אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הדר ואח' נ' סיגלית ואח'

הדר ואח' נ' סיגלית ואח'

תאריך פרסום : 05/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
9487-07
05/08/2010
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
1. נוטע הדר
2. זיוה הדר

הנתבע:
1. סיגלית אוריון
2. אייל אוריון

פסק-דין

פסק דין

התביעה שבפניי היא תביעה בעילה חוזית ונזיקית בגין איחור בפינוי מושכר שבבעלות התובעים ע"י הנתבעים וגרימת נזק ישיר ועקיף לתובעים, עקב זאת. הסכם שכירות לדירת מגורים נחתם בין בעלי הדין לתקופה של שנה עד ליום 15.8.2006. תקופת השכירות הוארכה ביום 23.7.2006 במימוש אופציה לשנה נוספת עד ליום 15.08.2007. התביעה היא בגין אי פינוי המושכר במועד עליו הוסכם במימוש האופציה ועד ליום ליום 31.10.2007 , למרות הודעה מפורשת בע"פ ובכתב לנתבעים על חובתם לפנות את המושכר. התובעים טוענים כי עקב האיחור בפינוי המושכר, סוכל מועד מסירת החזקה במושכר על ידם לרוכשי הדירה באופן שגרם להם לנזקים מעבר ובנוסף לנזק שנימצא במושכר עם מסירתו ואי תשלום חשבונות נלווים.

הנתבעים, דוחים את טענות התובעים כנגדם וטוענים כי הישארותם במושכר היתה על פי המוסכם עם התובעים בהארכת החוזה בע"פ, עד ליום 21.10.2007. לטענתם, ההסכם הוארך בידיעת רוכשי הדירה שהשתתפו בהתמחרות שנערכה למכירת המושכר בזמן שהנתבעים גם הם, התמודדו בהתמחרות. הנתבעים הוסיפו כי לא גרמו כל נזק למושכר וטענותיהם של התובעים בנידון, לא הוכחו.

המסכת העובדתית:

קיימת הסכמה בין בעלי הדין בעניינים הבאים:

ביום 16.08.2005 נחתם חוזה שכירות בין הצדדים, בו נקבע כי מועד תקופת השכירות הינה מיום 16.08.2005 ועד ליום 15.08.2006.

לאחר תום מועד תקופת חוזה השכירות מומשה אופציה ביום 23.07.2006 לפיה תקופת הוארכה עד ליום 15.08.2007.

ביום 18.07.07 נמכרה הדירה על ידי התובעים ומועד מסירת החזקה לפי הסכם המכר נקבע מועד הפינוי ליום 16.9.2007.

ביום 16.7.2007 נשלח מכתב התראה על ידי התובעים לנתבעים לפינוי המושכר.

הדירה פונתה על ידי הנתבעים ביום 31.10.07.

עיקר המחלוקת היא אם כן בשאלת קיומה של הסכמה בע"פ, להארכת תקופת השכירות .

במכתב ההתראה שנישלח ע"י התובעים לנתבעים ביום 15.7.07 גילו התובעים את דעתם באופן מפורש כי על הנתבעים, לפנות את המושכר בניגוד למוסכם על הארכתו בע"פ, כשיטת הנתבעים( נספח ד' לכתב התביעה). הנתבע הכחיש בחקירתו את דבר קבלת מכתב התראה (עמ' 21 שורה 21), אך עיון בסעיף 10 לכתב ההגנה אישר את קבלתו וכך גם עולה מעדותה של הנתבעת (עמ' 16 שורות 5-11). מכאן אני למדה, כי היה ידוע לנתבעים כי אין בכוונת התובעים לחדש את החוזה או להאריך את תוקפו ולו גם לפרק זמן קצר, ממועד קבלת מכתב ההתראה. הדבר גם עולה משיחות קשות ונוקבות, שהתקיימו ביניהם לאחר קבלת המכתב (עמ' 21 שורה 22).

בה בשעה, יש להכריע האם חזרו בהם התובעים מהסכמה בע"פ שניתנה בטרם משלוח מכתב ההתראה, לדחות את מועד לפינוי המושכר עד ליום 21.10.2007. התובעים טוענים כי לא האריכו את החוזה שכירות בע"פ עד למועד קבלת חזקה של הנתבעים בדירה חדשה וודאי, שלא נתנו את הסכמתם להארכה לתקופה של 5 שנים, באופן מתחדש. לדברי התובע בעדותו, לא הייתה לו כל כוונה להאריך את חוזה השכירות מעבר למוסכם בחוזה, עד ליום 15.8.2007 (עמ' 3 שורה 24). בדומה לכך העידה התובעת על היעדר הסכמה להישארות הנתבעים במושכר כל זמן שאין קונה או שוכר למושכר וכאילו התנאי מבחינתם, להמשך תקופת השכירות הוא תשלום סדיר של דמי השכירות (עמ' 7 שורה 15). לדבריה, לא הייתה כל חזרה מהסכמה בדבר הארכת הסכם השכירות, מאחר שלא הייתה כלל הסכמה כזו (עמ' 7 שורה 18). בשיחה שהתקיימה בין הצדדים, הודיע לה הנתבע כי זכה במכרז ואמר כי יתכן שהם יזקקו למושכר למס' חודשים נוספים, מבלי שידע לומר לכמה חודשים. במעמד זה, היא השיבה לו שיש שוכרים פוטנציאליים. משפחה אחת שזקוקה לדירה מיידית ולכן נידרש פינוי ב15.8 ומשפחה שנייה, ש"יתכן שקנו את זה להשקעה, אם ישכרו את הדירה אולי יהיה על מה לדבר" (עמ' 7 שורות 18-22). לדידה, תשובת הנתבע אליה היתה כי במצב דברים זה, הוא ייאלץ ללכת להורים לצורך דיור חלופי (עמ' 7 שורה 23).

קיים קושי לקבל את טענת הנתבעים כי החוזה, הוארך מראש לחמש שנים, בניגוד להסכם השכירות ולהסכם הארכה ובהתאם לעדותה של הנתבעת הנתבעת כי התובעים כלל לא הסכימו לדרישה זו. לדבריה, היא התכוונה לאופציה ל-5 שנים לפיה, יש לחתום בכל שנה לעוד שנת שכירות (עמ' 13 שורות 17-18). הנתבעים אמרו בעדותם גם כי הייתה הסכמה כזו, בלחיצת יד (עמ' 14 שורה 15 ושורה 20 ועמ' 19 שורות 2-3). עדותם זו, אינה מתיישבת עם שיחות קשות ביניהם, שאינן מעידות על הסכמה להארכת השכירות (עמ' 16 שורה 9). בנוסף, גירסתם זו של הנתבעים, אינה מתיישבת עם הגעה של שוכרים וקונים פוטנציאלים למושכר, באופן תדיר (עמ' 19 שורות 28-29) ועם התדיינות על מועד הפינוי (עמ' 16 שורות 1-7). מכל אלה אני מסיקה כי שני הצדדים סברו שיש מקום לדון בסוגיית הארכת תקופת השכירות, לגביה לא היתה הסכמה ביניהם.

כך גם, בסעיף 1 לתצהירה של הנתבעת בבקשת רשות להתגונן מצינו: "ייאמר מייד ובאופן חד משמעי, כי המבקשים אינם מעוניינים לשהות במושכר בניגוד לדעתם והסכמתם של המשיבים. אלא מה, בנסיבות העניין נוצרה סיטואציה בלתי אפשרית וזמנית יש להדגיש – בה המבקשים נאלצים לשהות בדירה עד ליום 21.10.2007 הוא המועד בו יוכלו לקבל את החזקה בדירה אותה רכשו ביום 9.7.2007". בסעיף 5 (ד) לתצהיר נאמר כי ביום 9.7.2007 בשיחה עם התובעת, היא הבינה את הכורח והקושי בפינוי הדירה מאחר ולא קיימת דירה חלופית ביישוב וכן כי הילדים לומדים בישוב בשנת הלימודים. בהמשך התצהיר, בסעיף 5 ה', נאמר כי בתחילה נוצר הרושם כי התובעים מבינים את הקושי ולכן הם הסכימו בלב חפץ. מכל אלה אני למדה כי הקושי של הנתבעים במציאת דיור חלוף ולימודי הילדים ביישוב הם שהיוו את נימוק לבקשת דחיית מועד הפינוי של המושכר ולא עקב קיומו של חוזה שכירות המתחדש מידי שנה, למשך 5 שנים. מעדות הנתבעת עולה כי למרות שמועד הפינוי על פי ההסכם הוא ליום 15.8.2007 לא היה בידה לפנות את המושכר כי יש לה משפחה, והיא תצטרך עוד חודשיים מקבלת האישור מכונס הנכסים (עמ' 16 שורה 1). בכל אלה, יש כדי להעיד על צרכיה היא אך אין בכך כדי להוכיח שהתובעים, הסכימו להתאים עצמם לצרכיה ולקשייה, בהארכת השכירות.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי כבר ביום 9.7.2007 הודע לתובעת על כל שהמושכר יפונה ביום 21.10.2007 ואף ניתנה הסכמתה לכך. גירסה זו מעלה תהייה הואיל ומועד זה, לא יכלה הנתבעת לדעת על תאריך מדוייק לפינוי, הואיל והדבר נתון לחתימת כונס הנכסים של הדירה בה זכו הנתבעים במכרז וכן באישור החוזה, על ידי ראש ההוצאה לפועל. מהנספח לכתב ההגנה עולה כי הסכם עם הכונס, נחתם רק ביום 27.8.2007 ( ראה גם עמ' 15 שורות 4 ו- 10) וכי לאחר שהכונס, ייתן את המפתחות לבית תפנה הנתבעת כדבריה, את המושכר (עמ' 15 שורה 25). מדבריה עולה, כי היה ידוע לה שקיימת בעייתיות בנדון והיא אף ציינה זאת, באזני התובעת. בנסיבות אלו, קביעת מועד פינוי ספציפי , ליום 21.10.2007 , בעת שלא ידוע לנתבעים מראש מועד הפינוי, הוא הקדמת המאוחר ללא כל וודאות, שהדבר יעלה בידם. קשה אם כן להניח כי היתה הסכמה מצד הנתבעים לכך וכן כאמור, לא השתכנעתי כי התובעים ניאותו לכך.

לפיכך, הנתבעים לא הוכיחו דבר כריתת חוזה מחייב להארכת תקופת השכירות עד ליום 21.10.2007 והדבר, עומד בניגוד למסמך בכתב שנחתם ע"י הצדדים. גמר תקופת שימוש במושכר, צריך לבטא את אומד דעת הצדדים לגביו, וכל שינוי במועד זה הוא בכפוף להסכמה של שני הצדדים. באין הסכמה, על הארכת מועד הפינוי יהא מועד סיום השכירות מועד פינוי המושכר. לפיכך אני קובעת כי הנתבעים, איחרו בפינוי המושכר.

מר קריקוב העיד כי הוא השתתף בהתמחרות ביום 12.6.2007 לרכישת נכס בבית אריה עם הנתבעת. כאשר לא זכה במכרז, הוא הלך לראות את דירת התובעים (עמ' 9 שורות 26-29). בהתאם לעדותו, היה ידוע לו כי כניסה של הנתבעים לדירה בה הם זכו היא תוך 90 יום לערך, קרי: בסביבות אוקטובר (עמ' 9 שורה 13). כמו כן, בסיור מקדים במושכר, הנתבעת אמרה לו כי היא לא מתכוונת לפנות את המושכר ב- 15.8.2007 (עמ' 9 שורה 19). למרות זאת, הוא חתם על החוזה עם התובעים ביום 18.7.2007 על פי התחייבות של התובעים לפנות את הדירה (המושכר) ביום 15.8.2007 (עמ' 19 שורה 9). לדברי העד, הוא אמר לתובעים כי הנתבעת לא מתכוונת לפנות את המושכר ביום 15.8.2007, אך הם השיבו לו: "תשאיר את זה לנו". לפיכך, הוא הסתמך על התחייבות של בעל הבית (עמ' 10 שורה 4).

מעדותו של העד קריקוב עולה אם כן שהתובעים, ידעו מבעוד מועד כי יהיה קושי לפנות את המושכר לאור הודעת הנתבעים באוזניו, כי הם לא יפנו את המושכר, אלא בחודש אוקטובר. בנסיבות אלו, למרות שקיים סעיף פיצוי בהסכם השכירות בגין כל יום של איחור בפינוי המושכר ע"י הנתבעים בסך 150 ₪ ולמרות זכותם של התובעים להביא לפינוי המושכר במועד, עולה השאלה בדבר חלקם של התובעים, באי עמידתם בחוזה המכר של הדירה עם משפחת קריקוב (נספח ג' לכתב התביעה) , בשים לב לסעיף פיצוי שנקבע בו (10.3.2) לפיו על התובעים לשלם לקונה 200 ₪ עבור כל יום איחור במסירת החזקה, החל מהיום השמיני.

בנסיבות אלו, אני מוצאת כי קיים אשם תורם מצד התובעים להפרת הסכם המכר לעניין מועד מסירת החזקה וכן אי הקטנת הנזק על ידם, בקביעת סד זמנים למסירת החזקה בדירה לרוכשים שצפוי קושי בעמידה בו, בהעמדת הפיצוי בגין האיחור הגבוה, לעין ערוך, מהפיצוי המגיע לתובעים עפ"י הסכם השכירות בגין אי פינוי המושכר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ