אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוארכה תקופת החזקת אסיר בהפרדה לצורך שמירה על בטחונו

הוארכה תקופת החזקת אסיר בהפרדה לצורך שמירה על בטחונו

תאריך פרסום : 10/05/2006 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון
10-06
09/05/2006
בפני השופט:
א' פרוקצ'יה

- נגד -
התובע:
דוד אטיאס
עו"ד אילן גרטנר
עו"ד אדוה אלאב
הנתבע:
שירות בתי הסוהר
עו"ד דניאל מארקס
החלטה

1.        זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' זלוצ'ובר), אשר קיבל את בקשת שירות בתי הסוהר להאריך את משך החזקתו של המבקש בתנאי הפרדה בבית הסוהר בשישה חודשים נוספים.

2.        המבקש מרצה עונש מאסר עולם מתאריך 23.6.1990, לאחר שהורשע בעבירת רצח ובעבירות נוספות. בתאריך 9.1.03 הוגש כנגדו כתב אישום באשמת ביצוע מספר מעשי רצח במהלך חופשותיו מבית הסוהר, אותם ביצע, על פי הנטען, מטעם האחים קקון במסגרת מאבקי שליטה בעולם התחתון. בעקבות הגשת כתב האישום האמור, ולאור מידע משטרתי בדבר סיכון לחייו של המבקש, החליטה ועדת ההפרדות הארצית בשירות בתי הסוהר (להלן: "הועדה") להעבירו לבית הסוהר איילון ולהחזיקו שם בהפרדה לשם הגנתו. מאז יום 18.2.03 ועד היום, נתון המבקש בהפרדת יחיד. ביום 27.8.03 הועבר המבקש לבית סוהר שאטה, ונקלט באגף הפרדה שם. תקופות החזקתו בהפרדת-יחיד של המבקש הוארכו מעת לעת בידי בית המשפט המחוזי בהתאם לסעיף 19ה לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) התשל"ב-1971 ופקודת הנציבות בענין החזקת אסירים בהפרדה.

           ביום 26.10.03 נחתם הסכם עד מדינה בין המבקש למדינה, אולם ביום 9.12.03 הסכם זה בוטל עקב טענת המדינה כי המבקש הפר אותו.

           ביום 5.9.04 גזר בית המשפט את דינו של המבקש לאחר שהורשע בשלושה מקרי רצח במהלך חופשותיו ובעבירות נילוות. לאחר שנגזר דינו, הוא העיד נגד שותפיו במשפטם הם.

           ביום 10.11.03, בעקבות פרסומים שונים בתקשורת אודות הסכם עד המדינה עם המבקש ונוכח ארועי הרצח בהם היה מעורב, קם חשש ממשי לפגיעתו על ידי עבריינים רבים. הוא הוגדר "טעון הגנה" ברמה א'.

           ביום 23.2.04 התבקש המשיב במסגרת הליך בבית המשפט המחוזי בנצרת, לבחון אפשרות להחזיק את המבקש בהפרדה עם אסיר נוסף. הועדה דנה בענין, וביום 3.3.04 קבעה כי נוכח הסכנה הממשית הנשקפת לחייו, בין היתר, עקב נכונותו לשמש עד מדינה, אין מנוס מהמשך החזקתו בתנאי הפרדת-יחיד בבית הסוהר שאטה. הנציב אימץ החלטה זו.

           מאז, נתקיימו מספר דיונים בבית המשפט המחוזי וכן בועדה, ולא נמצא מקום להעביר את המבקש לתנאי מאסר רגילים או, למיצער, לאפשר לו לשהות בתנאי הפרדה עם אסיר נוסף.

           ביום 5.7.05 סוכם בפגישה בין נציגי שב"ס לב"כ המבקש כי המבקש יועבר לאגף הפרדה בבית סוהר "שיקמה" שהוא פחות מבודד, ותיבחן אפשרות העברתו להפרדה זוגית, בשים לב למידע מודיעיני רלבנטי לענין כפי שיהיה קיים נכון לאותה עת. ביום 25.7.05 הועבר המבקש, כאמור, לאגף ההפרדה בכלא שקמה, אך אפשרות העברתו להפרדה זוגית, לא הסתייעה, בין היתר, מאחר שהוא שינה את דעתו בענין זה.

           לקראת תום תקופת ההפרדה האחרונה, הגיש המשיב ביום 15.12.05 בקשה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע להארכת תקופת ההפרדה. לבקשה צורף תצהיר מיום 21.11.05 של ראש מערך המודיעין בשירות בתי הסוהר, לפיו החזקת המבקש בהפרדה נועדה להגנה על חייו, החשופים לאיום רציני בידי גורמים שונים. בית המשפט קבע כי, חרף מיצוי הנסיונות מצד המדינה להקל בתנאי מאסרו של המבקש ולבחון אף אפשרויות של הפרדה זוגית, לא ניתן בשלב זה לממש הקלות אלה, בין היתר מאחר שהמבקש שינה דעתו ביחס להפרדה הזוגית, ומטעמים נוספים. כן לא ראה להתערב בשיקול דעת הרשות המוסמכת ביחס להיקף הסיכונים המרחפים על חייו של המבקש, באם יועבר לתנאי-מאסר רגילים. הוא הוסיף וקבע כי על רשויות שב"ס להמשיך ולמצות את מאמציהם להקל בתנאי החזקתו של המבקש, ככל הניתן בנסיבות כפי שתתהווינה מעת לעת.

3.        על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שבפנינו. טענותיו העיקריות של המבקש בבקשתו הן, ראשית, כי קיבל הבטחה מינהלית מפורשת וברורה מרשויות המדינה כי בתמורה למתן עזרה לרשויות התביעה, תופסק החזקתו בהפרדה, והוא יועבר לתנאי מאסר רגילים. לאור זאת, על שב"ס להעבירו לאגף טעוני הגנה. לדבריו, העזרה שהושיט לרשויות החקירה והתביעה גם לאחר שנגזר דינו ניתנה על רקע התחייבות המדינה לסייע לו בקשר לתנאי מאסרו. כן טען שהסיכון לשלומו עליו נשען השב"ס אינו רציני, שכן הוא מסתמך על מידע מיושן, ומכל מקום, ניתן להגן עליו כראוי באגף טעוני הגנה. הוא מתלונן קשות על תנאי הבידוד ועל הקושי והמצוקה הנגרמים לו עקב כך, והשפעתם הקשה על מצבו הנפשי.

           במישור המשפטי, טוען המבקש כי מקרה זה מעורר שתי שאלות הראויות לבירור בפני בית משפט זה: הראשונה - המשקל שיש ליתן להפרת הבטחה מינהלית בהחלטה אם להחזיק אסיר בהפרדה; והשנייה - כיצד יש להשתמש בסמכות ההפרדה הקבועה בסימן ב'1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971. בענין זה, הוא טוען כי החזקה בהפרדה לצורך הבטחת שלומו של המוחזק יש להפעיל כמוצא אחרון ולא כברירת מחדל, ורק מקום שקיים בסיס איתן לקיומו של סיכון של ממש. עוד הוא טוען כי ככל שמתארכת תקופת ההפרדה כך גדל והולך הנטל המוטל על המשיב לשכנע כי לא ניתן להבטיח את שלום האסיר בדרכים שתפגענה פחות בדרך חייו והתנהלותו בכלא. לבסוף, הוא טוען כי על בית המשפט לשקול בכל מקרה המובא בפניו הפרדה לתקופה קצרה מהתקופה המקסימלית הקבועה בחוק.

4.        המשיב טוען כי לא ניתנה כל הבטחה מינהלית למבקש לפיה הוא יועבר מתנאי ההפרדה, לתנאי החזקה רגילים; יחד עם זאת, השב"ס טוען כי הוא ממשיך לבחון אפשרויות להקלת תנאי מאסרו של המבקש. במישור המשפטי, טוען המשיב כי הבקשה אינה מגלה שאלה המצדיקה מתן רשות ערעור, וכי ההחלטה להורות על המשך החזקת המבקש בהפרדה היא סבירה, עניינית ומושתתת על תשתית ראייתית הולמת, ולפיכך אין מקום להתערב בה.

הכרעה

5.        כלל הוא כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר ניתנת רק במקרים חריגים, מקום שמתעוררת סוגיה עקרונית או בעיה משפטית בעלת חשיבות כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל, תק-על 86(2) 1134; רע"ב 6526/97 דוידי נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 97(4) 190, פיסקה 5; רע"ב 6901/98 זיאדה נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 99(1) 1347, פיסקה 6; רע"ב 5607/05 חתואל נ' שרות בתי הסוהר, תק-על 2005(3) 2503, פיסקה 6). כך הדבר גם בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בענין החזקת אסיר בהפרדה (רע"ב 3713/04 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (להלן: ענין פלוני), פיסקה 7).

           עניינה של הבקשה שבפנינו מופנה כלפי החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קיבל את בקשת שב"ס להאריך הארכה נוספת את תנאי ההפרדה של המבקש. היא משיגה על שיקול הדעת השיפוטי שהופעל על ידי בית המשפט, בהעריכו את הסיכון הצפוי לשלומו של המבקש באם יועבר לתנאי החזקה רגילים, ובשוללו את הטענה כי ניתנה הבטחה מינהלית למבקש להעבירו לתנאי מאסר רגילים.

           עיקרה של הבקשה הוא, איפוא, בהתייחסות פרטנית לנסיבות המקרה הקונקרטי שלפנינו. אין בה כל רובד עקרוני בעל אופי כללי, שיש לו חשיבות החורגת מגדר עניינם של הצדדים שלפנינו. אי לכך, לא מתקיימים בבקשה זו התנאים הנדרשים למתן רשות ערעור.

6.        עם זאת, מאחר שמדובר בסוגיה הנוגעת לזכויות אדם, ונוכח התקופה הממושכת שבה מוחזק המבקש בתנאי הפרדה, אני רואה מקום להידרש לטענות המבקש גם לגופן ולהביע את עמדתי לגביהן.

           סעיף 19ב לפקודת בתי הסוהר קובע:

19ב. מטרות ההפרדה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ