אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' מדינת ישראל ואח'

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 11/03/2013 | גרסת הדפסה
רע"צ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
18365-01-13
19/02/2013
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א

- נגד -
התובע:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. מוריס סטלמן

פסק-דין

פסק דין

מבוא

לפני בקשתו של המבקש, הבנק הבין לאומי הראשון לישראל בע"מ, הזוכה (להלן: "הזוכה") בתיק הוצל"פ 01-60280-12-4 (להלן: תיק ההוצל"פ"), ליתן לו רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מיכל דואני בהירי (להלן: "הרשמת") מיום 17.12.12. בהחלטתה דחתה כב' הרשמת את בקשת החזר אגרה אשר שילם המבקש בפתיחת תיק ההוצל"פ, על סך 11,194 ₪.

המשיבה, מדינת ישראל-רשות האכיפה והגבייה הגישה תשובתה ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז תל אביב(אזרחי).

החלטתי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כבערעור עצמו ולקבל את הערעור בחלקו מהנימוקים שיפורטו בהמשך.

רקע

תיק ההוצל"פ נפתח בבקשה לביצוע פסק דין, סך החוב בפתיחה היה 1,167,290.25 ש"ח. למשיב 2, החייב בתיק ההוצל"פ, המתגורר בבלגיה יש מניות בחברה הרשומה בלוקסמבורג, בשם Stelman International Group S.a.R.L בלוקסמבורג (להלן: "החברה"). המניות מוחזקות בנאמנות על ידי עו"ד בשם גבריאל מירון. ב 05.07.12 הטיל המבקש עיקול בטרם אזהרה על המניות (לטענת המבקש זהו הנכס היחיד שיש למשיב 2 בארץ). ביום 18.07.12 נמסרה אזהרה. לאחר מכן נודע למבקש שביום 25.10.12 ניתן נגד החברה צו פירוק בלוקסמבורג ומינו מפרק. ב 16.12.12 הגיש בקשה לסגירת תיק ולהחזר אגרה. ביום 09.01.13 הוגשה בקשת רשות הערעור של המבקש ומבוקש להורות על החזר אגרה במלואה או מרביתה.

תמצית טענות המבקש

לשיטתו התייתר בשלב גילוי צו הפירוק הניתן נגד החברה הטעם לניהול תיק ההוצל"פ ולכן הגיש את בקשתו לסגירת התיק. אין לראות בפתיחת התיק כהליך סרק שנקט.

המבקש תמך בקשתו על הטעם השלישי "סיבה אחרת" הקיים בתקנה 9א לתקנות הוצאה לפועל(אגרות שכר והוצאות) התשכ"ח-1968 (להלן: "תקנות הוצל"פ-אגרות"). תומך נימוקיו על כך שחלף זמן מועט ממועד פתיחת תיק ההוצל"פ (05.07.12) ועד לבקשה לסגירתו (16.12.12); לא בוצעו בתיק ההוצל"פ פעולות מהותיות; לא נתפס נכס; לא מונה כונס; לא קוימו דיונים וכו'. נימוקי כב' הרשמת אינם עולים בקנה אחד עם ההלכות השונות אשר ניתנו ע"י בתי המשפט השונים.

ע"פ המלומד דוד בר-אופיר, התיבה "סיבה אחרת" מתייחסת ל"סעיף סל", מותיר שיקול דעת נרחב לראש ההוצל"פ, הפסיקה אימצה את דעתו של המלומד בר-אופיר ואף בפסקי דין רבים נקבע כי בנסיבות צודקות וראויות יש להחזיר אגרה, וכן שיעור האגרה שיוחזר יקבע לפי נסיבותיו הייחודיות של כל מקרה.

לשיטתו, ניתן להסיק כי במקרים מסוימים שבהם ניתן לקבל החזר לפי תקנות בתי תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות בימ"ש-אגרות") יהא ניתן לקבל החזר גם לפי תקנות הוצל"פ-אגרות, וזאת עקב קביעה שניתנה בפסיקה (בר"ע 2347/07 הבנק הבין לאומי הראשון בע"מ נ' אחים אלה את גלובוס גרופ בע"מ ואח', תק-מח 2009(1)3546 (2009) (להלן: "פרשת גלובוס"), כי ניתן לגזור גזירה שווה בין התקנות. לפיכך יש לראות במקרה דנן "הליך שהסתיים לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית" המזכה בהחזר במקרה שההליך בוטל או נמחק ע"י מגישו (תקנה 6(ב)(1) לתקנות בימ"ש –אגרות.

המבקש מפנה לפסיקה ענפה, ומשווה למקרים בהם הוחזרה האגרה (בחלקה או במלואה) ולשיטתו, תיק ההוצל"פ עומד בכל אותם קריטריונים אשר בחן בהשוואה לאותם מקרים שבהם הוחזרה האגרה.

תמצית טענות משיבה 1-מדינת ישראל

הטעמים שהציג המבקש לא עולים כדי "סיבה אחרת", כמו כן נטיית הפסיקה היא לפרש את הדיבור "סיבה אחרת" באופן מצומצם. לשיטת המשיבה, יש לבחון שלושה שיקולים ל"סיבה אחרת": הליכי הוצל"פ נמצאים בראשיתם; לא הושקעה עבודה מנהלתית וארגונית משמעותית באכיפת החיוב; לא עבר זמן ניכר מפתיחת התיק עד סגירתו; לכן בקשתו אינה עומדת בקריטריונים. מציינת כי המבקש לא צרף אסמכתא לצו הפירוק הנטען לחברה בלוקסמבורג.

מטרת האגרה היא בין היתר למנוע הגשת הליכי סרק. לפני פתיחת תיק הוצל"פ ראוי שיבצע בדיקות מקדימות, הכוללות הערכת סיכויי גבייה, המבקש ידע שאפשרות הגבייה בתיק איננה גבוהה ונטל על עצמו במודע סיכון שמא יכשל בדרך, כמו כל סיכון שנלקח בפתיחת תיק הוצל"פ. למעשה, מעוניין המבקש להחצין את העלויות הקשורות לבדיקות ההכרחיות עובר לפתיחת התיק על המדינה. לטענת המשיבה, כאשר התקשה בגבייה מאת משיב 2 ביקש החזר אגרה ועל כן הדרך שפעל אינה ראויה. מפנה להחלטות אשר עמדו על חשיבות תמריץ בעלי דין שלא לנהל הליכים מיותרים.

אין להקיש מתקנות בימ"ש-אגרות אל תקנות ההוצל"פ-אגרות, כל מקרה לגופו וכן אין הקשה מלאה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, כפי שיפורט בהמשך.

בשלב זה אציין כי לא מצאתי להידרש לטענת המבקש שיש לראות בתיק ההוצל"פ "הליך שהסתיים לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית", עסקינן במקרה בו רשאי ראש ההוצל"פ להחזיר אגרה כאשר המקרה נתון לשיקול דעתו ולנסיבות הפרטניות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ