אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הגנה מן הצדק אינה חלה על אדם ששיתף פעולה עם שוטר שחצה את הקווים

הגנה מן הצדק אינה חלה על אדם ששיתף פעולה עם שוטר שחצה את הקווים

תאריך פרסום : 01/05/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
371-06
30/04/2008
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. א' גרוניס
3. ח' מלצר


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד יפית וייסבוך
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד תמר פרוש
פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.            בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטים ב' אופיר תום, מ' סוקולוב וי' שנלר) הרשיע את המערער בעבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, ניסיון לסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, הדחה בעדות, שיבוש הליכי משפט ואיומים. בעקבות הרשעתו נדון המערער ל-11 שנות מאסר ולשלוש שנים מאסר על-תנאי.

           ערעורו מופנה נגד ההרשעה וכנגד העונש.

ההליך בבית-משפט קמא

2.        כתב-האישום כלל שני אישומים. באישום הראשון נאמר, כי בתאריך 28.4.02 הגיע המערער לתחנת המשטרה בבת-ים, שם הוחזקו ארבע נשים, שוהות בלתי חוקיות שהובאו לארץ על-ידי סוחרי נשים, אשר היו צפויות לגירוש. המערער יצר אצל השוטרים, בדרכי כזב, רושם כאילו הוא מכיר את אחת הנשים, ובעקבות כך הותר לו לשחרר את כל הארבע כנגד הפקדת ערובה בסכום של 20,000 ש"ח. ביום המחרת התייצב המערער בתחנה ביחד עם חברו, עאמר מסלוחי (להלן: מסלוחי), הציג לשוטרים טפסים מזויפים שנחזו כאילו הופקד הסכום האמור, והנשים שוחררו. בהמשך, נסעו המערער, מסלוחי, מרק יורגייב (להלן: יורגייב) ואדם נוסף לים המלח, שם הוצגו שתיים מן הנשים בפני אדם שהביע עניין ב"קנייתן". בסופו של יום, לא יצאה עסקה זו אל הפועל, ובעקבות כך מכר המערער, בתמורה ל-4000 ש"ח, שתיים מהנשים לשלומי בן סימון, הוא נאשם מס' 1 בכתב האישום על פיו עמד המערער לדין. לאחר שנכשלו ניסיונות למכור את שתי הנשים האחרות, העבירן המערער לבן-סימון ואדם נוסף ("אדיק") תמורת 2,500 ש"ח ורכב מסוג פיאט פונטו. לאחר מכירתן, הועסקו כל הנשים בזנות, בתנאים מחפירים, כאשר החלק הארי של האתנן ששולם להן נלקח על ידי "בעליהן". כך זה נמשך, עד אשר הצליחו הנשים להימלט מבתי-הבושת השונים בהם הוחזקו.

           האישום השני עוסק באירועים שהתרחשו לאחר שהמערער נעצר בחשד לביצוע העבירות נשוא האישום הראשון. נטען, כי בחודש פברואר 2003, בעת ששהו במעצר, הדיח המערער את יורגייב למסור עדות שקר, לפיה הוא ראה את המערער משלם כסף לקצין משטרה בשם וענונו, בתמורה להסכמתו של האחרון לשחרר את הנשים לידיו. גרסה זו הציג גם המערער בחקירתו, כאשר טען כי שילם לוענונו סכום של 20,000 ש"ח בנוכחות יורגייב. תחילה מסר יורגייב הודעה התומכת בגרסה המפלילה את וענונו, אולם בהמשך נמלך בדעתו והודה כי מסר גרסה שקרית. משנודע הדבר למערער, הוא הנחה את יורגייב, תוך נקיטת לשון מאיימת, לומר כי הודאתו בשקר נגבתה ממנו תחת לחץ.

3.        לא הייתה מחלוקת כי הנשים ששוחררו מהמשטרה נמכרו לאחרים, והמערער אף לא הכחיש כי היה לו חלק מסוים במכירתן. עם זאת, הוא ביקש להרחיק עצמו מהאירועים שהתרחשו בים המלח. זאת ועוד, ביחס למכירת הנשים טען המערער כי עומדת לו "הגנה מן הצדק", באשר היו אלה אנשי המשטרה, ובראשם וענונו, שהניעו אותו לעשות את אשר עשה. עוד טען המערער, כי חקירת תלונותיו כנגד וענונו נפתחה בשיהוי רב, התנהלה בעצלתיים והסתיימה מבלי שהעניין נבדק בקפידה. גם בפגמים אלה, הוסיף המערער וטען, יש כדי להקים לו הגנה מן הצדק. באשר לאישום השני, גרס המערער, כי לא די בעדותו של יורגייב כדי להרשיעו בהדחה ובשיבוש מהלכי משפט, הואיל והוא שימש עד מדינה, וככזה, עדותו טעונה סיוע שאינו בנמצא.

4.        המשיבה הביאה במסגרת תשתית הראיות הרלוונטית לעניין הסחר, את עדותם של מספר שוטרים, ביניהם וענונו עצמו, רכז המודיעין ירמיהו כוזרי ורב-פקד אילן מידן. מידן העיד, כי בהיעדר תשתית להחזקתן של העצורות בתחנת המשטרה, הן היו אמורות להשתחרר בכל מקרה, ועל כן סבר כי מוטב שהן תשוחררנה בערובה. כוזרי העיד, כי ביקש לקנות באמצעות השחרור את אמונו של המערער, במטרה שבהמשך הוא יספק לו ידיעות מודיעיניות. כן העיד מסלוחי, כי הוא והמערער הגיעו לתחנת המשטרה ביוזמתו של האחרון, ולא לבקשת וענונו, כפי טענת המערער ("היינו מחכים למטה, היו ארבע בחורות יושבות במסדרון בחוץ עם שוטר... התחיל להגיד לי הבחורות האלה נראה לי עצרו אותם, אתה רוצה שאני אדבר איתם, אם אני יכול לשחרר אותם?...הוא אומר אתה רוצה לראות איך אני משחרר אותן" - ראו עמ' 751 ואילך).

           אחת הנשים העידה כי המערער נכח בניסיון המכירה שהתרחש בים המלח. אף שבהודעתה במשטרה היא סיפרה כי האירוע התרחש באילת (נ/1א, עמ' 4), הרי שבבית-המשפט הסבירה כי באותה עת לא הכירה את הארץ, ונוכח המלונות שראתה וחוף הים בסמוך לו הם ניצבו, סברה בטעות שהובילוה לעיר הדרומית (עמ' 333-332 לפרוטוקול). לדבריה, ביקש המערער למכור אותה באותו מועד, אולם הדבר לא צלח. האישה הנוספת שנפלה קורבן לסחר, העידה אף היא כי כל הארבע הוסעו למלון מרוחק לשם מכירתן של שתיים מהן, אך העסקה לא יצאה אל הפועל (עמ' 631-632, 634 לפרוטוקול; וראו הודעתה במשטרה נ/20, עמ' 1). מספר עדויות נוספות עמדו לחובת המערער, והכוונה לדברים שמסרו מסלוחי ויורגייב שהתלוו אליו במועד המכירה בים המלח.

           באשר לשימוש במסמך המזויף (מסמך ההפקדה של סכום הערובה) - העיד חוקר מח"ש, כי המערער הודה בפניו בשימוש באותו מסמך (ת/3 - 13). מסלוחי סיפר מעל דוכן העדים, כי גם בפניו הודה המערער בעובדה זו ("אמרתי לו הכסף ילך... אחר כך אמר לי, שילך הכסף, מי שילם? לא שילמתי. כאילו הכל חארטה" - עמ' 756). בפני בית-המשפט הובאו שני מומחים שטענו כי החותמות שהוטבעו במסמך הן מזויפות: פקיד הדואר אופיר פלטי, ואיש המעבדה לזיהוי פלילי, אברהם אבולעפיה, שמסר כי מה שנחזה להיות חותמות, למעשה הודפס במדפסת הזרקת-דיו.

           באשר לאישום השני, הציגה המשיבה את עדותו של יורגייב, שתיאר כיצד הדיח אותו המערער לדבר שקר במטרה להעליל על וענונו, וכיצד איים עליו לאחר שנמלך בדעתו וחזר בו משקריו בפני השוטרים. עוד טענה המשיבה, כי המסקנה המתבקשת מן הקביעה כי וענונו לא קיבל לידיו שוחד מחייבת שגרסתו הראשונה של יורגייב היתה כוזבת, ויש בכך כדי לתמוך בטענה כי הוא הודח לעשות כן על-ידי המערער, שכן רק האחרון היה אמור ליהנות מכך.

5.        בית-המשפט המחוזי דחה את טענת המערער לפיה הוא זכאי לחסות בצילה של הגנה מן הצדק. גרסת השוחד נדחתה וכמוה גם הטענה לפיה שימש המערער אך מתווך בין וענונו לסוחרי הנשים. נקבע, כי אף מעדותו-שלו עולה שהוא פעל באופן אקטיבי בסחר מתוך כוונה לעשות לביתו, וללא קשר למעורבותו הנטענת של וענונו. עוד נקבע, כי אין כל ראיה להתנהגות פסולה של גורמי המשטרה במכירת הנשים לזנות. קביעות אלו התבססו על עדויותיהם של וענונו, כוזרי, מידן, מסלוחי ויורגייב. כן נקבע, כי נוכח הסתירות הרבות בגרסתו של המערער, אין מקום ליתן בה אמון. בית-משפט קמא הוסיף, כי הסחר בנשים התרחש רק לאחר שחרורן וממילא בלא ידיעת השוטרים, ועל כן לא ניתן לומר כי היתה לאלה יד בדבר. עוד נקבע, כי לא הוכחו פגמים בחקירתו של וענונו במחלקה לחקירות שוטרים, ואף אם היה ממש בטענות כי החקירה עוכבה שלא לצורך, לא היה בכך כדי להקים הגנה למערער.

           בית-המשפט דחה את טענת המערער כי לא השתתף בנסיעה לים המלח, וביכר את גרסותם של העדים האחרים. באשר לזיוף נקבע, כי די בעדויות המומחים כדי לאשש חשד זה. עוד נקבע, כי נוכח הודאת המערער בפני חוקר מח"ש ועדותו של מסלוחי, שוב אין מנוס מן המסקנה כי המערער היה מודע לזיוף כאשר עשה שימוש במסמכים לשחרור הנשים.

           המערער הורשע גם בביצוען של העבירות שיוחסו לו בגדרו של האישום השני. בית-המשפט המחוזי התרשם כי עדותו של יורגייב הייתה כנה ואמתית, וכי הוא מסר את ההודעה השקרית לאחר שהמערער הדיחו לכך, במחשבה שהדבר יחלץ את שניהם מהאישומים נגדם. עוד נקבע, כי בניגוד לטענת המערער אין לראות ביורגייב עד מדינה, שעדותו זקוקה לסיוע, וזאת משתי סיבות: ראשית, יורגייב לא היה שותף לביצוע עבירת ההדחה, ושנית, הוא לא קיבל דבר בתמורה לעדותו. אדרבא, נקבע, כי לאחר שחזר בו מעדות השקר שמסר, הוגש נגדו כתב-אישום והוא הורשע בשיבוש מהלכי משפט ואף נדון למאסר.

הטענות בערעור

6.        אף בפנינו לא הכחיש המערער כי היה מעורב בשחרורן של הנשים מהמשטרה ובהעברתן לידי הרוכשים. עם זאת, הוא שב וטען כי הדבר התאפשר בשל התנהגותה הפסולה של המשטרה, לאמור - בתמורה לשוחד ששילם לוענונו, או למצער, כקביעתו של בית-משפט קמא, בשל הרצון לגייסו למסירת מידע. נטען, כי לגרסה לפיה שחרור הנשים נעשה בתמורה לשוחד, ולא כטובת הנאה למקור מודיעיני, יש על מה שתסמוך ובכך כיוון המערער לגרסתו העקבית לאורך כל הפרשה; לעדותן של שתיים מהנשים ששוחררו ונסחרו; לעדותו של מפעילו של המערער כסוכן משטרתי שסיפר כי המערער מעולם לא היה מקור מודיעיני של כוזרי; לעדותו של מסלוחי, ממנה עולה כי וענונו נכח בתחנת המשטרה בעת שחרור הנשים, אשר לשיטתו של המערער נתמכת בעדותו של מידן. כאמור, טענת המערער היא כי יש בדברים להקים לו הגנה מן הצדק. לשיטתו, אישרה המשטרה את מכירת הנשים במצג רשמי הואיל וגם לאחר שהנשים הפרו את תנאי השחרור היא לא טרחה לברר מה עלה בגורלן. בהעמדתו לדין, הוסיף המערער וטען, יש משום הפליה נוכח העובדה ששותפו, מסלוחי, לא נתן את הדין על חלקו בפרשה. אף בפנינו ביקש המערער להיבנות מהפגמים בחקירת מח"ש שלטענתו פגעו בהגנתו, שכאמור, התבססה על הגרסה לפיה שולם שוחד לוענונו.

           באשר להרשעתו בניסיון המכירה בים המלח, נותר המערער נאמן לגרסתו כי לא נכח במקום. לטענתו, הוא לא סחר בנשים, אלא סייע להן למצוא עבודה, ולכל היותר שימש כמתווך במכירתן לאחר. עוד נטען, כי הרשעתו נסמכה על עדותם של שני עדי תביעה בעלי עניין - מסלוחי ויורגייב. המערער טוען כי לא היה מקום להרשיעו גם בשימוש במסמך מזויף, וכי מעולם לא נבדק חשבון הבנק בו היו הכספים אמורים להיות מופקדים, ולפיכך אי-ביצוע התשלום לא הוכח כנדרש. לבסוף, שב המערער ומלין על הרשעתו בעבירת ההדחה, שלשיטתו התבססה על עדותו היחידה של שותף שהפך לעד מדינה, ולא נמצא לה סיוע כנדרש בחוק. את עדות יורגייב, טוען המערער, לא היה מקום לקבל באשר מהימנותה מוטלת בספק. 

           בגדר השגותיו לעניין העונש טוען המערער, כי זה חרג לחומרה מן העונשים שהושתו על יתר הנאשמים בפרשה, להם עבר פלילי מכביד, כמו גם ממידת הענישה הנוהגת בעבירות של סחר בנשים. נטען, כי בית-המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המערער - היותו סייען של כוחות הביטחון ומודיע של משטרת ישראל, פטירת בת-זוגו בפיגוע טרור והיותו אב לילדה קטנה.

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ