אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הארכת מעצר רביעית כאשר העיכוב בהליך נובע מהיעדרות שופט בהרכב

הארכת מעצר רביעית כאשר העיכוב בהליך נובע מהיעדרות שופט בהרכב

תאריך פרסום : 25/10/2006 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8485-06
23/10/2006
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אלעד פרסקי
הנתבע:
1. מרואן נאצר
2. שאדי נאצר
3. ראיד סולטאן

עו"ד אביגדור פלדמן
החלטה

א.        בקשה (רביעית) להארכת מעצר בתשעים ימים מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, החל מיום 31.10.06 או עד למתן פסק הדין בת"פ 1068/05 בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו.

ב.        כנגד המשיבים ועוד עשרה אחרים (שבעה נאשמים ושלוש חברות) הוגש כתב אישום ארוך ומפורט לבית המשפט המחוזי, הכולל שישה עשר אישומים (ת"פ 1068/05). כנטען בכתב האישום, היו המשיבים מאוגדים בארגון פשיעה הפועל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית במשך כארבע שנים. במסגרת הארגון, כך נטען, חברו המשיבים ושאר הנאשמים למטרות פליליות, שכללו הפצת חשבוניות מס פיקטיביות, ניכיון שיקים והלוואות, ונקיטת פעולות אלימות כנגד חייבים. עוד נטען, כי משיבים 2-1, בין השאר, היו "מנהלים, מארגנים ומכווני הפעילות בארגון הפשיעה", ואילו משיב 3 היה חבר בארגון.

           כתב האישום מייחס למשיב 1 (נאשם 1 בכתב האישום) ניהול ארגון פשיעה - עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003; שש עבירות של סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן החוק); שש עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק; ארבע עבירות של נשיאת נשק והובלתו לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק; שלוש עבירות של ירי באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק; היזק בזדון - עבירה לפי סעיף 452 לחוק; חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי 329(א)(2) לחוק; שידול להתאבדות - עבירה לפי סעיף 302 לחוק; שתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 382 ו - 379(א) לחוק; 486 עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; 18 עבירות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961; וכן שלוש עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התשס"א-2000.

           למשיב 2 (נאשם 3 בכתב האישום) מייחס כתב האישום ניהול ארגון פשיעה - עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003; ארבע עבירות של סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) לחוק; שלוש עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק; שתי עבירות של נשיאת נשק והובלתו לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק; ירי באזור מגורים - עבירה לפי סעיף 340א לחוק; שלוש עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 382 ו - 379(א) לחוק; חטיפה לשם סחיטה - עבירה לפי סעיף 372 סיפא לחוק; 486 עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; 18 עבירות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961; וכן שלוש עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התשס"א-2000.

           למשיב 3 (נאשם 5 בכתב האישום) יוחסו ארבע עבירות של סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) לחוק; ארבע עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק; שתי עבירות של נשיאת נשק והובלתו לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק; ירי באזור מגורים - עבירה לפי סעיף 340א לחוק; היזק בזדון - עבירה לפי סעיף 452 לחוק; חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק; שידול להתאבדות - עבירה לפי סעיף 302 לחוק; תקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 382 ו- 379(א) לחוק; וכן חטיפה לשם סחיטה - עבירה לפי סעיף 372 סיפא לחוק.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם (ב"ש 91525/05).

ג.        ביום 19.6.05 הורה בית המשפט המחוזי (השופטת נ' אהד) על מעצרם של המשיבים ושל שני נאשמים אחרים (נאשמים 2 ו - 4; להלן האחרים) עד לתום ההליכים. בהחלטה נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה כנגדם להוכחת המיוחס להם בכתב האישום. כן נקבע, כי חומרת העבירות וכן העובדה שהמשיבים והאחרים היוו חלק מארגון פשיעה מלמדים על מסוכנותם, וכי עבירות הנשק ועבירות התקיפה מקימות עילת מעצר סטטוטורית כנגדם. כן עמד בית המשפט על עברם הפלילי של משיבים 1 ו - 3.

ד.        על ההחלטה האמורה הגישו המשיבים והאחרים ערר לבית משפט זה (בש"פ 6206/05 נאצר נ' מדינת ישראל; טרם פורסם). בהחלטה מיום 21.8.05 נקבע, מפי השופטת נאור, כי "יש בחומר הראיות תשתית פוטנציאלית חזקה לכאורה להרשעת העוררים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום" (סעיף 39 להחלטה). אשר לעילת המעצר; נקבע, כי כנגד המשיבים, המואשמים בעבירות אלימות, קמה חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996. כן נקבע, כי עבירות האיומים המיוחסות למשיבים מקימות חשש כי שחרורם יביא לשיבוש מהלכי משפט (סעיף 40). נוכח האמור, נדחה הערר.

ה.        ביום 2.2.06 הוארך מעצרם של המשיבים והאחרים בתשעים ימים (בש"פ 597/06 מדינת ישראל נ' נאצר; טרם פורסם (השופט ג'ובראן)). בהחלטה נקבע, כי המעשים המיוחסים להם מעידים על מסוכנותם ועל חשש לשיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים. עוד נאמר, כי עצם השתייכותם של המשיבים לכאורה לארגון פשיעה ואורך התקופה בה נקטו פעולות אלימות קשות מלמדים, כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה. בסיפא להחלטתו ציין בית המשפט, כי "משפטם של המשיבים מתנהל ביעילות ... נראה לי, כי לא יידרש זמן רב על מנת לסיים את שלב ההוכחות בתיק".

ו.        ביום 2.5.06 הוארך בשנייה מעצרם של המשיבים והאחרים בתשעים יום (בש"פ 3433/06 מדינת ישראל נ' נאצר; טרם פורסם (השופט גרוניס)). בית המשפט ציין, כי התמונה הכללית המתקבלת בעניינם של המשיבים חמורה ומעוררת חשש לשלומם של העדים. כן עמד בית המשפט על כך, ש"מתיאור הדברים בכל הנוגע להתנהלותו של המשפט ברור, כי קצב השמיעה משביע רצון, ואולי אף יותר מכך". נוכח האמור נעתר בית המשפט לבקשת המדינה, והאריך כאמור את מעצרם של המשיבים.

ז.        ביום 6.7.06 הורה השופט - כתארו אז - ריבלין על שחרורו של אחד מהאחרים (נאשם 2) לחלופת מעצר (בש"פ 4371/06 אזולאי נ' מדינת ישראל). החלטה זו ניתנה בערר, שהוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופט ד' רוזן) מיום 11.5.06, בגדרה נדחתה בקשתו של נאשם 2 לעיון חוזר (ב"ש 91423/06) בהחלטת המעצר עד תום ההליכים. בהחלטה צוין, כי "עיקר האישומים הנוגעים לעורר הינם, כאמור, כלכליים באופיים".

ח.        ביום 13.7.06 הורה בית המשפט המחוזי (השופט ד' רוזן) על שחרורו של האחר הנוסף (נאשם 4) לחלופת מעצר. החלטה זו ניתנה בבקשה לעיון חוזר שהגיש נאשם זה (ב"ש 92370/06 אלון נ' מדינת ישראל).

ט.        ביום 14.8.06 הוארך מעצר המשיבים בשלישית, בתשעים ימים נוספים (בש"פ 6170/06 מדינת ישראל נ' נאצר; טרם פורסם (השופט ד' חשין)). בהחלטה נקבע, כי "חלוף הזמן לא הקהה את מסוכנותם של המשיבים ולא הפיג את החשש לשיבוש מהלכי משפט על עדים הנשקף מהם". כן נדחו טענות בא כוח המשיבים, הנתלות בשחרורם של האחרים. הוטעם, כי שחרורם של האחרים אינו מלמד על כך, שנשמטה הקרקע מתחת למסקנה שפעילותם בוצעה במסגרת ארגון פשיעה. בסיפא לדבריו ציין בית המשפט, כי "המשפט של המשיבים מתנהל ביעילות וניכר כי בית המשפט המחוזי עושה מאמץ לסיום שמיעת התיק בהקדם".

י.        אשר לקצב התקדמות המשפט; בבקשה נמסר, כי עד כה התקיימו במשפטם של המשיבים שלושים ושתיים ישיבות הוכחות, במהלכן הסתיימה פרשת התביעה והחלה פרשת ההגנה. עוד נמסר, כי ארבע ישיבות נוספות, שנקבעו לשמיעת פרשת ההגנה לימים 25.9.06, 27.9.06, 28.9.06 ו - 4.10.06 - לא התקיימו. זאת, עקב העלאת טענות "אין להשיב לאשמה". במועד הגשת הבקשה הנוכחית קבועות עוד ארבע ישיבות להמשך פרשת ההגנה לימים 21.1.07, 23.1.07, 21.2.07 ו - 6.3.07.

י"א.     (1) בבקשה הנוכחית נטען, כי מסוכנותם של המשיבים והחשש הכבד לשיבוש מהלכי משפט ולהשפעה על עדים מחייבים את המשך מעצרם. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי ציין לחיוב את התנהלות התביעה. נטען עוד, כי אף שבעת הגשת הבקשה השלישית להארכת מעצרם של המשיבים היו קבועות ארבע ישיבות לסיום פרשת ההגנה, התנהלותם של באי כוח הנאשמים בתיק לרבות המשיבים, לא איפשרה את סיומו של התיק.

           (2) בדיון נטען מנגד על-ידי בא כוח המשיבים, כי אין מקום לטרוניה באשר להתנהגות המשיבים ולמועד העלאתה של הטענה כי אין מקום להשיב על האשמה, שהיא זכות המשיבים והועלתה לשיטתם בזמן, וגם לא היו עיכובים - כך נטען - בשל הסנגוריה. עיקר הקושי נעוץ, לפי הטענה, בכך שרוב רובה של ההארכה המבוקשת עתה יעבור באפס מעשה של המשיבים בלא קיומו של משפט, ואין מקום להארכה באין הליכים, ומשנעה נקודת האיזון, וחזקת החפות על עמדה עומדת. ההארכה הנוכחית אינה איפוא - כנטען - מידתית, ויש מקום לשחרור בהגבלות.

י"ב.     (1) התלבטתי לא מעט בתיק זה. ההתלבטות אכן נבעה אך ורק מכך שההליך מתעכב עתה בשלושה חודשים לרגל היעדרות אחד השופטים בהרכב, תוך שהתוצאה היא שהיית המשיבים במעצר ללא הליך במשך תקופה. דבר זה כשהוא עומד לעצמו, הוא בעייתי, ומעורר שאלות לא פשוטות באשר לזכויותיהם של נאשמים, הנהנים מחזקת חפות; ובמקרים מסוימים עשוי מצב כזה להוות עילה, למצער בשלב של הארכה מתקדמת (בענייננו מדובר בהארכה רביעית) של המעצר מעבר לתשעה חודשים, להחלטת שחרור בתנאים. בסוג תיקים כזה רצוי מאוד כמובן שלא להגיע למצב של מעצר ללא מעש. היו דברים מעולם, ואף בעבר נזדמן לי להידרש לכך, אך הקושי המיוחד במקרה זה הוא אי היכולת לקבוע מועדים בהיעדר אחד מחברי ההרכב. קראתי מהחל ועד כלה את ההחלטות השיפוטיות שצורפו לבקשה. בסופו של יום, מחד גיסא לפנינו על פי הראיות לכאורה שנסקרו, מסוכנות של ממש וחשש שיבוש, ומאידך גיסא כבר ציין בשעתו השופט גרוניס - וגם עולה מן החומר - כי ההרכב הדן אינו שוקט על שמריו, ובכל העומס נשמע התיק בקצב ומצוי כיום בפרשת ההגנה (לאחר דחיית הטענה כי אין להשיב על האשמה); ובית המשפט גם נערך בשעתו לשיטתו לסיום התיק. לכן אין זה מן התיקים שבהם עצם ההשתהות אומר דרשני, ומזמין אפשרות להתערב ולשחרר בתנאים. אודה, כי שקלתי גם הארכה לזמן קצר, כמקובל לעתים, כדי לבדוק אפשרות לתוספת מועדים בטרם תיתם ההארכה הנוכחית - אך כעולה מן הדיון, ב- 4.10.06 נעשה ניסיון לכך על-ידי בית המשפט, שלא צלח, בין השאר, בגלל אילוצי סניגוריה. איני חש לעת הזאת כי יהא זה נכון וצודק, באיזון, לשחרר את המשיבים חרף מסוכנותם. נראה לי, איפוא, ולא בקלות הדברים נאמרים, כי אין מנוס מהארכה. אוסיף, כי שקלתי גם מחשבה שמא יש מקום להידרש לשחרור לגבי משיב 3 (נאשם 5), אך עברו הפלילי - שגם נסקר על-ידי השופטת נאור בשעתו - והמסוכנות העולה ממה שיוחס לו היטו את הכף. אין בדעתי להידרש בפרטות לשאלה, שהיא עתה בחינת היסטוריה, אימתי הודיעו המשיבים על כוונתם להעלות את הטענה כי אין מקום להשיב על האשמה (עו"ד פלדמן שיגר דף פרוטוקול מיום 4.7.06 שממנו ניתן ללמוד על כוונתם - לשיטתם); אך הנושא שב ועלה ב- 20.7.06 וההשתלשלות לאחר מכן באה לידי ביטוי בישיבת 25.9.06 ובהחלטה מיום 3.10.06. כך או אחרת, דבר זה הוא עתה בחינת היסטוריה. כיום השאלה היא מצב נתון, שבו לא צלח סיום המשפט כפי שקיוה בית המשפט.

           (2) אני יוצא מן ההנחה, ועל פי מה שקראתי נראה לי כי יש לה יסוד, שבית המשפט המחוזי - משיחדש את דיוניו - יעשה כל מאמץ לסיום ההליך במועד מוקדם ככל האפשר. המגמה צריכה לעניות דעתי להיות, שלקראת הבקשה הבאה להארכה, שמטבע הדברים תוגש נוכח התאריכים שנקבעו, החורגים בחלקם מן ההארכה הנוכחית (מועדים בפברואר ומארס 2007) ייערך בית המשפט, על אף כל האילוצים שביומנו, לכך שאותה הארכה תהיה ככל הניתן זו שתקרב את המשפט לכלל סיום. לעניין זה אמליץ כי ייקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי תאריכים נוספים שיקדמו למארס, כך שסיום פרשת ההגנה והסיכומים ייעשו במועד.

           (3) בכפוף לאמור, מוארך בזה המעצר בתשעים ימים מיום 31.10.06. איני מוסיף בנסיבות את הנוסח המקובל "או עד למתן פסק דין".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ