אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם תלונות אשה במשטרה הינן עילה להפסד כתובה?

האם תלונות אשה במשטרה הינן עילה להפסד כתובה?

תאריך פרסום : 23/12/2010 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
564281-12
22/12/2010
בפני השופט:
1. הרב ישראל שחור - אב"ד
2. הרב דניאל אדרי - דיין
3. הרב יצחק אושינסקי - דיין


- נגד -
התובע:
פלוני
הנתבע:
פלונית
פסק-דין

בפנינו החלטת בית הדין הגדול להשבת התיק לעיון חוזר של בית הדין האזורי בענין פס"ד לחלוקת רכוש, הכולל בחובו את זכאותה של האשה לכתובתה.

יש לציין כי הצדדים גרושים כבר מתאריך כ"א שבט תשס"ט 15.2.09.

להלן תובא השתלשלות הענינים בתיק זה, ולאחריה הכרעת הדין.

פסק דין קמא - ביה"ד האזורי

ביום 18.2.10 בית הדין דנן הוציא החלטה כדלהלן:

"בית הדין שמע את טענות ומענות הצדדים ומחליט כי הנתבעת זכאית לכתובתה בסך 180,000 ש'"ח.

באשר לחלוקת הדירה, בית הדין לקח בחשבון את העובדה כי התובע ואביו השקיעו את רוב הכסף ברכישת הדירה.

לנתבעת זכות ראשונית לרכוש את חלקו של התובע בדירה.

בית הדין הגיע למסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובע, בפועל, סך של 20,000 ש"ח".

לפסק דין זה צורפו נימוקים מפורטים של חברי בית הדין.

החלטת בית דין הגדול

הבעל ערער לבית דין הגדול על החלטה זו.

בפנינו החלטת בית דין הגדול מיום י' אב תש"ע 21.7.10. בהחלטה מפורטות בהרחבה טענות הבעל לשעבר לכך שהאשה אינה זכאית לכתובתה. בית הדין הגדול החזיר את התיק לבית הדין האזורי לליבון חוזר של טענות הבעל אודות הגשת תלונות סרק ע"י האשה בדבר פגיעה מינית בילדים ומלחמה משפטית קשה כנגד הבעל, שיש בכך טענה לכאורה כדי לשלול מהאשה את כתובתה. כן התבקש בית הדין האזורי לבדוק את הטענה שמא האשה לא רצתה כלל את הבעל, ובכך מפסידה כתובתה מכח דינו של רבנו ירוחם.

ואכן, בית הדין ניהל דיון נוסף לבירור שאלת זכאותה של האשה לכתובתה, לאור התמיהות שהעלה בית הדין הגדול בהחלטתו הנ"ל.

טענות הצדדים

להלן עיקרי הטענות שעלו בדיון האחרון:

להלן ציטוט דברי ב"כ התובע: יש הכוונה של ביה"ד הגדול, הוא רוצה שביה"ד האזורי יחזור בו. השאלה היא למה הבעל פתח תיק גירושין? האם האשה רצתה שלום בית? אם לא, שניהם מורדים, ואין האשה זכאית לכתובה. תיק הגירושין נפתח לאחר הגשת התלונה במשטרה. התיק נפתח ביוני 2008. היתה תלונה על איומים ברצח. התיקים נסגרו. ביום 5.6.08 האשה בקשה צו הגנה. זה היה אחרי תביעת הגירושין. האשה קבלה צו הגנה לשבוע (מגיש מסמך לכך - פרוטוקול והחלטת בית משפט). לאחר כמה חודשים, בחודש אוקטובר 08, מבקשת האשה שוב צו הגנה, במסגרת זו בית משפט מאשר את בקשת הבעל לשלום בית (מציג מסמך, שנדחית הבקשה לצו הגנה). לאחר 19 יום, בתאריך 26.10.08, מבקשת האשה שוב צו הגנה, על כך שהבעל נכנס לבית מעבר לימים הקבועים. השופטת לא קבלה זאת (מציג מסמך). בעמוד 2 כתב ב"ד הגדול שהאשה לא בקשה שלו"ב לפני הגירושין. גם השלו"ב שהיה לאחר הגשת תביעת הגירושין לא היה מלא, אלא רק בהגבלה של כמה שעות כניסה לבית ליום, למשך 19 יום. לא היה יחסי אישות בתקופה זו. הרב בארי כתב שהאשה הגישה תביעה על תקיפה מינית והדברים לא נמצאו נכונים. תלונה זו היתה שבוע לאחר צו הגנה ראשון, ביום 23.6.08. האשה רצתה להציק לו בהוצאת צווי הגנה. לפי הרב בארי, אולי לא צריך התראה כי זה חטא מפורסם (מקריא מהחלטת הרב בארי בפס"ד ב"ד הגדול הנ"ל). יש לכך נימוקי הלכתי, הבעל לא יכל לגור עם האשה מרוב צווי הגנה. זה בגדר 'גזמה להרגו'.

הבעל לשעבר מוסיף: הנישואין היו קשים. האשה הפסיקה להניק והיו לבת בעיות מעיים קשות, הייתי עושה מעשים לעזור לה. לאחר שנה וחודשיים התלוננה האשה בגין כך על פגיעה מינית (מצרף את החומר). לא נעצרתי על כך במשטרה. זה היה לפני פתיחת תיק הגירושין. בנוסף, המוהל לא פרע את המילה כראוי, אני יודע לעשות זאת, אני עושה בריתות, הזמנתי את המוהל, המוהל הסכים אתי שיש בעיה, אמר שלא לעשות תיקון רק יש להוריד את הערלה למטה. האשה הגישה תלונה שניסיתי לכרות את איבר המין של הבן, במסגרת אותה תלונה שהגישה על תקיפה מינית (מצרף את עדות המוהל). האשמות כאלו כנגדי הן בבחינת עוברת על דת. האשה הגישה תלונות סרק כאשר רק באתי לקחת ספר אבלות מהבית (מקריא מהחלטת השופטת שכתבה שספק אם כך היה צריך להגיש את התלונה נגדו). לו יצוייר שעשיתי, האם יעלה על הדעת שהיא תחזור אלי? הרי היו 19 יום שהיא חזרה אלי? גם לפני 5 חודשים חיינו יחד באותו בית. ניסו שוב. היינו בטיולים. האשה רצתה להתגרש, ולפי רבנו ירוחם היא מורדת. האשה אמרה בדיון שהיא רוצה גט מיידי (מקריא בקשה של האשה מיום 24.1.09 שהאשה מבקשת להתגרש מיידית).

ב"כ האשה טוען: ב"ד קמא מכיר טוב יותר את הצדדים והתרשם ממידת האשמה של כל אחד, לאפוקי ב"ד הגדול שניזון ממסמכים. תביעת גירושין של הבעל נפתחה ביום 4.6.08. התלונות שהוגשו ע"י האשה: ביום 26.6.08, תלונה ראשונה, תקיפת הבת. גם בתאריכים 25.11.08, 31.7.08 הגישה האשה תלונות. כולן הוגשו לאחר הגשת תביעת הגירושין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ