אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם עובדים פלסטינאים זכאים לפיצויי פיטורין בסיום עבודתם?

האם עובדים פלסטינאים זכאים לפיצויי פיטורין בסיום עבודתם?

תאריך פרסום : 22/01/2012 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
207-08
13/01/2012
בפני השופט:
1. הנשיאה נילי ארד
2. רונית רוזנפלד
3. סיגל דוידוב-מוטולה


- נגד -
התובע:
עז-רום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק)
עו"ד גדעון הולין
עו"ד יעקב דנאי
עו"ד הראל דהן
הנתבע:
עיצאם מוחמד אשכנתא ו - 87 אחרים
עו"ד חלייחל ריאד
עו"ד עתאמנה נביל
פסק-דין

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.                 עניינו של הליך זה בדין החל על עובדים פלסטינים אשר הועסקו על ידי מעסיק ישראלי באזור התעשייה ארז. שאלה נוספת נוגעת לזכאותם של עובדים אלה לפיצויי פיטורים, בעת סיום עבודתם כתוצאה מהמצב הביטחוני ששרר באזור.

העניין הובא בפנינו במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (עב' 2142/06; השופט אילן סופר ונציגי הציבור גב' ורד הלל ומר שרגא כץ).

במאמר מוסגר יצוין כי החתומה מטה החליפה במותב בית הדין את הנשיא בדימוס סטיב אדלר, לאחר פרישתו, בהתאם להחלטה מיום 2.5.2011.

התשתית העובדתית

2.                 המערערת - עז-רום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) - הינה חברה פרטית, הרשומה בישראל, אשר עסקה במועד הרלוונטי בייצור חממות לייצוא. המערערת פעלה, החל משנת 1975 ועד אוגוסט 2005, ממפעל אשר מוקם באזור התעשייה ארז.

3.                 המשיבים, 88 פלסטינים תושבי רצועת עזה, עבדו במפעלה של המערערת, בתפקידים שונים, משך תקופות משתנות שהסתיימו ברובן בשנת 2004. הוותיקים ביותר מביניהם החלו עבודתם בשנת 1991, והצעירים ביותר - בשנת 2003.

4.                 אזור התעשייה ארז (להלן גם: אזור התעשייה), הממוקם בצפון רצועת עזה, הוקם בשנות ה - 70 של המאה ה - 20 במטרה לעודד " תעסוקה פלסטינית וישראלית משותפת באזורי קו התפר" (הציטוט הינו מסיכומי המדינה). המקרקעין עליהם הוקם אזור התעשייה היו "אדמות מדינה", היינו רכוש שלא בבעלות פרטית, אשר ניהולו הופקד בידי הממונה על הרכוש הממשלתי באזור חבל עזה, מכוח הצו בדבר רכוש ממשלתי (רצועת עזה) (מס' 423), התשל"ב - 1972.

5.                 אזור התעשייה לא היה מצוי בתחומה של רשות מקומית כלשהי, ומעמדו כישות מוניציפאלית הוסדר בצו שהוצא על ידי אלוף פיקוד הדרום, במעמדו כמפקד כוחות צה"ל באזור (להלן - המפקד הצבאי; הצו בדבר אספקת שירותי עזר לציבור (תשלומי חובה) (רצועת עזה) (מס' 532), התשל"ו - 1976). הסמכויות הנוגעות לניהולו של אזור התעשייה נתונות היו למפקד הצבאי, והואצלו על ידו לראש מפקדת התיאום והקישור באזור חבל עזה.


לפי האמור בסיכומי המדינה, בפועל נוהל אזור התעשייה על ידי ועדת היגוי, אשר שימשה כוועדה מייעצת לראש מפקדת התיאום והקישור, והיו חברים בה נציגי מפקדת התיאום והקישור ונציגי בעלי העסקים. תשלומי החובה המוניציפאליים שנגבו מבעלי העסקים נוהלו באמצעות "תקציב סגור", שנועד לצורך אספקת שירותים לאזור התעשייה בלבד.

6.                 בהתאם להוראות הסכם הביניים אשר נחתם בין ישראל לפלסטינים בספטמבר 1995, מצוי היה אזור התעשייה תחת שליטה ישראלית מלאה, ופלסטינים רשאים היו לעבוד בו רק על סמך היתרי עבודה שניתנו על ידי מפקדת התיאום והקישור, בעקבות בקשות שמיות שהפנה המעסיק (דוגמאות לבקשות כאמור הוגשו לתיק בית הדין האזורי).

לפי נתונים שנמסרו על ידי המדינה בסיכומיה, ואשר לא נסתרו, נכון ליום 20.4.2004 - מועד הרלוונטי להליך שבפנינו - פעלו באזור התעשייה 210 עסקים, מתוכם 117 בבעלות ישראלית, 91 בבעלות פלסטינית ו-2 בבעלות משותפת. עד לחודש ינואר 2004 הועסקו באזור התעשייה כ - 4,100 עובדים; לפי נתונים שהוגשו לתיק בית הדין האזורי, בחלקם המכריע היו אלו עובדים פלסטינים, וכ - 500 מתוכם היו ישראלים. המדינה ציינה כי למעט מקרים חריגים, לא בוצעה הפרשת כספים לעובדים הפלסטינים שהועסקו באזור התעשייה באמצעות שירות התעסוקה.

7.                 בתחילת שנת 2004 חלה התדרדרות במצב הביטחוני באזור, וארגוני הטרור ביצעו שורה של פיגועים במסוף הכניסה לאזור התעשייה ובאזור התעשייה עצמו. כפי שציינה המדינה בסיכומיה, " הפיגועים שאירעו באזור התעשייה ארז פגעו ברעיון שעמד ביסוד הקמתו של אזור תעשייה זה - פעילות עסקית משותפת ליזמים ישראלים ולשכניהם הפלסטינים - והוצב סימן שאלה של ממש באשר להיתכנות המשך פעילותו באותה מתכונת באותו שלב של הסכסוך".

כתוצאה מפיגועי הטרור, הוטלו במחצית הראשונה של שנת 2004 סגרים שמנעו כניסת פלסטינים לאזור התעשייה במועדים הבאים: 15 - 17 לחודש ינואר 2004; 17 ו - 26 לחודש פברואר 2004; 6 - 8 וכן 22 - 27 לחודש מרץ 2004; ו - 2 - 3 לחודש אפריל 2004. ביום 13.4.2004 אירע בכניסה לאזור התעשייה פיגוע חמור נוסף, אשר גרר סגר רצוף של כחודש וחצי שהסתיים בתחילת יוני 2004.

8.                 ביום 6.6.2004 התקבלה החלטת ממשלה, המאמצת את התוכנית להתנתקותה של מדינת ישראל מחבל עזה, ובין היתר נקבע בה כי " שטח אזור התעשייה "ארז" יועבר לאחריות גורם פלסטיני או בינלאומי מוסכם". באשר לתקופה זו והשלכותיה מבחינה עובדתית על אזור התעשייה ארז, נאמרו על ידי בית המשפט העליון, בפרשת המועצה האזורית חוף עזה (להלן - בג"צ ההתנתקות) הדברים הבאים:

"לפי הנתונים שהובאו בפנינו לא תוכנית ההתנתקות היא שהנחיתה מכה אנושה על אזור התעשייה ארז, אלא אירועים ביטחוניים, אירועים שקדמו להחלטת הממשלה מיום 6.6.2004. היתרון הגדול באזור התעשייה ארז היה כוח העבודה הזול של התושבים הפלסטיניים... בעקבות אירועים ביטחוניים בינואר - אפריל 2004, נסגר אזור התעשייה לפני הפועלים הפלסטיניים, ובאופן סופי נסגר באפריל 2004.

הועלתה על ידי העותרים טענה, כי האירועים הביטחוניים קשורים קשר סיבתי לתוכנית ההתנתקות. אכן, החלטת הממשלה התקבלה רק ב - 6.6.2004, אולם העותרים מצביעים על צעדים פומביים שננקטו עוד לפני מועד זה: הכרזה של ראש הממשלה בשלהי שנת 2003 על כוונותיו בעניין ההתנתקות, מגעים שונים עם ארה"ב לפני היום הקובע ועוד... לא מצאנו בסיס בעובדות לטענת העותרים לפיה ההצהרות על כוונת ההתנתקות בסוף 2003 גרמו לאירועי האינתיפאדה מתחילת 2004. לפנינו תצהיר של אל"מ יואב מרדכי... ולפיו סגירת אזור התעשייה בארז הייתה, עד להחלטת הממשלה, מטעמים ביטחוניים בלבד...

בעקבות סגירת המעבר לכניסת פועלים פלסטיניים לאחר הפיגועים בינואר ובאפריל 2004 חלה ירידה משמעותית בפעילות העסקית באזור ואף קריסה מוחלטת של מפעלים אחדים... נציג בעלי המפעלים סיפר כי עסקיהם במצב קריסה. התבקש סיוע דחוף של המדינה ועזרתה בהעברה מאזור זה... הם נפגעו, בראש ובראשונה מהמצב הביטחוני, לפני שהמשלה החליטה על תוכנית ההתנתקות ובלא קשר לכך".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ