אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' גרינברג

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' גרינברג

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
18331-01-11
04/07/2013
בפני השופט:
מירב קלמפנר נבון

- נגד -
התובע:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ
הנתבע:
יהודית גרינברג
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה שטרית.

התובע – הבנק הבינלאומי הראשון לישראל (להלן: "התובע" או "הבנק") טוען כי הנתבעת משכה המחאה בסך 200,000 ₪ מחשבונה לפקודת חברת עדי ים נכסים ובניין בע"מ וזמן פרעונה 16/5/10. המחאה זו הוסבה לתובע והופקדה בחשבון חברת עדי ים (להלן: "הנפרעת" או "עדי ים") אשר התנהל אצל התובע, ביום 30/4/10. לטענת התובע, ההמחאה היוותה בטוחה לכלל התחייבויות חברת עדי ים כלפי התובע ועל בסיסה הועמדו לחברת עדי ים אשראי בחשבון וכן ניתנה הלוואה ע"ס 200,000 ₪. ההמחאה חוללה באי פירעון מהטעם כי אין כיסוי מספיק (א.כ.מ). התובע טוען כי ימים מספר קודם להפקדת ההמחאה נשוא תובענה זו, הוסבה לתובע והופקדה בידי הנתבעת המחאה נוספת ע"ס 160,000 ₪ בחשבון חברת עדי ים, אשר נפרעה ביום 25/4/10. לטענת התובע, חברת עדי ים שיעבדה לטובת התובע את כלל זכויותיה בגין המחאות המופקדות בחשבונה ונתבעה בגין יתרת חובה לתובע, בסך 639,308 ₪ נכון ליום 1/1/11. התובע טוען כי הינו אוחז כשורה בהמחאה נשוא התובענה או לכל הפחות אוחז בעד ערך וזכאי לפירעון ההמחאה מעם הנתבעת. משכך, הגיש התובע לביצוע את ההמחאה נשוא התובענה בלשכת ההוצאה לפועל. הנתבעת הגישה התנגדותה לביצוע שטר, ההתנגדות התקבלה ומכאן התביעה אשר בפני.

הנתבעת טענה כי קיים במקרה זה כישלון תמורה מלא באשר חברת עדי ים התחייבה כלפיה בתשלום ההמחאה נשוא התובענה עד למועד פירעונה. משלא נעשה כן, הרי שהדבר מהווה כישלון תמורה מלא. עוד טוענת הנתבעת כי הבנק אף אינו אוחז בעד ערך, באשר התובע העמיד הלוואה לחברת עדי ים כנגד ההמחאה נשוא התובענה והלוואה זו שולמה במלואה. הנתבעת טוענת כי אף הסבת ההמחאה לתובע נעשתה שלא כדין באשר פקיד הבנק- התובע ביקש ממנה לחתום כ"עניין טכני" בגב ההמחאה נשוא התובענה על גבי חותמת החברה. הנתבעת טוענת כי היא אינה מורשית חתימה בחברת עדי ים ומשכך ההמחאה לא הוסבה לתובע ואין לו מעמד של אוחז בשטר. מפאת כל אלו טוענת הנתבעת כי היא אינה חבה בפירעון ההמחאה נשוא התובענה ויש לדחות את התביעה כנגדה.

כבר בפתחם של הדברים יש להבהיר כי כעולה מטענות הצדדים, בעליה של חברת עדי ים הינו מר אסף גרינברג, בנה של הנתבעת – יהודית גרינברג והנתבעת אף שימשה כרואת החשבון של חברת עדי ים.

הצדדים פרשו ראיותיהם בפני בית המשפט ביום 9/1/13 וסיכמו לאחר מכן טענותיהם בכתב. לתובע ניתנה אף האפשרות להגשת סיכומי תשובה, אך הללו לא הוגשו במועד אשר נקצב ולפיכך הגיעה העת למתן הכרעה בתובענה זו.

דיון :

עסקינן במשמעותה של חתימת היסב על גבי השטר נשוא התובענה. היסב השטר הינו בעל משמעות כפולה. האחת- הינה המחאת זכותו של הנפרע כלפי המושך, אל הנסב. השניה – הטלת חבות על המסב כלפי הנסב במידה והמושך לא יקיים אחר חיובו השטרי. בהעדר היסב, אין העברה של הזכאות ואין הטלת חבות שטרית של המסב כלפי הנסב. בהתקיים הסב, קיימת העברה של הזכאות ולצידה הטלת חבות שטרית של המסב כלפי הנסב.

ראה בע"א 1286/90 בנק הפועלים נ. ורד הלבשה פ"ד מח(5) 799.

לעניין זה ניתן דגש בהוראותיו של סעיף 30(ב) לפקודת השטרות – אך ברגע בו בוצע ההיסב, הופך הבנק לאוחז.

טענתה העיקרית של הנתבעת הינה כי חתימת ההסבה בגב השטר, אשר מכוחה קונה, כאמור, התובע אחיזה בשטר, נחתמה בהעדר הרשאה שכן מעולם לא הייתה הנתבעת מורשית חתימה של חברת עדי ים, לפקודתה ניתן השיק.

הנתבעת אינה מכחישה כי זוהי חתימתה על גבו של השטר ואילו הבנק טוען כי הנתבעת הייתה מורשית לעשות כן מטעמה של הנפרעת בשטר – חברת עדי ים וכי לא הייתה זו הפעם היחידה בה עשתה הנתבעת כן בהוראתה של הנפרעת.

הוראותיו של סעיף 23(ג) לפקודת השטרות והפסיקה מכוחו, קבעו בעניין הרשאתו של אדם לפעול בשמו של אחר, כי המסתמך על החתימה ותובע על פיה, חייב להוכיח כי ניתנה לאותו אדם ההרשאה לחתום.

ראה בספרו של כבוד השופט יואל זוסמן "דיני שטרות", מהדורה שישית, תשמ"ג 1983, עמ' 50

וכן בהמ (ת"א) 7610/84 כפרית תעשיות פי.וי.סי. נ. אנדרי ביטון ואח' (ניתן ביום 9/11/92)

ובע"א 115/62 בנק מרכזי קנדה נ. אלון פ"ד טז 1363.

עוד נקבע בפסיקה כי חתימתו של אי מי בתוקף הרשאה, אין הרשאתו של החותם מהווה חלק מהשטר ואין היא חייבת להינתן בכתב ומותר להוכיחה בעדים

ראה ת.א (ת"א) 2722/04 תבל נכסים והשקעות י.מ. (1994) בע"מ נ. אוזן דבורה (ניתן ביום 10/4/97).

יש לבחון איפוא, בנסיבות התובענה אשר בפני, האם הוכח בידי התובע כי לנתבעת הייתה הרשאה לחתום חתימת הסבה ובכלל, בגב ההמחאה נשוא התובענה ?

העד מטעמו של התובע, מר אמנון סער, העיד כי לא ניתן היה להפקיד את השיק ללא חתימת היסב על גבו. מר סער העיד כי מבצע ההפקדה הוא ה"טלר" ולפיכך לא ראה מיהו זה אשר חתם על גב ההמחאה נשוא התובענה, אך מי שאמור היה לחתום הינם בעלי החשבון ובמקרה זה, בעלי המניות של חברת עדי ים שאחד מהם הינו אסף גרינברג. מר סער העיד כי הוא סבור שחתימת ההיסב הינה חתימתו של מר גרינברג אסף (ראה עמ' 5 שורות 13-16 לפרוטוקול). הנתבעת עצמה העידה כי שימשה כרואת חשבון של חברת עדי ים הנפרעת וכי הייתה לה גישה לחשבון באינטרנט של הנפרעת. הנתבעת העידה גם כי הייתה חותמת של הנפרעת בשטר- חברת עדי ים, מצויה דרך קבע במשרדה וכי דפי החשבון, מחשבון הבנק של חב' עדי ים היו נשלחים אליה לתיבת הדואר. הנתבעת אישרה כי היא או מי מטעמה אספו את דפי החשבון מתיבת הדואר (עמ' 9 שורות 9-12 לפרוטוקול). הנתבעת העידה כי היא עצמה כתבה שיקים של עדי ים- הנפרעת, לספקים "ש. אמרת שאת היית כותבת את השיק? ת. לא רק אני , היו הרבה שכתבו את השיקים" (ראה עמ' 9 שורות 23-24 לפרוטוקול). כאשר נשאלה הנתבעת האם היא חתמה על השיקים כאשר היה צורך בהוצאת שיק דחוף, היא הכחישה שחתמה אך הודתה כי "לפעמים שי כהן חתם ולא היה מורשה חתימה". (עמ' 9 שורה 32 לפרוטוקול). הנתבעת הסבירה כי היה נוהל בו הוצאו שיקים של עדי ים לספקים והתובע – הבנק היה שולח לעדי ים העתק השיק ומבקש אישורה לתשלום. כך היה הבנק נוהג, לטענת הנתבעת כאשר חתם על גבי השיק מי שאינו מורשה חתימה. לטענת הנתבעת היה זה בנה אסף גרינברג אשר היה מאשר את החתימה בדיעבד. אלא שבניגוד לנטען בידי הנתבעת, לנתבעת הוצג העתק פקס אשר נשלח עבור הנפרעת- עדי ים והתקבל אצל הנתבעת, לפי אישורה ובו ביקש הבנק אישור לפרוע שיק לספק – איילון בלו ליסינג. הנתבעת אישרה בפה מלא כי הפקס התקבל אצלה וכי היא זו אשר חתמה על גבי הפקס והטביעה אף את חותמת הנפרעת וכתבה את המילים "מאשר לתשלום" (ראה ת/3).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ