האם על קטין התובע מזונות מאב נטען המכחיש אבהותו, להגיש טרם לכן תביעה לאבהות

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בתל-אביב - יפו (כב' השופטת שפרה גליק), מיום 27.12.15 (תמ"ש 32592-08-15), שהורה על מחיקת תביעה למזונות קטין בהיעדר עילה.

2. המשיב הוא אזרח ותושב של מדינת ישראל והמערערת היא אזרחית ותושבת של מדינה זרה (אזרבייג'ן). בשנת 2008 נישאו הצדדים במדינה הזרה, ולאחר מכן נפרדו דרכיהם (בנסיבות עליהן חלוקים הצדדים - אשר חלוקים אף בשאלה האם הנישואים בוטלו בדיעבד).

בחודש נובמבר 2009 נולד למערערת בן. בתעודת הלידה שהונפקה במדינה הזרה בה נולד הילד נרשם המשיב כאביו של הקטין, אך אין רישום שכזה במשרד הפנים בישראל. בשנת 2015 הגישה המערערת את התביעה למזונות הקטין, אשר נמחקה על ידי בית משפט קמא בקובעו כי המדובר ב"תביעה מוקדמת מדי... באין אבהות, אין מזונות".

3. בקדם הערעור שהתקיים בפני, ביום 2.6.16, נקבע כי "השאלה העומדת בערעור האם יש מקום לסילוק תביעה על הסף מעת שתובע טוען שהוא בנו של הנתבע, והנתבע מכחיש זאת וכי לנוכח זאת יש להגיש תביעה נפרדת לאבהות וכשדין התביעה למזונות להימחק... ודוק, אין בכוונתי להיזקק לשאלה אם היה על בית משפט קמא לפסוק מזונות זמניים או לא אלא אך ורק לשאלה אחת אם היה מקום למחוק את התביעה אם לאו".

משהגישו הצדדים סיכומים בשאלה זו, וכטיעונים בכתב, מצאנו לנכון לתת פסק דין - בלא צורך בדיון נוסף בפנינו.

4. סמכותו של בית משפט לענייני משפחה לדון ב"תובענה למזונות" קבועה בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.

לא נקבעה בחוק הנ"ל או בתקנות סדר הדין הרלוונטיות לעניין זה - תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בדגש על חלק ג1 ("תובענות בענייני משפחה") ובפרט פרק כ"א ("מזונות") לתקנות - כל מגבלה, לפיה הכרה באבהות היא תנאי מקדים להגשת תובענה למזונות. מגבלה או תנאי כאמור אינם מוכרים גם בספרות המשפטית (כגון אצל: שאול שוחט ודוד שאוה, "סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה", 2009; אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שתים עשרה, 2015).

5. ההפך מכך, הלכה פסוקה היא כי בית משפט רשאי להכריע בשאלת "אבהות" אף במסגרת תובענה בעניין אחר - ובכלל זה תובענה למזונות קטין. וכך נקבע ב-ע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, פ"ד מט(2) 578 (1995):

"בכל אחד מאותם נושאים שהזכרנו - בהם ובאחרים זולתם - עולה שאלת ה"אבהות" לא כשאלה לעצמה אלא כשאלת גררא (שאלה אינצידנטלית) לשאלה עיקרית אחרת: כך בירושה, כך במזונות, כך במרשם אוכלוסין, בשבות וכולי... במקום שבית המשפט האזרחי מוסמך לדון בשאלה העיקרית, ממילא מוסמך הוא לדון גם בשאלת הגררא, כאמור בסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984."

ויודגש כי הנסיבות בענייננו הן בבחינת קל וחומר לדברים המצוטטים לעיל - משבית המשפט המוסמך לדון ב"תובענה לאבהות" הוא אותו בית משפט לענייני משפחה הדן ב"תובענה למזונות". וראו באופן כללי על סמכות בית משפט לענייני משפחה לדון "בגררא" - בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני (5.11.15).

6. בניגוד לנטען על ידי המשיב, כאילו קיימת פסיקה רבה אשר לפיה, תנאי לדיון בתובענה למזונות היעדר מחלוקת ביחס לאבהות, הרי לא הובאה פסיקה שכזו.

אכן, יכול ובעת שמוגשת תביעת אבהות ובמקביל תביעת מזונות, וכשקיימת הכחשה של האבהות, ייעכב בית המשפט את הדיון בשאלת המזונות עד לסיום הבירור בתובענת האבהות, כל זאת מבלי להתייחס לשאלת פסיקת מזונות זמניים, אם בכלל, בנסיבות שכאלו.

מכל מקום, מעת שמוגשת תביעה למזונות כנגד נתבע אשר נטען כי הוא אביו של קטין, אין מקום להפנות את הקטין ו/או אמו להגיש תביעה נפרדת לעניין האבהות. אכן, יכול ובית המשפט "יפצל" את הדיון, באופן שבשלב הראשון תוכרע שאלת האבהות ורק לאחר מכן ייזקק בית המשפט לנושא המזונות.

עוד יש להעיר, כי המבחן למחיקת תביעה מחוסר עילה עניינו, בהנחה שאכן יוכח אשר נטען בתביעה האם יהיה זכאי התובע לסעד המבוקש. דהיינו, נקודת המוצא במחיקה מחוסר עילה, נכונות הנטען בתביעה. כמובן, שבשלב זה של דיון במחיקה מחוסר עילה (להבדיל מטענות לסילוק על הסף מנימוקים אחרים, כגון התיישנות או מעשה בית דין) אין משמעות לאשר נטען בכתב ההגנה, ובכלל האמור כמובן גם לא הכחשת הנטען בתביעה.

בלשון אחרת, שומה היה על בית משפט קמא, להציב בפניו את השאלה, האם בהנחה שאכן המשיב - הנתבע הוא האב, האם יהיה מקום לחייבו במזונות. דומה כי התשובה לכך ברורה.

7. אמנם נטען אודות נוהל זה או אחר הנקוט, בדיון בתביעת מזונות כשהאבהות מוטלת בספק, אולם לא רק שהדבר לא עלה מהפסיקה שהובאה, אלא שאין מקום להורות על קבלת פסק דין בהליך נפרד בנושא אבהות, בעת שעסקינן בתביעת מזונות.

8. משכך, שגה בית משפט קמא במחקו את התובענה כאילו המדובר ב"תביעה מוקדמת מדי". אמנם "באין אבהות, אין מזונות" - אולם הדבר נכון לגוף הדברים, קרי: לעצם החיוב במזונות הקטין, אך לא כשאלה מקדמית בחזקת תנאי מקדים להגשת ההליך וניהולו.

9. לאור כל האמור, הערעור מתקבל - ופסק דינו של בית משפט קמא מבוטל.

10. עם זאת, נוכח העובדה שהוגשה, ביני לביני, תביעת אבהות נפרדת, ישקול בית משפט קמא את אופן המשך הדיון, תוך שאנו מוצאים לנכון לחזור ולציין, כי לא נדרשנו אלא לשאלת המחיקה ולא לשאלות אחרות, לרבות פסיקת מזונות זמניים.

11. בכל הקשור לנושא ההוצאות, לרבות בהתחשב בכך שהטענה למחיקה עלתה מיוזמתו של בית משפט קמא, יביא בית משפט קמא גם את תוצאותיו של הליך זה, בעת שיידרש לפסיקת הוצאות בהליך שבפניו.

12. המזכירות תשיב למערערת את הערבון שהופקד על ידה, באמצעות בא כוחה.

13. המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, יט אב תשע"ו, 23 אוגוסט 2016.