אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הדר נ' כנעאן ואח'

הדר נ' כנעאן ואח'

תאריך פרסום : 16/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
24492-01-12
12/03/2012
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
שי הדר
הנתבע:
1. עומר כנעאן
2. מ.א.י.ט.ק ניהול והשקעות בע"מ
3. רמת בנייה והנדסה בע"מ
4. מגדי אגבריה
5. מינהל מקרקעי ישראל חלמיש בע"מ (פורמלי)
6. חלמיש בע"מ (פורמלי)

החלטה

בפניי בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשיבים לקדם את ביצועה של עסקת מכר מקרקעין לפיה מכר המשיב 1, עו"ד עומר כנעאן (להלן: עומר") למשיבה 2, מאיטק ניהול והשקעות בע"מ (להלן: "מאיטק"), מגרש בשטח של 593 מ"ר ברח' ירחינאי 4 ביפו, שהזכויות בו משותפות למבקש, שי נתן הדר (להלן: "שי") ולעומר.

שי טוען במסגרת הבקשה כי בשנת 2007 חברו הוא ועומר יחדיו, ביוזמתו של עומר, לשם רכישתו של מגרש לבניה ביפו, במימון מלא של שי. לטענתו של שי, הסיכום בינו לבין עומר היה שתוגש הצעה משותפת של שניהם לרכישת המגרש ממינהל מקרקעי ישראל (להלן:"המינהל") וכי בשלב הראשון שי הוא שישקיע את הסכום הנדרש לצורך מימון הרכישה ואילו עומר ישקיע במועד מאוחר יותר סכום זהה, באמצעות תשלום מיסים ועלויות פיתוח והשבחה. לאחר מכן, המגרש יימכר לצד שלישי והשותפים יחלקו ביניהם את תמורת המכר בהתאם לחלקם היחסי בהשקעה. לא נערך בין השניים הסכם בכתב, אך הסיכום בעל פה היה שחלקו של כל צד במגרש ייקבע על פי גובה השקעתו ברכישה ובפיתוח. שי השקיע בסופו של דבר סך של 1,155,000 ₪ ברכישת המגרש. בשלב מסויים נתגלעה מחלוקת כספית בינו לבין עומר, שכן עומר נטל משי הלוואה בסך 155,000 ₪ בקשר למימון הרכישה, ולא פרע אותה. מכירת המגרש התעכבה, עד אשר איתר שי, באמצעות מתווכים, את מאיטק, שהציעה לרכוש את המגרש תמורת סך של 2,700,000 ₪. שי הסכים למכור את המגרש למאיטק בכפוף להתחשבנות מראש בינו לבין עומר, כדי לברר כמה בדיוק השקיע עומר במיזם המשותף ומה החלק המגיע לו בגין מכירת המגרש. דא עקא, עומר סירב לכך. ביום 29.6.2011, ומבלי ששי ידע על כך, חתם עומר על הסכם לפיו מכר את המגרש למאיטק, תוך שהוא חותם הן בשמו שלו והן בשמו של שי, מכח יפוי כח משנת 2007 עליו נחזית להיות חתימתו של שי. שי עצמו טוען כי איננו זוכר שחתם על יפוי הכח ומכל מקום, אם חתם, לא הוסבר לו טיבו. שי מוסיף וטוען כי הוא עצמו איתר בינתיים קונה פוטנציאלי, שהיה מוכן לשלם עבור המגרש סך של 2,900,000 ₪, מבלי שידע כי עומר כבר מכר את המגרש. הוא עדכן על כך את עומר במכתב מיום 10.8.2011, שלא זכה למענה. יתר על כן, במפגש בין השניים שנערך ביום 29.7.2011 לא גילה עומר לשי כי המגרש כבר נמכר. רק בחודש דצמבר 2011 נודע לשי כי המגרש כבר נמכר. מכאן הבקשה.

מנגד, עומר מגולל בתשובתו לבקשה מסכת ארוכה עד מאוד, ומיותרת ברובה המכריע, של מערכת הקשרים העסקיים הענפים בינו לבין שי ורעייתו. עומר טוען כי על פי הסיכום בעל פה משנת 2007 בינו לבין שי, כל שהובטח לשי הוא שלאחר שהמגרש יימכר לצד שלישי, שי יקבל מתוך כספי המכירה את החזר השקעתו ברכישת המגרש בתוספת רווח של 50,000 דולר. עם הגשת מסמכי המכרז למינהל, עומר החתים את שי על יפוי כח בלתי חוזר שיאפשר לו, לעומר, למכור את המגרש. עומר מאשר כי שי השקיע במימון הרכישה סך של 1,155,000 ₪ אך לדבריו, הוא עצמו השקיע סכומים לא מבוטלים במימון הפיתוח ובתשלום מיסים (מתוך התשובה, לא ברור כמה בדיוק). לאורך השנים מאז שנת 2007, סיכל שי כל עסקה פוטנציאלית למכירת המגרש באמצעות הצבת דרישות סחטניות מול הרוכשים המיועדים. היחסים בין עומר לשי עלו על שרטון בגלל פרשה אחרת, שאינה רלבנטית לעניננו, בה ניסו שי ורעייתו להונות חברת ביטוח ועומר סירב לשתף עימם פעולה. בסופו של דבר, כאשר עמדה על הפרק מכירת המגרש למאיטק, שי הסכים תחילה לבצע את המכירה, אך החתימה על העסקה התעכבה בתחילה בעקבות פטירת אימו של עומר. לאחר מכן, החל שי "לגרור רגליים" וטען כי איתר קונה המוכן לשלם עבור המגרש סכום של 2,900,000 ₪. בעקבות דחיית המועד לחתימה, איימה מאיטק ביום 16.6.2011 לפנות לערכאות כדי לאכוף את ביצוע העסקה. במקביל, התברר לעומר כי הקונה שהביא שי הוא בכלל פושט רגל ומכאן שלא מדובר בהצעה רצינית. בנסיבות אלה, חתם עומר על העסקה עם מאיטק ביום 29.6.2011 בשמו שלו ובשמו של שי, תוך שהוא עושה שימוש ביפוי הכח של שי. עומר אף שלח לשי מכתב ובו ביקש לדעת להיכן להעביר את חלקו של שי בתמורה, אלא ששי התחמק מלקבל את המכתב.

מאיטק טוענת כי בתחילת המשא ומתן שניהלה לרכישת המגרש, עומר הוא שגרם לדחייה במועד החתימה על הסכם המכר, בעוד ששי לחץ לבצע את המכירה. בסופו של דבר, נקבע מועד לחתימה ביום 29.6.2011. לאותה פגישה לא הגיע שי. מנהלה של מאיטק שאל את עומר היכן שי, וזה השיב לו שהוא, עומר, יחתום על העסקה מכוחו של יפוי הכח שנתן לו שי. בעקבות החתימה על החוזה שילמה מאיטק את מלוא התמורה הנקובה בחוזה ועד להגשת התביעה כלל לא ידעה על הסכסוך שנתגלע בין עומר לשי. מאז נכרת החוזה החלה מאיטק בביצוע עבודות תכנון ומדידה והיא ממתינה לקבל היתר בניה על המגרש.

לאחר שניתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד, נקבעה הבקשה לצו מניעה זמני לדיון במעמד הצדדים, והמצהירים נחקרו על תצהיריהם. לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומי טענות בכתב.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן צו מניעה זמני כמבוקש, מן הטעמים המפורטים להלן.

כידוע, השאלה הראשונה ששומה על בית המשפט לשאול את עצמו בטרם ייתן צו מניעה זמני, היא האם עלה בידי מבקש הצו להוכיח זכות לכאורה, ולכל הפחות, שהתביעה אינה טורדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. השאלה השניה היא להיכן נוטה מאזן הנוחות, קרי, אי הנוחות שתיגרם למבקש אם לא יינתן הצו, אל מול אי הנוחות שתיגרם למשיב אם יינתן. בהקשר זה מתעוררת השאלה האם הנזק שייגרם למבקש ניתן לפיצוי כספי. לבסוף, מתעוררת השאלה האם קיימים שיקולי יושר שלא ליתן סעד למבקש, כגון, האם המבקש בא לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים, העלים עובדות חשובות או השהה את פנייתו יתר על המידה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית 1995) ע' 616 - 618).

בעניננו, עלה בידי שי לבסס זכות לכאורה כלפי עומר ומאיטק. לכאורה, ומבלי לקבוע מסמרות, דומה כי עומר פעל ללא הרשאה מאת שי כאשר התיימר למכור גם את חלקו של שי במגרש, כאשר הוא יודע היטב שבשלב בו נחתם החוזה, שי מתנגד לביצוע העסקה משום שהוא סבור כי ניתן למכור את המגרש לצד שלישי תמורת סכום של 2,900,000 ₪, קרי, סכום העולה ב- 200,000 ₪ על מה שסוכם עם מאיטק. אכן, לעומר היו סיבות טובות להטיל ספק ברצינותה של אותה הצעה של שי, לאחר שכבר למד כי פניה קודמת של שי התבססה על הצעתו של פושט רגל, כך שלא היה מדובר בהצעה רצינית, אך עדיין, לכאורה הוא לא היה רשאי להחליט על דעת עצמו לעשות שימוש ביפוי הכח של שי, כאשר הוא יודע היטב שהמכירה אינה מקובלת על שי. הראיה הטובה ביותר לכך שעומר ידע על התנגדותו של שי למכירה, עובר לחתימת ההסכם עם מאיטק, מצוייה במכתבו הנזעם של עומר לשי, מיום 19.6.2011, נספח 93 לתצהירו, בו הוא דורש משי "להפסיק להתערב בעניני מכירת המגרש בשום דרך שהיא" ומודיע כי "המגרש יימכר לפי שיקול דעתי הבלעדי בהתאם למנדט שלי ובהתאם לסיכום מחודש דצמבר 2007 ...".

אמנם, יפוי הכח מכוחו התיימר עומר לחתום בשמו של שי על הסכם המכר היה יפוי כח בלתי חוזר, אך גם יפוי כח כזה מחייב את השלוח לפעול בגדרה של ההרשאה שקיבל מהשולח, ואין הוא יכול לעשות בו שימוש ככל העולה על רוחו. הואיל וההתקשרות הבסיסית בין שי לעומר בדבר רכישת המגרש במשותף נעשתה בעל פה, לא שוכנעתי כי על פי אותה התקשרות הסמיך שי את עומר למכור את המגרש בכל מחיר שעומר ימצא לנכון, תוך התעלמות מרצונו של שי למכור את המגרש תמורת מחיר גבוה יותר. בצדק טוען בא כוחו של שי בסיכומיו כי יפוי כח בלתי חוזר אמור להבטיח ביצועה של עסקה קונקרטית, שכן מדובר במכשיר אופרטיבי בלבד, ולא במסמך המקנה זכות מהותית לאוחז בו:

"כלומר, כדי שיפוי-הכוח יהיה בלתי-חוזר צריך שעת מתן יפוי-הכוח תהיה לצד השלישי או לשלוח עצמו זכות קיימת שלשם הבטחתה ניתן יפוי-הכוח. וזכות מאוחרת שקמה לאחר מתן ההרשאה ואפילו היא תלויה בביצוע יפוי-הכוח לא תהפוך את יפוי-הכוח לבלתי-חוזר."

ע"א 424/73 מלון סטפניה בע"מ נ' מאיר מקליס (1974) , פ"ד כח (2) 537, 542.

בעת שנחתם יפוי הכח בשנת 2007, לא היתה עדיין על הפרק כל עסקה עם מאיטק (שהקשר עימה נוצר לראשונה רק בשנת 2011), וההתקשרות היחידה באותה עת היתה בין עומר לשי, אלא שזו לא הועלתה על הכתב. ככל שעל פי אותה התקשרות לא הוסמך עומר למכור את המגרש למי שימצא לנכון ובמחיר שימצא לנכון, הרי שהוא לא היה רשאי לחתום בשמו של שי על החוזה עם מאיטק, וחתימתו מכוחו של יפוי הכח מהווה חריגה מהרשאה.

הכלל הוא ששלוח הפועל ללא הרשאה או חורג מהרשאה שניתנה לו, פעולתו אינה מחייבת ואינה מזכה את השולח:

"פעל אדם בחזקת שלוחו של אחר ללא הרשאה, אין בפעולתו כדי לחייב או לזכות את 'השולח'. אין בענין זה הוראה מפורשת בחוק השליחות, אך הדבר מתבקש מעקרונות כלליים. הוראת ס' 2 לחוק, הקובעת כי 'שלוחו של אדם כמותו' וכי פעולת השלוח 'מחייבת ומזכה' את השולח, חלה רק כאשר השלוח פעל בהרשאה. כאשר השלוח פעל ללא הרשאה, אין 'דין השליחות' חל." (א' ברק, חוק השליחות (התשנ"ו- 1996) כרך ראשון, ע' 705).

על כן, ככל שעומר פעל בחריגה מההרשאה שקיבל משי, פעולתו אינה מחייבת את שי וממילא מכירת חלקו של שי במגרש למאיטק- אינה תופסת.

באשר למאזן הנוחות, יש לשקול את אי הנוחות שתיגרם לשי אם לא יינתן הצו, אל מול אי הנוחות שתיגרם לעומר ולמאיטק אם יינתן הצו. בהקשר זה מתעוררת גם השאלה האם הנזק שייגרם לשי במקרה שלא יינתן צו מניעה זמני, ניתן לפיצוי כספי. בענין זה, דומה כי כפות המאזניים מעויינות, במובן זה שהנזק שייגרם לשי אם לא יינתן צו מניעה זמני, כמו גם הנזק שייגרם לעומר ולמאיטק אם יינתן הצו, הוא נזק כספי גרידא. מבחינתו של שי, לכל היותר ייגרם לו נזק בגובה של 200,000 ₪, על פי ההפרש בין המחיר בו נמכר המגרש למאיטק לבין המחיר אותו ניתן היה להשיג על פי הטענה מול הקונה הפוטנציאלי. מבחינתו של עומר מדובר בעיכוב השלמתה של עסקת המכר, קרי, נזק כספי גרידא, ומבחינתה של מאיטק, מדובר בעיכוב הבניה על המגרש עד להכרעה בתיק העיקרי, ושוב, מדובר בנזק כספי גרידא. אלמלא היה מדובר בשאלה קניינית, יתכן ודי היה בכך שכפות המאזניים מעויינות, על מנת שלא יינתן צו מניעה זמני כמבוקש, אלא שכאשר עסקינן בהגנה על זכויות קניניות במקרקעין, כמו בעניננו, יש מקום ליתן משקל מיוחד להפרה הלכאורית של זכות הקנין של המבקש, וכפועל יוצא מכך, ליתן צו מניעה זמני כמבוקש גם כאשר מדובר בנזק כספי גרידא. יש לציין בהקשר זה כי הכספים ששילמה מאיטק על פי הסכם המכר, אינם יכולים להחשב כנזק שייגרם לה אם יינתן צו מניעה זמני (ומאיטק גם אינה טוענת כך), שכן במאזן הנוחות מובאים בחשבון אך ורק נזקים שייגרמו למשיב אם בסופו של יום התביעה נגדו תידחה. בעניננו, אם התביעה תידחה, הרי שעסקת המכר תקויים וממילא מה ששילמה מאיטק במסגרת הסכם המכר, לא יוחזר לה. מנגד, אם התביעה תתקבל, עסקת המכר לא תוכל לצאת אל הפועל ומאיטק תהא זכאית לקבל השבה מלאה של מה ששילמה במסגרת העיסקה.

באשר לשיקולי יושר, לא מצאתי שבקשתו של שי נגועה בחוסר ניקיון כפיים ואף לא בשיהוי. אכן, עסקת המכר נכרתה ביום 29.6.2011, אך דבר קיומה נודע לשי רק בחודש דצמבר 2011. תמוה הדבר כיצד זה הסתיר עומר משי את דבר המכר במפגש שנערך ביניהם ביום 29.7.2011, חודש ימים לאחר החתימה על חוזה המכר. גם במכתבו הרשום של עומר לשי מיום 18.7.2011, נספח 96 לתצהירו, ששי סיכל את מסירתו לידיו, אין למצוא דיווח על כך שנכרת חוזה מכר עם מאיטק, אלא רק בקשה למסור את פרטי חשבון הבנק של שי כדי להעביר אליו את כספי התמורה, כאשר זו תשולם. גם לו היה נמסר המכתב לשי, לא היה ניתן להבין ממנו באופן ברור וחד משמעי כי אכן כבר נכרת חוזה מכר עם מאיטק.

בשולי הדברים אציין כי לא מצאתי ממש בטענותיו של שי בענין תום ליבה של מאיטק. מחומר הראיות שהוצג בפניי עולה המסקנה לפיה מאיטק לא ידעה ולא היתה צריכה לדעת כי בין עומר לבין שי נתגלע סכסוך כספי, וכי כאשר עומר, עורך דין במקצועו, עושה שימוש ביפוי כח בלתי חוזר בשמו של שי, הוא חורג מהרשאה. לאורך כל ניהול המשא ומתן עם מאיטק, היה זה דווקא עומר שעיכב את החתימה על הסכם המכר, בעוד ששי לחץ לבצע את העיסקה. כאשר התהפכו לבסוף היוצרות, ועומר ביקש לקדם את העיסקה בעוד ששי ניסה להתנער ממנה, איש מהשניים לא טרח לעדכן על כך את מאיטק. על כן, כאשר בסופו של דבר חתם עומר על ההסכם גם בשמו של שי, לא היו נציגיה של מאיטק אמורים לחשוד שהדבר נעשה בניגוד לרצונו של שי.

סוף דבר, מן הטעמים שפורטו לעיל, ניתן צו מניעה זמני כמבוקש. הבטוחות שהבטיחו את הצו הארעי יבטיחו גם את הצו הזמני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ