אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם לנאשם בביצוע עבירות מין יש זכות להעתיק תצלומי איבריו המוצנעים של הנפגע?

האם לנאשם בביצוע עבירות מין יש זכות להעתיק תצלומי איבריו המוצנעים של הנפגע?

תאריך פרסום : 03/10/2011 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6695-11
27/09/2011
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אבי וסטרמן
הנתבע:
פלוני
עו"ד אשר חן
החלטה

1.        מהו האיזון הראוי בין זכות נאשם בהליך פלילי להעתיק לצרכי הגנתו  תצלומים של איבריו המוצנעים של נפגע עבירת מין שהוא קטין, לבין זכות נפגע העבירה לשמירה על פרטיותו. זוהי הסוגיה הניצבת לפניי בערר זה.

עובדות והליכים

2.        המשיב, הואשם בבית משפט המחוזי מרכז בביצוע עבירות מין רבות בבתו הקטינה, ביניהן אינוס ומעשה סדום במשפחה. על פי כתב האישום אשר הוגש ביום 22.02.11, נכנס המשיב במספר מועדים למיטתה של בתו, בהיותה בת 13 עד 14.5 שנים (להלן: "הקטינה"), הפשיטה מבגדיה, ובעל אותה בניגוד לרצונה. המשיב כפר בכל המיוחס לו. במהלך החקירה המשטרתית ואיסוף הראיות בתיק, צולמו איבריה המוצנעים של הקטינה על-ידי רופא מהמכון לרפואה משפטית באבו-כביר. תצלומים אלו הועלו על מדיה דיגיטאלית (להלן: "המדיה הדיגיטאלית") שנשמרה במכון, ועל בסיסן נכתבה חוות הדעת הרפואית מטעם המדינה בתפ"ח (מרכז) 46714-02-11 - היא העוררת כאן.

           טרם התחיל הדיון בשמיעת הראיות, פנה המשיב לעוררת לקבלת העתק תיק העבודה של המכון הפתולוגי, ובכללו התצלומים הדיגיטאליים של איברי הקטינה, לשם הכנת חוות דעת להגנתו. העוררת הסכימה להעברת התיק, למעט התצלומים האינטימיים, שבהם אפשרה למומחה ההגנה לצפות באמצעות מחשב המצוי במכון לרפואה משפטית. ביום 11.08.11 הגיש המשיב בקשה לבית משפט המחוזי להעברת העתק של המדיה הדיגיטאלית לידי הרופא המומחה מטעמו - ד"ר ח' קוגל (להלן: "ד"ר קוגל"). בין הצדדים לא הייתה מחלוקת שהתצלומים מהווים חלק מחומר החקירה, וכן שלמשיב מוקנית הזכות לעיין בהם. הבקשה דנה אפוא בדרך העיון של ד"ר קוגל במדיה הדיגיטאלית. המומחה הדגיש כי כאשר הועברו לו עותקים מודפסים של התמונות, איכותן הייתה ירודה ועל כן ביקש עותק של המדיה הדיגיטאלית. המשיב הציע לקבל את החומר במסגרת התנאים הבאים: למשך תקופה של שלושה ימים, כאשר המדיה הדיגיטאלית תיחשף לעיני הצוות המקצועי של ד"ר קוגל בלבד, ותוך חתימה על הצהרת סודיות. לבקשת המשיב צורף מכתב מאת ד"ר קוגל, שגרס כי ללא קבלת העתק התמונות, בדגש על העותק הדיגיטאלי, יקשה עליו הדבר מאוד, ואף ייתכן שלא יוכל לכתוב חוות דעתו כלל.

3.        הדיון בבקשת המשיב שנערך ביום 08.09.11, התמקד בשאלה במחלוקת והיא - האם יש להעביר למומחה המשיב את המדיה הדיגיטאלית מחוץ למכון לרפואה משפטית לצורך הכנת חוות דעתו, או שיעיין בהם במשמורת המכון. עמדת הקטינה הובאה בפני בית משפט המחוזי באמצעות מרכז נגה. היא מתנגדת בתוקף להעברת התמונות על המדיה הדיגיטאלית, ועומדת על קיום ההבטחה שניתנה לה עת צילמו את איבריה הפרטיים ביותר - שלא יוצאו מדלת אמותיו של המכון המשפטי. ביום 11.09.11 התקבל פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהחליט בדעת רוב לקבל את בקשת המשיב.

           מפסק הדין עולים חילוקי הדעות אשר נתגלעו בין השופטים. דעת הרוב (כבוד השופטים מ' פינקלשטיין ור' אמיר) העמידה את האיזון בין זכות הקטינה לפרטיות לבין זכות המשיב לעיין במדיה הדיגיטאלית כשהיא ברשותו, על שני אדנים, אשר הובילו לקבלת הבקשה. האחד, הצורך המקצועי של ד"ר קוגל שהמדיה הדיגיטאלית תהיה בידיו. דעת הרוב מצאה את נימוקיו של ד"ר קוגל משכנעים, והעוררת לא סתרה נימוקים אלו על-ידי מומחה מטעמה. השני, פרטיותה של הקטינה אינה נפגעת יותר מהנדרש עקב העברת המדיה הדיגיטאלית מחוץ למכון. ממילא מסכימה העוררת שזכות המשיב היא שהתמונות יעמדו לעיונו של רופא ההגנה. על כן, העברת התמונות על בסיס המדיה הדיגיטאלית לד"ר קוגל אינה מרעה את מצבה הרגיש של הקטינה, שכן המדיה תיחשף לעיני הרופא וצוותו בלבד ותישמר תחת תנאים קפדניים של סודיות. מעבר לכך קבעה דעת הרוב, אין יסוד עובדתי מבוסס לחשש שמא ידלפו התמונות הדיגיטאליות או יועברו לידי אחר דווקא ממחשבו של ד"ר קוגל. לעומת זאת, דעת המיעוט (כבוד השופטת ל' ברודי) סברה שהוצאת המדיה מאת גבולות המכון לרפואה משפטית אינה פעולה חיונית, כל שכן כאשר היא עומדת לעיונו של ד"ר קוגל במחשב המכון ללא הגבלה. שמירה על פרטיותה של הקטינה, אשר איבריה המוצנעים צולמו בעקבות מעשים שביצע בה אביה לכאורה, היא השיקול המכריע. משכך הציעה לדחות את הבקשה.

           לצרכי הגשת הערר, התקבלה בקשת העוררת לעיכוב ביצוע ההחלטה עד ליום 18.9.11 על-ידי בית משפט המחוזי. בהחלטתי מיום 15.9.11 הוריתי לעכב ביצועה עד למתן החלטה אחרת. מכאן הערר לפניי.

טענות הצדדים

4.        לטענת העוררת, שגה בית המשפט המחוזי כאשר ביכר את זכותו של המשיב להעתקת חומר החקירה על פני זכות הקטינה לפרטיות. זכות ההעתקה הינה נלווית לזכות העיון. לכן במקרים רגישים, כגון אלו הנוגעים לקטינים ונפגעי עבירות מין, זכות ההעתקה נדחית מפני ההגנה עליהם. כמו כן טוענת העוררת, שהבקשה להעתקה נובעת משיקולי נוחיות בלבד ולא הוכח מדוע עיון במדיה הדיגיטאלית בתחומי המכון יגרום לפגיעה ממשית בזכות המשיב להליך הוגן. רק פגיעה חמורה כזו, יכולה להצדיק נסיגתה של הזכות לפרטיות של הקטינה. עוד גורסת העוררת שבית המשפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לפגיעה הוודאית בקטינה בהוצאת המדיה הדיגיטאלית מגדר כותלי המכון. פגיעה זו נגרמת הן מהחשש לדליפה, אך בעיקר מעצם הוצאת התיעוד של איבריה האינטימיים ביותר. מנגד, המשיב סומך ידו על החלטת דעת הרוב בבית משפט המחוזי, ומדגיש את חשיבות העיון במדיה הדיגיטאלית לצורך כתיבת חוות הדעת על-ידי הרופא מטעמו. לעמדתו, משהרופא לא יכול לבחון בעצמו את הקטינה וכל שנותר לו הוא בחינת התיעוד שנעשה בידי מומחה העוררת, יש לאפשר לו להכין חוות דעת המקצועית ביותר, באמצעות התרשמות ישירה וחופשית מכל חומר החקירה.

דיון

5.        זכותו של נאשם בהליך פלילי לעיין בחומר החקירה נגדו מוסדר בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"). זכות העיון מקורה בארבעה עקרונות של המשפט הפלילי. כל עיקרון עומד על רגלו שלו אך צועד יחדיו עם יתר העקרונות. האחד, כדי לאפשר לנאשם להיערך כראוי למשפט על מנת שלא יהיה מופתע מן הראיות המפלילות שנאספו נגדו כשאלה תוצגנה במהלך המשפט (ראו: ע"פ 179/79 מדינת ישראל נ' גברון, פ"ד לד(2) 688, 692 (1980); בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 381 (2000)). השני הוא החתירה להגיע לחקר האמת ולהוציאה לאור בהליך הפלילי (ראו: ע"פ 4765/98 אבו סעדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 832, 838 (1999)). השלישי נוגע לשמירה על קיומו של הליך הוגן, אשר כבר נאמר עליו שהוא בין מסדיו של הנאשם במשפט הפלילי (בש"פ 8555/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.11.06); ע"פ 1152/91 סעיד בן אסמעיל סיקסיק נ' מדינת ישראל, מו(5) 8, 22 (1992)). הרביעי, מקורו במעמד המיוחד של הנאשם בהליך הפלילי. מעמד זה נעוץ בשיקול המעשי הנובע מפער הכוחות בין שני הצדדים להליך, ובשיקול העקרוני לפיו הנאשם רשאי ליהנות מהספק הסביר שהוא חף מפשע טרם הרשעתו (סעיף 34כב לחוק העונשין, התשל"ז-1977). שני העקרונות הללו מומחשים בחוסר הסימטריה בין זכותו של נאשם לעיין בחומר החקירה של התביעה לבין זכותה של התביעה לעיין בחומר החקירה של נאשם. האחרון רשאי לעיין בכל חומר החקירה - וכן "ברשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת בנוגע לאישום שבידי התביעה" (סעיף 74 לחסד"פ). לעומת זאת, זכות העיון של התביעה בחומר של הנאשם מוגבלת אך לחוות דעת של מומחה או תעודת רופא אשר בכוונת הנאשם להגיש במהלך המשפט (סעיף 83 לחסד"פ).

           יחד עם זאת, הזכות לעיון והזכות להעתקת חומר החקירה שנלווית אליה, עשויות להביא בעקבותיהן פגיעה בזכויות ובאינטרסים של מתלוננים ועדים. פגיעה זו טבועה היא באופי ההליך הפלילי עצמו. הנאשם רשאי כמובן לחקור עדי תביעה, לרבות נפגע העבירה, ולנסות להזים את עדותם. אולם, בעוד שהעיון בחומר החקירה טומן בחובו פגיעה בזכות לפרטיות ולכבוד של נפגע העבירה, יש להקפיד שהפגיעה אינה עולה על הנדרש לצורכי ההגנה על הנאשם (בג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, פ"ד ס(1) 360, 379 (2005)). כידוע, הזכות לפרטיות זכות יסוד היא בישראל, המעוגנת כיום בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוראת סעיף 11 לחוק היסוד מחייבת אותנו לתת פירוש דווקני לחוקים הפוגעים בפרטיות (בש"פ 4481/00 יחזקאלי נ' מדינת ישראל פ"ד נד(5) 245, 249 (2000)). חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א-2001 (להלן: "חוק נפגעי עבירה") מעניק לנפגע העבירה או המתלונן מקום בהליך הפלילי, כאשר הוא אינו צד לו, אך הוא ניזון ממנו ומזין אותו בו בעת. משכך, נקבע זה מכבר כי "כבוד האדם הוא לא רק כבודו של הנאשם אלא גם כבודם של המתלונן, העד הקורבן; ההגינות בהליך, אשר אחריה אנו תרים, היא לא רק הגינות כלפי הנאשם, אלא גם כלפי מי שמבקש את עזרתה של החברה כדי שתסיק מסקנות מביזויו והשפלתו כאדם" (דנ"פ 3750/94 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מח (4) 621, 630 (1994)). ברוח זו ייאמר שהנפגע בהליך הפלילי זכאי שפרטיותו תישקל כנגד זכות הנאשם. מהו משקל שיש ליתן לזכות הנפגע מול זכות הנאשם? נפנה עתה למלאכת איתור נוסחת האיזון.

6.        סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי מקנה לנאשם הזכות "לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו". זכותו של הנאשם לעיין ולהעתיק את חומר החקירה - היא נקודת ההתחלה. זכות הנאשם לעיון היווה את עמוד התווך גם בנוסחת האיזון שנצרכה לקביעת היקף החומר שיועמד לרשות הנאשם, וגם בבחינת היקף השימוש של בית המשפט בסמכותו לעיין בחומר שבמחלוקת. כדברי הנשיאה ד' בייניש:

"בהתנגשות חזיתית, כאשר על כפות המאזניים מונחים זה מול זה זכותו של הנאשם למשפט הוגן אל מול ההגנה על פרטיותם של העדים, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן יכריע את הכף, ודינם של השיקולים הנוגדים לסגת. אולם כאשר זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או כשהאפשרות שהיא תיפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית, יש לתת משקל הולם לזכויותיהם של עדים וקרבנות העבירה ולאינטרס הציבורי בקיום הליכי משפט, באכיפת החוק ובחשיפת עבירות" (בג"צ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי הראשי לערעורים פ"ד נז(4) 625,  635) (להלן: עניין התצ"ר).

           לצד זאת יש לזכור שזכות הנאשם לעיין בחומר החקירה אינה נשענת בעיקרה על שיקול דעתו של בית המשפט. סעיף 74 לחסד"פ טומן בחובו הוראה מפורשת. התביעה מצווה להציג בפני הנאשם את חומר החקירה. הוראה זו מורה על עיון בחומר החקירה והעתקתו, אך לא על הדרך שיש לבצע זאת. סעיף 75 לחסד"פ מצביע על כיוון:

עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.

           הסיפא של סעיף 75: "ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע" מלמד על השוני בינו לבין סעיף 74. סוגית דרכי הצגת החומר דורשת איזון ושיקול דעת רחב יותר של בית המשפט, מאשר השאלה בדבר החובה להציג חומר. אבחנה זו חשובה עד מאוד לענייננו. הצדדים אינם חלוקים בדבר היקף החומר שיש לחשוף בפני המשיב אלא המחלוקת הינה סביב דרך הצגתה. זוהי שאלה קונקרטית. ברובד העקרוני, נראה ברור כי התביעה רשאית להגביל את דרך הצגת החומר. למשל, ניתן להניח שסנגור לא יורשה להעתיק חומר שלא בשעות העבודה של משרדי התביעה. יושם אל לב כי הדוגמא מתייחסת לתחרות שבין שיקולי נוחות של הסנגוריה לעומת שיקולי נוחות של התביעה. לעתים אף בהתנגשות זו, שיקולי הנוחות של התביעה ידם על העליונה.

7.       בנסיבות המקרה דנא, כיצד בא לידי ביטוי האיזון בין בקשתו של המשיב להעביר את התצלומים על גבי המדיה הדיגיטאלית למומחה מטעמו, לבין זכותה של הקטינה לשמירה על פרטיותה? יודגש כי כל צד הציג נוסחת איזון. לעמדת המשיב, האיזון הראוי מתקיים בדמות ההגבלות שהטיל בית משפט קמא על העתקת התצלומים והעברתם לעיונו של ד"ר קוגל: מסירתן תהיה לידיו של ד"ר קוגל בלבד ולמשך שלושה ימי עבודה; ד"ר קוגל לא יציג התצלומים בפני אף אדם, למעט הצוות המקצועי שלו; ד"ר קוגל יחתום על התחייבות לסודיות. נוסחא זו התקבלה ואומצה על ידי דעת הרוב בבית המשפט המחוזי. עוד יצוין כי הדיון בסוגיה בפני מותב תלתא אפשר שיח פורה, שבו הן דעת הרוב והן דעת המיעוט מנומקות היטב. לעמדת העוררת האיזון הראוי מצוי בנהלי המכון לרפואה משפטית בהתאם להנחיית המחלקה לאבטחת מידע בבית חולים "אסף הרופא" אליו הוא משויך. נהלים אלו יוצגו בהמשך.

סבורני כי אין להסתפק בהגבלות המופיעות בדעת הרוב. להשקפתי, נקודת האיזון הראוי מצויה במקום אחר. זאת משני טעמים. הראשון, האיזון של דעת הרוב נותן משקל יתר לצורכו החיוני של ד"ר קוגל שהמדיה הדיגיטאלית תהיה בידיו לשם עריכת חוות הדעת. התשתית הראייתית אשר עולה ממכתבו של ד"ר קוגל מבהירה את הרווחה המקצועית שבהעתקת התצלומים הדיגיטאליים, אך אינה מבססת באופן משכנע את הפגיעה הממשית שתגרם בהעדרם. משתמע כי תרומתה העיקרית תהיה לנוחיותו של הרופא וצוותו. כלשונו:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ