אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הדדי נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

הדדי נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

תאריך פרסום : 12/01/2012 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו
31599-10-10
08/01/2012
בפני השופט:
רחל גרינברג

- נגד -
התובע:
אברהם הדדי
הנתבע:
הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר
פסק-דין

פסק דין

העורר, מר אברהם הדדי, הוכר ע"י המשיבה כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן חוק הרדיפות) בעילה לפי הלכת הפחד (בריחת המשפחה מהעיר טריפולי לכפרים מפחד הגרמנים). ההכרה ניתנה, לבקשת העורר, על יסוד ההחלטה המנהלית לפיה המשיבה מכירה ביוצאי לוב הטוענים לנרדפות בעילה של הילכת הפחד – בריחה ממקום למקום מפחד הגרמנים – כזכאים לתגמולים מיום 1.4.10 וזאת ללא חקירה ובדיקת גרסאותיהם.

אין חולק כי עו"ד גולן אשר ייצגה את העורר, פנתה בשמו וביקשה הכרה לפי ההחלטה המנהלית, ראה מכתבה מיום 19.1.11. המשיבה קיבלה את הבקשה, תיקו של העורר הובא בפני וועדה רפואית ונקבעו לו אחוזי נכות- ראה מסמכים ממאי 2011 בתיק המשיבה.

הערר שבפנינו הוגש לפני ההכרה בעורר ואנו התבקשנו לבחון קיומה של עילת נרדפות נוספת: "בגין מעשה אלימות נציונאל-סוציאליסטי שנעשה לעיני העורר כפי שעולה מסיפור נרדפותו", המזכה את העורר, לשיטתו, בתגמולים למפרע מיום הגשת התביעה במרץ 2001 ולא מ- 1.4.10 כפי שנקבע לו על סמך ההחלטה המנהלית.

המשיבה התנגדה לשמיעת הערר וביקשה מחיקתו על הסף בטענה שהעורר מיצה מלוא זכויותיו לפי חוק הרדיפות.

העובדות הצריכות לעניין:

העורר הגיש למשיבה שתי תביעות המתבססות על קורותיו בתקופה הרלוונטית: במרץ 2001 ובאוגוסט 2008 ושתיהן נדחו ע"י המשיבה. החלטות הסירוב לא נשלחו לעורר בדואר רשום.

פנייתו של העורר לשני עורכי דין באותו עניין היא עניינו שלו ואין בכוונתנו להתייחס לדברי עו"ד ידיד, בא כוחו הנוכחי, לפיהם עו"ד גולן פעלה שלא על דעת העורר בבקשה עבורו הכרה לפי ההחלטה המנהלית. טענה זו תמוהה גם לגופה, שכן עו"ד ידיד עצמו שלח למשיבה טופס פתיחת חשבון בנק לצורך העברת התגמולים המגיעים לעורר לפי ההחלטה המנהלית ללא כל הסתייגות.

הערר נשוא דיוננו הוגש באוקטובר 2010 ועניינו החלטת המשיבה מספטמבר 2002 לדחות תביעתו הראשונה של העורר. בנימוקי הערר לא אוזכרה התביעה שהוגשה ונדחתה בשנת 2008.

ד. עוד נדגיש כי מעשה האלימות הנאציול סוציאליסטי הנטען בפנינו לא נכלל בין נימוקי הערר המתמקד בדחיית ההכרה בנרדפות העורר מכוח הלכת הפחד ו/או מתח מירבי וקיצוני. עילת האלימות הועלתה לראשונה יום לפני הדיון – ראה פניית עו"ד ידיד לוועדה מיום 15.11.11.

זאת ועוד, גם בתביעה מ- 2008 לא מצאנו זכר לגרסת האלימות.

ד. אירוע האלימות הנטען ע"י העורר, מתואר בהצהרתו הראשונה בזו הלשון: "יום אחד שנסעתי אני ואבי לטריפולי מקולינה ורדה לקנות מעט מזון נעצרנו ע"י שוטר גרמני עם אופנוע ונאלצנו להזדהות וכשנודע לו שאנו יהודים היכה את אבי וקילל אותנו ולאחר שעות מספר הסכים לשחרר אותנו."

המשיבה עותרת, כאמור, למחיקת הערר על הסף ואילו העורר גורס כי יש לאפשר לו לטעון לעילת נרדפות נוספת על הילכת הפחד בה כבר הוכר.

דיון

א. עמדת המשיבה בנושא ההכרה ביהודי לוב מכוח הילכת הפחד בעקבות פסק הדין ג'וליה טייר ו-46 אח' נ' הרשות המוסמכת (ו"ע 255/08) מאפריל 2010, סוכמה במכתב היועץ המשפטי של משרד האוצר לשר האוצר: "המדיניות הראויה, בשים לב למספר התביעות הקיימות בנושא ולגילם של התובעים, היא כי במקום עריכתן של חקירות פרטניות בדבר מהימנות טענתו של כל תובע לעניין בריחתו מפני הצורר הנאצי, יינתן לכל מי שתביעתו תגלה עילה כאמור...ובלבד שהתגמול ישולם מיום מתן פסק הדין ואילך, ולא לפני כן."

מאז קבלת ההחלטה, המשיבה מפעילה שיקול דעתה ונוהגת בהתאם למדיניות המוצהרת.

נטעים כי על פי החלטת משרד האוצר, ההחלטה המנהלית בעקבות פס"ד ג'וליה טייר, חלה אך ורק על הטוענים לנרדפות על יסוד הילכת הפחד ולא לעילות אחרות.

ב. העולה מן האמור הוא כי אילו ציין העורר בבקשתו להכרה לפי ההחלטה המנהלית כי בכוונתו לטעון לעילה נוספת, ההחלטה המנהלית לא היתה חלה עליו וגרסתו כולה היתה עומדת למבחן: בחינה עובדתית והערכת מהימנות. הענקת תגמולים לפי ההחלטה המנהלית אין משמעותה כי חלק מגרסת העורר התקבל כאמין ואין כל הצדקה למנוע מהמשיבה את זכותה להעמיד במבחן את הגרסה כולה.

ג. יש להניח כי אילו וויתר העורר על קבלת התגמולים הניתנים לו על סמך ההחלטה המנהלית, והיה מבקש לדון בערר בשתי העילות, היינו נעתרים לבקשתו.

לאור האמור לעיל אנו מקבלים בקשת המשיבה ומוחקים את הערר על הסף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ