אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם עובד חברת מתקני מיגון שפתח עסק מתחרה הפר את הפטנט של מעבידיו לשעבר

האם עובד חברת מתקני מיגון שפתח עסק מתחרה הפר את הפטנט של מעבידיו לשעבר

תאריך פרסום : 07/09/2010 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
2154-07,2482-07
05/09/2010
בפני השופט:
1. מ' נאור
2. א' רובינשטיין
3. נ' הנדל


- נגד -
התובע:
1. עוזיאל בריח
2. עוזיאל בריח מגן מנעולים יחודיים בע"מ

עו"ד דוד דנינו
הנתבע:
1. מאיר אבגנים
2. נובל אינטרפרייז בע"מ

עו"ד דניאל פריימן
עו"ד אסף נעים
פסק-דין

השופטת מ' נאור:

           ראובן מייצר ומשווק מתקן המשמש לקיבוע מסכי מחשב לשולחנות. שמעון - אשר משמש כסוכן מכירות של המוצר אותו מייצר ראובן - מתחיל לייצר בעצמו מתקן דומה. ראובן פונה לבית המשפט על מנת למנוע את ייצור ושיווק המתקן המתחרה של שמעון וכן על מנת לדרוש פיצויים המגיעים לו, לטענתו. בית המשפט מונע את ייצור ושיווק המוצר המתחרה של שמעון ומעניק לראובן פיצויים. בתגובה, שמעון מכניס שינויים במוצרו ומתחיל לייצר ולשווק מוצר חדש. ראובן פונה שוב לבית המשפט על מנת למנוע את שיווק המוצר החדש של שמעון. בית המשפט מאפשר את ייצורו ושיווקו של המוצר החדש. שני הצדדים מערערים על פסק דינו של בית המשפט. זו, בקליפת אגוז, הפרשה שלפנינו.

           מכיוון שפרשה זו עברה גלגולים רבים, אסקור תחילה את השתלשלות ההליכים ואת פסק הדין שבערעור ולאחר מכן אדון בטענות המועלות על ידי הצדדים. אם תשמע דעתי יידחו שני הערעורים.

השתלשלות ההליכים

1.        לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ר' משל) מיום 30.1.2007. למעשה, כפי שיפורט להלן, פסק דינה של השופטת משל הוא לעניינים מסוימים 'פסק דין' הסוגר את התיק, ולעניינים אחרים הוא בגדר החלטת ביניים. לאחר מתן פסק הדין של השופטת משל, הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) להחליט לגבי החיובים הכספיים הנובעים מפסק הדין. ביום 7.11.2007 נתן הנשיא גורן פסק דין משלים בפרשה. פסק הדין המשלים לא שם קץ לסכסוך, והצדדים עומדים על ערעוריהם.

2.        התובעת בערכאה הראשונה, חברת נובל אינטרפרייז בע"מ (להלן: נובל) היא תאגיד שהוקם בשנת 1990 בבעלות עיקרית של מר נובל מרטין, שהוא קרוב משפחה של התובע השני, מר מאיר אבגנים (להלן: אבגנים). כיוון שלפנינו שני ערעורים, נכנה גם בערכאתנו את בעלי הדין כפי שכונו בערכאה הראשונה. נובל ואבגנים יכונו יחדיו התובעים. נובל עוסקת במיגון ובאבטחה. היא מתמחה בייצור, שיווק והתקנה של מנעולי בטחון. רוב המנעולים מוגנים בפטנטים. אבגנים פיתח בשנת 1994 מתקן נעילה לקיבוע חפצים ניידים ונייחים שנרשם כפטנט ישראלי. מדובר במתקן שנועד לקבע חפצים כגון צג של מחשב לחפצים כמו שולחן, וזאת כדי להגן על החפץ הנייד מפני גניבה. בשנת 1995 החלה נובל לייצר ולשווק מתקן זה בווריאציות שונות תחת השם NG ("Noble Guard"). התובעים טענו בערכאה הראשונה כי המתקן זכה להצלחה וכי נרשם עליו פטנט בארצות נוספות. הנתבע בערכאה הראשונה, עוזיאל בריח (להלן: עוזיאל), החל לעבוד בנובל כמתקין שכיר בשנת 1996. לטענת התובעים, בשנת 1997 הוא החל לקבל עמלות שיווק. עוד טוענים התובעים כי עוזיאל נחשף בתקופה זו למידע פנימי כמו רשימת לקוחות, חומרי גלם ורכיבים. לגרסת התובעים, הם נתנו בעוזיאל אמון מלא. מסוף ספטמבר 1998 ועד אמצע 2001 היה עוזיאל סוכן עצמאי אשר רכש מוצרים מנובל ושיווק אותם ללקוחות. בשלב מסוים, עוזיאל פתח עסק בשם בריח מגן (להלן: בריח מגן), היא הנתבעת השנייה. עוזיאל ובריח מגן יכונו יחדיו הנתבעים.

3.        בשלב מסוים החל עוזיאל לייצר ולשווק בעצמו מתקני נעילה. לטענת עוזיאל הוא השקיע בייצור ופיתוח המוצרים קרוב ל-4 מליון ש"ח. לדברי עוזיאל, הוא אף נועץ בעורך פטנטים כדי לא לפגוע בפטנט של נובל. מתקני הנעילה שייצר סומנו באותיות CL. עוזיאל ייצר שתי סדרות של מתקני נעילה. לסדרה הראשונה של מתקני נעילה שייצר עוזיאל נקרא כאן, כמו בפסק הדין שבערעור, מתקני הנעילה המתחרים. ביוני 2001 החל עוזיאל לשווק את מתקני הנעילה המתחרים והוא אף הציג אותם בתערוכה שהתקיימה בחודש זה בגני התערוכה. את הסדרה השנייה של מתקני נעילה החל עוזיאל לייצר - כפי שיפורט בהמשך - לאחר שהוגשה התביעה בה עסקינן. לסדרה זו של מוצרים אקרא מתקני הנעילה החדשים.

4.        לטענת התובעים, בפברואר 2001 החל עוזיאל לפגר בתשלומיו לנובל עבור המוצרים שרכש מהם. בחודשים אפריל ומאי 2001 התמעטו הזמנותיו מנובל עד שפסקו כליל. בסופו של דבר, לאחר ששיקים שנתן עוזיאל חזרו נותק הקשר בין הצדדים.

5.        התובעים טענו בערכאה הראשונה כי בסוף מאי 2001 החל אבגנים לחשוד  בקיומם של מתקני נעילה מתחרים שמקורם בעוזיאל. ביוני 2001 שיגרה נובל מכתב ללקוחותיה המזהיר אותם מפני חיקויים וזיופים של מתקני הנעילה המקוריים שלה, זאת תוך הפרת פטנט רשום. ביום 27.6.2001, בסמוך להשתתפותו של עוזיאל בתערוכה שהוזכרה לעיל, נודע לאבגנים, לטענתו, כי עוזיאל יצא לשוק עם מוצרי חיקוי. מידע זה הגיע לאבגנים, לטענתו, באמצעות עובד חברת שמיר סופר טכנולוגיה בע"מ, מר יעקב צוקר (להלן: צוקר). עוד נודע לאבגנים, לטענתו, כי בקטלוג של בריח מגן התפרסמו והוצעו למכירה מוצרי מיגון הנושאים שמות מותג שניתנו להם על ידי נובל. לטענת התובעים אף תמונות המוצרים היו לקוחות מהקטלוגים של נובל. פעולות אלה נעשו, לטענת התובעים, כדי להיבנות מן המוניטין של נובל. עוד טענו התובעים כי עוזיאל ציין בקטלוג של חברתו בריח מגן את רשימת לקוחותיה של נובל כרשימת לקוחותיו. לטענת התובעים, עוזיאל ביקש להסתיר את ההעתקה שביצע באמצעות עריכת שינויים לא משמעותיים במוצר.

6.        ביום 12.7.2001 הגישו התובעים את תביעתם נגד הנתבעים בעילות של הפרת פטנט רשום; גניבת עין; גזל סודות מסחריים; הפרת אמון מצד עובד או סוכן מכירות (הפרת סעיף 254 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 [להלן: חוק החברות]); התעשרות שלא כדין; והפרת זכויות יוצרים. התובעים ביקשו סעדים זמניים; צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים ייצור או שיווק של מתקנים המהווים העתקה, חיקוי או תחליף שווה ערך תפקודי של תוצרת נובל, או הפרת פטנט של התובעים; צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להפר בפרסומיהם את זכויות היוצרים של התובעים; פיצויים ללא הוכחת נזק; וצו למתן חשבונות לשם בירור הפיצויים המגיעים להם בגין הפרת זכויותיהם.

7.        ביום 10.10.2001 ניתן על ידי השופט זפט צו מניעה זמני. השופט זפט קבע כי המוצר של הנתבעים מבוסס, לכאורה, על עיקר ההמצאה של התובעים. לפיכך, לתובעים סיכויים טובים לזכות בתביעתם על פי העילה של הפרת פטנט. השופט זפט לא נזקק ליתר העילות שהועלו בבקשה. בית המשפט אסר על הנתבעים לייצר, לשווק, לייבא או להתקין מתקני נעילה המהווים הפרה של הפטנט הרשום בישראל על שם אבגנים, ומינה את בא כוח התובעים ככונס נכסים זמני לצורך חיפוש ותפיסה של מתקני הנעילה של הנתבעים ושל המסמכים הנוגעים אליהם. הנתבעים הגישו על החלטה זו בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. בקשה זו הועברה להרכב של שלושה שופטים. בפסק דין מיום 3.2.2003 נדחתה בקשת רשות הערעור (רע"א 9083/01) על ידי בית משפט זה (הנשיא ברק והשופטים שטרסברג-כהן וריבלין). נציין בהקשר זה כי בשלב מאוחר יותר בהשתלשלות ההליכים - לאחר שניתן פסק דינה שבערעור של השופטת משל, אך לפני שניתן פסק הדין המשלים של הנשיא גורן - ניתן פסק דין נוסף על ידי השופטת משל. פסק דין זה ניתן לאחר שהתקבלה חוות דעת של מומחה מוסכם, ונקבע בו כי הפטנט של התובעים תקף, אך עם זאת כי הנתבעים לא הפרו אותו. 

8.        נחזור לרצף האירועים הכרונולוגי: בעקבות צו המניעה הזמני חדלו הנתבעים משיווקם של מתקני הנעילה המתחרים. אולם, כאמור, עוזיאל ערך שינויים במוצר והחל לשווק את מתקני הנעילה החדשים (נ/6). בעקבות ייצור מתקני הנעילה החדשים תוקן כתב התביעה שהגישו התובעים, כך שהתייחס גם למוצרים החדשים. ההליך העיקרי החל בשלהי שנת 2003, ובהמלצת בית המשפט הסכימו הצדדים למסור את ההכרעה בעילה של הפרת הפטנט למומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט מינה את עורך הדין דוד בלום כמומחה. בחוות דעת מיום 31.3.2005 קבע המומחה כי הפטנט של התובע תקף אך לא הופר. על כן, עתרו הנתבעים ביום 2.4.2005 לביטול צו המניעה שהתבסס, כזכור, רק על עילה של הפרת פטנט. עוד עתרו הנתבעים להשבת המסמכים שנתפסו בחיפוש. בעקבות הגשת הבקשה, הגישו התובעים בקשה חדשה לצווי מניעה. בקשה זו התבססה על עילות התביעה האחרות, אשר לא נדונו בהחלטתו של השופט זפט. בעקבות הבקשה ניתן צו זמני שעמד בתוקפו עד פסק הדין.

9.        ביום 30.1.2007 ניתן פסק דינה של השופטת משל, שהוא נשוא הערעור שבפנינו. בפסק דין זה קבע בית המשפט כי לנובל יש זכויות יוצרים בצילומי מוצריה וכי הנתבעים עשו שימוש בצילומים אלה ללא הרשאה. לעניין זה נקבע כממצא שבעובדה כי הנתבעים - באמצעות סוכן מכירות - שיווקו למר צוקר אשר הוזכר לעיל, מוצר של הנתבעים תוך שימוש בפרוספקט של התובעים. עוד נקבע בפסק הדין כי הנתבעים ביצעו עוולה של גניבת עין וזאת מכיוון שלנובל יש מוניטין במוצרי הנעילה, וחיקוי המוצרים מבחינה חיצונית ופונקציונאלית יצר דמיון המקים חשש להטעיית ציבור הלקוחות, מה עוד שעוזיאל מזוהה כמפיץ של נובל. בנוגע לטענות בעניין גזל סוד מסחרי והפרת חובת אמון, דחה בית המשפט את התביעה בהעדר תשתית ראייתית. באשר לעילה של עשיית עושר ולא במשפט, הבחין בית המשפט בין המוצרים המתחרים (שיוצרו לפני הגשת התביעה) לבין המוצרים החדשים, אותם החל הנתבע לייצר לאחר שניתן צו המניעה. באשר למוצרים המתחרים שיוצרו לפני הגשת התביעה, קבע בית המשפט כי הוכח חיקוי, ולאור הקביעה כי מדובר בגניבת עין, די בכך לקיום אותו "יסוד נוסף" הנדרש על מנת שתקום עילה של עשיית עושר. לעניין המוצרים החדשים (נ/6), שיוצרו אחרי הגשת התביעה, קבע בית המשפט כי מכיוון שאין מדובר בחיקוי - עובדה המוסכמת על הצדדים - אין לתובעים עילה בעשיית עושר.

           ביחס לסעדים, בית המשפט קבע כי ראוי להעניק לתובעים צו מניעה קבוע לצד פיצוי כספי. ראשית, בית המשפט קבע כי צו המניעה הזמני, שהיה בתוקף משנת 2001, יהפוך לצו קבוע. צו זה יאסור שימוש בצילומים של מוצרי נובל ללא הסכמת התובעים וכן יאסור יצור או שיווק של מתקני נעילה הדומים עד כדי הטעיה למתקני הנעילה של התובעים. הצו הוחל, בין השאר, על מתקני הנעילה המתחרים, היינו, הסדרה הראשונה של מוצרי הנעילה שייצר עוזיאל. שנית, הנתבעים חויבו לשלם לתובעים 75,000 ש"ח פיצויים ללא הוכחת נזק ו-75,000 ש"ח בגין הוצאות ושכר טרחת עורך דין. הנתבעים נדרשו עוד להמציא דוחות לגבי מכירת מתקני הנעילה המתחרים, כדי שניתן יהיה לקבוע את גובה הפיצוי המגיע לתובעים.

10.      ביום 21.2.2007 מונה בהסכמה רו"ח גדעון באום לבדוק את החשבונות המתייחסים למכירת מוצרי הנעילה המתחרים. הנתבעים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נוכח כוונתם לערער. הבקשה נדחתה. כאמור, שני הצדדים הגישו ערעורים על פסק הדין. בדיון שהתקיים בפני השופטת משל ביום 15.7.2007 הוסכם על הצדדים כי תעוכב ההתחשבנות בהתאם לחוות דעת המומחה. חוות הדעת של רו"ח באום הוגשה ביום 6.9.2007. הצדדים זומנו אל הנשיא גורן והושגה הסכמה לפיה בית המשפט יפסוק, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, סכום הנע בין 0 ש"ח לבין הסכום שנקבע בחוות דעת המומחה. אין צורך לעמוד על פרטי הדברים, ודי שנציין כי הנשיא גורן קבע בפסק הדין המשלים שניתן על ידו כי הנתבעים ישלמו לתובעים סכום של 25,000 שקלים וישאו במחצית שכרו של המומחה. 

טענות הצדדים בערעור וגדר המחלוקת

11.      לפנינו, כאמור, שני ערעורים. הערעור הראשון הוא ערעורם של הנתבעים (ע"א  2154/07). הנתבעים טענו בערעורם כי לא הייתה תשתית ראייתית לקבוע כי הם ניסו לשווק למר צוקר את מוצריהם תוך שימוש בקטלוג של התובעים, ולכן יש לבטל את הפיצוי ללא הוכחת נזק של 75,000 ש"ח. עוד טענו הנתבעים כי כיוון שהתביעה בעילה של הפרת פטנט נדחתה, אי אפשר היה להעניק את אותם סעדים שנתבקשו בשל הפרת פטנט, בגין העילות של גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט. לטענת הנתבעים, משנרשם המוצר של התובעים כפטנט, אין מקום להכיר בעילת תביעה מכוח דין אחר זולת חוק הפטנטים. הנתבעים מערערים גם על חיובם בגין גניבת עין. לעניין זה הם חוזרים וטוענים, בין השאר, כי התובעים לא הוכיחו שהם עשו שימוש בצילום של מוצר התובעים לקידום המכירות של המוצר המתחרה שלהם. עוד טוענים הנתבעים כי התובעים לא הוכיחו מוניטין, וכי לא היה חשש להטעיה. לטענת הנתבעים, לא הוכחו גם היסודות הנדרשים לחיוב בעשיית עושר ולא במשפט, וזאת בפרט מכיוון שעד צו המניעה הם הספיקו לשווק את המוצר שלהם משך 30 יום בלבד, זאת לפי הקביעות שבפסק  הדין.

12.      גם התובעים הגישו ערעור על פסק דינה של השופטת משל (ע"א 2482/07). בטיעוניהם על פה ניסו התובעים להרחיב את היריעה מעבר לחזית כפי שנתחמה בערעור. עיון בהודעת הערעור מעלה כי הוא נסוב על שתי עילות בלבד: הפרת אמון מצד עובד או סוכן מכירות, וגזל סודות מסחריים. לעניין זה נצטט מתוך האמור בכתב הערעור.

"1.5 יוסבר בקצרה כי המשפט נסב על התקן להבטחת   בתי מחשב שולחניים בפני גניבה, ע"י הצמדתם         באופן קשיח למשטח העבודה (שולחן). המתקן    הוא בצורת 2 זוגות של מסילות המשתלבות זו בזו    וננעלות זו אל זו במצב המשולב. כאן יש להבחין     בין 3 סוגים: המתקן המקורי של המערערים; מתקן         חיקוי של המשיבים שלגביו נקבע ע"י עו"ד בלום       כי אינו בגדר הפרת פטנט; ומוצר נוסף של     המשיבים שבו המשיכו את עסקיהם לאחר מתן צו          המניעה הזמני ביתר שאת ועד עצם היום הזה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ