אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הארכת מעצר שמינית לאילן אשד - המתחזה שהואשם בתקיפת מינית של נשים צעירות

הארכת מעצר שמינית לאילן אשד - המתחזה שהואשם בתקיפת מינית של נשים צעירות

תאריך פרסום : 04/11/2010 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7902-10
03/11/2010
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ר זוארץ-לוי
הנתבע:
אילן אשד
עו"ד א' כהן
החלטה

           בקשה להארכת מעצר שמינית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

עובדות והליכים קודמים

1.             פרטי העבירות המיוחסות למשיב במסגרת כתב האישום המתוקן והתנהלות משפטו פורטו בהחלטות קודמות שניתנו על ידי בית משפט זה [ראו למשל: בש"פ 9594/07 (השופט ס' ג'ובראן) מיום 18.12.2007; בש"פ 1246/08 (השופט א' לוי) מיום 25.2.2008; בש"פ 4072/08 (השופט ס' ג'ובראן) מיום 27.7.2008; בש"פ 1063/09, בש"פ 1126/09 (השופט ס' ג'ובראן) מיום 22.2.2009]. בתמצית ייאמר כי למשיב יוחסו עבירות של אינוס, ניסיון למעשה סדום ומספר רב של מעשים מגונים. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן ביצע המשיב את המעשים המיוחסים לו על ידי התחזות לפסיכולוגית או לפסיכיאטרית שהציעה לנשים צעירות אשר פרסמו הודעות חיפוש עבודה לעבוד בטיפול הכרוך במגע פיסי במטופל אוטיסט ולאחר מכן התחזות לאותו "מטופל" וניצול אמונתן של אותן צעירות כי מדובר בטיפול שיקומי וכי אותם מעשים העשויים להתפרש כבעלי קונוטציה מינית אינם מובנים באופן זה על ידי ה"מטופל".

2.             בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. לאחר שהוחלט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, הוארך המעצר על ידי בית משפט זה שש פעמים. ואולם בהחלטה מיום 22.2.2009 נקבע כי לנוכח חלוף הזמן, יוכל המשיב להשתחרר מן המעצר אם ימלא אחר התנאים שייקבעו בבית המשפט המחוזי. בעקבות כך הורה בית המשפט המחוזי (השופט ג' נויטל) ביום 24.2.2009 לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית אימו בתנאים מגבילים. בהמשך בוטלו או שונו חלק מן התנאים המגבילים עד שבוטלו כליל המגבלות שחלו על המשיב במהלך היום ובית המשפט המחוזי הורה על המשך מעצר הבית הלילי.

3.             ביום 14.9.2010 נעצר המשיב שוב בחשד לביצוע עבירות שבוצעו בדפוס פעולה דומה לזה שאפיין את העבירות המיוחסות לו במסגרת כתב האישום נשוא הבקשה שלפניי. בעקבות הסכמה שהושגה בין הצדדים בהמלצת בית המשפט, הוחלט במסגרת בש"פ 6870/10 (השופטת א' חיות) ביום 28.9.2010 להאריך את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים על מנת לברר את המצב לגבי כתב האישום הנוסף, ככל שיוגש ועל מנת לאפשר עריכת חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של המשיב. ביום 24.10.2010 הוגש כתב האישום הנוסף, במסגרתו מיוחסות למשיב עבירות מעשים מגונים במרמה וניסיון למעשים מגונים במרמה וכן התחזות לפסיכולוג.

נימוקי הבקשה

4.             המבקשת - באמצעות באת כוחה, עו"ד רחל זוארץ-לוי - טוענת כי יש להאריך את מעצרו של המשיב פעם נוספת וטוענת כי נסיבות העבירות בהן הוא מואשם, ובכלל זה העובדה כי מדובר בעבירות שנעברו במשך מספר חודשים כלפי מספר רב של קורבנות בתחכום רב והצגת מצגי שווא, מלמדות כי נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה. המבקשת מדגישה כי מסוכנות זו ניכרת גם מתוך האמור בתסקירי שירות המבחן, לרבות התסקירים שהוכנו לאחר שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ומתוך החלטות קודמות שניתנו על ידי בית משפט זה. המבקשת טוענת כי על אף שבחלקם הגדול של המקרים המתוארים בכתב האישום החדש לא הבשיל הקשר עם המתלוננות למגעים מיניים דוגמת אלו המתוארים בכתב האישום נשוא בקשה זו, הרי שהודעותיהן של המתלוננות מתארות חתירה למטרה דומה, באותו אופן ובאותם אמצעים בהם פעל המשיב בעבר. לטענת המבקשת, העובדה כי המשיב ביצע את המעשים כלפי מספר רב של נשים, תוך הפרת תנאי השחרור, בשעה שמשפטו מתנהל ולאחר שהיה עצור במשך כשנתיים, מלמדת על מסוכנותו הרבה ועל העדר מורא מפני החוק ועל כך שאין תחליף ראוי למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

5.             המבקשת מציינת כי פרשת התביעה במשפטו של המשיב הסתיימה ביום 1.4.2009 ואילו פרשת ההגנה החלה ביום 21.5.2009 ועדותו בחקירה ראשית של המשיב נמשכה על פני שבעה מועדים וטרם הסתיימה. כן מציינת המבקשת כי נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי שישה דיונים נוספים לשמיעת ראיות החל מיום 6.12.2010 ועד ליום 24.2.2011.

תגובת המשיב

6.             המשיב - באמצעות בא כוחו, עו"ד אבי כהן - מדגיש כי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום החדש החלו כארבעה חודשים לאחר שהוסר הפיקוח עליו בשעות היום ועל כן טוען כי יש להשיבו למסגרת של חלופת מעצר שכבר הוכחה בעבר. המשיב מבקש לשקול האם הכרחי להחזירו למעצר בית מלא בבית אמו, הכולל איזוק אלקטרוני ופיקוח, או שניתן לאפשר לו להימצא בשעות היום במשרד עורכי הדין של אחיו ולשהות במעצר בית בשעות הלילה. המשיב מדגיש את היותו בן 53, ללא הרשעות קודמות ואב מסור המטפל בבנותיו. לטענתו, המשפט המורכב המתנהל נגדו עלול להימשך כשנה נוספת בעוד שעדיין עומדת לו חזקת החפות, וכי גם לכך יש ליתן משקל. המשיב טוען כי קיימת בעניינו נזקקות טיפולית בעקבות משבר קשה שפרץ עם הולדת בנותיו. לטענת המשיב, מכתבו של ד"ר מאיר-וייל שמוען לבא כוחו מלמד על הנזקקות הטיפולית הרבה שלו ועל העדר מסוכנות מינית והמשיב מבקש להיות מטופל על ידו אחת לשבוע במידה שיתאפשר שחרורו. המשיב טוען עוד כי העובדות המתוארות בכתב האישום החדש מעידות על כך שלא נשקפת ממנו מסוכנות כלפי כולי עלמא, שכן הוא פנה למטפלות וביקש טיפול בגין התעללות שאכן חווה בילדותו.

דיון והכרעה

7.             לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפניי, החלטתי לקבל את הבקשה.

8.             דומה כי אין צורך להכביר במילים אודות חומרת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום נשוא הבקשה שלפניי. אף על פי כן, לאחר שהוארך מעצרו של המשיב פעמים מספר, קבע בית משפט זה כי לנוכח הזמן הממושך בו שהה המשיב במעצר השתנתה נקודת האיזון שבין האינטרס הציבורי בהגנה מפני המשיב שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה לבין ההגנה על חירותו, באופן שהטה את הכף לעבר שחרור המשיב לחלופת מעצר. בהמשך אף ניתנו למשיב הקלות רבות נוספות לרבות האפשרות לצאת לעבודה במשרדו של אחיו, עד אשר עובר למעצרו מחדש, לא היה המשיב תחת כל פיקוח במהלך שעות היום. אלא שבשלב זה ביצע המשיב לכאורה את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום החדש, שנעשו בשיטת פעולה זהה כמעט לחלוטין לזו שבה לכאורה נקט המשיב באירועים המתוארים בכתב האישום המקורי. אני סבור כי התנהגות זו של המשיב בעת שהותו בחלופת מעצר ובמהלך המשפט המתנהל נגדו מעידה על מידת תעוזה שכמעט קשה להעלותה על הדעת. במעשים אלו מעל המשיב באמון שניתן בו על ידי בית המשפט ובמצב דברים זה אני סבור כי לא נותרה כל אפשרות ליתן בו אמון בשלב זה וכי אין מנוס מהארכת מעצרו.

9.             כבר נקבע כי הפרת תנאי השחרור מן המעצר מצדיקה בדרך כלל את החזרתו של הנאשם למעצר, שכן הדבר מהווה הוכחה לכך שאין הוא ראוי לאמונו של בית המשפט. יפים לעניין זה דברי השופט י' זמיר בבש"פ 507/00 מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 385, 391 (2000):

"חלופת מעצר, לרבות מעצר בית, מתבססת על אמון שבית המשפט רוחש לנאשם... אם נשמט האמון, מתמוטטת גם החלופה. לכן, אם נאשם ניצל לרעה את השחרור מן המעצר, והפר את האמון שבית המשפט נתן בו, אם בדרך של ביצוע עבירה נוספת ואם בדרך אחרת, הוא הוכיח כי יותר אין הוא ראוי לאמון של בית המשפט. פועל יוצא הוא, שאם נאשם כזה נתפס בדבר עבירה, בזמן שהיה משוחרר מן המעצר בו היה נתון בגין עבירה אחרת, בדרך כלל לא יהיה מקום לשחרר אותו מן המעצר פעם נוספת, אפילו אם העבירה החדשה, כשהיא לעצמה, היתה מאפשרת להסתפק בחלופת מעצר." (הדגשה שלי - י.ד.)

           [ראו והשוו גם: בש"פ 3239/08 שוקרון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.5.2008); בש"פ 3200/08 אמיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.5.2008)].

           במקרה שלפניי לא די בכך שהמשיב ביצע לכאורה עבירות נוספות בזמן שחרורו ממעצר, אלא שמדובר בדפוס פעולה זהה כמעט לזה שאפיין את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום המקורי נשוא בקשה זו. בכך הפגין המשיב זלזול מוחלט בחוק וכן באמון שניתן בו על ידי בית המשפט. 

10.          יתר על כן, עיון בעובדות המתוארות בכתב האישום החדש מעלה דפוס פעולה מתוחכם ומניפולטיבי ביותר. התעוזה הרבה הכרוכה בביצוע מעשים אלו במהלך התנהלות משפטו של העורר בגין מעשים דומים אם לא זהים, מעידה לפי דעתי על רמת מסוכנות גבוהה ביותר הנשקפת מן המשיב כלפי הציבור ואין בשאלה האם עבר או לא עבר המשיב התעללות בעברו כדי לשנות ממסקנה זו. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, אף לא בתנאים המגבילים שנקבעו בחלופת המעצר המקורית אליה שוחרר המשיב. 

11.          לנוכח כל האמור, אני מקבל את הבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 5.11.2010, או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 1023/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ