אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הגנת השכרות אינה חלה כאשר הוכחה מודעות הנאשם למעשיו

הגנת השכרות אינה חלה כאשר הוכחה מודעות הנאשם למעשיו

תאריך פרסום : 18/09/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
10800-04
18/09/2006
בפני השופט:
1. א' ריבלין
2. ע' ארבל
3. ד' ברלינר


- נגד -
התובע:
ארתור גרגורי רומנצקו
עו"ד יובל נחמני
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אורי כרמל
פסק-דין

השופטת  ד' ברלינר:

1.        בתאריך 1.6.02, במהלך נסיעה במונית מבאר שבע לערד ירה ארתור רומנצקו (להלן: "המערער") בנהג המונית אברהם שמאייב ז"ל (להלן: "המנוח") וגרם למותו המיידי. עובדה זו, שלא היתה שנויה במחלוקת, הביאה להרשעתו בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין (ת.פ. 955/02 של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע).

           בבסיס הערעור שבפנינו עומדת הטענה כי המערער, אשר היה מצוי במצב של שכרות חלקית, לא היה מודע, בשעת המעשה, לפרט מפרטי העבירה כאמור בסעיף 34ט(ה) לחוק העונשין, ולפיכך עליו ליהנות מן ההגנה שבסעיף 34ט(ב) לחוק הנ"ל.

עיקרי העובדות

2.        בתקופה הרלוונטית היה המערער חייל בשירות סדיר. באותו לילה בילה בדיסקוטק בבאר שבע עם חברו, דימיטרי לברושקו (להלן: "דימיטרי" או "דימה"). בסביבות השעה שתיים וחצי לפנות בוקר עלו השניים על מוניתו של המנוח על מנת לנסוע לכיוון ערד. בדרך, לבקשת המערער, עצר המנוח בבית החייל בבאר שבע שם התגורר המערער, על מנת שזה יוכל לקחת את מדיו ונשקו, ולחזור למקום שירותו בצה"ל ישירות מערד. משם המשיכו לכיוון ערד, כשהמערער יושב במושב הקדמי שלצד הנהג, ודימיטרי במושב האחורי. על הנסיעה כולה, כולל העצירה בבית החייל, דרש המנוח 180 שקלים.

           כאשר הגיעה המונית סמוך לבית הספר האזורי אבו כף, הודיע דימיטרי כי הוא חש ברע, וביקש מהמנוח לעצור בצד הכביש על מנת שינסה להקיא. המנוח עצר את המונית, ולאחר שדימיטרי יצא והחל להתרחק ממנה, פרץ ויכוח בין המערער למנוח בגין סכום הכסף שהמנוח דרש עבור הנסיעה. במהלך הויכוח יצא המערער מן המונית, הכניס מחסנית אל רובהו, דרך אותו, וירה צרור של 18 קליעים לכיוונו של המנוח. מספר קליעים פגעו בראשו ובצווארו של המנוח והביאו כאמור למותו המיידי. כשנוכח המערער כי המנוח מת, הוציא את גופתו מן המונית, הניח אותה על הכביש, ונמלט לבד מן המקום עם המונית, אותה נטש לאחר מכן ליד הישוב חורה.

הדיון בבית המשפט המחוזי

3.        המערער הודה בגרימת מותו של המנוח, אולם טען כי בעת מעשה היה נתון תחת השפעתם של משקאות משכרים וסמים. כיוון שכך, התקיים לגביו הסייג לאחריות פלילית, המצוי בסעיף 34ט(ב) לחוק העונשין, יש לראותו כמי שביצע את המעשה ללא כוונה פלילית אלא, לכל היותר, מתוך אדישות (עמ' 3 לפרוטוקול). משכך - הוכחה עבירת הריגה ולא רצח.

4.        מנגד, טענה המשיבה כי המערער פעל במודעות מלאה, והראיות שהובאו בפני בית המשפט מוכיחות את קיומה של כוונה תחילה הנדרשת לפי סעיף 300(א)(2) ו- 301(א) לחוק העונשין. תפקודו של המערער לפני הרצח ולאחריו, מצביע על כך שהיה מודע היטב למעשיו, לפני הרצח, בזמן הרצח וגם לאחריו. המערער יכול היה לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו ופעל לאחר שהכין את המכשיר בו המית את המנוח. כיוון שהיה מודע למעשיו, לא עומדת לו הגנת שכרות, לא ההגנה המלאה המוסדרת בסעיף 34ט(ד) ולא ההגנה החלקית המעוגנת בסעיף 34ט(ב) ו-(ה).

5.        העד המרכזי מטעם התביעה היה דימיטרי, חברו של המערער, אשר הציג גרסה התואמת את המסכת העובדתית כמפורט לעיל, ובה דבק לאורך כל חקירתו, לרבות בשחזור אשר נערך לו ובעדותו בבית המשפט. דימיטרי העיד כי כאשר ראה מה התרחש, נתפש בפאניקה, ברח רגלית מהמקום ולאחר מכן עצר רכב מזדמן. למחרת האירוע, הגיע המערער לבקרו ואיים אליו לבל יפנה למשטרה שמא יארע לו את שארע למנוח (המערער אישר כי פגש את דימיטרי ביום למחרת האירוע, אך טען כי לא זכר על מה שוחחו (ת/3, עמ' 1).

           את גרסתו של דימיטרי באשר למיקומם של המנוח והיורה בשעת הירי אישר פקד בנימין חפץ מהמעבדה לזיהוי פלילי. לדבריו הממצאים בשטח מוכיחים כי בעת אירוע הירי ישב המנוח בכסא הנהג, ואילו הירי בוצע מימין לו, דרך חלון הנוסע שלצד הנהג, כפי שמסר דימיטרי (ת/8, ת/23, עמ' 27 לפרוטוקול).

בהודעתו במשטרה מיום 10.6.02 (ת/3, עמ' 1 , שורות 15-18), אישר המערער כי גרסתו של דימיטרי היא גרסת אמת. בעדותו בבית המשפט סייג זאת (עמ' 61-62 לפרוטוקול).

           עד הראיה הנוסף אשר העיד מטעם התביעה היה ריאד אבו כף, ששהה סמוך למקום הירי מתוקף תפקידו כשומר לילה. כשנחקר לראשונה טען כי ראה שניים יורים. בהודעה שנגבתה ממנו חזר בו מאמירה זו וטען כי האירוע התרחש הרחק ממנו, וכלל לא ראה אנשים יורים (ת/54).

על שמיעת מרבית עדי התביעה ויתר המערער. 

6.        המערער עצמו מסר שלל גרסאות בנוגע לאירוע. בסופו של דבר אימץ את גרסתו המפורטת האחרונה (ת/3, עמ' 60 לפרוטוקול), שתואמת את גרסתו של דימיטרי כאמור לעיל. 

           את התשתית לעניין הגנת השכרות ביקשה ההגנה להוכיח באמצעות הראיות הבאות:

          1) עדותו של מנהל הדיסקוטק בו בילו המערער ודימיטרי טרם האירוע: העד פירט מהי כמות האלכוהול במשקאות השונים אשר הוגשו בדיסקוטק ומה עלותם (עמ' 72 לפרוטוקול).  לא היו בידיו נתונים על כמות המשקאות ששתה המערער.

2) חוות דעת מומחה של פרופ' יונה אמיתי - מומחה לטוקסיקולוגיה. את הנתונים העובדתיים ששימשו אותו לצורך הכנתה של חוות הדעת קיבל המומחה מהמערער באמצעות שאלון שהפנה אליו. עפ"י נתונים אלה המערער שתה כ- 3-4 כוסיות וודקה ובקבוק בירה וכן עישן מריחואנה. בין השתייה והעישון לאירוע חלפו כ- 3 שעות. כמו כן היו בפני המומחה נתונים באשר למימדיו הפיזיים של המערער.

           חוות הדעת בנויה ברובה על היפותזות שכן המערער לא נבדק על ידי המומחה והנתונים - משוערים. בפן הכללי ציין המומחה כי תפקודו של אדם בעל מבנה גוף דומה לזה של המערער אשר שתה כמות דומה של אלכוהול "נפגע בצורה משמעותית", בכל הנוגע למצבו, התנהגותו, הבנתו, שיקול דעתו, שיפוטו ויכולתו השכלית בעת האירוע. השפעת האלכוהול על ההתנהגות כוללת "... קושי בעיבוד אינפורמציה, ירידה בעכבות עם סף גירוי נמוך להתפרצות אלימה והתקוטטות, ופגיעה ביכולת השליטה העצמית, מצב של אי יציבות אמוציונאלית, ואיבוד כושר השיפוט הקריטי" (נ/1 עמ' 4; עמ' 74-77 לפרוטוקול). באשר למריחואנה נאמר כי היא "גורמת בין השאר לפסיכוזה חריפה ולפרנויה". לגבי המערער קבע המומחה כי היה "נתון להשפעה של האלכוהול עם פגיעה בתפקוד השכלי, בתפישה ובהבנה ירידה בעכבות ונטייה להתפרצות, פגיעה קשה ביכולת השיפוט ובשיקול הדעת. במצב כזה נשללה ממנו היכולת להעריך ולצפות את תוצאות מעשיו" (נ/1 עמ' 5). באשר לשאלה כיצד רמת אלכוהול מסוימת עלולה להשפיע על רמת מודעות של אדם, השיב המומחה כי הדבר אינו מצוי בתחום מומחיותו, ונדרשת חוו"ד פסיכיאטרית לשם כך (עמ' 77 לפרוטוקול). 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ