אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם עיקולים שהוטלו בחייו של מבוטח על פוליסת ביטוח חיים שלו פוקעים עם מותו כך שכספי הביטוח מגיעים למוטבים?

האם עיקולים שהוטלו בחייו של מבוטח על פוליסת ביטוח חיים שלו פוקעים עם מותו כך שכספי הביטוח מגיעים למוטבים?

תאריך פרסום : 03/09/2013 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
2083-12
01/09/2013
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיא מ' נאור
2. ע' ארבל
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אהרון ברזל
עו"ד ארי אריאלי
הנתבע:
ניצה פדן
עו"ד יניב מויאל
עו"ד דיאנה הר אבן
פסק-דין

השופט י' דנציגר:

לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט הבכיר ג' גינת) בע"א 1067-04-11 מיום 13.2.2012, במסגרתו התקבל בחלקו ערעורה של המשיבה על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופט י' בשן) בת"א 53321/08 מיום 16.6.2009.

תמצית הרקע העובדתי ופסק דינו של בית משפט השלום

1.       בן-ציון פדן, בעלה המנוח של המשיבה (להלן: המנוח), רכש פוליסת ביטוח חיים מהמבקשת (להלן: הפוליסה). המשיבה הייתה רשומה כמוטבת בפוליסה. לפי קביעתו של בית משפט השלום סכום הפוליסה עמד על 11,951 ש"ח, ואולם על קביעה זו חולקת המשיבה. על הפוליסה נרשמו 29 עיקולים לטובת נושיו של המנוח ומסיבה זו סירבה המבקשת לשלם למשיבה את תגמולי הביטוח. בשל כך הגישה המשיבה תביעה לבית משפט השלום לתשלום תגמולי הביטוח. המבקשת טענה בבית משפט השלום כי אין באפשרותה להעביר למשיבה את תגמולי הביטוח כל עוד הפוליסה כפופה לעיקולים, שכן המשיבה לא פעלה לביטולם וכן לא צירפה את הנושים שעלולים להיפגע כתוצאה מההליך כצדדים לתובענה. המשיבה טענה כי היא אינה מחויבת לצרף את נושי המנוח כצד להליך. בנוסף טענה המשיבה כי זכותם של מוטבים בפוליסת ביטוח חיים גוברת על זכותם של נושי המבוטח המנוח.

2.       בית משפט השלום, בהחלטת ביניים מיום 16.6.2009, קבע כי ללא צירופם של הנושים לתביעה אין לקבל את טענתה של המשיבה ולאפשר "הליך עוקף" בו לא תינתן לנושים הזדמנות לטעון טענותיהם. נוסף על כך, קבע בית משפט השלום כי פירוט הנושים ומקורות זכויותיהם בפוליסה הינם עניינים שבעובדה שהיה על המשיבה לפרט במסגרת כתב התביעה. באשר למחלוקת אודות סכום הפוליסה, קצב בית משפט השלום למבקשת 14 יום להודיע אם היא חולקת על הסכומים להם טענה המשיבה וקבע כי אם לא קיימת מחלוקת, יינתן פסק דין לאלתר. בפסק דין מיום 14.2.2011, קבע בית משפט השלום כי הסכום אשר המשיבה זכאית לקבל מהמבקשת עומד על 11,951 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.2004, וכי קביעה זו אין בה כדי להביע דעה באשר ליכולתה של המבקשת להעביר למשיבה את הכספים בפועל כל עוד לא הוסרו העיקולים.

על פסק דינו של בית משפט השלום הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי, הן לעניין שיעור הפוליסה והן לעניין צירופם של הנושים.

תמצית פסק דינו של בית המשפט המחוזי

3.       בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המשיבה בכל הנוגע לשאלה האם הייתה רשאית המבקשת שלא לשלם לה את כספי הביטוח בשל העיקולים שהטילו נושי המנוח על הפוליסה. בית המשפט המחוזי תמך את החלטתו בסעיף 12 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: החוק), וקבע כי הזכות לתגמולי הביטוח נתונה למוטב הרשום בפוליסה. בית המשפט המחוזי קבע כי סעיף 12(א) לחוק מבחין במפורש בין זכותו של המוטב לבין זכותו של המבוטח. נקבע כי על אף שעל זכותו של המבוטח הוטלו עיקולים, הרי שעל זכותו של המוטב - המשיבה בענייננו - לא הוטל כל עיקול וממילא לא היו ניסיונות של הנושים השונים לממש את העיקולים שנרשמו. משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי לא היה על המשיבה לצרף את הנושים כצד לתובענה שהגישה. מנגד, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של המשיבה ככל שהוא נוגע לקביעת שיעור הפוליסה. בית המשפט חייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.

          כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפנינו.

תמצית נימוקי הבקשה

4.       לטענת המבקשת, בקשתה מעוררת מספר שאלות משפטיות כלליות שטרם הובהרו די צורכן במסגרת פסיקתו של בית משפט זה. חלקן, לטענתה, אף זכו לתשובות סותרות שונות בפסיקתן של הערכאות השונות. המבקשת מצביעה בראש ובראשונה על השאלה האם עיקולים שהוטלו עוד בחייו של מבוטח על פוליסת ביטוח חיים שערך, פוקעים עם מותו של המבוטח כך שכספי הביטוח מגיעים למוטבים? במסגרת שאלה זו טוענת המבקשת כי עולה גם השאלה האם יש לערוך הבחנה לצורך העניין בין רכיב החיסכון (הכולל כספים להם ייתכן והיה זכאי המבוטח במהלך חייו) לבין רכיב ה"ריסק" (הכולל כספים להם זכאים המוטבים בלבד בקרות מקרה הביטוח)?

5.       בנוסף מפנה המבקשת לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ולהלכות בית משפט זה לגביה, וטוענת כי לפי ההלכה הנוהגת היה על המשיבה לצרף את הנושים כבעלי דין בתביעתה, וכיוון שלא עשתה כן לא יכול היה בית המשפט המחוזי לקבל את תביעתה.

6.       זאת ועוד, משיגה המבקשת על כך שבית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה, שכן לטענתה הוא הוגש באיחור ניכר. טוענת המבקשת בהקשר זה כי החלטת הביניים של בית משפט השלום מיום 16.6.2009 היוותה פסק דין חלקי ובשל כך היה על המשיבה לערער על פסק הדין החלקי במועד הקבוע בתקנות, ולא ביום 3.4.2011, כשנתיים לאחר מכן. עוד טוענת המבקשת כי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה היה עליה לנקוט הליך כלשהו לבירור עמדתם של הנושים, נבעה מהרחבת חזית אסורה של המשיבה ולכן שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו בהקשר זה. לחלופין, טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי כשנזקק לטענה לפיה היה עליה לפעול להסרת העיקולים שכן קביעה זו מנוגדת להוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל). לסיום, משיגה המבקשת גם על ההוצאות שנפסקו נגדה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.

תגובת המשיבה

7.       ראשית, טוענת המשיבה כי המבקשת מציגה בבקשתה תמונה עובדתית מסולפת. לטענת המשיבה אין מדובר בפוליסת ביטוח חיים אחת, כי אם בשתי פוליסות שונות. לטענתה, הפוליסה אותה מתארת המבקשת היא פוליסה שהפכה למסולקת בשנת 1992 ולגבי הסכומים בה אין מחלוקת בין הצדדים (להלן: פוליסת 1992). עם זאת, לטענת המשיבה הייתה קיימת למנוח פוליסה נוספת אצל המבקשת משנת 2004 ובה נצברו סכומים בסך 47,110 ש"ח (להלן: פוליסת 2004). ממשיכה וטוענת המשיבה כי בשלב מסוים בהליך בבית משפט השלום טענה המבקשת בכזב כי מקור הסכום בפוליסת 2004 בטעות הקלדה, וכי מדובר בכספים שהועברו מפוליסת 1992 עקב סגירתה ביום 1.5.2004 שהוא גם יום פתיחתה של פוליסת 2004. בכך, משיגה המשיבה על קביעותיהם העובדתיות של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי.

8.       לגופה של השאלה המרכזית שבמחלוקת, טוענת המשיבה כי למבקשת אין כל זכות עמידה ב"סכסוך" שבין המשיבה לבין הנושים המעקלים ולכן אינה יכולה למנוע ממנה את קבלת הכספים להם היא זכאית. בקשר לכך מוסיפה המשיבה כי לאור טענת המבקשת שסגרה את פוליסת 1992 בשנת 2004 ופתחה אותה מחדש, הרי שהפוליסה החדשה נקייה מעיקולים שכן למבקשת אין את הכוח המשפטי לרשום עיקולים מחדש על פוליסה חדשה ללא הסכמת המבוטח והנושים. לעניין שאלת היחסים בין מוטב בפוליסת ביטוח לבין נושה מעקל של הפוליסה לאחר פטירת המבוטח, סומכת המשיבה את ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וכן על פסיקה נוספת הקובעת כי ידו של המוטב על העליונה, תוך הדגשת סעיף 12 לחוק חוזה הביטוח וסעיף 147 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה). באשר לשאלת ההבחנה בין רכיב החיסכון לרכיב ה"ריסק", סומכת המשיבה את ידיה על פסיקת בתי המשפט השונים לפיה המחלוקת בשאלה זו נובעת מהסתירה בין סעיף 13 לחוק חוזה הביטוח לבין סעיף 147 לחוק הירושה, ולשיטתה חוק הירושה גובר ומעמיד את שני הרכיבים לזכות המוטב.

9.       במענה לטענת המבקשת לפיה החלטת הביניים של בית משפט השלום הינה פסק דין ולא החלטה אחרת, טוענת המשיבה כי תביעתה בבית משפט השלום הייתה לסעד כספי, וכי כל עוד לא הסתיים בירור מלוא המחלוקות בעניין לא ניתן לומר כי מדובר בפסק דין. לעניין זה מוסיפה המשיבה כי אין מדובר בשאלה החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים והמצדיקה עיון ב"גלגול שלישי". לעניין הטענה הנוגעת להרחבת חזית, גורסת המשיבה כי טענתה לכך שעל המבקשת היה לפעול בהליך של טען ביניים באה במענה לכתב ההגנה של המבקשת ואינה בגדר הרחבת חזית אסורה. אשר לשאלת ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבה בבית המשפט המחוזי, טוענת המשיבה כי מדובר בסוגיה המסורה לשיקול דעת הערכאה שפסקה את ההוצאות וכי לא מדובר במקרה חריג המצדיק התערבותו של בית משפט זה. מכל מקום, טוענת המשיבה, כי ההוצאות שנפסקו היו על הצד הנמוך ולא כיסו את הוצאותיה הריאליות.

דיון והכרעה

10.     לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בבקשת רשות הערעור ובתשובת המשיבה על נספחיה, ולאחר שהתקיים לפנינו דיון במסגרתו השלימו הצדדים טיעוניהם, סבורני כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ולפיכך מצדיקה מתן רשות ערעור, וזאת אך ביחס לשאלת עדיפותו של מוטב על פי פוליסת ביטוח חיים ביחס לעיקולים שהטילו נושי המבוטח על הפוליסה בחייו. יחד עם זאת, לגופו של עניין הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור, וכך אציע לחבריי שנעשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ