין סעיף 212 – להבדיל מסעיף 205 לחוק – לא די למדינה להראות כי הבנייה היא ללא היתר. עליה להראות "הצדקה" להריסה. למתנגד לצו לפי סעיף 212 האפשרות להראות מדוע לא "מוצדק" הוא להרוס את המבנה, ובית-המשפט – מכריע."

כפי שסיכמה זאת כב' השופטת רחל ברקאי מבית משפט מחוזי באר שבע בעפ 7059/06 רות לביא נ' מדינת ישראל, (2007) (להלן :"פס"ד לביא"), "בתי המשפט השונים אשר נדרשו לשקול ולבחון מהם אותם מקרים בהם יאמר כי הותרת המבנה תהווה "תקלה ציבורית" מנו בין השאר את השיקולים הבאים: כוונתו הרעה של המתנגד, ידיעתו על מעשה העבירה בעת שבוצעה, מידת מעורבותו בה; תוצאות הבנייה הבלתי חוקית ונזקיה לזולת ולציבור; מידת החריגה - היקפה וממדיה; בעיות הכרוכות בהחזרת המצב לקדמותו; היות המבנה מנוגד לתכנית בנין ערים או מפריע למימושה; האם המבנה הוקם על שטח ציבורי או על שטח צד שלישי; משך הזמן שחלף מאז הקמת המבנה; השקעות של בעל המבנה ברכישת המבנה או שיפוצו- במיוחד כאשר מדובר בבעלים שאינו אחראי לבנייה הבלתי חוקית; האפשרות שהריסת המבנה תקפח את פרנסת בעליו או תשלול ממנו זכות מגורים; היותו של המבנה רעוע או מסוכן לציבור; ידיעתו של בעל מבנה שנבנה בשטח ציבורי שישיבתו בשטח היא זמנית ומותנית ברצונה של הרשות ולבסוף - האם הבקשה למתן הצו אינה נובעת ממניעים זרים. (ראה ב"ש 8727/03 מדינת ישראל נ' פרץ יהודה דינים שלום, כרך כז, 70 )".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ