אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לנאשמים במעורבות בארגון פשע

הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לנאשמים במעורבות בארגון פשע

תאריך פרסום : 11/03/2007 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
2076-07
09/03/2007
בפני השופט:
מ' נאור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אבישר
הנתבע:
1. מוחמד שורפי
2. חאפז שורפי
3. מוסא אבו שחאדה
4. עומר אבו שחאדה
5. שחאדה אבו שחאדה
6. סמי סקא
7. סמי אבו חסירה
8. סמיר שורפי
9. עאטף שורפי
10. אחמד דבור
11. מחמוד סרסור

עו"ד תומר אורינוב
עו"ד מיכל רביד
עו"ד פרופ' קנת מן
עו"ד מוטי פונציאס
עו"ד שרון קינן
עו"ד אורי קינן
עו"ד גלאון קפלנסקי
החלטה

           בקשה שביעית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) החל מיום 13.3.2007. בטרם הדיון הסכים ב"כ המשיב 10 לבקשת המדינה להאריך את מעצרו ולפיכך הוריתי בהחלטה נפרדת על מעצרו לתשעים ימים נוספים. לדיון שהתקיים בפני ביום 8.3.2007 הובא משיב זה והעלה טענה כי לא הסמיך את בא כוחו להסכים. למען הסדר רשמתי את הדברים.

1.        המשיבים ונאשמים אחרים הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב במספר תיקים קשורים הסובבים כולם סביב פעילותם במסגרת שני ארגוני פשיעה המכונים בכתב האישום ארגון הפשע מיפו וארגון הפשע מלוד. האישומים המיוחסים למשיבים פורטו בהרחבה בהחלטות קודמות של בית משפט זה (ראו: בש"פ 8765/05 מדינת ישראל נ' מוגרבי (מיום 19.10.2005)). בקצרה יצוין כי על-פי כתב האישום עמדו משיבים 1 ו-2 בראש ארגון הפשיעה מיפו והמשיבים 6-9 מילאו תפקידים מרכזיים במערך הארגון, שכללו רכישת סמים, העברתם, חלוקתם, הכנתם ומכירתם. בראש ארגון הפשע מלוד עמדו על פי כתב האישום המשיבים 3-4, המשיב 5 והמשיבים 10-11 שימשו בתפקידים בכירים בו. בגין פעילותם בארגוני הפשיעה הואשמו המשיבים בעבירות של פעילות בארגון פשיעה, סחר בסמים במסגרת ארגון פשיעה ועבירות סמים אחרות. כן הואשם המשיב 4 בעבירות של הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור, עיסוק במתן מטבע בלא רישום וקבלת דבר במרמה והכל במסגרת של ארגון פשיעה. המשיב 5 הואשם אף הוא בעבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור במסגרת של ארגון פשיעה. על פי כתב האישום רכש המשיב 4 נכסים שונים על מנת להסוות את רווחי ארגון הפשיעה. המשיבים בהליך זה, יחד עם אחרים שהואשמו בכתבי האישום, נעצרו עד תום ההליכים ביום 21.12.2004. על מעצרם הגישו המשיבים עררים שנדונו בפני בית משפט זה והליכים שונים ננקטו בבית המשפט המחוזי.

2.        בחלוף תשעה חודשים מיום מעצרם הגישה המדינה לבית משפט זה בקשה ראשונה להארכת מעצרם של המשיבים ואחרים. בעת הגשת הבקשה הראשונה מנתה רשימת המשיבים 28 עצורים וטרם נקבע מותב לשמיעת ההוכחות בתיק העיקרי. בית המשפט ביקש את תגובת נשיא בית המשפט המחוזי, ולאחר שהודיע בית המשפט המחוזי כי ימונה הרכב מיוחד שידון בתיק החליט בית המשפט להאריך את מעצרם של מרבית המשיבים לתשעים יום. בית המשפט קבע (השופטת א' חיות):

"אכן, העובדה שהעבירות בוצעו לכאורה במסגרת ארגון פשיעה יש בה כדי להצביע על מסוכנות יתרה של המשיבים, והיא נושאת משקל רב ומיוחד וחורגת מן המסוכנות של כל אחד ואחד מהם בנפרד... עם זאת, ובמיוחד בהתחשב בלוח הזמנים הארוך הצפוי לשמיעת התיקים בפרשה דנן, אין להתייחס לכל המשיבים כמקשה אחת ללא הבחנה ביניהם לצורך הארכת המעצר. לעניין זה אין דין ראשי הארגונים כדינם של מי שהשתלבו בארגון בעמדות זוטרות, ואין דין אלה כדינם של מי שניהלו מגעים ספורים עם הארגון, מבלי שהשתלבו בו באופן רציף..." (בש"פ 8765/05 מדינת ישראל נ' מוגרבי (מיום 11.11.2005)).

          בית המשפט חילק את המשיבים למדרג גבוה ולמדרג נמוך בהתאם למידת מעורבותם בארגונים. לאור חלוקה זו הורה בית המשפט כי עניינם של שני משיבים שלקחו חלק קטן בפעילות הארגונים וכן עניינו של משיב שלישי שמצב בריאותו רעוע, יידון מחדש בפני בית המשפט המחוזי לצורך בחינת חלופות מעצר.

3.       בדצמבר 2005 הוגשה בקשה שניה להארכת מעצרם של המשיבים. בית המשפט (השופטת ד' ביניש) הורה על בחינת חלופות מעצר לעצור נוסף בפרשה וכן חזר והורה על בחינת עניינם של שניים מן העצורים אליהם התייחס בית המשפט בהארכת המעצר הקודמת (בש"פ 11590/05 מדינת ישראל נ' שורפי (מיום 20.12.2005)).

4.       ב- 16.3.2006 נדונה בפניי בקשת המדינה להארכת מעצר שלישית מעבר לתשעה חודשים. על פי הערכת הצדדים אז, למרות שהדיון במשפטם של המשיבים עבר לפסים יעילים המשפט לא היה צפוי להסתיים במהלך הארכת המעצר המבוקשת. לפיכך קבעתי אז:

"אני נמנעת מלחוות דעה בשאלה מה עונשיהם של אלה המצויים במדרג הנמוך יחסית של העבירות אם יורשעו. אין ספק, עם זאת, שמדובר במעצר ממושך שסופו מי ישורנו. לאחר ששקלתי בעניין החלטתי, לא בלי היסוס, כי במסגרת האיזון, יש לאפשר בשלב זה לחלק מהמשיבים המצויים ב"מדרג הנמוך" להשתחרר בערבות, לאחר קבלת תסקירי מעצר, ועם תנאים מגבילים קשים של מעצר בית, ערבויות ראויות וערבויות כספיות. רק מי שתמצא לגביו, לאחר תסקיר, חלופה ראויה להנחת דעתו של בית המשפט המחוזי - ישוחרר בערבות.

מלאכת המיון כבר נעשתה בידי השופטת חיות שעמדה על כך שלא לכל המשיבים יש לייחס אותה דרגת חומרה. עוד ראוי להדגיש כי עם חלוף הזמן, כשראשי ארגוני הפשיעה ודרגי הביניים מצויים במעצר ממושך - מטבע הדברים מתפוררים הארגונים, ומי שמצוי במדרג הנמוך יחסית וישוחרר ממילא למעצר בית, לא יוכל לחזור ל'פעילות' במסגרת ארגוני הפשע המתפוררים." (בש"פ 2182/06 מדינת ישראל נ' שורפי (מיום 21.3.2006))

          לאור קביעה זו, החלטתי להשאיר במעצר ללא אפשרות לחלופת מעצר את הנאשמים הנמצאים במדרג העליון של פעילות הארגונים. בעקבות החלטה זו נותרו במעצר אחד-עשר נאשמים - הם המשיבים שלפני. מאז החלטתי זו הוגשו בקשות להארכת מעצרם של המשיבים שלוש פעמים נוספות והתקבלו (בש"פ 4593/06 מדינת ישראל נ' שורפי (מיום 20.6.2006) (השופטת א' חיות); בש"פ 7173/06 מדינת ישראל נ' שורפי (מיום 11.9.2006) (השופטת ד' ברלינר); בש"פ 10083/06 מדינת ישראל נ' שורפי (מיום 10.12.2006) (השופטת א' חיות)). בבקשה הקודמת, השישית במספר, קבעה השופטת חיות כי המשפט מתנהל ביעילות ובקצב משביע רצון ולפיכך למרות משך הזמן הארוך אין לשחרר אף אחד מהעצורים.

5.       בבקשה שלפני הודיעה המדינה כי התקיימו בתיק מעל 65 ישיבות הוכחות והסתיימה פרשת התביעה. כן נקבעו מועדים להמשך שמיעת פרשת ההגנה לתאריכים 14.3.2007, 21.3.2007 ו- 26.3.2007 ושוריינו מועדים נוספים לשמיעת ראיות במידת הצורך. המשיבה ציינה כי אחדים מן המשיבים בחרו שלא להעיד במסגרת פרשת ההגנה וכן נדחתה שמיעת עדויות של מספר משיבים עקב הליכים שונים המתקיימים בהקשר לתיק הראשי. מצב הדברים כיום הוא שפרשת ההגנה של כמחצית מן הנאשמים הסתיימה. אחדים מן הנאשמים שלא נמצאו במעצר הודו במסגרת עסקאות טיעון. לאור התקדמות המשפט טוענת המדינה שיש להאריך את מעצרם של המשיבים הנמצאים כולם במדרג הגבוה של הפעילות העבריינית בארגוני הפשיעה.

6.       בדיון לפני נחלקו הדעות (כפי שכבר היה בעבר) בשאלה מתי המשפט צפוי לסיום. המדינה מפנה להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.2.2007 בה צויין כי כוונת בית המשפט היא שבמועדים שנקבעו עד 26.3.2007 תסתיים שמיעת הראיות. מטעמי זהירות הציע בית המשפט ארבעה דיונים נוספים במאי-יוני. המדינה מציינת שנאשמים שונים לא העידו, לעתים באופן בלתי צפוי, וגרמו לתקלה במובן זה שזמן שיפוטי לא נוצל כדבעי. נראה לה כי מדובר בניסיונות למשוך זמן. באי כוח המשיבים טוענים כי הערכת בית המשפט והמדינה איננה ריאלית. הם מסבירים כי חלק מהנאשמים בחרו אמנם שלא להעיד משום שלא כל חומר הראיות הומצא להם, אך בכוונתם לבקש להעיד בשלב מאוחר יותר. לדבריהם דווקא החלטת חלק מהנאשמים שלא להעיד היא שקיצרה הליכים ולא האריכה אותם. הם מזכירים גם שנדרש זמן ניכר לסיכומים בתיק זה. איני סבורה שלבית המשפט הדן בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 יש בנסיבות כמו אלה שלפני כלים להיכנס לפרטי הדיונים המתנהלים בערכאה הראשונה, ואין לי אלא לסמוך על הערכתו של בית המשפט קמא. לענין הסיכומים אין לי אלא להציע שכל הצדדים יתחילו להתכונן לסיכומים מיד לאחר הישיבה של 26.3.2007 (אם לא קודם לכן), גם אם יידרשו השלמות לראיות.

7.       המשיבים כולם מזכירים את ההחלטה שנתן לאחרונה השופט א' א' לוי בבש"פ 22/07 ז'אנו נ' מדינת ישראל (מיום 24.1.2007). לטענת המשיבים החלטה זו מסמלת עידן חדש בו לא ניתן עוד להאריך מעצר בנסיבות כמו אלה שבפני.

          חברי השופט לוי קבע באותה פרשה דברים המקובלים גם עלי - וכיצד לא יהיו מקובלים עלי? הוא התייחס, בין השאר, לעבירות המבוצעות על ידי חבורות פשע מורכבות ומאורגנות. וכך אמר:

"עבריינות מסוג זה, שלעתים חובקת עולם היא, וסכנתה לציבור אינה טעונה הסבר, חייבה, כאמור, היערכות מיוחדת גם של בתי המשפט. אולם, בפועל מתמודדים עמה מספר לא גדול של מותבים, העושים מלאכתם מבוקר עד לילה מתוך רצון להתגבר על שטף התיקים הנערמים חדשות לבקרים על שולחנם. אולם, גם אנשים מסורים ונאמנים מסוגם של שופטי ישראל, מתקשים לעמוד במשימה, וכתוצאה מכך החל להסתמן מצב חדש, כאשר השימוש בסעיף 62 לחוק המעצרים בתיקי פשע חמור, הוא שהפך להיות הכלל, בעוד שתיקים מסוג זה המסתיימים תוך תשעה חודשים, הם עתה החריג והיוצא מהכלל. זו כמובן, מצב בלתי נסבל. מול אינטרס הציבור להיות מוגן מפני סכנתם של נאשמים שנקראו לתת את הדין בגין עבירות קשות שיוחסו להם, ניצב עניינם של אותם נאשמים, שכידוע כל עוד לא הוכחה אשמתם עומדת להם חזקת החפות. זכותם של נאשמים אלה היא כי דינם יוכרע, לשבט או לחסד, תוך פרק זמן סביר, הואיל ולעתים קשים הם עינויי הדין לא פחות מאשר העונש לו צפוי הנאשם, אם יורשע.

הפתרון למצב זה מצוי בידי המחוקק. עתה, כאשר שוב אין ספק כי במרבית המקרים לא ניתן לסיים את ההליכים בעניינו של נאשם הנתון במעצר תוך 9 חודשים, אחד הפתרונות האפשריים הוא להאריך את התקופה הנקובה בסעיף 61 לחוק. ואם חרד המחוקק לזכותם של נאשמים במעצר כי משפטם יסתיים בהקדם, ועל כן שינוי בסעיף 61 אינו עומד על הפרק, כי אז טוב יעשה אם יטכס עצה עם הרשות המבצעת כיצד מעמידים לרשות בתי המשפט את הכלים שיאפשרו להם להתמודד עם המציאות החדשה, שהרי עתה הם בבחינת מי שיאה להם הכתוב "ותבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו" (שמות, ה, ט"ז). וזאת אני מבקש להוסיף ולהדגיש, אסור לו לפתרון הנדרש שיתמהמה, מאחר וחוששני כי אם הוא לא יימצא בהקדם, שוב לא יהא מנוס משחרורם של נאשמים שלכאורה נשקפת מהם סכנה לציבור, הואיל ואיש אינו רשאי להתעלם מהוראתו של סעיף 61 לחוק ולראות בה כעניין שאבד עליה הכלח".

           הדברים מקובלים גם עלי, ואולם באותה החלטה אמר חברי גם כי "אין מקרה אחד דומה למשנהו, ולכל אחד יש את המאפיינים המיוחדים לו", ואכן, ענייננו שונה מהפרשה הנזכרת. בראש ובראשונה שונה הוא בכך שהמשפט מתנהל ביעילות. מעבר לכך - השופט לוי עמד בהחלטתו על כך כי ההמתנה שהיתה לעד סנקר היתה בסופו של דבר המתנת שווא, וכי שתיקתו של סנקר במשפט "מהווה מצב חדש שאסור להתעלם ממנו בכל הנוגע להשלכותיו במישור הראייתי". לכך אין דבר עם עניינו.

8.        נתתי דעתי לטענות פרטניות שהועלו, טענות שבחלקן הגדול הנן חזרה על טענות שהועלו כבר בהליכים קודמים ונדחו. נתתי דעתי גם להחלטת השופט רוזן ב-בש"פ 9030/07 שהוגשה לי, החלטה שאין בה לטעמי שינוי מהותי לגבי מי מהמשיבים. לאחר שקילת כל הטענות הללו אין אני רואה מנוס, גם זו הפעם, אלא להיעתר לבקשה. דעתי נותרה כפי שהיתה בהחלטתי בהארכת המעצר השלישית: הנאשמים שנותרו במעצר הם אותם נאשמים המצויים במדרג הגבוה של העשייה העבריינית. חומרת המעשים המיוחסים להם ומסוכנותם הרבה אינה מאפשרת, לדעתי, את שחרורם גם נוכח התמשכות ההליכים.

9.        אני נעתרת לבקשה ומורה על מעצרם של המשיבים ב-90 יום החל ביום 13.3.2007.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ