אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הבהרה לפסק דין בעניין הצטברות הריבית על חוב במטבע חוץ

הבהרה לפסק דין בעניין הצטברות הריבית על חוב במטבע חוץ

תאריך פרסום : 03/12/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
270-00
30/11/2006
בפני השופט:
יצחק עמית

- נגד -
התובע:
1. דיסקונט ליסינג בע"מ
2. סקאי קלאב בע"מ

עו"ד בלט-גוט
הנתבע:
1. סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ
2. אריה בע"מ - חברה לבטוח
3. ע"י ב"כ עו"ד קוזלובסקי אורי
4. חברת ברק שירותי תעופה בע"מ
5. כים-ניר שירותי תעופה בע"מ
6. ע"י ב"כ עו"ד לויתן
7. חברת פילאטוס

עו"ד מנדה-קמין
החלטה

בקשה מוסכמת להבהרת פסק דיני החלקי מיום 5.9.2006 (להלן: " פסק הדין") לעניין הצטברות הריבית.

לבקשת הצדדים, אפשרתי להם להגיש טיעונים בנושא זה, אליו לא התייחסו כלל במסגרת סיכומיהם נשוא פסק הדין.

1.            אחזור ואזכיר את המסגרת הנורמטיבית.

סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: " החוק"), לאחר תיקון תשס"א, קובע כלהלן:

"א) הריבית לפי סעיפים 2ו-3 וכן הריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, יהיו בשיעורים ובדרך חישוב שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

 (ב) נפסקה ריבית בשיעור הקבוע לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן שונה שיעור זה, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם שולם".

וסעיף 7 לחוק, שכותרתו "ריבית דריבית" קובע כלהלן (החלק המודגש נוסף בתיקון תשס"א - י.ע.):

"ריבית וכן הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לפי חוק זה, יצורפו לקרן אחת לשנה;  לענין זה, "קרן" - סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית וכן הפרשי ההצמדה והריבית לפי חוק זה.

לאור תיקון סעיף 4 בתשס"א, הותקנו תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2003 (להלן: " התקנות החדשות").

סעיף 4 לתקנות החדשות, שכותרתו "שיעור ריבית במטבע חוץ" קובע כלהלן:

" שיעור הריבית לפי סעיף 4 לחוק, לענין ריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ, יהיה, לכל רבעון, בשיעור ריבית הליבור, בתוספת 1 נקודת אחוז".

ובסעיף ההגדרות בתקנה 1 או מוצאים:

" ריבית הליבור" - ריבית שנתית בשיעור משתנה בגובה הליבור   ( LIBOR ) לפיקדונות במטבע חוץ לתקופה של שלושה חודשים, כפי שפורסמה, שני ימי עסקים בחו"ל לפני תחילת רבעון, בדף LIBOR של סוכנות הידיעות רויטרס או בדף אחר שיבוא במקומו"

 (בהערת אגב אציין, ככל שידיעתי מגעת, כי החשב הכללי נוהג לפרסם ריבית הליבור של הדולר בלבד, למרות שניתן וראוי היה לפרסם ריבית הליבור בסוגי המטבעות השונים).

2.            למרות שאין קשר הכרחי בין התקופה של שלושה חודשים בה נוקב מחוקק המשנה, לבין השאלה אם וכיצד לחשב ריבית דריבית, דומה כי פשוטו של מקרא, שמחוקק המשנה נתכוון כי חישוב חוב מטבע חוץ ייעשה על פי  ריבית דריבית מצטברת על בסיס רבעוני כביטוי לערך השימוש במטבע חוץ בתקופה נתונה של שלושה חודשים (כדוגמת ריבית חריגה בחח"ד המצטברת ומשתנה מדי שלושה חודשים, אם כי ריבית חח"ד היא ריבית הסכמית שלא על פי החוק). והרציונל הוא, להשוות מצבו של הנושה, למצבו של מי שהשקיע כספו בפקדון דולרי הנפרע ומתחדש מדי שלושה חודשים, כך שהריבית תצטרף לקרן ההלוואה המקורית מדי רבעון. שאם לא תאמר כן, פגעת בנושה פעם נוספת.

נדגים את דברינו בהנחה של חוב בסך של 100,000$ לתקופה של שנה: נניח כי בשלושת  החודשים הראשונים, ריבית הליבור השנתית היא 4%, כך שהריבית לרבעון היא 1%. בתום שלושה חודשים, יעמוד החוב על 101,000$. ברבעון השני, ריבית הליבור השנתית עלתה ל-5% כך שהריבית לרבעון היא 1.25%. בתום הרבעון השני יעמוד החוב על 102,262 $ (= 101,000$ X101.25%). 

3.            כשלעצמי, אני סבור כי הוראת סעיף 4 לחוק, על פי הפרשנות המוצעת לעיל, היא הוראה ספציפית הנוגעת לחוב במטבע חוץ, והיא גוברת על הוראת סעיף 7 לחוק, המתייחסת לחוב שקלי, אליו נוספו הפרשי הצמדה. ברם, בנקודה זו אני רואה עצמי כפוף לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 6260/97 פולסקה מורסקה נ' בנק נשיונל  דה פריס - ניו יורק, פ"ד נז(5) 193 (2003) בו נאמר כלהלן (הדגשה שלי - י.ע.):

" לאור הוראתו הברורה של סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה: "ריבית שנפסקה לפי חוק זה תצורף לקרן אחת לשנה", סבור אני כי יש לקבל את הערעור שכנגד...משום כך, על הריבית הנפסקת תוחל הוראת סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה קרי, הריבית שתפסק תצורף לקרן אחת לשנה".

בדרך זו גם הלך השופט יפרח בת.א (שלום ת"א) 18690/01 ג'ירו ג'י. אג' אס. או. נ' יורופק מערכות אריזה בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 31.8.2006) בקובעו כי הריבית הקבועה בתקנות אינה  מצטברת לקרן מדי רבעון, אלא מדי שנה, לאור סעיף 7 לחוק (פסקה 79 לפסק הדין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ