אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוארך מעצרו של אדם שאנס את בתו החורגת עד להחלטה אם להסגירו לצרפת

הוארך מעצרו של אדם שאנס את בתו החורגת עד להחלטה אם להסגירו לצרפת

תאריך פרסום : 09/12/2009 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
9604-09
03/12/2009
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד יואל בורשטיין
עו"ד ז'ראר בנישו
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד טליה עטר
החלטה

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט צ' זילברטל, סגן נשיא) אשר הורה על מעצרו של העורר עד להכרעה בבקשת ההסגרה שהוגשה בעניינו. 

ההליכים עד כה

1.        בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים ביקש היועץ המשפטי לממשלה, להצהיר כי העורר הוא בר-הסגרה לצרפת. העתירה התבססה על בקשה שהוגשה על ידי ממשלת צרפת ביום 11.3.2208 ובה נטען כי העורר הועמד לדין בצרפת בגין עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות וביצוע מעשים מגונים בקטינה, אותן ביצע תוך ניצול יחסי מרות והשגחה שהתקיימו בינו לבין הקטינה, בתו החורגת. בבקשה צוין, כי העורר שוחרר ממעצר בצרפת, ואז נמלט לישראל וכי הוא הורשע, בהעדרו, בעבירות שיוחסו לו ונגזר עליו עונש מאסר של 15 שנים. בד בבד עם הגשת הבקשה, עתר היועץ המשפטי לממשלה למעצרו של העורר עד להכרעה בעתירה. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה זו. בהחלטתו הוא קבע, כי נגד העורר קיימות ראיות לא רק ברמה הנדרשת לצורך הליכי הסגרה, אלא גם ברמה הנדרשת לצורך מעצר עד תום ההליכים בעניינים פנים-ישראליים. אמנם, הראיה הישירה היחידה למעשים היא עדות שמסרה הקטינה, אולם לעדות זו נמצא סיוע וחיזוק בראיות נוספות, לרבות ראיות המעידות על מצבה הנפשי בתקופת ביצוע המעשים ולאחר חשיפתם; העובדה שהגרסאות השונות שמסרה הקטינה לגורמים שונים נמצאו עקביות; והעובדה שלכאורה, ביטויי המין ששמעה הקטינה מן העורר היו דומים לאלה שהמשיב נהג להשמיע באוזניי אמה בזמן קיום יחסי מין ביניהם. טענת העורר לפיה העובדה שהוא שוחרר ממעצר בצרפת מעידה על העדר ראיות לכאורה לחובתו - נדחתה, ובהקשר זה צוין כי לא הוצגו נתונים ברורים באשר לסיבת שחרורו של העורר ממעצר בצרפת, אם הייתה קשורה לדיות הראיות נגדו אם לאו. ממילא, הוסיף בית המשפט, לאחר שחרורו של העורר ממעצר מצא שופט חוקר כי קיים יסוד להגשת כתב אישום נגדו, ואף מן הטעם הזה, עובדת שחרורו ממעצר איננה משנה את המסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה נגדו.

           בית המשפט סבר, כי נוכח אופי המעשים המיוחסים לעורר קמה נגדו עילת מעצר המבוססת על מסוכנותו, אליה מצטרף גם חשש מפני הימלטות מן הדין. הודגש כי ככל שיורשע, צפוי העורר לעונש מאסר ממושך בצרפת, ובמצב דברים זה "אין לשלול האפשרות ששוב יימלט כדי להתחמק מעונש, והתמריץ לעשות כן הוא ממשי ביותר, מה גם ש[העורר] הוכיח במעשיו שהוא נכון לבצע מעשה כזה" (עמ' 7-6 להחלטה). בית המשפט סבר עוד, כי אין מקום לשחרורו של העורר לחלופת מעצר, הדוקה ככל שתהא. זאת, נוכח משקלן המצטבר של עילות המעצר הקמות בעניינו ונוכח הקושי ליתן בו אמון לאחר שבעבר כבר נמלט מאימת הדין.

טענות הצדדים

2.        בערר שלפניי, המכוון נגד החלטה זו, ובדיון על-פה נטען כי חומר הראיות הקיים נגד העורר איננו עומד בתנאים הנדרשים לצורך מאסר עד תום ההליכים בהליכי הסגרה. זאת, משום שגרסתה של המתלוננת נגבתה לפני כחמש שנים ואין כל וודאות כי היא מוכנה להעיד נגד העורר בבית המשפט. בנוסף, אין בנמצא ראיות המאששות את גרסתה של המתלוננת. בהמשך נטען, כי מן העורר לא נשקפת כל מסוכנות לציבור, עובדה הנלמדת מעברו הנקי ומכך שבית המשפט הצרפתי החליט לשחררו ממעצר, וכי לא נשקפת ממנו מסוכנות לקורבן העבירה, משום שהיא מתגוררת בצרפת. לדידו של העורר, אין כל חשש לכך שהוא יימלט מן הדין, שכן אין בידו האמצעים הדרושים לכך, והוא שולט בשפות העברית והצרפתית בלבד. העורר מוסיף וטוען, כי הוצעו מטעמו תנאים מגבילים אשר יבטיחו כי הוא לא יוכל להימלט מחד, ומאידך ייפגעו פגיעה פחותה בחירותו. לבסוף, העורר סבור כי יש לקבל תסקיר של שירות המבחן בעניינו. המשיבה סומכת ידיה על  החלטתו של בית המשפט המחוזי, מטעמיה.

3.        כידוע, הכללים החלים לגבי מעצר המתבקש בגדרם של הליכי הסגרה, דומים בעיקרם לאלה החלים לגבי מעצר בהליך פלילי פנים-ישראלי. כך, גם במעצר לצורך הסגרה נדרש בית המשפט לבחון קיומה של תשתית ראייתית לכאורית - שאינה חסרת ערך על-פניה - לעבירות המיוחסות למי שהסגרתו נתבקשה. זאת, כמובן, מבלי להכריע בשאלת מהימנותן של הראיות ומשקלן או בשאלת האשמה (בש"פ 1496/09 אברג'יל נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 10.3.2009) פסקה 12 להחלטתה של השופטת א' חיות; בש"פ 9225/09 יובל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.11.2009) פסקה 4). בנוסף לבחינתה של התשתית הראייתית הלכאורית, נבחנת השאלה אם חלופת מעצר תוכל להבטיח את מטרות המעצר תוך פגיעה פחותה בחירותו של מי שהסגרתו נתבקשה. במסגרת בחינה זו, ניתן משקל מיוחד לעילות המעצר שעניינן הימלטות מן הדין ועמידה בהתחייבויות הבינלאומיות שנטלה על עצמה ישראל כלפי המדינה המבקשת את ההסגרה (בש"פ 725/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' מאיר אברג'יל (לא פורסם, 30.1.2009) פסקה 18 להחלטתה של השופטת פרוקצ'יה). הליכה במתווה זה הובילה אותי למסקנה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד לתום הדיון בעתירה להכריז עליו כבר הסגרה - בדין יסודה, ואין עילה להתערב בה.

           ראשית אומר, כי קביעתו של בית משפט קמא בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית ברמה הנדרשת נגד העורר - מקובלת עלי. חומר הראיות המצורף לבקשת ההסגרה ותומך בה כולל את תצהירי התובע הכללי בבית המשפט של Aix en Provence; סיכום החקירה המקדמית שערך השופט החוקר בבית המשפט; הודעות של הקטינה, האם, בת דודתה של הקטינה בפניה חשפה את הפרשה, והעורר; פרוטוקול עימות בין העורר לקטינה; דו"ח פסיכיאטרי בנוגע לקטינה שהוגש לשופט החוקר; וכן עותקים מצווי מעצר שהוצאו נגד העורר. מעיון בנספחים שצורפו לעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי עולה כי הקטינה גוללה בפירוט רב את מסכת המעשים המיניים אשר על-פי הטענה ביצע בה העורר. כפי שציין בית המשפט המחוזי, הגרסאות שמסרה הקטינה בפני גורמים שונים היו עקביות, ובנוסף, קיימות ראיות חיצוניות בדבר מצבה הנפשי ושינויים בהתנהגותה בזמנים הרלוונטיים לאירועים. בעימות שנערך בין הקטינה לעורר היא עמדה על גרסתה והתייפחה קשות, עד שהעימות הופסק, ואמה מסרה כי הביטויים המיניים אשר לטענת הקטינה היא שמעה מהמשיב - היו שגורים בפיו גם כאשר קיים יחסי מין עימה. לבסוף, מדו"ח הבדיקה הפסיכיאטרית שנערכה לקטינה עלה, כי היא נעדרת תסמינים פתולוגיים או קשיים אינטלקטואליים וכי נראה שההפרעה ממנה היא סובלת  - שפשרה איננו מצוין - נובעת מאירועים שהתרחשו פרק זמן קצר עובר לבדיקה. בדו"ח צוין עוד, כי אצל הקטינה אובחנה בגרות יתר, המאפיינת מי שנפלו קורבנות לניצול מיני בגיל צעיר. הבדיקה לא העלתה כי הקטינה נוטה לפנטזיה או לבלבול, וכי לא נמצאו אלמנטים אישיותיים העשויים לפגוע במהימנות הודעתה. אכן, כפי שציין בית משפט קמא, מהימנות הודעתה של הקטינה ומשקלה הראוי ייבחנו בבוא העת בידי בית המשפט המוסמך לכך, אולם לעת הזו, די בה - כשהיא מצטרפת ליתר הראיות עליהן עמדתי - כדי להוביל למסקנה כי ביסוד הבקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים מונחת תשתית ראייתית ברמה הנדרשת.

          העבירות המיוחסות לעורר משקפות מסוכנות גבוהה, שכן לכאורה, מדובר במי שביצע על-פני תקופה ארוכה ובתדירות גבוהה מעשים מיניים בקטינה שהייתה נתונה תחת חסותו. מעשים אלה גם מלמדים, בדרך כלל, כי מדובר במי שהמסוכנות הנשקפת ממנו איננה נקודתית אלא רחבה (והשוו: בש"פ 1039/99 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.3.1999); בש"פ 5566/05 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 17.6.2005)).  לכך, מתווסף החשש מפני הימלטות מן הדין, הקיים ביתר שאת ביחס למי שכבר נמלט בעבר מפניהן של רשויות החוק. העורר אמנם הגיע לארץ בשמו המקורי - אותו שינה רק לאחר כשנה, ועברו הפלילי נקי. אולם להשקפתי, עובדות אלה אינן שוללות את החשש המהותי מפני הימלטות מן הדין, כאשר העורר ניצב בפני אפשרות קרובה וריאלית של נשיאה בעונש מאסר ממושך. כאמור, לעילת המעצר שעניינה הימלטות מן הדין ניתן משקל מיוחד בהחלטות על מעצר בהליך הסגרה, והצטרפותה של עילה זו לעילת המסוכנות מובילה, לדעתי, למסקנה לפיה בנסיבות המקרה שלפנינו לא ניתן יהיה להשיג את מטרות המעצר באמצעות חלופה. משכך, לא ראיתי עילה להיעתר לבקשה להגשת תסקיר מעצר שהוגשה לראשונה במסגרת הערר.

           הערר נדחה.

ניתנה היום, ט"ז בכסלו התש"ע (3.12.09).

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    נב

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ