אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הארכת מעצר עד תום ההליכים לנאשם בחבלה בכוונה מחמירה ופציעה בנסיבות מחמירות על רקע גזעני

הארכת מעצר עד תום ההליכים לנאשם בחבלה בכוונה מחמירה ופציעה בנסיבות מחמירות על רקע גזעני

תאריך פרסום : 12/10/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי בנצרת
794-10-10
11/10/2010
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
רזיאל אזולאי (עציר)
החלטה

א.         מבוא:

1.         בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירות חמורות של חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329[א][1] לחוק העונשין התשל"ז - 1977, וכן פציעה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 335[א][1] לחוק העונשין הנ"ל.

ב.         כתב האישום:

2.         בשעות הבוקר המוקדמות של יום 21.7.10, שהו בתחנת דלק בטבריה המתלונן זייד ג'עראר, מתדלק ואחיו של המתלונן וכן שתי ידידות יהודיות. למקום הגיע המשיב, אשר כפי הנטען הינו יהודי בעל דעות קיצוניות, אשר זעם למראה המפגש בין המתלונן וחבריו - שהינם בני הלאום הערבי - לבין הנערות. על רקע זה, הוא צעק על המתלונן, קיללו והעליבו בקללות גזעניות, השליך לעברו סיגריה ונמלט. לאחר מכן, הוא חזר כאשר בידו חפץ קשיח, מסוג בלתי ידוע, ובאמצעות חפץ זה, שהיה עטוף בניילון, הוא התנפל על המתלונן וחבט באמצעותו בראשו של המתלונן בחזקה. המתלונן נפל ארצה כשהוא שוטט דם מראשו, ובעודו שוכב, שב המשיב והתנפל עליו שוב ושוב ותקף אותו בבעיטות על פניו וראשו. לאחר מכן, נמלט המשיב מן המקום, ולא נתפס אלא כעבור חודשיים.

3.         המתלונן הובהל במצב קשה לבית החולים פוריה. נוכח התדרדרות במצבו, הועבר בדחיפות לבית החולים רמב"ם בחיפה כשהוא מונשם וללא הכרה. בבית החולים רמב"ם אובחנו פגיעות קשות ביותר בראשו ובפניו, לרבות המטומה תוך גולגולתית, לחץ תת גולגולתי, שבר בגולגולת מצד שמאל, סימני חבלה ופצע במצח. כתוצאה מכך נזקק המתלונן לטיפול ניתוחי ולאשפוז של מספר ימים. מאז הוא סובל מכאבים עזים ותופעות לוואי שונות, המצריכות טיפול רפואי.

ג.         ההליך:

4.         בבקשה זו שבפני, מתבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המבקשת מפנה לחומר הראיות, הכולל את עדויותיהם של המתלונן ועדי ראייה לאירוע, תיעוד רפואי צילומים ועוד. לטענת המבקשת, העבירות המיוחסות למשיב הינן חמורות ומסוכנות, אשר יש בהן כדי לסכן את שלום הציבור ובטחונו. גבי עבירות אלה, קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית. הנטל לסתור אותה מוטל על המשיב.

5.         חומר הראיות מעלה, לטענת המבקשת, כי המשיב מסוכן במעשיו וכי אם ישוחרר ממעצרו, רב החשש שיסכן את ביטחונם של אחרים, או ימלט ויסכן את הליכי משפטו.

למשיב עבר פלילי, המעיד על המסוכנות הטמונה בו. אף תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה.

6.         מנגד, טוען הסניגור כי הראיות המצויות בתיק הינן ראיות קלושות, או כלשונו "מקרטעות". הזיהוי אינו זיהוי ודאי וכי אין ראיות ממשיות וחד משמעיות נגד המשיב כמי שביצע את העבירה.

בין הראיות המצויות בתיק בחקירה לבין עצמן, קיימות סתירות, קיימים מחדלי חקירה רבים וביניהם אי חקירתם של שני עדים שנכחו בזירה ואשר שמותיהם זוהו על ידי עדי הראייה, וכי אף נוכח דיסק הצילום של מצלמות האבטחה שפעלו במקום במועד האירוע, ניתן ללמוד על קטטה ולא על מעשה תקיפה.

נוכח כל האמור, טוען הסניגור כי לא התקיימה עילת מעצר כנגד המשיב, ולמצער, ניתן לשחררו לחלופת מעצר טובה שתהא בישיבה בטבריה, המנוהלת על ידי כבוד הרב דב הכהן קוק, המוכן ליטול את המשיב תחת חסותו ולהחזיקו בתנאי פיקוח בישיבה שבראשותו, תוך כדי קביעת משמורנים מבין יושבי הישיבה.

ד.         חומר הראיות:

7.         עברתי על חומר הראיות. דומה, כי גם הסניגור עצמו אינו חולק על העובדה כי המתלונן הותקף באכזריות על ידי פלוני. הפגיעות שנפגע המתלונן בראשו, הינן חמורות ביותר, ועלולות היו להיות אף קטלניות.  על פי התיעוד הרפואי, נגרם שבר בגולגולתו של המתלונן, נגרמו המטומות חיצוניות ותת גולגולתיות ונגרם לחץ מוחי. את הפצעים שנפצע המתלונן ניתן לראות בצילומים המצויים בתיק החקירה, וחומרתם עולה מהחומר הרפואי, שמקורו גם מבית החולים פוריה  - שם החליטו להעבירו, נוכח חומרתה היתרה של הפגיעה - לבית החולים רמב"ם, חומר שמקורו מבית החולים רמב"ם וחומר מאוחר יותר, שניתן על ידי הרופא המטפל, והמעיד על תוצאותיה המאוחרות של הפגיעה.

8.         המשיב עצמו זוהה בוודאות על ידי שלושה עדים. המתלונן עצמו בהודעתו מיום 23.9.10 זיהה את המשיב כאדם המוכר לו, כבחור טברייני בשם רזיאל אזולאי. [עמוד 1 שורה 17]. המתלונן עמד על כך כי אכן שמו של המשיב מוכר לו, נוכח אירועים גזעניים שונים שבהם היה מעורב אותו משיב, אשר נהג לקלל ערבים, אמר כי צריך לשרוף אותם ועוד דברים מסוג זה.

            הסניגור טוען בטיעוניו כי זיהוי זה הינו זיהוי סתמי מפי השמועה. שכן, כאשר נשאל המתלונן מאיפה מכיר הוא את המשיב, השיב המתלונן כי נראה שמישהו אמר לו את השם. נראה לי, כי בכך נפלה שגגה בטיעון. המתלונן ציין בעדותו בפני השוטרים כי אותו משיב היה אדם שנהג דרך קבע לקלל ערבים ולאיים עליהם כי יהרגם, ישרוף אותם וידקור אותם. הוא ציין כי זו לא הפעם הראשונה שהוא נתקל בו, ונראה כי באחד המקרים נאמר לו שמו וזהו מקור זכרונו. [ראה עמוד 4 להודעתו של המתלונן החל משורה 8].

יש לציין, כי המתלונן עומת עם המשיב בתחנת המשטרה וזיהה אותו בוודאות. אמנם מן הראוי היה לערוך מסדר זיהוי כפי שטען הסניגור, ואין לדעת מדוע זה בחרה המשטרה שלא לערוך מסדר זיהוי. עם זאת, סבורני כי בעדותו של המתלונן, ובדבריו במהלך העימות, די לצורך קבלת ראיות הולמות לשלב זה של ההליכים.

9.         זיהוי ודאי נוסף מצוי בעדותה של עדת ראייה ששהתה במקום בשם נופר אלקובי. זו מסרה בהודעתה, כבר ביום האירוע [21.7.10] כי ישבה באותו היום בתחנת הדלק, כאשר הגיעה "בחור ששמו רזיאל אני מכירה אותו מהעיר, לא יודעת את שם המשפחה שלו". נופר תיארה את האירוע בצורה ברורה וחד משמעית. היא תיארה את לבושו של המשיב - חולצה לבנה ומכנס קצר כחול. ואילו המתלונן לבוש היה בבגדים שחורים. ואכן, כפי המתואר בסרט מצלמות האבטחה, נחזה בהם אדם לבוש לבן, התוקף אדם לבוש שחורים. יש לציין כי נופר זיהתה את רזיאל כמי שתקף את המתלונן באמצעות חפץ הנתון בשקית בראשו, ולאחר שנפל הוא בעט בו בפרצופו ונמלט. [ראה הודעתה מיום 21.7.10].

            דברים דומים נאמרו אף על ידי אחיו של המתלונן מר כמאל ג'עראר, אשר תיאר אירוע דומה. הוא ציין מפורשות כי הוא מכיר את רזיאל כמי שמתגורר בחברת חשמל ונמצא בישיבה של הרב קוק. אף כמאל תיאר את האירוע במילים דומות לתיאורה של נופר. [ראה הודעתו מיום 21.7.10]. עדת ראייה נוספת הינה נערה בשם אושר בת גל. זו מתארת את האירוע במילים דומות, אך לא ידעה לזהות את המשיב בשמו, אלא רק שהוא היה בחור דתי. נופר ראתה כי החפץ בו תקף המשיב את המתלונן, היה נתון בשקית לבנה שאחז בידו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ