אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם הפרקליטות רשאית לכלול בכתב אישום שמוגש לבימ"ש שלום, עובדות של עבירה הנמצאת בסמכות בימ"ש מחוזי?

האם הפרקליטות רשאית לכלול בכתב אישום שמוגש לבימ"ש שלום, עובדות של עבירה הנמצאת בסמכות בימ"ש מחוזי?

תאריך פרסום : 11/09/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
23206-04-14
01/09/2014
בפני השופט:
1. ד"ר עמי קובו
2. סגן הנשיאה


- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד ליטל גלעד שירי
נאשמים:
פלוני . ב"כ
עו"ד עוה"ד לירן פרידלנד ויזהר קונפורטי
החלטה
 
 

רקע

  1. האם הפרקליטות רשאית לכלול בכתב אישום שמוגש לבית-משפט השלום, עובדות אשר הוכחתן ממלאת אחר יסודות עבירה הנמצאת בסמכותו העניינית של בית-המשפט המחוזי?

למשל, האם הפרקליטות רשאית להגיש כתב אישום בעבירה של מעשה מגונה, ולציין בעובדות כתב האישום שהנאשם החדיר את אצבעו לאיבר מינה של המתלוננת בניגוד לרצונה, כאשר עובדות אלה ממלאות אחר כל יסודות עבירת האינוס?

זו השאלה המרכזית הנדרשת להכרעה בתיק זה.

  1. לפניי טענה מקדמית של פגם או פסול בכתב האישום, לפי סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").
  2. נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר אוחז שלושה אישומים, ובכל אחד מהם יוחסה לנאשם עבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
  3. לטענת ההגנה יש להורות על מחיקת נסיבות עובדתיות אשר הוכללו בכתב האישום, אשר אלו עולות כדי פגם או פסול בכתב האישום, ואף מעמידות בית משפט השלום בחוסר סמכות עניינית.
  4. הנסיבה אשר ההגנה עותרת למחיקתה היא ציון העובדה לפיה החדיר הנאשם אצבעו לאיבר מינה של המתלוננת בניגוד לרצונה.
  5. במאמר מוסגר יצוין, כי מלכתחילה העלתה ההגנה טענה נוספת לגבי ציון גילן של המתלוננות בכתב האישום (1998-1999), ואולם בהחלטה מיום 15.5.14 נדחה טענה זו, וזאת לאור עמדת המאשימה לפיה אין בידה ראיות מספיקות להוכחת היסוד הנפשי של העבירה של מעשה מגונה בקטינה, כלומר שאין ביכולתה להוכיח שהנאשם ידע שמדובר בקטינות. מכאן, שלא היה ביכולתה של המאשימה להאשים את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בקטינה.

טיעוני הצדדים

  1. לטענת ב"כ הנאשם, עוה"ד לירן פרידלנד ויזהר קונפורטי, המאשימה ציינה בכתב האישום עובדות אשר העבירות שנובעות מהן נמצאות בסמכותו של בית-המשפט המחוזי. מדובר בתיאורים עובדתיים ונסיבות החורגים מדלת אמותיה של עבירת המעשה המגונה, כאשר אלו מגלים עבירת אינוס. הנאשם לא עתר להעביר את כתב האישום לבית-המשפט המחוזי, אלא למחיקת העובדות האמורות לעיל. לטענת ההגנה, המאשימה פועלת בחוסר תום לב וטוענת בשני קולות, כאשר העבירה המיוחסת לנאשם היא של מעשה מגונה, ואילו העובדות מתארות עבירה של אינוס.
  2. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד ליטל שירי ולארא נסראללה, מדובר בהחלטה מודעת של המאשימה, אשר נמצאת בגדרי סמכותה. בסמכותה של התביעה לבחור את סעיפי העבירה, את עובדות כתב האישום ואת הערכאה שאליה יוגש כתב האישום. לטענת המאשימה נקודת המוצא בסוגיה זו הינה ההגנה על האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם נאשמים באופן ההולם את חומרת מעשיהם. ברור שאם התביעה בוחרת, משיקולי יעילות, להאשים אדם בעבירה קלה יותר מבין שתי חלופות או יותר, השיקול המנחה אותה הוא הפגיעה באינטרס הציבורי, ואין בכך פגיעה בהגנת הנאשם. בעידן שלאחר תיקון 113 לחוק העונשין, הנחה המחוקק מפורשות כי על הנסיבות כולן להיות מפורטות בכתב האישום. המאשימה עתרה לדחות את טיעוני ההגנה בנוגע לחוסר סמכות עניינית.

דיון והכרעה

  1. במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, סבורני כי הדין עם ההגנה. סבורני כי הגשת כתב אישום לבית-משפט השלום, בעבירה של מעשה מגונה, שדינה שלוש שנות מאסר, תוך ציון שהנאשם החדיר את אצבעו לאיבר מינה של מתלוננת בניגוד לרצונה, כאשר עובדות אלה מקימות לכאורה עבירה של אינוס, שדינה שש-עשרה שנות מאסר, ואשר נמצאת בסמכותו העניינית של בית-המשפט המחוזי בפני מותב תלתא, עולה כדי פגם ופסול בכתב האישום. פער כה משמעותי בין סעיף העבירה לבין העובדות המופיעות בכתב האישום מעמיד את בית-משפט השלום במצב שבו עליו לברר עובדות ונסיבות אשר ככלל מתבררות בבית-המשפט המחוזי, ואם יורשע הנאשם בדין, יעמוד בית-המשפט במצב של חוסר קורלציה ודיסהרמוניה מוחלטת בין המעשים שהוכחו לבין העבירות שבהן הורשע הנאשם. גזירת דין בהתאם לסעיף העבירה בלבד, כאשר מדובר בעבירה שדינה שלוש שנות מאסר, תחטא לנסיבות החמורות המופיעות בכתב האישום אשר מתארות אירוע של אינוס. במקביל, גזירת הדין בהתאם לעובדות החמורות של האירוע, תחטא לסעיף האישום שהינו של מעשה מגונה בלבד בעבירה מסוג עוון. בנסיבות אלה, כל ניסיון "לרבע את המעגל" בשלב גזירת הדין לא יצלח. מכאן, שקיים פגם או פסול בכתב האישום.
  2. סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי מנחה את המאשימה כיצד לנסח את תוכנו של כתב האישום. על-פי סעיף 85(4), כתב באישום יכיל את "תיאור העובדות המהווה את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם". כלומר, סעיף 85(4) דורש יצירת קורלציה תיאור העובדות המהווה את העבירה, לבין סעיפי העבירה.
  3. בית המשפט העליון אף הדגיש את חשיבות הקורלציה שבין עובדות כתב האישום לסעיפי האישום (כב' השופטת א' פורקצ'יה) בבג"צ 7195/08 אבו רחמה נ' הפרקליט הצבאי, פ"ד סג (2) 325 (2013):

"מושכלות יסוד בהכנת כתב האישום הם כי על התביעה להקפיד כי תיאור העובדות בכתב האישום יכלול את ליבת המעשים המיוחסים לנאשם, ללא שינוי מהותי מאופן התרחשותם בפועל, כעולה מהתשתית הראייתית הלכאורית העולה מחומר הראיות. אשר לבחירת סעיפי האישום בכתב האישום, על התביעה להקפיד על קיום קורלציה ישירה בין תיאור העובדות בכתב האישום לבין אופי וסוג העבירות בהן יואשם הנאשם. תכלית כתב האישום היא להגדיר את העובדות ולברור את סעיפי העבירות שייכללו בכתב האישום, באופן שישקף בצורה ההולמת ביותר את ליבת מעשיו של הנאשם, כעולה מחומר הראיות הלכאורי הקיים נגדו, ויתאר נכונה, בסעיף אישום מתאים, את אופיים של המעשים במישור הנורמטיבי. כללים אלה יפים הן למצב שבו נערך כתב אישום לצורך ניהול משפט הוכחות, והן לצורך משפט המתנהל על פי הסדר טיעון.

...

מצב של פער משמעותי בין תיאור העובדות בכתב האישום לבין סעיף האשמה שנבחר, אשר נועד לשקף את הנורמה הפלילית שהופרה בגין אותן עובדות, עשוי להגיע כדי פגם מהותי בעריכתו של כתב האישום. מדובר בפגם שעניינו בחירת הנורמה הפלילית שנועדה לשקף את מהות העבירה שנעברה בקשר לארוע עובדתי נתון, ואת מידת חומרתה. הנורמה הפלילית ממקמת את הארוע העובדתי במשבצת הנורמטיבית המתאימה, והעונש הקבוע בצידה של אותה נורמה מגדיר מראש את מידת החומרה שהמחוקק מייחס למעשה ההפרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ