אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הדין החל על הסכם בין עובדת זרה תושבת רומניה למעסיקתה הישראלית

הדין החל על הסכם בין עובדת זרה תושבת רומניה למעסיקתה הישראלית

תאריך פרסום : 01/04/2008 | גרסת הדפסה
ע"ב
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
1786-06,1786.1-06
30/03/2008
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין - סגנית נשיאה

- נגד -
התובע:
סטני פטרוצה
עו"ד א. מילמן
הנתבע:
1. רשלה טינטקלטופ
2. דוד תמיר

עו"ד ר. נתאי
פסק-דין

1.         הנתבעת 1 (להלן - רשלה), כבת 88 במועד הגשת התביעה, מתגוררת ביישוב שוהם בנפרד מבנה, הנתבע 2 (להלן - דוד),  המתגורר אף הוא ביישוב זה. לתובעת, תושבת רומניה, הוענקה אשרת כניסה והיתר שהייה בישראל למתן שירותי סיעוד לרשלה. על פי ההסכם בין הצדדים, החלה תקופת ההתקשרות בין השתיים ביום 11.7.01, וצפוייה הייתה לבוא על סיומה ביום 11.7.03. כחלק מתנאי העסקתה, התגוררה התובעת בביתה של רשלה. שכרה עמד, בשנת ההתקשרות הראשונה, על סך של 550 דולר בתוספת 480 ש"ח דמי כיס חודשיים, ולאחריה הועלה שכרה ל- 600 דולר. ביום  16.5.03 התפטרה התובעת מעבודתה בנסיבות שעליהן חלוקים הצדדים.

2.         ואלה טענות התובעת:

 א.        הנתבעים  הינם מעסיקיה במשותף, שכן דוד פיקח על תנאי עבודתה, שילם את שכרה, וחתם על חוזה העסקתה ביחד עם רשלה.

ב.         ב- 4/03 הודיעה התובעת לנתבעים על סיום יזום חד צדדי של העסקתה, ובתיאום עם דוד עזבה את ביתה של רשלה ביום 16.5.03.

ג.          הנתבעים נותרו חבים לתובעת שכר אחרון, דמי הבראה, פדיון חופשה ופדיון 12 ימי חג.

3.         מנגד טוענים הנתבעים טענות אלה:

 א.        התביעה אינה מגלה עילה שביחסי עובד-מעביד .משכך נעדר בית דין זה הסמכות העניינית לדון בה, ודין התביעה להימחק על הסף מחמת העדר עילה. לחלופין, דין התביעה להידחות על הסף ביחס לדוד, משום שלא היה מעסיקה של התובעת או מעסיקה במשותף. תשלומי המשכורת ששולמו באמצעותו לא שולמו בתור מעביד אלא כמי שתמך וסייע לאמו.

ב.         התובעת מעולם לא הודיעה או תיאמה את סיום העסקתה עם מי מהנתבעים. תחת זאת עשתה דין לעצמה, ונטשה את ביתה של רשלה תוך הפרת חוזה ההתקשרות  ביניהן.

ג.          שכרה של התובעת סוכם כשכר הכולל את כל הזכויות והתנאים הסוציאלים המגיעים לה.

ד.         לא ברור על שום מה נתבע תשלום חודש מאי במלואו, אף שהתובעת עצמה מודה כי עזבה במחצית חודש זה.

ה.         על התובעת מוטלת החובה ליתן הודעה מוקדמת על כוונתה להפסיק את העבודה. התובעת לא עשתה כן, ויש לקזז את שכר עבודתה עבור חודש מאי תמורת ימי ההודעה המוקדמת, קיזוז שביצעה רשלה כדין.

ו.          התובעת יצאה לחופשה וקיבלה חופשות חג על פי דתה. התובעת מעולם לא באה בדרישה ביחס לכך, לא בשלב העסקתה ולא לאחר סיומה.

ז.          התובעת אינה זכאית לדמי הבראה הואיל ולא עבדה תקופה המזכה על פי דין בקבלת דמי הבראה. יתרה מכך, ההסכם בין הצדדים הוציא מההתקשרות את החובה לתשלום דמי הבראה.

ח.         יש להחיל על הסכם ההתקשרות שבין הצדדים את הדין הרומני. "קדושת ההסכם" לפי הדין הרומני עדיפה על מנגנונים שנקבעים מכח צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים שאינם חלים על ההתקשרות כדוגמת זו שבפנינו.

4.         הנתבעים הגישו תביעה שכנגד ובה הם טוענים כי כחודשיים לפני שנסתיימה תקופת ההתקשרות המוסכמת, נעלמה התובעת מבית רשלה, מבלי שהתריעה על כוונתה לעשות כן. בשל כך לא התאפשר לרשלה להסתייע לאלתר בשירותי סיעוד חלופיים. במעשה זה הסבה הנתבעת שכנגד נזק רב לתובעים שכנגד. כמו כן, היה עליה ליתן הודעה מוקדמת לתובעת שכנגד.

            מנגד טוענת הנתבעת שכנגד כי כתב התביעה שכנגד לא היה בא לעולם אלמלא הוגשה התביעה העיקרית לבית הדין, וכי בעצם הגשתו יש משום נסיון להרתיע את הנתבעת שכנגד מפני המשך ההליכים. במשך 3 שנים תמימות לא עמדו התובעים שכנגד על זכויותיהם לתשלום סכום שאינו פעוט, ואשר בו "נזכרו" אך משפתחה הנתבעת שכנגד בהליך נגדם.

            כמו כן, טענה בדבר הפרת חוזה העבודה, כשלעצמה, אין בכוחה לשמש מסווה להתנהגות המפרה את חוקי המגן. סיום העסקת הנתבעת שכנגד נעשה תוך מתן הודעה מוקדמת ותיאום עם דוד. משכך אין בסיס לנזקים הנטענים.

5.         התביעה נגד דוד:

התובעת הגישה את תביעתה נגד רשלה, שבביתה הועסקה, וגם נגד בנה דוד. לטענתה דוד שילם את שכרה ופיקח על עבודתה, ומדובר במעסיקים במשותף. מנגד טוענים הנתבעים כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין דוד. יש לזכור כי התובעת הינה אישה הנזקקת לעזרה, ובמקרים מעין אלה אין להתעלם ממציאות קיימת, שבה דפוס ההעסקה מחייב מעורבות ופיקוח של בן המשפחה. משכך, השאלה הנשאלת הינה האם פעולותיו של דוד חורגות ממתן עזרה משפחתית לאימו, והאם אלה הגיעו לכדי יצירת קשר משפטי בין התובעת לבין דוד העולה לכדי יחסי מעבידים במשותף. בעניין זה נפסק  בדב"ע מג/22 - 2 יואב גבע - מדינת ישראל ואח' נפסק כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ