אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הגין ואח' נ' יודלביץ

הגין ואח' נ' יודלביץ

תאריך פרסום : 02/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
47954-07-12
24/02/2014
בפני השופט:
ישי קורן

- נגד -
התובע:
1. אסתר הגין
2. שפירא פלורנטין ייזום ושיווק נדל"ן בע"מ
3. להב לוי

הנתבע:
אורי יודלביץ'
פסק-דין

פסק דין

תביעה מיום 25.7.2012 לפינוי חנות שהושכרה לפי דיני הגנת הדייר.

רקע עובדתי

התובעים הם הבעלים של בניין ברחוב הרצל 110 בתל אביב (חלקה 144 בגוש 7084), ובו קומת חנויות. התובעת 1 (להלן: "גב' הגין") היא הבעלים של 1/4 מהזכויות בבניין. התובעים 2 ו-3 (להלן: "שפירא" ו"להב", בהתאמה) זכאים להירשם כבעלים במשותף של מחצית מהזכויות בבניין במשותף. (1/4 נוסף מהזכויות בבניין רשומים ע"ש ה"ה לוי שאול ואלוני רוני, שאינם צד להליך זה). (הסכמי מכר ונסח רישום צורפו לכתב התביעה).

בחזית הבניין בקומת הקרקע מצויה חנות (להלן: "החנות" או "העסק"), שבה החזיק מר אפרים יודלביץ' ז"ל (להלן: "אפרים") כדייר מוגן (הסכם שכירות לא הוצג כראייה בתיק זה). אפרים ניהל בחנות עסק של מסגרות והוא נפטר ביום 6.4.1983.

לאחר פטירתו של אפרים, המשיכו בניו, מר יהודה יודלביץ' (להלן: "יהודה") ומר שמואל יודלביץ (להלן: "שמואל"), לשיטת הנתבע, או רק יהודה, לשיטת התובעים, להפעיל את החנות כדייר/ים מוגן/ים, מכוח להוראות סעיף 23(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972 (להלן: "החוק"). שמואל נפטר בשנת 2005. יהודה, ייבדל לחיים ארוכים, הוא היום כבן 87 שנה.

הנתבע (להלן: "אורי") הוא בנו של שמואל ז"ל והוא מחזיק כיום בחנות ובחלק מן החצר הסמוכה לחנות בעורף הבניין.

התביעה

לאחר פטירתו של אפרים, הדייר החוזי, המשיך בנו, יהודה, להפעיל את העסק בחנות כדייר מוגן לפי סע' 23 לחוק. מזה שנים רבות שיהודה אינו מפעיל את החנות. יהודה נטש את החנות, והעביר את החזקה בה לאורי, ללא ידיעת בעלי הנכס ומבלי לקבל את הסכמתם. עם נטישת החנות על ידי יהודה היה על הנתבע להשיב את החזקה בה לידי התובעים.

בהתאם להוראות סעיפים 23(ב) ו-27(2) לחוק אין הנתבע זכאי לזכויות של דייר מוגן בחנות, והוא מחזיק בחנות כמסיג גבול.

לא זו בלבד שהנתבע מחזיק בחנות ללא זכות שבדין, אלא שהנתבע אינו משלם דמי שכירות לגב' הגין מזה שנים רבות, ואינו משלם דמי שכירות לתובעים 2 ו-3 מיום שרכשו מחצית מהזכויות בבניין בשנת 2010.

הנתבע השתלט שלא כדין על חלק גדול מן החצר האחורית של הבניין ומשתמש בה כמחסן וכאתר עבודה של עסקו, תוך שהינו מונע מבעלי הבניין את השימוש הבלעדי בה.

ההגנה

התובעים הם הבעלים של 3/4 בלבד מהזכויות בבניין. יש צורך לברר את עמדת הבעלים של ה-1/4 הנוסף ביחס להליך זה. על הבעלות של לוי שאול ב-1/8 מהזכויות נרשם בנסח הרישום צו ניהול על ידי כונס נכסים ויש לקבל גם את עמדת הכונס ביחס להליך זה.

המושכר כלל מאז ומעולם את החנות ואת החצר הסמוכה לו מאחור, ועל כן אין אמת בטענה לפיה הנתבע השתלט על החצר שלא כדין.

לאחר פטירתו של אפרים, המשיכו שני בניו – שמואל ויהודה – לעבוד בעסק, והפכו שניהם לדיירים מוגנים לפי סע' 23(ב) לחוק. גם הנתבע עבד בעסק יחד עם הסב והמשיך לעבוד בו יחד עם שמואל ויהודה. הנתבע עובד בעסק עד היום והוא מחזיק בו יחד עם יהודה, שמעולם לא נטש את המושכר. יהודה מחזיק בעסק כ"דייר נגזר", מכוח סע' 23(ב) לחוק, ואילו הנתבע מחזיק בעסק כ"דייר נדחה", לאחר פטירת אביו בשנת 2005.

הנתבע מחזיק במושכר כדין, בידיעת הבעלים ובהסכמתם. ידיעה והסכמה זו של הבעלים מחייבת גם את התובעים 2 – 3 שבאו בנעליהם. גם לו היה יהודה נוטש את המושכר, נשמרת לאורי זכותו כ"דייר נדחה".

הנתבע שילם את דמי השכירות כסדרם לאורך כל השנים ועד לסוף 2010. בחודש מרץ 2011 הודיע עו"ד אייל רווח לנתבע, בשם התובעת 2 כי היא רכשה את הנכס "בו הינך מצוי בדמי מפתח", ודרש ממנו להעביר את דמי המפתח – הכוונה, כנראה, לדמי השכירות – למר רפי שפירא. ניסיונות הנתבע להעביר את התשלום לידי מר שפירא לא צלחו, ובחודש דצמבר 2011 שיגר הנתבע שיק בגין דמי שכירות לשנת 2011 באמצעות בא כוחו לעו"ד אייל רווח. עו"ד רווח השיב בשם התובעת 2 כי לשיטתה הנתבע אינו דייר מוגן, והחזיר את השיק. דמי השכירות עומדים לרשות התובעים ויועברו לידיהם ברגע שיחזרו בהם מסירובם לקבל את דמי השכירות.

אם תתקבל תביעת הפינוי מבקש הנתבע להעניק לו סעד מן הצדק מן הטעמים הבאים: הסב שילם דמי מפתח; דמי השכירות שולמו לאורך השנים ואף נעשו השקעות לצורך תחזוקה שוטפת של המושכר; הנתבע פעל בתום לב ופינוי המושכר יגרום לאבדן מקור הפרנסה של הנתבע ושל יהודה; התובעים רכשו את הנכס בידיעה שהמושכר מוחזק על ידי דייר מוגן.

הראיות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ