אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק לאחר שהתקבל פיצוי בגין נזק לא ממוני?

האם ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק לאחר שהתקבל פיצוי בגין נזק לא ממוני?

תאריך פרסום : 10/11/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
54930-11-15
07/11/2016
בפני השופט:
עמית יריב

- נגד -
תובע:
עמית זילברג
עו"ד נפתלי גרוס
נתבעת:
גרופר קניות חברתיות בע"מ
עו"ד אמיר ורון
פסק דין
 

 1. לפניי תביעה שהוגשה בגין הפרה נטענת של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 (להלן: "סעיף 30א" ו"החוק", לפי העניין). התובע הציב את הסוגיה השנויה במחלוקת בין הצדדים בסעיף 3 לכתב התביעה, והגדירה כדלקמן:

"האם פסק הדין שהתקבל במסגרת התובענה הייצוגית מהווה מעשה בית דין לגבי התביעה לפיצוי הסטטוטורי (פיצוי לדוגמא ללא הוכחת נזק) של התובע?"

  1. בשאלה זו – אשר היא שאלה משפטית ממוקדת וברורה – אדון להלן. יוער, כי מאחר שהשאלה היחידה לפניי היא שאלה משפטית, ויתרו הצדדים על שמיעת ראיות, והגישו את סיכומיהם בכתב.

רקע עובדתי וטענות התובע

  1. במסגרת ת"צ 10440-07-12 רבי נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ (להלן: "התובענה הייצוגית"), הגיעו הצדדים להסדר פשרה אשר חל על כל מי שהיה מנוי ברשימות התפוצה של הנתבעת מיום הקמתה בשנת 2010 ואילך, קרי – עד למועד אישור הסדר הפשרה. הסדר הפשרה אושר וקיבל תוקף של פסק דין.
  2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי התקופה שבגינה הוגשה התביעה חופפת לתקופה שבגינה הושג הסכם הפשרה, קרי – שלאחר מועד אישור הסכם הפשרה לא נשלחו עוד הודעות מפרות. התובע מעלה שתי טענות, מכוחן הוא סבור שיש לקבל את התביעה:
    • הקבוצה המיוצגת בתובענה הייצוגית הורחבה שלא כדין, שכן במסגרת הסכם הפשרה נכללו בה חברים שלא נכללו בה במועד הגשתה (וזאת לאור ניסוח הקבוצה ככזו הכוללת את מנויי הנתבעת ממועד הקמתה ואילך). על כן, טוען התובע כי אינו נמנה על חברי הקבוצה, ולא חל ביחס אליו מעשה בית-דין;
    • גם אם אכן נכלל התובע על חברי הקבוצה, יש לקבוע כי מאחר שלא ניתן לתבוע את הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק במסגרת תובענה ייצוגית, לא קם מעשה בית-דין ביחס לפיצוי זה, והתובע רשאי לתבוע אותו בנפרד.
  3. לאחר שעיינתי בקפידה בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים, אני סבור כי דין התביעה להידחות תוך חיוב התובע בהוצאות בשיעור משמעותי, שכן תביעה זו – טוב היה לה לולא באה לעולם כלל, וכל כולה שימוש לרעה בהליכי משפט. להלן נימוקיי לכך בתמצית.

הטענות ביחס להגדרת הקבוצה בתובענה הייצוגית

  1. לא מצאתי כל הצדקה להידרש לטענותיו של התובע בדבר הפגמים שנפלו, כנטען, בהסדר הפשרה או בהגדרת הקבוצה במסגרתו, וזאת מאחר שאינני סבור שראוי לאפשר לתובע "לעקוף" את המנגנון החוקי שנקבע בסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, כפי שהוא מנסה לעשות, ואבאר.
  2. אין מחלוקת, כי הסדר הפשרה בתובענה הייצוגית הובא לעיונו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו, ולאישורו. מעיון בתיק בית המשפט בתובענה הייצוגית עולה, כי בית המשפט העיר הערות ביחס להסכם המוצע, ושלח את הצדדים לשוב ולהתדיין ביניהם. מכל מקום, אין ספק שבית המשפט פעל בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק התובענות הייצוגיות.

כעת, במסגרתה של תובענה אחרת, מבקש התובע כי בית משפט זה יקבע, כי נפלה טעות בהליכים שנוהלו בבית המשפט המחוזי, ועל כן – אין הוא כפוף להסדר הפשרה ואין הוא חלק מן הקבוצה המיוצגת שם.

אלא שחוק תובענות ייצוגיות מסדיר שני מנגנונים שונים, מפורטים ומפורשים, המסדירים את מעמדם של חברים מיוצגים המבקשים להשיג על התנהלות ההליך בבית המשפט הדן בתובענה ייצוגית – מנגנון אחד המעוגן בסעיף 11 לחוק תובענות ייצוגיות הוא מנגנון היציאה מן הקבוצה ומנגנון אחר המעוגן בסעיף 18 (ד) לחוק תובענות ייצוגיות, הוא מנגנון ההתנגדות להסדר הפשרה.

לכך יש להוסיף את מנגנון הפרסום – המאפשר לכל חבר פוטנציאלי בקבוצה לדעת כי הושג הסדר פשרה, וכן לדעת את המועדים להגשת התנגדויות לו.

מכאן שככל שסבר התובע כאן, כי הגדרת הקבוצה בהסדר הפשרה מנוגדת לדין – היה עליו להגיש התנגדות לאישור הסדר הפשרה בבית המשפט המחוזי; ככל שביקש שלא להיכלל בקבוצה – היה עליו להגיש הודעת יציאה מן הקבוצה.

  1. אני סבור, כי מקום שבו קובע הדין באופן מפורש מנגנון השגה, לא בנקל יש להתיר "תקיפה עקיפה" של פסק דין מחייב של בית משפט במסגרתו של הליך אחר. ודוק: התובע כלל לא הגיש התנגדות ואף לא ביקש להוציא עצמה מן הקבוצה; ממילא לא הובאו הסתייגויותיו לפני בית המשפט שדן בתובענה הייצוגית, ואשר בסמכותו לבחון את העניין הציבורי הכללי הטמון בתובענה עצמה, כמו גם בהסדר הפשרה. על כן – אינני סבור שיש לאפשר לו כעת ליהנות מ"התנגדות בדיעבד" להסדר הפשרה, לאחר שזה אושר, והקבוצה קיבלה את התמורה בגין הפגיעה – והתובע בכלל זה.
  2. לכך יש להוסיף את הכלל העקרוני בדבר כיבוד הדדי בין ערכאות – מקום שבו דנה ערכאה פלונית והכריעה, על פי סמכותה, לא בנקל יתערב בכך בית משפט אחר. כלל עקרוני זה יפה שבעתיים בענייננו, כאשר הערכאה המוסמכת מלכתחילה היא בית המשפט המחוזי, וכעת, בגדריה של תובענה חדשה, נדרש בית משפט השלום לקבוע כי בית המשפט המחוזי שגה או פעל שלא במסגרת סמכותו.
  3. על כן, אני קובע כי התובע מושתק מלהעלות טענות נגד פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ועוד קובע כי התובע הוא חבר הקבוצה שיוצגה בתובענה הייצוגית, וכי הוא כפוף למעשה בית-דין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ